|
|
| נשלח ב-30/9/2015 07:59 |
 |
| |
| עומדבפרץ כתב: |  | תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לז עמוד ב
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא: מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב? - הואיל וגבוה מכולן. - ולגבהיה לאתרוג, ולבריך! - אמר ליה: הואיל ובמינו גבוה מכולן.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2015 23:02 |
|
| |
מעמיק אתה באמת מעמיק מועדים לשמחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2015 06:27 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 01/10/2015 06:28:59
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2015 12:12 |
|
| |
נישט
בדורנו דור דעה. מתחדשים מדי יום חידושים טכנולוגים . סמארטפונים חדשים- המחליפים את המיושנים וכד
הוא הדין בחידושי תורה והלכה. והסברי ההלכה. שלא שיערו אבותנו. כולם ניתנו בסיני והגיע הזמן לגלותם.  אתה תמיד ראית עולם הפוך. עכשיו הוא התישר מועדים לשמחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2015 22:07 |
|
| |
לפי ההלכה בברכה ו בנינועי הלולב חייבים להחזיק את האתרוג כשהפיטם המגדל למעלה והעוקץ למטה.
. -כדרך גידולו-
לאחר עיון בפרדס אתרוגים.אני מסיק כי קובע ההלכה הזו. מעולם לא ראה אתרוג על העץ בגידולו. ההפך הוא הנכון. בגלל כובדו של הפרי בדרך גידולו הוא גדל כשהפיטם -המגדל- למטה. והעוקץ למעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2015 12:02 |
|
| |
ירוחם
קבעת שגמ' זו לא להלכה.
יש לך סימוכין לקביעה זו? מנין לומר את זאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2015 12:10 |
|
| |
עומד בפרץ
כידוע לך אין פוסקים הלכות לפי הגמרא. יש את הרמב"ם הטור הבית יוסף השו"ע הרמ"א משנה ברורה וכו וכו.
אדרבא גלה את עיני איפה יש הלכה כזאת. שמברכים על הגדול הגבוה או על הניכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2015 12:12 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | לפי ההלכה בברכה ו בנינועי הלולב חייבים להחזיק את האתרוג כשהפיטם המגדל למעלה והעוקץ למטה.
. -כדרך גידולו-
לאחר עיון בפרדס אתרוגים.אני מסיק כי קובע ההלכה הזו. מעולם לא ראה אתרוג על העץ בגידולו. ההפך הוא הנכון. בגלל כובדו של הפרי בדרך גידולו הוא גדל כשהפיטם -המגדל- למטה. והעוקץ למעלה. |
|
עיינת בפרדס כנראה כשהאתרוגים היו כבר גדולים.
האתרוג מתחיל את צמיחתו כלפי מעלה, לאחר מכן הוא יורד "נופל" עקב כובדו.
הנה תמונה של ניצני אתרוג בתחילת גדילתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2015 12:17 |
|
| |
ירוחם,
ומניין למדת שמין שבעה עדיף אם לא מסברת רבי יהודה שבגמרא? ומה לרבנן שסברו מין חביב עדיף, האין כל ארבעת המינים חביבים, אז למה מברכים על הלולב?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2015 12:28 |
|
| |
פרץ דרך גידולו ולא תחילת גידולו.
80
מרדכי מסכת ברכות פרק כיצד מברכין רמז קכז
ואם יש לפניו פירות שברכותיהן שוות ואחד מהם מז' המינין יברך תחלה על אותו מז' המינין דעדיפי אבל אין ברכותיהן שוות כגון זית וצנון דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה
זו הלכה . אתה ודאי גם מכיר מקורוות אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2015 12:36 |
|
| |
כלל הוא בספרות חז"ל שכל דבר מתייחסים אליו בלי להתחשב בדברים אחרים הגורמים נסיבות שונות.
לו האתרוג היה גדל במקום ללא כח המשיכה, ודאי שהיה גודל כלפי מעלה, שכן זה הוא דרך גידולו, מתחילתו, המציאות הקיימת שיש כח המשיכה מצד אחד ומצד שני האתרוג כבד עד כדי כך שכח המשיכה משפיע עליו לנטות כלפי מטה, לא משנה את המציאות של "דרך גידולו".
לגבי הברכות של שבעת המינים, מצאנו דיני קדימה בהנאת האדם (אכילה או הרחה) לא מצאנו דיני קדימה בהלכות אחרות, וחובת ההוכחה מוטלת עליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2015 13:00 |
|
| |
ירוחם,
המרדכי פסק עפ"י הגמרא "אם יש לפניו פירות" שברכותיהן שוות או שאין ברכותיהן שוות, אולם בארבעת המינים רק האתרוג הינו פרי. אדרבא אם אתה מדמה נטילת ארבעת המינים לברכות הנהנין, יש לברך על האתרוג תחילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2015 13:15 |
|
| |
מ
הבאתי את ההלכה המעדיפה בברכות את התמר, בענין העדפה של אחד משבעת המינים למקדש. ראה מה מביאים בביכורים.
לגילוי נאות אני בהחלט סובר כי יש לברך על האתרוג, כי התורה בחרה בו לראש, אבל כיון שנפסקה ההלכה אני מברך על הלולב.
מילא ברכה. -אבל למה רבי הקדים את הלולב במשנה? יש כאן הרבה מאד מסרים שלא נראים לי. אבל הלכה היא הלכה.
אמירה חסידית מנסה לתרץ- בתורה כשבני ישראל היו במדבר הפרי הצדיק היפה היה חשוב כי היה- מן- והיה לו מה לאכול.
אבל בארץ הכפות שאחת תפקידדם לשמור על הפרי- הגבירים העשירים שהם עץ חיים למחזיקים בה. הפכו ליותר חשובים. כמו בפרשת השבוע בה הקדים משה את זבולון נותן הפרנסה ליששכר הצדיק הלומד.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2015 15:06 |
|
| |
ירוחם,
בביכורים מה שאיננו משבעת המינים איננו נקרא ביכורים אלא עיטור בכורים. ואילו בארבעת המינים, בין אם משבעת המינים בין אם לאו, כולם נקראים ארבעת המינים, ועל-כן כתב הרמב"ם: ארבעת מינים אלו - מצוה אחת הם, ומעכבין זה את זה, וכולם נקראים "מצות לולב".
צאו אל ההר והביאו עלי-זית ועלי-עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סכת ככתוב (נחמיה ח, טו).
מה פשר סדר הדברים בפסוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 10:34 |
|
| |
מ
סדר הדברים בפסוק עוסק בבנית הסוכה ולא בארבעת המינים כי הרי יש יותר מינים.
את הביכורים הבאתי כתנא דמסעיי שחז"ל העדיפו תמיד את שבעת המינים.
לא מוזר כי חז"ל הקפידו לא לקרא אפילו את אחד מהמינים בשם שהתורה קרא לו? מה שכתוב בתורה זה לא מהעניין.
אגב רק שבעת המינים בביכורים, -מעידה כי לחז"ל לא היה מושג בחקלאות. אנשים בזמנם לא גידלו תמרים ולא תאנים כמו היום, מי שגידל תמרים לא גידל זית תאנים או רימון, הביאו אם בכלל רק 4 סוגי פירות בביכורים? עם כל הצרמוניה שליותה את הבאת הביכורים. 4 סוגים מקסימום? כי הרי לא יעלה על הדעת כי מי שלא גידל 7 המינים לא יוכל להביא ביכורים,
|
|
|
|
|
