ספר יצירה פרק ב משנה י - הוספה מאוחרת?

אריאל
הם לא היו צריכים לקחת כיון שעיקר הנושא שלהם הוא אחר.
וכעת עיינתי שם פעם נוספת וברור שיש שם טעות, ולפי הבנת הכותב בהיכלות רבתי רבי ישמעאל הוא חברו של רבי עקיבא והוא מי שאמר 'שח לי סוריאל', אלא שבגמרא מפורש לא כך, ושם הוא רבי ישמעאל בן אלישע כוהן גדול שחי בזמן החורבן, ואילו רבי עקיבא היה רק תלמיד רבי יהושע שהיה תלמיד ריב"ז שהוא מי שיצא מירושלים והוא דור אחר לגמרי.
עיקר ההוכחה שלי הייתה מעיקר הסיפור שם בהיכלות רבתי שהוא מבוסס על הסיפור של עשרה הרוגי מלכות ומתוך הדברים נראה שיש שם עיבוד של מה שנאמר באבות דרבי נתן.
וכך הוא גם בהיכלות זוטרי שם עיקר העניין הוא בכניסה לפרדס ודברי רבי עקיבא 'אל תאמרו מים מים' וגם שם נתערב לו רבי ישמעאל וברבי ישמעאל ושם כל עיקר העניין הוא ברבי עקיבא וכמו שמסופר בגמרא וברור שרבי ישמעאל כהן גדול לא נזקק להדרכה מרבי עקיבא שהיה יכול להיות תלמיד תלמיד תלמידו.
עוד ראיתי שם שכתוב שם שהמלאכים אומרים קדושה רק כשישראל אומרים והוא מימרה מפורשת בשם רב בגמרא, כך שמה שנותר הוא או לומר שרב לא הכיר את הספר ולכן הוא אמר בשם עצמו, אל שאם רב לא הכיר לא ברור מי כן יכול להכיר וברור שסביר הרבה יותר לומר שההיכלות לקח מרב.

וכך הוא גם בדברי ריש לקיש על שבעה רקיעים שלא סביר שהדבר לא יהיה מצוין לפחות כברייתא קדומה אם לא בשם ספר יצירה עצמו. ועוד שאין שום דבר בספר יצירה שמוזכר בגמרא בשום מקום. - והיא תשובה למ'

יש 
הנושא הוא בעיקר עניין של הגדרה, ולהבנתי ספר יצירה הוא חלק מתוך ספרות ההיכלות והמרכבה, בעיקר בכך שהם ספרות שמרחיבה את ספרות הסוד, שמוזכרת במשנה כמעשה בראשית ומעשה מרכבה.
ועוד שבלשון ספר יצירה הביטויים העיקריים שמבטאים את רוח הכותב שלו הם הלשונות 'סוד גדול ומופלא' ו"יה ה' צבאות אלהים חיים מלך עולם רם ונישא שוכן עליהם שוכן עד מרום וקדוש שמו" ועוד לבסוף שהוא התכלית בכל הספר "וכיון שצפה אברהם אבינו והביט וראה וחקר והבין נגלה עליו אדון הכול והושיבו בחיקו וקראו אוהבי וכו'" והם לשונות מובהקים של ספרי ההיכלות, אלא שספר יצירה אין בו רק את ההתפעלות וההתרוממות שבהסתכלות ובצפייה בסתרי מרכבה אלא יש בו בעיקר את המשטר והסדר הפנימי, והוא עיקר הדבר שממנו באה לו ההתפעלות והפצייה וההושבה בחיק, ויתכן שהוא גם תגובה לספרי ההיכלות, אלא שהם שני דרכים שונות והתכלית בהם היא אחת.

יעקב,

בין אם ספר יצירה שייך לספרות ההיכלות בין אם לאו, הראיה שלך אינה ראיה, כי על-פי הגמרא בראש השנה לב. שבעה רקיעים נרמז בברייתא, ואם כבר היית צריך לשאול מדוע שמות הרקיעים אשר מנה ריש לקיש לא מופיעים בספר יצירה, ומכל מקום אפשר שרבי יהודה וריש לקיש לא חלוקים בדעותיהם ועיין בתורה תמימה לדברים י, יד, הערה טו.

תוקן על ידי מם80 ב- 14/10/2015 22:21:54

מ
עי"ש בתוספתא שם לא מוזכר עניין הרקיעים, ואני מניח שלכן דייקת לכתוב שהוא לא ברייתא מפורשת אלא הבנת הגמרא בברייתא. אלא שלענ"ד לרב יהודה שלדבריו אין אלא ב' רקיעים, וכפשט לשון הכתוב, ברור שהוא יבאר ברייתא זאת שלא בעניין זה, כך שלא תהיה ממנו קושיה על דבריו.
ולפי זה הלשון שבו הגמרא מביאה ברייתא זו, הוא על פי התפיסה שהתקבלה כר"ל. אלא שמזה נראה קצת שהתפיסה שיש ז' רקיעים הוא תפיסה פשוטה יותר ולכאורה ניתן להוכיח שהוא תפיסה עתיקה שכבר הייתה קיימת קודם לכן. אלא שרב יהודה בא לבטל אותה, ואילו ריש לקיש בא לבאר אותה בשביל להסיר ממנה את השגת רב יהודה.
ועדיין ליבי נוטה בבירור לומר שאין ספרי ההיכלות אלא כתבים מאוחרים מאוד, וברור שאין מדובר בהם בכתבים של רבי ישמעאל ורבי עקיבא עצמם וגם לא של בני הדורות הקרובים להם. וכנ"ל.

תוספת הסבר -
עיקר עניין הז' רקיעים הוא דבר חידוש שהרי הוא לא דבר שניתן לסברא כלל, ולכן יש יותר מקום לומר שכל שלא ברור שחידשו אותו לא מניחים שהוא היה קיים קודם, וזה מלבד המקום להתנגד לו שהרי בפסוק נראה לא כך.
ויתכן שבזה בא ר"ל לבאר את התוכן שיש בהם, והוא לא מציאות השבעה רקיעים לחוד, אלא משמעויות מסוימות שהמניין הסופי שלהם הוא שבעה.

יעקב,

פירושך נשמע לי סביר אם כי קצת ספקולטיבי. מכל מקום, נדרש עיון בגמרא, וכדאי גם לעיין במורה נבוכים חלק שני פרק ט.

במחשבה שניה, אני חוזר בי מהתשובה האחרונה, ויותר נראה לי שבגמ' בר"ה שבעה רקיעים הוא רק סימן שבעלי התלמוד הוסיפו שיועיל לזיכרון, אלא שלא הוא עיקר הטעם במניין שבע לשום שיטה.
בעניין המו"נ עי' חלק ראשון פרק ע' שם כתב שהמניין שבע רקיעים אינו נכון, כך שמבואר שאין בזה מניין טבעי פשוט.
וע"ע באבות דר"נ פרק ל"ז ט' שם מובאת מימרת ר"ל שבגמרא שלנו בשם רבי מאיר, ונראה שהם גרסאות חלוקות ועיקר כגמרא שלנו.

עוד ראיתי כעת במדרש רבה דברים ב' כ"ז [מצוין בהערות מהדורת קפאח על המו"נ הנ"ל - נמצא רשת באתר דעת] שם הוא מחלוקת רב ור"א ושם רב יהודה תלמידו של רב כרב ור"א תלמיד ר"ל כר"ל.

הגרסא במדרש תהלים (קיד, ב):

רבנן אמרו שני רקיעין הם, שנאמר לרוכב בשמי שמי קדם. רבותינו אמרו שלש, שנאמר השמים ושמי השמים. ר' אלעזר אומר שבעה הן, וילון רקיע שחק זבול מעון מכון ערבות, וכבודו של הקב"ה בערבות.

והכוונה רבנן דבבל (רב בגרסאות במדרש רבה), רבותינו דא"י.

הרמב"ם כתב ולא תרחיק היותם מונים שבע ואם הם יותר, כי פעמים ימנה הכדור אחד ואע"פ שבו גלגלים הרבה. וכתב ושהמונים בזמננו תשעה, אמנם מנו כדור האחד הכולל גלגלים הרבה וחשבוהו לאחד, כמו שהתבאר למי שעיין בחכמת התכונה, ולזה לא תרחיק עוד מאמר קצת החכמים שני רקיעים הם, שנאמר הן לה' א-להיך השמים ושמי השמים, כי אומר זה המאמר מנה כדור הכוכבים כולם אחד, ר"ל הגלגלים אשר בהם הכוכבים, ומנה כדור הגלגל המקיף אשר אין בו גלגלים כדור שני, ואמר שני רקיעים הם. פירש הרב קרקש: כי פעמים ימנה הכדור אחד ואע"פ שבו גלגלים הרבה כמו שאבאר זה, רמז למה שיבאר בחלק שני שהכדורים ארבעה שהכדורים ארבעה האחד כדור השמש והשני כדור הירח והשלישי גלגל חמשה כוכבי הלכת חושב אותם כאחד והרביעי גלגל הכוכבים העומדים. ואמנם בהלכות יסודי התורה הלכה א' לא הרחיק אף אחת מהדעות, והביא את הדעה שהרקיעים ארבעה שהם תשעה, שמונה שהם אחד ותשיעי סה"כ שנים כדעת רבנן דבבל, או שבעה כדעת ריש לקיש שהם אחד ושמיני ותשיעי  סה"כ שלשה כדעת רבני א"י, או תשעה כדעת הפילוסופים בזמנו.

תוקן על ידי מם80 ב- 15/10/2015 21:59:19

חפרתי עוד קצת בעניין ומצאתי מאמר של ליבס בשם 'החצנת הסוד' שמביא מ'סינופיס לספרות ההיכלות' שבו מובא קטע זהה למאמר הגמרא של ראיתי אכתריאל וכו'.
אין בידי את הספר הנ"ל אלא שראיתי במאמר של מאיר בר אילן בשם 'שלשלת הקבלה בספרות ההיכלות' שם הוא מביא קטע מהספר הנ"ל "והיו בני ישראל עושים בהם את התורה ומרבים בהם את התלמוד" וברור מתוכו שהוא ספר מאוחר שכבר היה התלמוד דבר מגובש.

עוד מצאתי בספר היכלות שמובא בבית מדרש של ילניק חלק ב' שם בסוף הספר יש קטע שלם שהוא משנה שלמה כמעט מילה במילה בספר יצירה פ"א משנה י"ב. ולענ"ד שבעל ספר יצירה נטל אותו משם ולא ההיפך. ועכ"פ ברורה הזהות המשותפת שבין הספרים.