האם טומאה זה דבר רוחני?

אני לא יודע מה אתה קורא רוחניות, מצדי תקרא כאב והנאה שכל ומוסר לוגיקה ומתמטיקה וכו' וכו' כרוחניות, אבל שאנו (וכל מי שדן בכך) מדברים על רוחניות, אנו מתכוונים לעולם מקביל ששם הכל מתנהל ורק משם מקבלים הוראות כי רק שם יודעים מה טוב ומה ורע בקיצור אנו במערה ורואים רק את הצל. ולכן תשמע אך ורק מה שהלץ יביא לך משם.

ובכן זאת אלילות לשמה, כי הלץ מביא לך את הלא תגנוב (וכן כל דבר מוסרי וערכי אחר) כי ככה זה, והתורה מביא לך את הלא תגנוב אחרי המצאת הקניין על ידי נח ובניו על ידי חלוקת הארצות בגורל, כלומר במצב העכשווי\המודרני שנשללת מכל אדם את הטבע עד כדי כך שאסור לו לאגור אפי' מי גשם, אז על פי התורה מותר ואפי' חייב לגנוב.

מכאן נעבור לטומאה וטהרה, אם טומאה וטהרה זה משהו מהעולם המקביל = רוחני, מה הטעם שחז"ל דורשים מכל רב לטהר אישה, ולראות אותה כאילו היא בתו ? כלומר הרי הרב כלפי ביתו גם יפחד ממשהו רוחני ולכן גם לא יטהר את בתו ((שיר השירים רבה  פרשה ג) אם באת אשה לפניך לבית המדרש לשאול לך שאלה על כתמה ועל נדתה, תהא רואה אתה כאילו שיצאת מירכיך) אותו דבר מה פשר דברי חז"ל שאפשר לטהר ולטמאה באותן מט טעמים ? מה פשר הנמנו וגמרו  על טומאה וטהרה אם זה שאלה מציאותית שצריך לשאול בעולם המקביל, כלומר מה קשור הרוב חכמים למציאות ? מה שטמאה בעולם המקביל היא תישאר טמאה ואם העולם המקביל מטמאה ומטהר על פי החכמים (כפי שחז"ל אומרים במליצתם) אז ממנא נפשך החכמים קובעים ולא העולם המקביל.

אז נכון שהרבה תלוי באילן גבוה, (אחרת מי היה שומע את החכמים ?) והרחיקו עדם לשמים ולרוחניות וכו' וכו', אבל תלמיד חכם חייב לדעת את מקומו ולהבין שיש כן דרישה לטהר אישה לבעלה ואין שום צדק לעשות חומרות למיניהם כי ככה משמע באיזה טקסט שהוא הפך לאלהים אחרים כפי שהספורנו נזעק ובצדק.

אני אתן דוגמא בוויכוח הגדול בין ר' שלמה זלמן לר' יוליש, שהראשון רצה להציל אלפי עקרות ור' יוליש יצא עם מלחמה השקפתית דבילית. (לבסוף מצאו פיתרון אחר ב"ה) ושאלתי היא מה חשב לעצמו ר' יוליש שטומאה וטהרה יותר חשובה מפרו ורבו ? או חשש מקולה שיקרר את הציבור בדיני נידה ולכן צריכות העקרות להיות קורבן ציבור ? בכל אופן לא מתקבל לי על הדעת לחשוש שר' יוליש פשוט פיחד מהרוחניות = עולם המקביל ולכן לא רצה שיטהרו אותן, אבל אם כן חשש מיזה, אז הנה לך עבודת אלילים לשמה שהוא הופך נשים לעקרות למען האליל הדמיוני שלו שנקרא רוחניות.

לסיום: עקרונית יש טעם לכל מצווה בתורה לפחות משה ידע את כל הטעמים של כל המצוות (כך אומרים חז"ל וכך אצל הראשונים), וטעם = סיבה וסיבה זה פיזיקה ועונים לה עם פיזיקה כלומר הטעם גורם לנו לעשות ממש פיזית מה שצריך לעשות. יש טעם לנידה שהיא וחי בהם כלומר הזוגיות תמשך עד מותם בכדי שהם יפרו וירבו ויולידו ילדים עם סביבה טובה = הורים בריאים תרתי משמע שזה אומר גם בריאים בשכלם ובהתנהגותם. אבל אין טעם לנידה אם הנידה מביא לזוג עקרות. כלומר אם אפשר למצוא פיתרון שיציל את העקרות שלהם אז כן מקילים במיוחד שלא היו אפי' צריכים להקל ולמצוא פיתרון, רק פשוט להתיר לה לטבול בלי לספור שבע ימים הרי כל בר דעת וידען יודע שזיבה היא דלקת כמעט שלא מצוי (אגב: בגלל התרבות ששומרת על היגיינה ויש ב"ה מכונות כביסה כלומר הן לא צריכות לרדת לכבס בנהר עד הבטן ולקבל כיני ערווה) ושאפשר לראות בבדיקת שתן.

אז כן יש לזעוק נגד אלה שהפכו את ספרות הלכה לאלהים אחרים על חשבון נשים שלא יזכו ללדת. בוודאי שיש לזעוק כלפי אלה שרוצים להפוך את התורה למשהו רוחני משהו שהאלוהים אמר ולכן מותר לי להשאיר אישה עקרה כל ימיה, הרי מה הבעיה הרב מבטיח לה את כל הגן עדן בשם האלוהים כאילו היית לה ילדים, רק חבל שרב אחר לא הבטיח את זה לאמו של הרב המנוול הזה, ככה לפחות היינו חוסכים לסבול ממנו. מעניין למה האלוהים לא הבטיח לשרה רבקה ולאה ורחל, שהוא יתן להם גן עדן במקום ילדים.

כל זה היית רק דוגמא, ומהדוגמא הזו תעבור לכל תחום הלכתי השקפתי חינוכי וכו' ותראה ותבין למה אנו עוד בגלות זה אלפי שנים. הרים מאבדים את ילדיהם על שטויות ממש בזמן שכל התורה כולה בא לתת לו את בניו והוא בשביל התורה מוותר עליהם ? אין לך מעביר את בנו למולך יותר גדול מיזה.

נסיים עם זעקת ר' חייא (בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יט) תני ר' חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא יפול ויקצץ הנטיעות. (כלומר הבן שלך יקצץ בנטיעות שלך כלומר אתה והוא בעונש כרת רח"ל כי הבן שלך הוא הנטיעות שלך ככה הוא מקצץ לעצמו ובהכרח לעצמך)

לסיום

הרוחניות הדמיונית מביא ליהדות וליהודי חורים בדעת ובהשכלה שלא יידע מה התורה רוצה ומה האלוהים רוצה ומה הוא צריך לעשות, כי מה לעשות אין נביא ויש הסתר פנים – יאמר הטיפש ולכן יקריב את בניו ואת בנותיו על המזבח = המולך, והרבנים יקריבו נשים להשאיר אותן עקרות כקרבן ציבור כנ"ל, והראשי ישיבות יקריבו בנים על מזבח הישיבה וכן הסמינרים והת"תים וכו' וכו' ככה שלא פלא שזה אלפי שנים אנו רואים את קללות התורה מתקיימות במלואן: בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל־הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶֽךָ: הרי איפה הם המיליארדי יהודים ? הרי למה אנו לא כסין והודו, מה אנו לא מולידים כמותם זה אלפי שנים ? כלומר במוכרח כל דור ודור תשעים אחוז בעונש כרת ומתנחמים אולי יש משהו אחרי המוות.

אבל אם אנו מוציאים את הרוחניות מהתמונה ובוודאי את החיים אחרי המוות ושאר ההבלים, אז יש סיכוי גדול שנחזור לתורה ומשם לאלוהי ישראל האמיתי.

מי ייתן שתגיע היום שתמלא הארץ דעה את השם אמן ואמן,,,,,,

נ,ב, היגיינה היא פשט התורה, אז אייך יש כאן אנכרוניזם ? זה שהאומות גילו את זה רק במאות האחרונות, זה לא הופך את זה לאנכרוניזם. פשט הפשוט של התורה בדיני טומאה וטהרה הם אך ורק היגיינה. יש היגיינה משום ביראות אישית ויש משום בריאות הציבור ויש משום גם בריאות וגם משום גועל כמו נידה שהיא תתגנה על בעלה.