ספר יצירה פרק ב משנה י - הוספה מאוחרת?

היום החלטתי שמילאתי כרסי בש"ס ופוסקים (יש לי כרס מאד קטנה) ושקעתי בלימוד ספר יצירה. עשיתי זאת כדי לבדוק תיאוריה שהעליתי לפיה חז"ל (חגיגה פ"ב מ"א) חילקו את כל חכמת הסוד שהיתה בזמנם לשלושה ז'אנרים שונים: מעשה בראשית, הכולל את ספר יצירה. מעשה מרכבה, הכולל את ספרות יורדי המרכבה. וסתרי עריות, שכוללים אולי את שרשי הרעיונות של ספר הזוהר, על השכינה וה'. ספר שיעור קומה עוסק לכאורה בסוד החשמל.
בניגוד לתקוותי, לא הצלחתי לברוא עגל, אבל מה שכן נתקלתי בו הוא המשנה הזו;
קודם שנעתיק ענין האלפא ביתות וקודם שנכנס בביאורם, צריך שנבאר טעם לענין האלפא ביתות ותמורתם. ולזה נאמר כי מדת האותיות כמדת הספירות כל אחת כלולה מכולם, כן האותיות כל אחת כלולה מכולם, א' כלולה מכ"ב וב' כלולה מכ"ב וג' כלולה מכ"ב. וכמו שאל הספירות זה טעם קשרם וייחודם כדפרישית בספ"ר כי תתייחד גבורה בגדולה מצד גדולה שבה, ועם הת"ת מצד הת"ת שבה, וכן הת"ת עם החסד מצד החסד שבו, וחסד עם גבורה מצד גבורה שבחסד, ועל דרך זה לכל הספירות. וכן ענין האותיות שכל אחת תתייחד ותתקשר עם כל הכ"ב מצד חלק אות ואות שבה, וזה טעם אל רל"א שערים שהוא א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב' כדפרישית. ומטעם שקשר זה כפול לשנים א' עם ב' מצד חלק ב' שבאל"ף, וב' עם אל"ף מצד חלק א' שבבי"ת, לזה כפל המשנה ואמר אל"ף עם כולן - מצד חלק כולן שבאל"ף, וכולן עם אל"ף - מצד חלק א' שבכולן. וכן ענין זה אל הספירות: (ב,י)

ראשית, הקטע נפתח בביטוי 'צריך שנבאר' שמימי לא ראיתיו בחז"ל, אבל הוא מוכר בספרות הראשונים. שנית, הוא מכיר את שמות הספירות שאינם מופיעים כלל בספר יצירה, שלישית, הוא כותב 'כדפרישית' מה שמתאים לפירוש ושוב מוכר בספרות הראשונים. רביעית, הוא מזכיר 'קודם שנעתיק ענין הא"ב' כלומר, הוא היה מעתיק.
לכאורה המובן שכותב קטע זה הוא מעתיק שכתב פירוש על הספר, ומשום מה השתרבב פירושו לתוך התוכן.
אמרתי בלבי, אעלה את הדברים לפני הת"ח דהכא, הבקיאים בכל החכמות ונהירין להם שבילי דרקיעא, ויאמרו לי אם צדקתי.

אני לא יכול להגיד שאני מומחה בתחום, אבל הלשון של ס' יצירה היא די חז"לית, אם כי סתומה ומיסטית (במתכוין? ושמא זאת הלשון שדיבר אברהם אבינו?..) ולא שמעתי שום סיבה הגיונית לאחר אותו למאה ה9. אדרבה, אם ידועה לך סיבה כזו ספר לי עליה.
כמו כן, חוקרים בולטים כמו גרשום שלום וליבס מתארכים אותו למאה ה1-6.

ס' שיעור קומה עוסק במראהו של ה'. בזה עוסק תיאור החשמל שביחזקאל. (אגב, לפי רס"ג בפירושו לס' יצירה, החשמל הוא הגוון הכחלחל שנמצא בתוך האש)

לספר יצירה לפחות שלשה נוסחים שונים עוד מתקופת הראשונים: קצר, בינוני, וארוך. הגר"א ערך נוסח עפ"י עשרה נוסחים שונים שהיו בידיו.

אריאל לא ברור מה רצונך בנוסחאות שלנו אין את הקטע הזה והוא פירוש על דרך המקובלים הספרדים.

טוב, בנוסחא שלי יש את זה. אבל מדבריך מתברר שצדקתי וזו אכן הוספה מאוחרת.
ואם כבר פתחתי אשכול על הנושא הזה, אז מה דעתכם על התיאוריה שבראשו?
נ.ב. הנה מבוא היסטורי של מיימוני לספר יצירה. קישור
שם הוא הבטיח לכתוב גם פירוש רציונלי על הספר ולא קיים את הבטחתו, ובהזדמנות זו נוכל גם להתחנן בפניו שיזכנו בפנינה יקרה זו.

אריאל
עד שאתה שואל למה לאחר, אני שואל למה להקדים. במחקר יש מקדימים אוות גם מעבר למה שאמרת עד המאה ה-1 לפנה"ס, ומאידך יש המאחרים למה ה-10 וטוענים שיש בו השפעה אסמעילית.
כפי שכבר כתבו יש לו נוסחים. יש לתקן את מה שכתבו בכך שבכתבי היד יש רק 2 נוסחאות - ארוכה (2700 מילים) וקצרה (1500 מילים). שתי הגרסאות מוכרות כבר מהמאה ה-10, שהיא הפעם הראשונה שאנחנו יודעים על קיומו. גרסה בינונית היא פרי השערה של איזה חוקר. כמובן שאין הסכמה מה הגרסה המקורית.

אני הכרתי טענות על השפעה הלניסטית. תוכל לתת דוגמאות להשפעה איסמעלית?
הרעיון של בריאת העולם בכ"ב אותיות הוא רעיון חז"לי.
בפני רס"ג כבר עמדו כמה נוסחאות של הספר.
האזכורים שלו בגמ' מתאימים לתוכנו.

בער, הכותב שם רק משווה במונחים כלליים בין מיסטיקה לארוטיקה.
הייחוד בפירוש מיימוני אמור להיות היותו אנטי קבלי במוצהר. הוא תכנן להביא פירושים קבליים לספר ולהראות כיצד הם אינם מכוונים לפשט.

הרעיון של רוח פיו מופיע כבר בכתבי פילון (הלוגוס) ויתכן להקבילו למדרשים על התורה שקדמה לעולם.
הנוצרים רצו לראות ברעיון הלוגוס את מבשרו של ישו. וללא קשר לזאת יש להזכיר את הכתוב ביוחנן 'בראשית היה הדבר, והדבר היה את האלוקים והאלוקים היה הדבר'.

כתב הרב קפאח שלדעת רס"ג אין ספר יצירה עוסק בעצם הבריאה היסודית של העולם יש מאין, אלא בסיבור התפתחות היצירה לאחר בריאת היש.

אריאל
אני לא יודע להביא דוגמאות. אני יודע שאמורות להיות אצל לנגרמן ווסטרום (אין לי כח כרגע לחפש את המקורות; בכל אופן זה בטח באנגלית).
זה שיש השפעה חז"לית על הספר לא אומר שהוא מהתקופה. גם בדברי החזו"א אפשר למצוא השפעה חז"לית.
באמת קשה להאמין שתוך עשרות בודדות של שנים נוצרו שני נוסחים, אבל אם קצת נגדיל את זה, יהיה בסדר.
ככל הזכור לי בגמרא לא מוזכר ספר יצירה, אלא הלכות יצירה. בכל אופן, ההתאמה בתוכן לא מוכיחה דבר - זה כמו שתאמר שהספר 'תפילת מנשה' מתאים לתוכן שאמור להיות לה ע"פ דה"י. במילים אחרות, יצירת קשר בין ספר יצירה לבין יצירה המוזכרת בגמרא אינה מוכיחה כלל שספר יצירה הוא הקודם.

בער
רס"ג קדום במקצת לדונלו וכנראה גם לדונש ן' תמים. אשמח אם תביא מקור לעניין אחד מהקראים שהזכרת. בכל אופן, יש בגניזה פירוש מזמן רס"ג לספר שכנראה הוא הפירוש שרס"ג בא לשלול.


זה שאנשים כאן יכולים להגיד מה עניינו של ספר יצירה, תעלומה בת אלף שנים, במשפט אחד בלתי מובן, יכול להוציא אותי מדעתי.

בקשר לזמן ספר יצירה
1  מה שהובא למעלה לא לגמרי מדויק רס"ג אינו הראשון שהזכירו דונש (בימיו) ור' שבתי דונולו (קצת לפניו) כתבו פירושים על הספר בתור שהוא ספר קדום גם אחד מהקראים (לפני רס"ג) בלעגו על הרבנים הזכיר מספר יצירה בתור ספר (של הרבנים) קדום מאד. 

2 על פי דבריי הקודמים משתמע שזמנו לא בימי חז"ל כנראה.

3 גם לשונו אינה חזלי"ת ומשתמש בביטוים ומילים שונים כמו אויר שבלשון חז"ל משמעותה חלל (מקום ריק עם או בלי חמצן) ובלשונו כמו בלשונינו.