א.בתורה במצוות לקיחת ארבעת המינים מופיע פרי ההדר לפני כפות התמרים. מדוע מברכים אם כן על הלולב.
ב.מדוע מברכים רק על הלולב? הרי המצווה בתורה מפורטת לא במספר 4 כיחידה אחת.
ג.מדוע התורה כן נתנה את הכבוד ובחרה לראשונה את פרי ההדר- אתרוג.
ד. מדוע חז"ל דחקו אותו למקום שני?
ה. רבי הקפיד בברכות שהברכה תהיה בעברית מקראית, למה בלולב הוא שינה?
נשלח ב-27/9/2015 14:37
ירוחם עיין באשכול של שנה שעברה,
לגבי חשיבות האתרוג שיש בו יופי טעם וריח עם כל סמליו ,וואס איז די שאלה ?(-:
נשלח ב-27/9/2015 14:42
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לז עמוד ב
אמר ליה רבי ירמיה
לרבי זריקא: מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב? - הואיל וגבוה מכולן. - ולגבהיה לאתרוג, ולבריך! -
אמר ליה: הואיל ובמינו גבוה מכולן.
נשלח ב-27/9/2015 14:48
פירש המאירי:
"כשהוא בא ליטול ארבעת המינין אינו מברך אלא על הלולב שהוא עיקר האגד וכולם טפלים לו הואיל ובמינו גבוה מכלם אם שהאילן שלו גבוה משאר אילנות אם שהוא צריך שיהא יוצא מן האגד על כל אותן הנאגדים עמו ולדעתי אמר שהוא גבוה מכולם בערך המעלה וזהו לדעתי שאמר במינו כלומר באותם הנאגדים עמו שרומזים על איזה חסרון אם בריח אם בטעם אם בשניהם והלולב שהוא בעל הטעם שרומז על מין החכמים הבלתי שלימים הוא גבוה מן הנרמז באחרים שבאגד ורמז באגד שיהו לאגודה אחת לעבודת האל והאתרוג שהוא רומז על השלם במיני חלקיו אינו נכלל עם השאר ולא באה הברכה עליו למיעוטו שהעולם נידון אחר רובו וכי רובו על הלולב הואיל וגבוה מכולם במינו כמו שרמזנו וכבר כתבנוה בארוכה בקצת חבורינו ואם לא אגד את הלולב אלא שיצא בהם בזה אחר זה מברך על כל אחד ואחד בפני עצמו בשעת נטילתו כמו שביארנו"
תוקן על ידי מם80 ב- 27/09/2015 14:49:28
נשלח ב-27/9/2015 14:49
עומד בפרץ ,ירוחם יודע מגמרא זו ובכל זאת מידי שנה בשנה הוא משנן שתהא משנתו סדורה
נשלח ב-27/9/2015 15:50
הגמרא עם כל הכבוד אין דבר כזה בהלכה שמברכים על הניכר או הגבוה. זה אפילו לא מתחיל להיות תרוץ.
המאירי מסביר יפה מאד אני שואל למה השינוי למה הלולב הופך פתאום למנהיג? והשאר טפלים לו. זו השאלה. רמזים זה דבר יפה מאד- אבל ההלכה לא נקבעת על רמזים.
בליצר-נכון גם בשנה שעברה כתבתי כי לאתרוג אין כל טעם. הטעם שלו כמו הטעם של העץ . אם לא עושים ממנו ליפתן עם ממתיק אי אפשר לאכול אותו. רמזים?. אגב השפת אמת כותב - למה נבחר האתרוג כי
בראשית פרק א
(יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: (יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: האדמה חטאה ולא הוציאה עץ עושה פרי רק עץ פרי. חוץ מהאתרוג שטעם העץ ופריו שווים. זה דרש חסידי אבל לא תשובה למה נבחר האתרוג?
'
נשלח ב-27/9/2015 16:02
השפת אמת הוא דוקא לא ווארט חסידי כלל ,
מה שהזכרתי קודם הוא סגנון חסידי , למעשה פשוט שבלקיחה מזכירים את הפרי ראשון ,ועיין שוב לשון הרמבפ על ד מינים,
מה שנראה לי באשר לארבעת מינין שבלולב הוא שהם (הבעה של) שׂמחה וחדווה ביציאתם מהמדבר שהיה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורִמון ומים אין לשתות (במדבר כ', 5) אל מקומות עצי פרי ונהרות. לכן נלקחו, בתור אִזכור לזאת, הפרי היפה ביותר שבהם42, ו(הצמח) בעל הריח הטוב ביותר שבהם43, ו(הצמח) בעל העלים היפים ביותר44, וגם הצמח היפה ביותר, כלומר, ערבי נחל. בארבעת מינין אלה מצטרפים שלושה דברים: האחד, שהם מצויים הרבה בארץ ישֹראל באותה עונה והם בהישׂג ידו של כל אחד. השני, שהם יפים ביותר למראה ורעננים, וחלקם - אתרוג והדס - נותנים ריח טוב. אבל ללולב ולערבה אין ריח רע ולא ניחוח. העניין השלישי הוא שהם מתמידים ברעננותם במשך שבעה ימים, דבר שאינו מתאפשר באפרסקים, רימונים, חבושים, אגסים והדומים להם.
נשלח ב-27/9/2015 16:15
בליצר רמב"ם יפה מאד אכל לא עונה על השאלה למה הוקדם האתרוג בתורה. ולמה הוא נדחק ואת מקומו תפס הלולב. ולא על יתר השאלות. אני הייתי מוסיף על דבר הרמב"ם ארבעת המינים נלקחים ממקונות שונים בארץ- האתרוג- מישור החוף הלולב- מהעמקים- ההדס מההרים- והערבה ממקורות המים. כך מיוצגת כל ארץ ישראל.
נשלח ב-27/9/2015 16:22
צדיק ,כתבתי לך ,הפרי היפה מוזכר לפני השיח והצמח ,הוא גם מסמל את ההדר שממנו לומדים על שאר מינים דבעינן הדר,
נשלח ב-27/9/2015 16:27
בליצר לא הבנתי כנראה -אתה טוען כי בגלל יופיו המיוחד של השיח האתרוג פרי ההדר. הוא נבחר להיות בראש? שיהיה
ומה התשובה על העדפה של הלולב על ידי חז"ל
נשלח ב-27/9/2015 16:47
לא רק יופיו המיוחד אלא עצם היותו פרי מגיע לפני צמחים,
לגבי הלולב הדומיננטי ,כולם מתאגדים עמו ואין צורך להוסיף יותר מכפי שהמאירי מסביר בטוב טעם,
נשלח ב-27/9/2015 17:58
ירוחמ מה התה מתכוין שאין דבר כזה בהלכה? יש לך דוג' נוספת שמוכיחה שאין דבר כזה בהלכה?
בלשון בני אדם כשיש כמה דברים שאינם קשורים זה לזה ואין להם שם בפני עצמו שמיחד אותם (זאת אומרת שאין שם מיוחד למכלול) אז כל המכלול נקרא בשם של הניכר ביותר.
למשל אם הינך הולך עם נשיא המדינה הינך אומר שהינך הולך עם נשיא המדינה אע"פ שיש לו פמליה של 30 אנשים חלקם חשובים.
בארבעת המינים יש 2 חשיבויות, א. האתרוג שיש בו גם טעם וגם ריח, והוא נאכל, והוא הדר. ב. הלולב מפני שהוא ניכר מבין כולם, והוא גבוה מבין כולם.
ובעצם היה אפשר לקבוע את הברכה או על האתרוג או על הלולב.
חידשה הגמ' שבמקרה זה נקטו את היותר גבוה מאשר היותר חשוב. עכשיו אתה שואל למה?
כנראה שהתשובה היא כך. ארבעת המינים צריכים להיות מרשימים. אנחנו מהללים את ה' על היבול שמתחיל בחג האסיף, ואכן ארבעת המינים הם משובבי נפש כל אחד לחוד ובעיקר כשמחברים אותם.
לפיכך מן הראוי לברך על מה שניכר לעין מה שהעין תופסת בהתחלה.
אמנם, האתרוג הרבה יותר מהודר, ולכן שואלת הגמ' אולי נגביה את האתרוג וכך יצא שהוא גם יהיה מרשים מבחינת הגובה, וגם מבחינת ההדר, תירצה הגמ' שלא אומרים כך. אלא חז"ל נקטו את מה שיותר גבוה במינו. ללא מגע יד אדם.
נשלח ב-28/9/2015 21:55
עומד הלכה זו הלכה. אי אפשר להמציא כללים חדשים בהלכה. כי אין לך תשובה על השאלה. למשל אם יש לך על השולחן פאמלה אשכולית ודובדבן. ואתה אוהב את הדובדבן על מה תברך בורא פרי העץ לפי ההלכה? על הפאמלה" שהיא הגדולה ביותר? והניכרת? וארמוז על התשובה על השאלה.אם יש לך על השולחן אשכולית ענקית וזית. על מה אתה צריך לברך? לפי ההלכה.
בליצר המאירי אכן נכון. אבל הוא עונה רק על השאלה למה לא מברכים על כל המינים האחרים.
נשלח ב-28/9/2015 22:53
ירוחם
למה החלטת שהגמרא שדנה לגבי ברכת הפומלה היא יותר הילכתית מהגמרא שדנה לגבי ברכת החולה?
לדידי שתי הגמרות יכולות להלום את ההלכה בלי לסתור זו את זו.
ברכת המאכל כיוון שהיא נאמרת לפני האכילה של אותו דבר שמברכים עליו צריכה להתחשב בדעתו של המברך כלפי החפץ ה"מבורך" ולפיכך מתחשבים בטעמו.
ברכת הלולב היא ברכת המצוה וככזו היא מתייחסת למהות המצווה כיוון שמהות או לפחות חלק ממהות המצווה זה הילול לפני בורא עולם המצוה מתייחסת לרושם שהארבעת המינים עושים על הציבור. שכן זהו דרכו של הילול שבח ופאר לישות גבוהה ממך.
לכן הברכה נקבעה לפי הרושם הכי גדול.
ופה באמת יש מקום להסתפק ולדון מה עושה רושם גדול יותר הלולב או האתרוג ואז מגיעה הגמרא דלעיל.
אם יש באמתחתך תשובה או ביאור נכון יותר אנא כבדנו בו.
הגמרא שהבאת זו לא להלכה והי לא מתימרת להיות כזו. כי אין כדוגמתה בשום מקום אחר על מצוות.- היא תרוץ.
התשובה שלי תבא.
נשלח ב-29/9/2015 21:58
למה התורה העמידה את פרי ההדר האתרוג בראש? כל יתר שלשת המינים יכולים לצמוח ולגדול ולהתפתח. בלי מגע יד אדם. חוץ מפרי ההדר. ראתה התורה את חשיבותו עבודתו האדם, יותר מאשר במינים האחרים, ומנה אותו ראשונה. חז"ל המשיכו ובחרו מתוך כל סוגי פרי ההדר- את הפרי הזקוק לטיפולו של האדם ביותר. האתרוג. מי שיודע בלי שמירה מתמדת וטיפול מתמיד. האתרוג לא יתפתח.
למה אם כן מברכים על הלולב ולא על האתרוג? כי לפי ההלכה מברכים בראשונה על אחד משבעת המינים, היחיד מארבעת המינים. שהוא משבעת המינים הוא כפות התמרים. הלולב. ולכן לפי ההלכה חייבים לברך רק עליו.
ולמה לא מברכים על יתר המינים? וכבר הביא חברנו מ 80 את המאירי המסביר זאת. בטוב טעם ודעת.
