האם טומאה זה דבר רוחני?

את א' לא הבנתי כלל. אתה רוצה להציע שבזמן ההסגר יש ספק מהותי (שכל כולו אינו ברור מבחינה פילוסופית - איני יודע אפילו לומר אם מבחינה אונטולוגית או מבחינה אפיסטמולוגית), ואז הספק נעלם? איזה יתרון יש ברעיון הזה על פני דרגות טומאה שונות?
בב' לא הבנתי מדוע אי אפשר לטהר למפרע כמו שנעשה בכל ספק אחר. בנוסף הדבר לא מסביר מדוע ה'נטהר' מהספק טעון טבילה או ציפורים. ולבסוף, שוב יש לשאול מה יתרונו של פירוש מעוקל זה על פני הפירוש של דרגות טומאה שונות?

על א' אין לי עניין להתווכח, מכיוון שזה עניין מסובך, אע"פ שאני עדיין חושב שהוא אפשרי. אמנם כאמור גם אינני בטוח שהוא נכון.

לגבי ב' -

"מדוע אי אפשר לטהר למפרע כמו שנעשה בכל ספק אחר"
אינני יודע מהו "כל ספק אחר", אבל זה לא בלתי הגיוני להגיד שאי אפשר לטהר למפרע למרות שזה היה רק ספק (כמו למשל "משפחה שנטמעה נטמעה")

"בנוסף הדבר לא מסביר מדוע ה'נטהר' מהספק טעון טבילה או ציפורים. "
התשובה היא: מכיוון שהיה כאן ספק במציאות. בדיוק כמו שפרד הוא לא רק "אולי" סוס ו"אולי" חמור, אלא באמת הוא גם סוס וגם חמור. כך גם כאן הבית גם טמא וגם טהור, אלא שלאחר ההסגר ושינוי המצב הוא מקבל דין שונה, בהתאם לשאלה אם פשה הנגע או לא. 

"ולבסוף, שוב יש לשאול מה יתרונו של פירוש מעוקל זה על פני הפירוש של דרגות טומאה שונות?"
מכיוון שהפירוש של דרגות טומאה שונות הוא פירוש מעוקל לא פחות למשמעות הטומאה. וכי מה קרה בינתיים שגדלה הטומאה?

"מכיוון שהיה כאן ספק במציאות". אבל אנחנו בהסבר ב' שלך שהספר מתברר, כלומר זה לא ספק מציאותי.
"וכי מה קרה בינתיים שגדלה הטומאה?". לא בטוח שהבנתי את השאלה. אתה שואל מה קרה שגדלה הטומאה כשיש בצרעת העור פשיון, שער לבן או מחיה? הרי זה בדיוק סימן הטומאה. יש צרעת עם טומאה קטנה וצרעת עם טומאה גדולה.

ומצאתי שכבר חקר בזה מישהו - http://goo.gl/W5XO8e
הוא מביא שמרע"ב משמע שבאמת הדברים יתבררו למפרע, ואם המוסגר יטוהר, הרי שהם לא יהיו טמאים, ושחזקוני אומר שטובל בגלל שבזמן שהוסגר לא נזהר בטומאה. דברי רע"ב תמוהים לדעתי ובמיוחד לגבי בית מוסגר שהתורה אומרת במפורש שהנכנס אליו טמא, וחזקוני גם הוא לא מסביר את הציפורים על בית מוסגר. אם הם יחלקו בין אדם לבית, ויודו שבבית יש שתי דרגות, הרי שכבר יהיה נוח יותר להסביר כך גם באדם.

""מכיוון שהיה כאן ספק במציאות". אבל אנחנו בהסבר ב' שלך שהספר מתברר, כלומר זה לא ספק מציאותי."
גם ההבדל בין הסבר א' לב' הוא ספק במציאות. כך שגם בסעיף ב' זה נשאר ספק במציאות, אלא שהוא מתברר במובן שצד אחד של הספק משתלט על הצד השני.

"יש צרעת עם טומאה קטנה וצרעת עם טומאה גדולה."
לא מקובל עלי ההסבר הזה. התורה לא נתנה שיעורים לטומאה קטנה וגדולה, אלא כל צרעת בהתאם לזמן שבו הכהן ראה אותה, ואחרי שבעה ימים בהתאמה לאותו זמן קודם.

אבל יש לי רעיון איך ללכת עם הכיוון של ספק, ואני אף מתחיל להשתכנע מזה:
באמת יש רק דרגה אחת של טומאה והיא של המוחלט. במצבים מסוימים הכהן קובע טומאה ובמצבים מסוימים טהרה, אך במצבים מסוימים יש ספק ומטרת ההסגר לבדוק זאת. הטומאה בהסגר כלל אינה טומאת צרעת, אלא היא נובעת מההסגר. ההסגר מרחיק את האדם/בגד/בית מהחברה האנושית, ובזה הוא הופך אותו לטמא. זוהי טומאת הסגר ולא טומאת צרעת.

ספק במציאות שבו צד אחד משתלט זה כבר מעבר ליכולות האפיטמולוגיות שלי. אתה מוזמן לנסות להסביר לי מה זה אומר (למרות המשפט הקודם שלי, אני בא עם ראש פתוח).
"לא מקובל עלי ההסבר הזה. התורה לא נתנה שיעורים לטומאה קטנה וגדולה". למה לא? גם בזיבה יש דרגות.