|
|
| נשלח ב-18/9/2015 05:58 |
 |
| |
| אריאל73 כתב: |  | כנ"ל אחרי המהפכה הצרפתית, העולם כולו חש כאילו הכבשים מרדו ברועה,
|
|
עוד כמה דורות לא יצליחו להבין מה כתבת כאן: "מה, לכבשים אסור למרוד ברועה?! הוא מעליהם?!"
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2015 11:47 |
|
| |
וואלה אבהתי את כותרת האשכול. נא לשים לב שאפשר מרוב לדאוג לאלוהים ממחניפיו, אנו בעצם במעשה הזה מחניפים לו. בכול אופן יש חניפה שמותרת בהלכה ואפי' ראויה, כמו להחניף לאשתו ולמלווה ולרבו וכן רבי לתלמידיו, ככה שבנושא האשכול שזה התפילה, נכנס לגדר של חניפה של תלמיד לרבו שמותרת וראויה. חז"ל כבר עלו על הבעיה של להחניף את אלוהים בתפילה, והם דורשים דרשה נפלאה על כך במדרש תהילים או במדרש שיר השירים (ברח לי מהזיכרון, אולי מם80 היקר יעזור לנו כאן) שאומרת שהאלוהים מקבל\מוותר על סוג של חניפה כזו. השאלה שצריך לשאול היא, למה באמת האלוהים שונא חנפנים בטירוף ? עד כדי כך שהנביאים וחז"ל מבטיחים גלות לחברה שפרטיה חנפנים. במיוחד שהשאלה רלוונטית בפוסט מודרניזם שכל כולה של התנהלות החברה היא על חנפנות. הפירסום והקמפיינים למיניהם המפלגות הפוליטיקאים גם במסחר ובבנקאות בעצם באיזה תחום לא מחניפים היום ? אני אתן דוגמא שמטריפה אותי כל פעם מחדש, דווקא בתחום שהחניפה מיותרת לגמרי, והיא תחום חקר החלל והאסטרונומיה. כידוע לכל אין צבעים בחלל כלומר כל תמונה מהחלל באים בלי צבע, אבל נאס"א חייבת לתת לתמונות צבע ולמה ? כי זה משכנע את התורמים (ככה שמעתי פעם מפרופ' שמצטדק למה עושים את התמונות בצבע). ואני שואל את התורם המשכיל, אם הוא תורם למחקר משום עצם חשיבותו אז הצבע השקרי משכנע אותו יותר ?? שאלתי פעם תלמיד חכם שכיבד - באירוסין של בתו, את הראש ישיבה לנאום. הרי הוא משקר ומחניף וכו', אז תגיד לי שטוב לך לשמוע את השקרים האלה על החתן החדש שלך ? להפתעתי ענה שכן, אני אוהב לשמוע את השקרים האלה אפי' שאני יודע שרובם הם שקרים. בקיצור אנחנו אוהבים שמשקרים לנו ואוהבים שמחניפים לנו, זה משאנחנו בדור שלנו כנראה. לסיום: לגבי תפילה לכאורה מותר להחניף לאלוהים כמו שמותר להחניף לרבו על פי ההלכה. שאלת השאלות למה באמת האלוהים שונא חנפנים בטירוף ? על כך צריך לפתח אשכול נפרד אם כי שהסברתי את זה כבר הרבה פעמים. אני פרסמתי פעם תמונה (בהמשך אני הביא אותה שוב) ושאלו אותי האם אני לא מגזים לקרוא למשכיר דירה בארץ ליהודי כחזיר, ותשובתי היית שאני לא מנסה להחניף אף אחד ואומר את האמת בפרצוף, זאת האמת שהוא חזיר וככה צריכים – המשכיר והשוכר להרגיש. כי דרישתינו לארץ ישראל בכל אלפי שנות הגלות (והמלחמה עליה במאות האחרונות על ידי הלאומניים שמקריבים עליה את עמליהם שאלו הבנים והבנות הרווקים\הרווקות) יש לו משמעות פשוטה מאוד שהיא שתהיה לו את הטבע ולא יהיה תלוי באוויר כמו הבל מול קין וכמו היהודים במצרים ובכל שנות הגלות. והנה בארץ ישראל יהודי צריך לשכור דירה מיהודי ? אין לך חזירות יותר גדולה מיזו. מה אתה רוצה - אני שואל אותו, שאני יחניף לחזיר הזה ? הוא לא מבין בזה - טוען לי האיש הנחמד, אז עכשיו אולי יבין – אני משיב לאיש הנחמד. הוא עושה את זה בתום לב – הוא לא נכנע לי, החזיר בחזירותו גם עושה את זה בתום לב – אני מנסה לגמור את הדיון ובזה זה באמת נגמר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2015 12:57 |
|
| |
השמים מספרים כבוד א-ל. זהו שאמר הכתוב היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבולע (איוב לז כ), ר' אבהו בשם ר' יוחנן אמר אם יבקש אדם לומר שבחו של הקב"ה יותר מדאי, נטרד מן העולם, והוא מובלע מן העולם, שנאמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו (תהלים קו ב). ר' חנינא ור' יונתן אזלין למיעבד באלין קרייתא דדרומה, עיילוה לחד בי כנישתא, חזאה לההוא חזנא דקרב ואמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, האדיר והאמיץ והעזוז, שתקן יתיה, ואמרו ליה אין לך להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות, מנין ממשה רבינו שאמר הא-ל הגדול הגבור והנורא (דברים י יז), אוסיפו עליהן מטבעו של אברהם אבינו לא-ל עליון קונה שמים וארץ (בראשית יד יט). רב הונא בשם רב אמר שדי לא מצאנוהו שגיא כח (איוב לז כג), לא מצאנו כח גבורתו של הקב"ה. אמר ר' שמואל בר נחמני מי ימלל גבורות ה' (תהלים קו ב), כגון אנא וחביראי, ומאן אינון חבורתאי דדוד, אמר ר' אבין תרגם יעקב איש כפר נובריא בצור לך דומיה תהלה (שם /תהלים/ סה ב), סמא דכולה משתוקא, ואפילו למרגליתא דלית לה טימי, כל מה דאת משבח [לה את פגים לה. אמר ר' פנחס הכהן בר חמא משה תקן להם לישראל סדר תפלה, שנאמר כי ה' א-להיכם] הוא א-להי הא-להים ואדוני האדונים הא-ל הגדול הגבור והנורא (דברים י יז), הגדול שעשה גדולות במצרים, הגבור שעשה גבורות על הים, והנורא שהוקם המשכן בימיו, שנאמר נורא א-להים ממקדשיך (תהלים סח לו). ירמיה אמר הא-ל הגדול הגבור (ירמיה לב יח), ולא אמר והנורא, ולמה אמר הגבור, אמר לזה נאה לקרותו גבור, שראה שבניו מסורין בקולרין, וביתו חרבה ושותק, ולא אמר והנורא, על בית המקדש שנחרב, שנאמר נורא א-להים ממקדשך (תהלים סח לו), היכן הוא מורא, שנכנסו שונאים בביתו ולא נתייראו. דניאל אמר האל הגדול והנורא (דניאל ט ד), ולא אמר הגבור למה שבניו מסורין בקולרין, והיכן הוא גבורתו, ולמה אמר והנורא, לזה נאה לקרותו נורא, שעושה נוראות לנו בבור אריות, ובכבשן האש, וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה ליושנה, שנאמר ועתה (ה') א-להינו הא-ל הגדול הגבור והנורא (נחמיה ט לב), למה לפי שהוא מרומם על כל קילוס שקילסוהו. אמר ר' יעקב בר' אלעזר יודעין היו בא-להיהן שאמיתי הוא, ואין מחניפין לו, ודי הוא בקילוס שקילסו משה רבינו.
(מדרש תהלים יט)
ועיין מורה נבוכים חלק ראשון, פרק נט.
דבר אחר מי ימלל גבורות ה' [ישמיע כל תהלתו]. צופר הנעמתי אמר לאיוב החקר א-לוה תמצא [וגו'] ארוכה מארץ מדה (איוב יא ז ט), מי יוכל לחקור דוגמא שלו, אלא גבהי שמים מה תפעל (שם שם /איוב י"א/ ח), מהו גבהי שמים מה תפעל יכול אתה לספר מי פעל השמים והכוכבים, אפילו משה שעלה לרקיע וקיבל את התורה מיד ליד לא עמד על חקרה, אמר ר' הונא הכהן בשם ר' ירמיה בשם ר' חייא הגדול (וראיתם) [וראיתי] את [כל] מעשה הא-להים (קהלת ח יז), זו התורה, כמה דאת אמר והלוחות מעשה א-להים המה (שמות לב טז), כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה וגו' אשר יעמול האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת (כי) לא יוכל למצוא (קהלת שם /ח'/), היינו אומרים זה משיח, ואינו אלא וגם אם יאמר החכם, זה משה, שהי' רבו של חכמים, לא יוכל למצוא דברי תורה, ומי אמר שבחו של הקב"ה ישראל, שנאמר אשריך ישראל מי כמוך (דברים לג כט), (וכתיב) אשרי שומרי משפט עושה צדקה (/תהלים ק"ו/ פסוק ג), כי ידעתיו למען אשר יצוה [וגו' לעשות צדקה ומשפט] (בראשית יח יט), היאך אלא כיון שיצאו ישראל ממצרים ועשה להם הקב"ה נסים, וקרע להם את הים, והעבירם בתוכו בחרבה, באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה ולא הניחן הקב"ה, שנאמר ולא קרב זה אל זה כל הלילה (שמות יד כ), ואין זה אלא קילוס, שנאמר וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות (ישעיה ו ג), אמר הקב"ה משה וישראל יקלסו אותי, שנאמר אז ישיר משה (שמות טו א), אז שר לא נאמר, אלא אז ישיר, כאדם שאומר לחבירו פלוני יאמר תחלה. מי כמוך באלים ה' [וגו' נורא תהלות] (שם שם /שמות ט"ו/ יא), מהו נורא תהלות, אמר ר' יודן אתה נורא על כל תהלתך. מלך בשר ודם נכנס במדינה מקלסין אותו שהוא עשיר ושהוא גבור, ופעמים שהוא חלש, או מקלסין אותו שהוא רחמן, ופעמים שהוא אכזרי, אבל הקב"ה אינו כן אלא מכל דבר שאדם מקלסו יש בו למעלה מן הקילוסין, ונורא על כל תהלתך, אמר דוד כקילוסך בעולם הזה כך יקלסוך בעולם הבא, תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י-ה (תהלים קב יט), ואנו מקלסין אותך ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך (תהלים עט יג).
(מדרש תהלים קו)
תוקן על ידי מם80 ב- 18/09/2015 13:25:36
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2015 22:18 |
|
| |
נצפה בסרטים על בית המלוכה באנגליה ובמקום להיות משועשעים ולהודות לאלוהים שהעולם התקדם, נלמד מהסרטים את כוונת התפילה. איזה יופי.
כי היא חכמתכם ובינתכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2015 23:33 |
|
| |
כמה קל לזלזל.
משום סרט לא נלמד את כוונת התפילה, אבל נוכל להבין טוב יותר את התמונה שעמדה בפני מחברי התפילה ואת הגישה שהנחתה אותם. וכן, נוכל להפנים שלמרות שכלפי בשר ודם זה נראה לנו משעשע, כלפי אלהים זה בהחלט עמדה רצינית.
יחד עם זה, נודה לאלוהים שהעולם התקדם וכיום כבר אין מלכים. לא שאני משוכנע לחלוטין שזו התקדמות, אבל גם אם כן - אין בכך שום סתירה לרצון להבין מה עבר בראש למי שחיבר את התפילה ומה הוא התכוון שנחווה כשאנו אומרים את מילותיו.
אבל שוב, לזלזל זה תמיד קל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 00:34 |
|
| |
יתכן, הצלחתי להבין שאתה מעוניין לזלזל אבל באמת לא הצלחתי להבין איזה מקום לזלזול יש כאן. האם הזלזול הוא בכך שאנו לא רואים בסרט את המחשבה שעלתה במוחך ברגע הצפיה בו?
אם כבר דיברנו על סרטים ומלכות, אז בסדרה 'משחקי הכס' עונה 1 פרק 1 יש קטע שבו המלך מגיע לבקר בטירה מרוחקת. כשהוא נכנס כל מאות הנוכחים, כולל לורדים נכבדים וגבירות אצילות, משתטחים על הארץ. כשראיתי את זה זה נתן לי הבנה מסויימת במה שהיתה מלכות.
באופן כללי הסדרה הזו (וסדרת הספרים עליה היא מבוססת 'שיר של אש ושל קרח') והשוואתה לשר הטבעות של טולקין, תוכל ללמד אותנו על השוני שחל במושג המלכות. אצל טולקין הרומנטי והשמרן, שכתב בבריטניה של שנות השלושים, המלך הוא דמות עילאית, מיתית. האזרחים הפשוטים חולמים על שיבת המלך, המלך עצמו הוא גיבור נעלה ושיבתו מצילה את העולם מחורבן.
אצל מרטין הציני והליברל, מאמריקה של ראשית המאה ה21, המלך הוא שוטה שיכור ובנו, הנסיך יפה התואר, הוא פסיכופת שמענה נערות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 01:05 |
|
| |
ייתכן היקר,
כל זמן ששופט נכנס למשפט עם גלימה, אין לך להתלונן.
ביום שגם מערכת המשפט תבין שאין דבר כזה גלימה ומותר לשופט להיות בתוך העם ולדבר כאחד העם וכו' וכו' אז אולי תוכל לומר שהגענו לגאולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 02:11 |
|
| |
אריאל,
את ההתיחסות העמוקה והמקיפה ביותר למונרכיה האנגלית תוכל למצוא בספר "מסעות גוליבר" שנכתב באנגליה לפני כ-300 שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 15:58 |
|
| |
מקס
אני מוחה בתוקף מחאה נמרצת על התמונה ששמת כאן. ראוי מאוד שימחקוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 03:23 |
|
| |
חזק, כמה קל להאשים בזלזול. וכי חדש הוא שבעבר היו המלכים עריצים וחפצי חנופה ודמות האלוהים שנוצרה בידי האנשים מאותה תקופה נעשתה בצלם המלכים ובדמותם? זה מה שהתחדש לך? מה שאיני מבין מדוע מה שאתה נראה כמסכים שהוא משעשע כלפי בשר ודם, הופך להיות עמדה רצינית כלפי אלוהים. ועוד לאחר דבריך שמה שעמד בפני מחברי התפילה והגישה שהנחתה אותם היה מודל מלך בשר ודם, בתקופתם. ואכן, ברור לחלוטין מה עבר בראשו של מי שחיבר את התפילה, אבל אנחנו המתפללים. השאלה החשובה, היא מה עובר בראשנו. מה אומר ומה אדבר. הצורך הנואש להצדיק ולנמק, מעשים ואמירות הנראים כמתעתע, מביא את יכולת הפלפול לכדי אבסורד מביך. אריאל, כדאי שתזלזל פחות ותקרא שוב את דברי, אולי תמצא בהם משהו מעבר להמלצה איך לצפות בסרט על בית המלוכה האנגלי. אגב, צפיה בסדרה אותה אתה מנתח, יש בה משום ולא תתורו. מקסמן היקר, גם לפני הגאולה, מותר לצפות לקורטוב שפיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 04:33 |
|
| |
| ייתכן כתב: | | חזק, כמה קל להאשים בזלזול.
......... אריאל, כדאי שתזלזל פחות ותקרא שוב את דברי
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 08:58 |
|
| |
| ייתכן כתב: | | חזק, כמה קל להאשים בזלזול. וכי חדש הוא שבעבר היו המלכים עריצים וחפצי חנופה ודמות האלוהים שנוצרה בידי האנשים מאותה תקופה נעשתה בצלם המלכים ובדמותם? זה מה שהתחדש לך? מה שאיני מבין מדוע מה שאתה נראה כמסכים שהוא משעשע כלפי בשר ודם, הופך להיות עמדה רצינית כלפי אלוהים. ועוד לאחר דבריך שמה שעמד בפני מחברי התפילה והגישה שהנחתה אותם היה מודל מלך בשר ודם, בתקופתם. ואכן, ברור לחלוטין מה עבר בראשו של מי שחיבר את התפילה, אבל אנחנו המתפללים. השאלה החשובה, היא מה עובר בראשנו. מה אומר ומה אדבר. הצורך הנואש להצדיק ולנמק, מעשים ואמירות הנראים כמתעתע, מביא את יכולת הפלפול לכדי אבסורד מביך. אריאל, כדאי שתזלזל פחות ותקרא שוב את דברי, אולי תמצא בהם משהו מעבר להמלצה איך לצפות בסרט על בית המלוכה האנגלי. אגב, צפיה בסדרה אותה אתה מנתח, יש בה משום ולא תתורו. מקסמן היקר, גם לפני הגאולה, מותר לצפות לקורטוב שפיות. |
|
ייתכן
ברוך השב,
ראה מש"כ ידידינו נדב שנרב בספרו קרן זווית לפרשת קורח.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 11:14 |
|
| |
נדלג על הזלזולים ההדדיים.
אתה טוען ש(בהנחה וה' קיים) היחס הנכון אליו הוא כמו לאדם כמונו? מה הם נימוקיך? שכל בני האדם נבראו שווים? (אופס) שהוא ילוד אשה בדיוק כמוך?
ניתן לחדד את השאלה עוד קצת ולשאול האם נמלים אמורות לחוש יחס של התבטלות כלפי האדם, ועוד לשאול האם היחס בינינו לה' אמור להיות מקביל ליחס בין נמלים לאדם או שהוא הרבה יותר מזה, ללא כל השוואה. (לדעתי יחס נמלים ואדם זהה בדיוק ליחס אדם - אל פוליתאיסטי.)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 13:18 |
|
| |
בעל,
הספר הנכבד והנחמד אינו תחת ידי.
אריאל,
איני טוען שאין על המאמין לכבד את אלוהים, אלא על האופן המגוחך והמביך של שלל דברי החנופה וההתרפסות והתחנונים, שלא רק שאינם מעוררים כבוד, אלא ההיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2015 13:25 |
|
| |
| ייתכן כתב: | | חזק, כמה קל להאשים בזלזול. וכי חדש הוא שבעבר היו המלכים עריצים וחפצי חנופה ודמות האלוהים שנוצרה בידי האנשים מאותה תקופה נעשתה בצלם המלכים ובדמותם? זה מה שהתחדש לך? מה שאיני מבין מדוע מה שאתה נראה כמסכים שהוא משעשע כלפי בשר ודם, הופך להיות עמדה רצינית כלפי אלוהים. ועוד לאחר דבריך שמה שעמד בפני מחברי התפילה והגישה שהנחתה אותם היה מודל מלך בשר ודם, בתקופתם. ואכן, ברור לחלוטין מה עבר בראשו של מי שחיבר את התפילה, אבל אנחנו המתפללים. השאלה החשובה, היא מה עובר בראשנו. מה אומר ומה אדבר. הצורך הנואש להצדיק ולנמק, מעשים ואמירות הנראים כמתעתע, מביא את יכולת הפלפול לכדי אבסורד מביך. |
|
אז בלי לזלזל, אתייחס לדבריך.
קודם כל, ברור שרוב המלכים היו עריצים וחפתי חנופה.
שנית, ברור שהמודל שעמד לפני מחברי התפילה היה יחס אל מלך בשר ודם, והם השליכו מיחס זה על היחס הראוי למלך מלכי המלכים. (הם האמינו שהוא קיים, כן?)
השאלה היא: האם זה אומר שהם חשבו שגם מלך מלכי המלכים הוא עריץ וחפץ חנופה, או שהם עשו את ההשוואה רק בצד של היחס הראוי מבני אדם למלך?
לי ברור שהם לא חשבו על ה' שהוא עריץ, והם השתמשו במציאות שהכירו, כיצד מתייחס אדם מן השורה למלך בשר ודם, כדי להדגים כיצד צריך להיות היחס של האדם אל ה'.
עכשיו, אני (תודה לאל, כנראה) לא מכיר מלכים, ולכן קשה לי להיכנס לחוויה שהם ניסו להעביר למתפלל (שזה בעצם אני), אבל אני כן אומר את המילים שהם חיברו. זה יוצר בעיה. נראה לי שהבעיה מובנת.
אני מעוניין להיכנס לחוויה הזו. כדי לעשות זאת, אני צריך להכיר מלכים ולחוות את היחס אליהם. לא בגלל שאני אוהד גדול של מוסד המלוכה, ולא בגלל שזה נראה לי יחס נכון וראוי כלפי המלכים, אלא כדי להבין את החוויה שהמילים אמורות להעביר לי, חוויה שאני מעוניין שתהיה לי כלפי ה'.
נראה לי שכתבתי דברים פשוטים.
אין בדברים הללו שמץ של הצדקה או הנמקה (של מי? של מה?), אלא תיאור של בעיה שנוצראה מפער תרבותי בין מחברי התפילה ואנחנו, וניסיון להצליח לחוות מה שאמור ורוצה לחוות מי שאומר את המילים הללו.
המשפט הזה "מה שאיני מבין מדוע מה שאתה נראה כמסכים שהוא משעשע כלפי בשר ודם, הופך להיות עמדה רצינית כלפי אלוהים" הוא משפט ממש תמוה.
מצטער, אבל פשוט לי בתכלית הפשטות שאין פשוט ממנה, שמה שהוא יכול להיות משעשע כלפי בשר ודם, אבל מתאים ורציני מאוד כלפי ה', לדוגמא יחס של השתחוויה וכבוד אינסופי.
אני מתפלא מה חשבת כשכתבת את המשפט הזה.
|
|
|
|
|
