בערול
החתם סופר כנראה הסתמך על תשובת רב האי גאון, שהיא תשובה פולמוסית נגד הקראים, וכדברי פרופ' בר אילן:
https://faculty.biu.ac.il/~barilm/abahu.html
''מכתלי דבריו של רב האי גאון מסתבר כי מה שהטרידו בייחוד היה הפולמוס עם מכחישי התורה שבעל פה, וחזרה משולשת בקטע קטן זה על המונח 'הלכה למשה מסיני' רק מחזקת את הדיעה שהתשובה נכתבה כנגד הקראים המפקפקים בקיומה של מצוות שופר בראש השנה5. יש עוד לציין שדעת רב האי כי התקנה נעשתה ב'דבר שההדיוטות [רואין אותו כחלוקה]', לאמור, מפני ההדיוטות, קרובה לדעת רבי אבהו עצמו במנהג אחר בתפילה. בפסחים נו ע"א נדון המנהג 'לכרוך את שמע', ואמר ר' אבהו שאמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' לאחר 'קריאת שמע', נהוג כי 'התקינו שיהו אומרין אותו בקול רם מפני תרעומת המינין.
דומה כי בשל המחלוקת עם הכיתות אף טרח רב האי גאון להכחיש את שהגמרא אומרת ללא כל קושי, שאכן נפל ספק במנהג התקיעות, וזאת לפי ההשקפה כי דבר שנפלה מחלוקת אין אפשרות לתלותו במסורת נאמנה6.''
תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/09/2015 12:37:47