מלאכת צד

החיטה יודעת שהיא נקטפה? יתרה מזו, כאשר אשכול ענבים מונח לו על האדמה, ואני רק חותך את הענף, איזה שינוי נהיה בענבים? מה השינוי של החיטה בעומר?
במלאכת קוצר אנו אומרים שהדבר נותק ממקור חיותו, ואף שאי אפשר לראות בו איזה שינוי. נראה לי שאפשר לומר דבר דומה על החיה הניצודה - היא עברה להיות חלק מעולם האדם, כאשר עד עכשיו הייתה חלק מעולם הטבע. אינו דומה צבי הישן כחלק משגרת יומו הטבעית לצבי המצוי תחת יד אדם. כמובן שהסברה הזו צריכה ללכת אל הפרטים (למשל האם ביבר גדול הוא טבע וביבר קטן הוא עולמו של האדם?), אבל חוסר התאמה בפרטים אפשר למצוא גם במלאכות אחרות, ועלינו ליגוע ולמצוא.

תודה רבה.  הארת את עיני.

אמנם, בענבים למשל יש שינוי גדול מאד, אתה מפסיק אותו ממקור חיותו, הוא יותר לא יגדל, הצבי ימשיך לגדול גם בתנאי שבי. לכן זה לא דומה לקצירת ענבים.

אמנם עדיין לא ברור לי, למה זה מלאכה יותר טובה מאשר מלאכת הוצאה? השינוי פה הוא עדיין לא מהותי, מסכים איתך שבהמה שנמצאת ברשותו של אדם, חירותה ניטלה ממנה, אבל זה גורם לשינוי מהותי בטבע?

לצוד צבי גורם לשינוי מהותי בטבע, כי טבע הינו מכלול הבנוי על איזון בין פרטים.

נתתי גם את הדוגמה של מעמר. לחיטה לא נגרם שינוי מהותי.
להבנתי השינוי הוא שעכשיו היא כבר לא שיבולת אלא חלק ממשהו אחר.
גם בצבי יש שינוי גדול - הוא הפך מחיה למוצר. הוא עדיין לא גולש וספר, אבל הוא כבר בדרך; פתאום יש לו כבר מחיר. אנחנו נוהגים לעשות הבחנה ברורה מאוד בין 'טבעי' ל'מלאכותי', בין ממלכתו של האדם לבין מה שמחוץ לה. הצבי עבר שינוי גדול בזה שעכשיו הוא כבר לא טבעי (חיה) אלא מלאכותי (מוצר).
להבנתי,  בהרבה מלאכות העניין הוא לא השינוי שיש בחפץ (מה ההבדל בין זרע ביד לזרע על הקרקע?), אלא השינוי שיש בהגדרה שלנו את החפץ (הזרע מאבד את הקשר שלו לממלכת האדם, ובזה דומני שהוא גם מאבד את היכולת להיטמא [אבל כאמור צריך לבדוק בפרטים מתי בדיוק זרע יוצא מדי טומאה]). במלאכת הוצאה אין גם שינוי כזה, ואיננו רואים הבדל בין כיסא בתוך הבית לכיסא ברחוב, ולכן זו מלאכה גרועה.

שים-לב מהם הצרכים הבסיסיים של האדם (כגון לחם, בגד, ספר) ומהן המלאכות שנאסרו בשבת.

כמו שיש כתב לך, ההגדרה היא לפי היחס שלנו אל החפץ. ובהוצאה נוכל לקיים את דבריך - מבחינתי החפץ לא עבר שינוי מהותי. (העובדה שהוא במקום אחר אינה הופכת אותו למשהו אחר)

תוקן על ידי אריאל73 ב- 25/09/2015 01:37:09

עומד בפרץ

ברוך הבא אל הפורום!

העלית שאלה לא רק על מלאכת צידה, אלא על מלאכות שבת בכלל.

מן הראוי לציין שהצגת תפיסה אחת לגבי טיבן של מלאכות והסיבה לאיסור. זוהי התפיסה של חידוש שנאסר. התפיסה הזו מופיעה גם אצל הרש"ר הירש, וגם במחקרים חדישים. וגם נזכרה בעבר בפורום.

כדאי להוסיף שהרב יהודה ברנדס, במאמר חשוב מאד לדעתי בספר "מסע אל ההלכה", ניתח את המקרא כדי לגלות בו לפחות שלושה הסברים לשבת:

זכר למעשה בראשית, שמתפרש באופן דומה לשלך. כלומר איסור על יצירה כי ה' שבת מיצירה חדשה בשבת בראשית.

זכר ליציאת מצרים. שביתה מעבודה. ניתן להבין זאת כאיסור על העבדת האחר וזה כולל כל מה שמשרת ועבד עושים עבורנו.

האיסור של שביתה שנאמר באיסוף המן. וזה אומר, בניסוח הרב ברנדס, "להישאר בחוג המשפחה" וכולל איסור הוצאה ויציאה מחוץ לתחום.

המקורות שלפנינו, החל בדברי הנביאים נגד מסחר בשבת (שמתאימים לאיסור השלישי) ועד למחלוקות בגמרא (אם לומדים ממלאכת המשכן או ממעשה בראשית) מתפרשים יפה לשיטתו.

לפיכך, מלאכת צידה עשויה להיות אסורה מחמת המלאכות שנלמדות מן המשכן (איני זוכר אם הוא משייך זאת לסוג הראשון או השני, אבל זה מתאים לדעתי לאיסור השני).

כדאי לשים לב שאיסורי מלאכות הופיעו במשנת שבת כדין צדדי בפרק שביעי הדן בחילוק מלאכות, וכדי ליישם את הלכות חילוק מלאכות יש לטעת חלוקה, אבל הגורם המחייב אינו החורש או הצד או בורר דש או וזורה אלא היות הפעולה חשובה וייחודית בעיני אדם. מקובל לבאר כך גם את הגמ' שבת צ"ה  חולב חייב משום חולב וכדו' שם. משכך - ברור שצידה הינה מלאכה וברור שהוצאה הינה באמת מלאכה גבולית.

מעניין מה חידש רב ישמעאל דתקיעת שופר חכמה היא ואינה מלאכה ,
האם גם היה צד על שאר כלי שיר להיותם מלאכה דאורייתא ,
ויותר מעניין למה רדיית הפת הוא פחות מלאכה מהוצאה או פחות מחייב סקילה ממנער בגד חדש,

מיימוני, שונה ברכת ברוך הבא שברכת פה מהברכה שברכת באשכול הראשון שלי פה?

לעצם העניין, אתה צריך להסביר אבל מדוע הוצאה מלאכה גרועה היא.

מעבר לכך, האם כל הסבר מתאים רק לחלק מהמלאכות?  לכאורה אמור להיות כלל אחד שעובר כחוט השני בין כל המלאכות.

תלמיד
אכן שם בגמ' זה ההסבר, ונכון, ששיש הטוענים שהבסיס למציאת לט מלאכות שבת היה דווקא הבנת חז"ל במה נקרא פעולה חשובה כיצירה, ואת זה הם חיפשו במשכן ולא ההיפך, (כדוג' לכך מביאים את הירושלמי שר' יוחנן וריש לקיש חיפשו לכל אב מלאכה לט' תולדות. ומה שהם לא מצאו לו אב, הם הכניסו תחת הקטגוריה של מכה בפטיש, ומי אמר להם בכלל שזה אסור בשבת? אלא כנראה את זה הם הבינו מעצמם, רק הם חיפשו לפעולה הזו שאמורה להיות אסורה בשבת, לאיזה אב מלאכה היא אמורה להשתייך, לדידי, זו הדרך היחידה להסביר את החזו"א שכתב שחשמל בשבת זה בונה, רק לפי הדברים האלו אפשר להסביר את זה וגם לא לגמרי ואכמ"ל)

פרץ
לגבי החזו"א - אבל אם כך זו אינה תולדת בונה אלא אב חדש. [אולי מכב"פ  ונפ"מ לכבוי ועוד]