| נשלח ב-30/8/2015 14:14 |
|
| |
קטעים שגרמו לכם להתרגש
חברה חדשה בשם דבי העלתה דיון מעניין על הספרים, אתן מוזמנות להשתתף ולהביע את דעתכן.
מועתק מאשכול שיחה. תודה לדבי:)
תוקן על ידי מהלעלעל ב- 30/08/2015 14:17:48
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2015 14:18 |
|
| |
|
קראתי את שני הספרים האלו. אני שמחה לראות שהוא לא רק נוגע לליבי אלא בעצם לכולכן. איזו נקודה בספר הזיזה לכן משהו? גרמה לכן להתרגש?
| | |
|
שלום דבי וברוכה הבאה! אני אענה לך על השאלה הקודמת: אולי את הכי מבוגרת פה, אבל יש פה אחת [27 וקצת] שנמצאת פה מידי פעם וזו אני..ואנחנו כמעט באותו הגיל. אבל לא הגיל קובע אלא התרגיל, את יודעת!
הנקודה שנגעה לי בספר אני חושבת שזו העלילה על כוזר המתפלגת. המתחים בין שני המלכים , צביעותו של יוסף למול תעצומות הנפש ואצילותו של אסתרק. הקונפליקטים הרבים שעומדים בפני אסתרק וההתגברות שלו על הנסיונות ה''קטנים'' שהוא עובר. אני חושבת שהתבגרותו בטרם עת לנוכח המצב בארצו נגעה מאד לליבי.
| | |
|
הו שירה! תגובה יפה:)
נקודות רבות גרמו לי להתרגש, אם את מדברת על נקודות, בכללי, כמו ששירה אומרת, כל ההתמודדות של איסתרק, והוא כולו בן 17! ואני, קראתי קודם את מהללאל, אז כשקראתי את איסתרק כבר ידעתי שהוא הולך להיות דמות חזקה שיעבור את המכשולים שהציבו לו. אהבתי את ה'תמימות' של מהללאל, היה לו תום כזה של בן יער, שלא מבין בעולם כלום, אבל חכמה ושכל שנראה שנצררו בצד, וכל השנים ביער הוא לא השתמש בחכמה הזאת, אבל ברגע שהוא התחיל, זה יצא.. נקודות שלא בכללי שריגשו, היו את הקטעים של אולה-בסטיאן, כלב-איסתרק, מהללאל-בסטיאן, אלו היו קטעים שיש בהם הרבה רגש ונקודות מפנה למיניהן.
| | |
|
תודה לשריונה ולמהעלעלעל .
אותי ריגש מאד הסיפור של אולה עם הקשר לאביו המאמץ. את הרגע שבסטיאן חשד בו ו'זרק' אותו מביתו. כאימא למספר ילדים כן ירבו כל הקטעים שמדברים על הקשר בין הורים לילדים נגעו מאד לליבי.
| | |
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2015 14:59 |
|
| |
אני מאוד התרגשתי בסוף איסתרק- בקטע שדיאליבר מזהה אותו, ובקטע שהוא מופיע בפני דיאלידאן. במהללאל גם אהבתי את הסוף- במיוחד הסצינה באולם הסיף. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2015 15:35 |
|
| |
וואי עמוק! מרתק לחשוב עלזה..
במהללאל ריגשו אותי הסצינות בין אליהו למהללאל. הא מיטיבה לתאר זאת בצורה יוצאת דופן... באיסתרק, הרגעים בהם איסתרק הוא נדרש לגדול. זו גמכן אומנות. זה בשלוף:)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2015 15:39 |
|
| |
במהללאל אהבתי את הקיצוניות שבכתיבה. מצד אחד- הכניסה קטעים של צחוק בספר הכבד הזה[כמו הקטע של אבא הגדול מעיף עליו חפצים- אותי זה הצחיק] ומצד שני- רוב הספר עצוב וטראגי. מלא כאב, רגשות אשמה, רגשות של כעס ומירמור. אהבתי גם את מהללאל- דומה קצת לאיסתרק בבגרות הפנימית שלו עקב הנסיונות הקשים שעבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2015 15:57 |
|
| |
אחת החברות שלי ראתה שאני קוראת את מהללאל בפעם ה... ואמרה לי שהיא לא מסכימה לקרוא אותו שוב כי "זה ספר שמתעלל ברגשות " נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2015 00:02 |
|
| |
מעניין.. אתן מסכימות עם הקביעה הזאת? זה אולי ספר חווייתי שמאוד נכנסים אליו, אבל לא הרגשתי שהוא דווקא מתעלל ברגשות.. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2015 00:23 |
|
| |
להפך, אם הוא היה מתעלל ברגשות לא היו לו כל כך הרבה מעריצות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2015 00:59 |
|
| |
הספר מציף המון רגשות שלא כולם יודעים איך להתמודד איתם. (לה היה קשה מאוד עם הסוף של הידידות בין מהללאל לאליהו. ) יש בני אדם שמצפים שבספר הכל נגמר בטוב ושלום ו שקט מגיע בעמוד האחרון בלי שאף אחד מקריב את החיים שלו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2015 01:03 |
|
| |
| תובאל כתב: |  | הספר מציף המון רגשות שלא כולם יודעים איך להתמודד איתם. (לה היה קשה מאוד עם הסוף של הידידות בין מהללאל לאליהו. ) יש בני אדם שמצפים שבספר הכל נגמר בטוב ושלום ו שקט מגיע בעמוד האחרון בלי שאף אחד מקריב את החיים שלו. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
גם לי היה קצת מעצבן הקטע הזה, אבל זה נחמד לראות שלא מייפים את המציאות ויש גם קטעים.... זה אחד הדברים שבגללם אהבתי את הספרים, כן לא מתגברים על הכל, ויש המון נסיונות...:)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2015 13:36 |
|
| |
| רידה כתב: |  | מעניין.. אתן מסכימות עם הקביעה הזאת?
זה אולי ספר חווייתי שמאוד נכנסים אליו, אבל לא הרגשתי שהוא דווקא מתעלל ברגשות..
|
|
מתעלל ברגשות. כן! וזה מה שהכי מיוחד בספר הזה, למי שקשה לקרוא ספרים שגורמים לגרדת בכל הגוף אז בבקשה שתקרא את סבתא שמחה ועץ הקינמון ותלקק גם גלידה. אותי למשל עיצבנו כמה דברים בספר. אם מפספסים עמוד אחד מהספר הלך עליכם. לדוג' התחלתי לקרוא את מהללאל ישר ראיתי שאין לי עצבים לקרוא עד הסוף. אז מעמוד 4 דילגתי לעמ' 40 ולא הבנתי מה קורה פה. הייתי צריכה לחזור ברוורס כדי להיות בעניינים. נקודה שנייה היא מעצימה מאד את עניין צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. כמה שאנשים הטובים סובלים אצלה, אילו ניסיונות הם עוברים. אין הפי הנד. הקטע השלישי זו לאה דיאלידאן איזה מן סוג של גולם שלעולם לא יתפתח, חושבת עצמה לחכמת העולם אבל היא כבר נושא לדיון באשכול הסמוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2015 17:02 |
|
| |
אם היו קטעים שגרמו לי להתרגש זה קטעים של הקרבה, נתינה, הדדיות וקשרים אמיתיים ועמוקים שנרקמו שם. במיוחד שהיו שם גם קשרים טעונים כך שהיה להשוות את הזה מול זה... נשלח מהאנדרואיד שלי
_________________
איסתרק ומהללאל! אם תרצו אין זו הגדה!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2015 20:34 |
|
| |
אני אהבתי את הקטעים שמהללאל מברר עם עצמו מה הוא עושה פהה. הם כל כך אמיתייםםםםם!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2015 21:24 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2015 21:37 |
|
| |
שלום מוריה! ברוכה הבאה לפורום החמודי שלנו (הוא חמודי, נכון?...:) את מוזמנת להכיר לנו את עצמך באשכול 'ברוכים הבאים' הוא נעוץ למעלה בפורום, ולספר לנו איך הגעת לפה, מה את חושבת על הספרים וכו', וכמובן נשמח גם לעוד תגובות ממך בשאר האשכולות, מקוות שתהני:)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2015 21:41 |
|
| |
כן חמודי ביותר
|
|
|
|
|