בעלית עזרא הוא מכנס את העם בראש השנה וקרא לפניהם בתורה
נחמיה פרק ח נחמיה פרק ח
(ט) וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה:
(י) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת יְקֹוָ֖ק הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם:
(יא) וְהַלְוִיִּ֞ם מַחְשִׁ֤ים לְכָל־הָעָם֙ לֵאמֹ֣ר הַ֔סּוּ כִּ֥י הַיּ֖וֹם קָדֹ֑שׁ וְאַל־תֵּעָצֵֽבוּ:
(יב) וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם: ס
מדוע עיקרו ועיצומו של יום מפורש בתורה תקיעת שופר לא מוזכר כלל ?!
ורק לגבי אכילה ושתיה ומשלוח מנות
תוקן על ידי חלמישצור ב- 11/09/2015 15:44:02
נשלח ב-11/9/2015 16:57
ויום כיפורים ? וכבר דנו בזה אהם גם את זה שכחו או ברור שבכל טקסיש תקיעות וכו'
נשלח ב-12/9/2015 23:03
השבת קראתי את זה וחשבתי שחסר שם גם אזכור של יום הדין/המלכה. אבל השאלה אם בכלל באו לתאר את אירועי החג או את אירועי טקס ההתעוררות.
נשלח ב-12/9/2015 23:27
בתורה החיוב לתקוע בחצוצרות ולא בשופר. ראש השנה לא מוזכר בכל התנ"ך יום הכיפורים לא מוזכר בכל הנ"ך
נשלח ב-12/9/2015 23:46
אוי, ירוחם, כבר דיברנו על זה שנה שעברה, ובשנה שלפניה, ושלפניה, ושלפניה...
נשלח ב-12/9/2015 23:58
אריאל ובשנה הבאה ושלאחריה וכו' (גם דורות אחרינו ימשיכו במנהגם וידונו...)
נשלח ב-13/9/2015 00:22
כל זמן שירוחם יהיה פה עד מאה ועשרים. קיצור העניינים לפי מה שאני זוכר כרגע, כדי שלפחות נתחיל מאיפה שעצרנו שנה שעברה ולא נטחן מים: השנה העברית התחילה בחודש תשרי (לוח גזר. ובתורה סוכות הוא בצאת השנה) לא כתוב במפורש מה סיבתו של החג באחד לחודש השביעי וההיגיון הישר הוא שהוא היה חג תחילת השנה. מהות החג בתורה: יום תרועה ויום זכרון תרועה. בכל חג ור"ח תקעו בחצוצרות כדי 'להזכר לפני השם' אבל ר"ה הוקדש כולו לזכרון תרועה. מכאן שורש הטענה שזה היה יום דין שמימי. בנ"ך יש פסוק עמום 'תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב' יש שפירשוהו על תקיעת שופר בר"ח ובמועדים ויש שפירשוהו על תקיעה בר"ח שהוא מועד - ר"ה. תיאוריה פופולרית בקרב חוקרי המקרא (ויבוא אברם וירחיב בדבר) שר"ה היה חג המלכתו של ה' על כל האלים, כפי שהיה ר"ה הבבלי (שחל לאורך כשבועים בחודש ניסן) חג המלכת מרדוך על כל האלים) אפשר לקבל את התיאוריה בגרסה מונותאיסטית - ר"ה הוא החג בו מוצהר שה' מלך כל העולם.
יום כיפור מוזכר בתורה במפורש 'בעשור לחודש השביעי ביום הכיפורים' ומפורש שעינוי נפש היינו צום 'הכזה יהיה צום אבחרהו, יום ענות אדם נפשו'.
נשלח ב-13/9/2015 00:52
תקיעת שופר הכל ענין של סוד ורמז ולכן לא הוזכר כלל
בכסה ליום חגנו הכל מכוסה
נשלח ב-13/9/2015 12:34
אריאל
כמו בפעמים הקודמות ענית מה שרצית לענות!
מחלוקת תנאים היא מתי ר"ה- רבי יהושוע טוען הגיונית ומדעית כי זה בחודש ניסן
ורבי אליעזר סובר כי זה בתשרי- לדעתו של רבי אלעזר אין כל הגיון וודאי לא מדעית.
עדין לא הבנתי למה בשופר ולא בחצוצרות כפי שהתורה כותבת בפרוש.
תקעו בחודש שופר- בראש חודש. בה תמיד הירח מכוסה.
יום כיפור החשוב כל כך מוזכר רק בתורה. וכך ציינתי ולא בנ"ך
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 13/09/2015 12:34:55
נשלח ב-13/9/2015 13:23
אין בכל התורה מחלוקת מתי ראש השנה. יש מחלוקת מתי נברא העולם.
נשלח ב-13/9/2015 13:37
איפה כתוב בתורה במפורש שהתקיעה בר"ה היא בחצוצרה? [כנראה שבשנים קודמות לא התעניינתי בדיון]
נשלח ב-15/9/2015 22:41
יש לא כתוב בתורה כי בראש השנה תוקעים בחצוצרות. כי בתורה פשוט לא מוזכר ראש השנה. וצדק אריאל כי בתורה אין ומחלוקת לגבי ראש השנה. כי כאמור אין חג כזה בתורה. בתורה אבל לא מוזכר כי תוקעים בשופר. אבל מוזכר מצוצרות למקרים כאלה
במדבר פרק י
(י) וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: פ תרצה לדייק על יום הזכרון ששמו השני של ר"ה נקרא כך.
תהלים פרק פא (ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: שמרבים לקשור אותו כביכול לר"ה מדבר על ראש חודש. שבתקופת המקרא הוא היה חג גדול. וכאמור בכל חג של ראש חודש הירח מכוסה.
נשלח ב-15/9/2015 22:51
כשאני אומר ר"ה אני מתכוון לאחד בחודש השביעי, מה שלא יהיה שמו, והוא הנדון באשכול זה. בתורה כתוב שהוא יום תרועה. אתה תמהת מדוע לתקוע בו בשופר בעוד שהתורה אומרת במפורש בחצוצרה. דווקא מהציווי המיוחד על יום תרועה אפשר אולי להסיק שהתרועה היא לא תרועת החצוצרות הרגילה של כל המועדים. אגב, אחד לחודש השביעי הוא גם ראש חודש, כך שאם לשיטתך שבר"ח יש תקיעת שופר, ברור מדוע יש גם בחג הזה (באיזה שם שתקרא לו).
נשלח ב-15/9/2015 23:13
יש שאלת על המקור לחצוצרה הבאתי אותה. ו המדבר על כל החגים לא רק על א לחודש השבעי, העובדה היא שלתקוע בשופר לא כתוב בתורה . אין לי כל בעיה עם השופר אני מקפיד לשמוע את קול השופר כפי שמפורט , לברור הענין כיונתי.
נשלח ב-15/9/2015 23:53
בר"ה קראתי את למנצח על הגתית וחשבתי שמהעניין בכלל נראה שמדובר שם על יום הדין, כי הנושא הוא גזרות שמים על הצדיקים והרשעים. וכך ביאור העניין: תקעו בחודש/כסה שופר. כי אז ה' שופט את עמו. וכבר ראינו ביוסף שהשתנה מזלו במפתיע משפל המדרגה לטובה (ושמא יש כאן רמז למסורת חז"ל שבר"ה יצא יוסף מבית האסורים. ר"ה יא.) - אסף מרבה להביא מתולדות יוסף ושבטו. וזהו הכלל: אם תקיימו מצוות תזכו לגזר דין טוב. ואם לא - אשלחהו בשרירות לבם. ילכו במועצותיהם. עוד יש להוכיח שמדובר בר"ה ולא בר"ח שהרי בר"ח תקעו בחצוצרות, ורק לגבי ר"ה לא פורש במה יתקעו.
נשלח ב-16/9/2015 08:05
ומה עם קרבנות היום (אם לא שהתיאור בנחמיה משלים לעזרא ג)
