בימים אלו יצאו לאור פנקסיו האישיים של הרב יצחק לוינשטיין זצ"ל, מי ששימש במשך שנים רבות עד לפטירתו כיד ימינו ואיש סודו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן, בהם רשם בכל ערב את מה ששמע וראה אצל מורו ורבו, הליכותיו, הנהגותיו, התבטאויותיו והכרעותיו המעמיקות.
הרב לוינשטיין שהה לצידו של מרן הגראי"ל ברגעי הכרעה בסוגיות ציבוריות רגישות כדוגמת ההחלטה לגבי חוק טל, הקמה ופירוק קואליציות כמו גם האחריות של מרן ראש הישיבה לשגשוגו ופריחתו של עולם התורה והישיבות בין אם בהכוונה אישית ובין אם בהשגת תקציבים ותמיכות.
הרב לוינשטיין גם ניצב בחדר הבית ברחוב חזון איש 5 בבני ברק לימינו של מרן ראש הישיבה בכל עניניו האישיים והמשפחתיים כשהוא דואג לו מסביב כל שעות היממה.
6 שנים לאחר הסתלקותו ולאחר מחשבה רבה החליטו בני המשפחה לחשוף ולשתף את הציבור הרחב. חלק גדול מאותם יומנים נחשף בפני הקוראים כאשר ניתנת הצצה נדירה לדעתו של מרן הרב שטיינמן בנושאים שונים שעמדו ועדיין ניצבים על סדר יומו של הציבור החרדי ושל עולם התורה.
"כיכר השבת" מגיש קטעים נבחרים מתוך היומנים.
מערת המכפלה
נסענו לבית שמש לכינוס 'לב לאחים', ואמרתי למרן שאני רוצה לנסוע למערת המכפלה. ואמר: "לא צריך, האבות ימחלו לך...".
והוספתי כי אני מרגיש שצריך חיזוק וכו'.
ואמר: "אם אתה רוצה להיות שייך לאנשי המזרחי תיסע. מעניין, כל מקום שמתחילים עם ערבים, רק שם הם נמצאים... כגון בשכם, בחברון. לא בכותל ולא ברשב"י, ואין מה לנסוע".
ושאלתי על רשב"י, האם לשם אפשר לנסוע.
וענה: "כן, אפשר לנסוע".
אמרתי למרן שכעת מונח לפתחיהם של גדולי ישראל שאלה על הגולן, 'משאל עם' וכו'.
ואמר: "אני לא נכנס לעצם הדבר. אם זה לא א"י, נו... אבל אם זה א"י - זה בכלל לא פשוט כנגד הטענה של פיקוח נפש ומניעת שפיכות דמים. זה בכלל לא ברור. כי כמו שאנחנו מתפללים על גשם ומזה באים היזקים, תאונות דרכים וכו', אם כן לא נתפלל כלל כי זה מזיק? וזה וודאי לא חשבון, כי בסה"כ אין קשר, אנו מתפללים על גשם והקב"ה מסובב תאונות וכו'.
"כמו"כ כאן, עד היום לא היה שפיכות דמים והיה שקט וכו', אם היתה מלחמה ואז אני צריך להכריע, נו... אבל אין מלחמה ויש שקט, אז אין מוכח שצריך להחזיר".
ועדת טל
נכנסתי בלילה וסיפרתי לו שכאשר אמר - כן היה, הרב אלישיב אמר לח"כים על הגולן אני לא עונה כעת עד שיגיע, ואם יגיע נראה, ושמח וצחק.
בחדר ישב ר' אביעזר שביקש מאוד שלא יתבקש להופיע בוועדת טל, והסכים עמו ראש הישיבה על אף שר' מרדכי ביקש מאוד שיבוא, אבל ראש הישיבה הסכים עם ר' אביעזר שלא ילך, ובחר בר' יהודה עמית.
ענין חוק טל
היסוד של ראש הישיבה כי אנו בגלות, ו'התגרות באומות' זה כולל את המדינה, וצריך להשתדל כמה שאפשר להסתדר איתם, ובפרט בנושא כזה רגיש. ולכן מה שנראה כרגע שהבג"ץ מסתפק רק בחוק טל, ומחפש פתרון לבעיה ולפי כל המשפטנים לא יקבל 'הוראת שעה' לשנתיים ואין כרגע שתי אפשרויות, לכן צריך לטפל בחוק טל שבעצם זה חוק ממשלתי.
והעיקר, שמי שרוצה ללמוד - יוכל להמשיך ללמוד.
בנושא חמש שנים, הח"כים קיבלו הוראה לנסות ולשנות, שבתום החמש שנים יצטרכו לדרוש ביטול החוק ולא חידושו, וממילא הטענה במכתב של הוועדה יורדת. ואם בג"ץ בכל אופן לא יסתפק, דיה לצרה בשעתה, אבל להוראת שעה אין רוב בכנסת.
זהירות בכתיבת מכתב
נסענו לירושלים, ובקשתי ממרן שיכתוב מכתב תנחומים לרב אברהם רביץ, ומרן כתב כמה שורות והסתפק אם לכתוב 'לשלוחא דרבנן' או 'לשלוחא דציבורא', ואמרנו לו ש'שלוחא דציבורא' יהיה פגיעה, אך לא רצה לכתוב 'לשלוחא דרבנן', והגיב: "מאן דסני עלך לחברא... אני לא אוהב תארים לא נכונים וד"ל". וכתב מה שכתב.
ושוב שאלתי שחסר למעלה שורה ראשונה, ואמרתי שאולי יכתוב "להרב". והתבטא מרן: "'חילול השם' שבימינו, לכל אחד כבר קוראים "הרב". ר' יצחק אלחנן קיבל תואר 'הרב' בהכתרה. בדורינו רק הגרי"ש זה הרב, והגר"ח גם", ובסוף חשב כשלוש דקות וכתב 'לידיד ותיק'.
בהכל אתה עסוק
סיפרתי לראש הישיבה שרביץ וגוטרמן מסרו שהתקציב עבר עם כל דרישות יהדות התורה. ואמר: "ברוך השם".
ואז פנה אלי ואמר: "בהכל אתה עסוק! אם היית משקיע עשירית בלימוד, היית מרוויח המון המון".
אמרתי: הראש ישיבה לא מרוצה מהעסקנות שלי?
הראש ישיבה שאל אותי כמה שעות אני לומד ביום, ולאחר ששמע את תשובתי נענה ואמר: "זה בסדר, אתה לומד יותר ממני, אבל לא יותר מידי...".
לאחר מכן דיבר על מצבו שלא לומד מספיק, ועייף בלילה. עם העיניים והראש ב"ה בסדר, ואין על מה להתלונן. אבל לא לומד מספיק...
בשביל מה ממהרים להודיע
דיברתי איתו ביום שני בצהריים ואמרתי לו שש"ס הודיעה שהיא פורשת מהקואליציה ויהדות התורה פרסמה הודעת תמיכה.
ושאל: "בשביל מה ממהרים להודיע? שיחכו. זה דרכי לחכות ולשתוק, הרי אם נתמוך בתקציב - זה יהיה סתירה".
ולגבי אם להצביע או להימנע, אמר שצריך להצביע בעד התקציב, אם קיבלו את הכל.
העיקר בלאט גמרא
נכנסתי לבית מרן ודיברתי עימו על ההצבעה על פיזור הכנסת. ואמר שדעתו נגד, משום שמי אומר שבבחירות נשיג חמישה מנדטים, ולמה להתגרות אם יש ספק אם נשיג משהו מזה, ומי אומר שיהיה יותר טוב. אבל אם הרב אלישיב אומר, מה אני צריך לדון בעניין.
ואז המשיך בזה"ל: "יצחק, הכל שטויות! העיקר בלאט [-דף] גמרא!".
וכשאמרתי: "במסתרים תבכה נפשי" על מצבי. התבטא מרן ואמר: "רשעים יודעים שסופם מר - ואינם חוזרים. כמה קשה להתרומם ולעלות, אפילו שיודעים כמה מר הסוף".
והתאונן בפני: "אפילו שאני נזהר מלדבר לשה"ר, אבל מה אני יכול לעשות, כל היום אני שומע לשה"ר".
מנהיג
דברנו על איזה עניין ואמרתי שהראש ישיבה מנהיג. והתבטא: "אני 'מנהיג', ומנהיג סופג את הארבעים! ארבעים פשקווילים נגדי".
בי לפגוע זה כמו לפגוע בקיר
נכנסו הרב ... והרב.. ואמרו למרן כי כואב להם על הפגיעה בכבוד התורה של רבינו.
ואמר רבינו: "אני לא נפגע. בי לפגוע זה כמו לפגוע בקיר... חמישים שנה שלימדתי בישיבה קטנה עם תלמידים, ואני לא זוכר פעם אחת שנפגעתי חוץ מפעם אחת שנפגעתי, ואני מצטער על זה שנפגעתי".
נורא נוראות.
ובהמשך אמר: "אני לא מחייב וזה לא מטבעי לצוות ולבקש. בישיבה קטנה אף פעם לא ביקשתי. אם הייתי בצבא - אף פעם לא היו שמים אותי מפקד, כי אני לא יודע להיות מפקד".
'כבוד'
נסענו לירושלים לחנוכת ביהמ"ד בסנהדריה המורחבת, והקנאים קצת השתוללו והפריעו. לאחמ"כ נסענו לתפילה בכותל והיה ברוב עם ובהתעוררות גדולה.
בדרך חזור שאל: "מה היה?", וסיפרנו לו, וכל הדרך היה במצב רוח מרומם מאוד מה"כבוד" שקיבל.
