צולניק,

קצת הבנת הנקרא וקצת הבנה של הקונטקסט לא תזיק.

מי אמר "מעדיפות להיות אצל האחות ולא עם הבעל"? לא יאומן איזה מבט סלקטיבי. ה"העדפה" אם ניתן לקרוא לזה כך, היא ערכית. סולם ערכים שאומר שהבעל יהיה בראש השנה אצל רבם של בני הזוג. וזה חשוב לשניהם, כחלק מהמארג הרוחני שמכתיב את החיים בבית. (חילוני יסתכל על דיני טהרת המשפחה ג"כ כסטיה מוזרה), להבדיל, שוחטים/קבלנים לפעמים נמצאים בחו"ל חודש, והאשה אז באמת לבד עם הילדים, בימי חול עם כל הסידורים, אפילו לא אצל אחות. זה אומר ש"היא מעדיפה להיות לבד חודש ולא עם הבעל"? ככה היית מנסח את זה, מר צולניק? לא, זה צורך של הבית, פרנסה. ומשום כך זה מובן ומקובל ומתקבל. זה חלק מההחלטות המשותפות שהזוג עושה בשאלה כיצד לנהל את ביתו (ובאמת הם מסרו את התנצלותם שהם לא מתייעצים אתך). אז יש אנשים שהעולם הרוחני שלהם כולל נסיעה של הבעל לצדיק רבם של בני הזוג לראש השנה. וזו החלטה משותפת ומובנת שנעשית בשמחה ומתוך מטרה משותפת.

בא מואי, שלא מכיר כלום, הכל רק בראש שלו, עם המחשבות הסוטות שלו, וחשב שזה או שהנשים מזנות בינתיים או שהן מתמוטטות. כי הוא לא יודע מה המציאות. שפשוט נוסעים לאמא או לאחות ומבלים ביחד בחג, באוירה נעימה של חג, בדר"כ יש גם גבר/ים מהמשפחה שיעשו קידוש וינהלו סעודות, והוספתי שאדרבה, האשה יכולה ככה להתפלל בבית הכנסת אפילו יותר מאשר כשהיתה עם הבעל בבית. 

וכשהבעל כן בבית בימי ראש השנה או שמחת תורה - האם נשאר בכלל זמן לבלות עם האשה?

רוב היום כולנו בבית הכנסת - ואצל החסידים וכן אצל המניינים הישיבישער'ס - מסיימים ממש אחה"צ את תפילת ר"ה.
ובשמחת תורה המצב עוד יותר קיצוני מבחינת הזמנים.

כך שאין כבר נפק"מ גדולה אם הבעל נמצא בקריית בעלז, או בקריית פושקינה, או בקריית הרשב"י, או בקרייה של הבית.

האיש והאשה - בימים הנוראים - חיים כמעט או ממש בנפרד.

בניגוד גמור לימים טובים ורגלים, ששם יש את המצוה 'ושמחת אתה וביתך'. וכן נוהג העולם, וכן אמר אותו תנא 'משבח אני את העצלנים בחג' שנשארים כל היום בבית (וליועצי הנישואין יש פרנסה אחרי החגים, כידוע..)

נ.ב. בנוסף לכל הנ"ל, כידוע מהמשנ"ב בשם האריז"ל יש עוד מנהג הנוגע לאיש ואשה בלילי ר"ה ושמחת תורה. וזה מצטרף לעובדה הנ"ל.

המחשה מצויינת לטעות הראשונה שלי לעיל. רובוט מטומטם...

אני די בטוח שחוץ ממך כולם הבינו למה התכוונתי.