כמה עיונים ביום כיפור

ושאלה שנשאלתי בעיו"כ:. אם אכלתי בעיו"כ, האם יש טעם להתענות ביו"כ?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99&pgnum=330&hilite

אין כאן שאלה ולכן אין עליה תשובה ,כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב,
הפשט הוא לא זו אף זו ,כשתצומו בעשירי ואף תאכלו בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו צמת תשיעי ועשירי,

ירוחם בפע"ח שער יוה"כ פ"א מדבר על התיקונים  .. ושהתיקונים הם על ידי אכילה.. ושתשיעי ועשירי עניינם יסוד ומלכות של הנוקבא שניתקנים בסוד החיצוניות היינו על ידי אכילה ושתיה חיצוניים.

קיצור כנראה שכמו שהתענית בעשירי היא תיקון, כך האכילה בשביל תשיעי ועשירי היא תיקון.. רק שתשיעי לא צריך צום אלא מספיק לו אכילה שעושה את העבודה כמו צום ולכן כאילו התענה בתשיעי..
ועשירי צריך גם צום וגם אכילה ולכן מלבד שצם בפועל צריך להוסיף גם "כאילו התענה" היינו על ידי האכילה..

ואם תשאל מה לנו ולקבלה, אולי התשובה היא בשאלה מה לנו ולכאילו? בקיצור סתם נתקלתי בכתוב יכול להיות מעניין יכול להיות שלא אוהב אותך חתימה טובה

ירוחם עד לאן הגעת ?אדרבה יש בל תגרע ,הרי הוא לא אוכל גם בעשירי ספק תשיעי משום ספיקא דיומא,

הנימוק המובא בשבה"ל בשם ר' ישעיה שמתוך שאוכל קשה תעניתו יותר יוצא מהנחה שיש עניין להרבות את התענית (כשאלת הגמ ביומא שישב בשמש, ותשובתה תתפרש שהעינוי צריך להיות בדרך הקשורה לאי אכילה בעיצומו של יום). ואם כך אולי בצום של עוד חצי יום או בכניסה לצום לאחר משחק כדורגל סוער כאשר אתה מיובש יש הידור יותר?
זה מזכיר לי את המ"ב שמעלה (לפחות כצד) שיש עניין להתפלל בביכ"נ רחוק בגלל שכר פסיעות ותמיד תמהתי האם ניתן גם ללכת לביהכ"נ בדרך עקלתון ולהרבות שכר פסיעות.  ההגיון מתקשה לקבל גם את המ"ב וגם את ר' ישעיה

אענה בקצרה עם מילה יחידה שקבלתי פעם מבית הרב קנייבסקי רחוב רשבם, ,,חלילה,,

א  כאילו התענה שגם ביום ט מתעסק במצוה של העינוי של י

ב  מתי הצדוקים צמו ט וגם י ?

ג  אך בעשור.... הזה  כדי להראות שהוא משוייך לר"ה (ששניהם ימי דין)