ב"ה הסיקור שלי להופעת פרחי מיאמי סוכות ע"ו יצאנו לדרך בסביבות השעה 5 ע"מ שנגיע בזמן(עם כל הסיבוכים בקניית הכרטיסים).לפני זה הלכתי להדפיס כרטיסי ביקור בחנות בקראון הייטס כדי שנוכל לחלק לפרחיםJ יצאנו אני,בתשכה אסתרק ואחיותינו הקטנות. הנסיעה עברה בצורה חלקה,ותוך 45 דק כבר היינו בתחנת הסבווי בברייטון ביץ'.(שאגב,זה מקום מאוד יפה)האולם נמצא בסמיכות לתחנה,כך שתוך 5 דק בערך כבר היינו בכניסה לאולם. ואת מי אנחנו רואות בכניסה? את יושי בנדר.(בני)הוא היה מוקף בכמה אנשים.נתקפנו בפיק ברכיים.לא העזתי לגשת אליו..בסוף,עד שהתעשתנו-הוא כבר נעלם..
"אל תאמר לכשאפנה אשנה – שמא לא תיפנה", או שמא עד שתאזור את ברכיך הוא ממקומו יתפנה... התקדמנו לכניסת האולם.(שאגב,הוא מאוד יפה ,הלובי מעוצב עם מראות כאלה במדרגות,הכל מחופה שטיחים..) ואז,עיננו קולטות פרח שעומד לו בצד נשען על הקיר,על יד אימו.זה היה יהודה בראון.איך הלב שלי דפק בפראות...נלחצתי.צריך לראיין! אבל אין לי אומץ..:( קראתי מהר את הדפים עליהם הדפסתי אץ השאלות,נשמתי נשימה עמוקה,ונגשנו-אני אסתרק ובתשכה לעברו. פניתי לאימו בשאלה חביבה האם ניתן לשאול את בנה כמה שאלות,והיא הסכימה בשמחה. יהודה היה נרגש מהמעמד.ילד מתוק ועדין!אסתרק הפעילה את המצלמה והתחלתי בשאלה הראשונה שעלתה לי..(כל ה"ראיונות" הקצרצרים כוללים שאלות שזכרתי באותו רגע.אז עמכם הסליחה.:-) ואז,אימו התערבה,והציעה שקודם נשאל אותו את השאלות,כדי שהוא יוכל לחשוב מה לענות,ואז נסריט.הסכמתי איתה שזה יותר טוב והתחלתי לשאול אותו שוב.(איך רעדתי! פחדתי שרואים את זה עליי..למזלי אסתרק ובתשכה אמרו לי שזה לא היה ניכר..) הוא היה ממש מתוק.כשהגענו לשאלה של המסר לפורום,הייתי צריכה להבהיר את כוונתי ל"מסר".אמרתי שמוסיקה זה נשמה והוא יכול לומר לנו משהו בסגנון..אמא שלו עזרה לו בזה,והוא אמר לנו מסר ממש חמוד. נפרדנו ממנו לשלום.כמובן שלפני זה דיברנו עם אמא שלו על הפורום,מה זה ,היא התעניינה מאוד. שאלה אותנו למקום מגורינו,ועד מתי נהיה בניו יורק..אישה חביבה מאוד.(אח"כ היא ניגשה אל אחיותינו ודיברה איתם..מי הם ומה הם ואיפה הם גרות,ולמה מיאמי..)
כל הכבוד. כל שנותר לי הוא להתלבט בתואר המדויק לו אתן ראויות בעולם הדיפלומטיה של הפורום, אם זה תואר הקונסול או אף תואר השגריר. לאחר מכן ניגשנו לקחת את הכרטיסים מהקופה.כמובן שהביאו לנו את הכרטיסים המקוריים,אבל מיד ניגשתי לאחראי ואמרתי שהבטיחו לנו כרטיסים באזור הנפרד.קיבלתי את מבוקשי,והלכנו לאולם.
כך בדיוק צפיתי זאת. גילינו שהמקום שלנו במקום לא ממש סימפטי ליד אדם לא ממש נורמלי( וזה אזור לנשים בלבד! פנינו לאחראי שם,הוא אמר שיטפל אבל עד סוף ההופעה אותו אדם לא זז משם..) (אגב,שמתם לב שהיו הרבה אנשים מיוחדים בהופעה?) כתוצאה מכך,זזנו כמה שורות קדימה שהיו גם באזור הנשים. לאחר מכן ירדנו למטה לחפש את שורה d ואת מקום 107..ראינו את אלימונסי,היה מאוד נחמד להיפגשJ בתשכה ישבה למטה,אז מדי פעם גם אני התקדמתי לידה למקומות פנויים שהיו באזור. האולם היה יחסית מלא למטה,אך באזור היציע היה כמעט הכל ריק. תוך כדי השוטטות באולם למטה,ראינו את יושי בנדר (שכל רגע זז ממקום אחד לשני)
הוא רגיל לעשות זאת בכל קונצרט בו הוא משתתף. השתתפות על בסיס מקום פנוי. אף בקונצרט בו הוא אמור להופיע בעצמו על הבמה, תנאי ההשתתפות אינם משתנים במאומה...
ניגשנו אליו כדי לשאול אותו אם אפשר לצלם אותו.הוא ענה לי תשובה שהוא בישיבה או משהו כזה.לא ממש הבנתי מה הקשר,אך מיד בתשכה ואסתרק הסבו את תשומת ליבי לכך שהוא חשב שאני רוצה להצטלם איתו וזה לא מתאים לו כבחור ישיבה.נחרדתי..מיד ניגשתי ואמרתי שוב שאנחנו רוצים לצלם אותו.הוא שאל ליתר ביטחון-רק אותי? ואמרתי בוודאי. משום מה התמונה לא יצאה טוב אז אין לנו מזכרת מזה..
מקווה שלא התחלתן לפתח בעקבות זאת מחשבות, התוהות אם הוא מאותם צדיקים שבעקבות סירובם לכל צילום תמונת דיוקנם, תמונות שונות שצולמו נידונו בדרך נס לשריפה [בעידן הפילם] או מחיקה [בעידן הדיגיטל]... סוף כל סוף ההופעה החלה.עם נחת שנכנס לבמה (ששחק גם בתור מנחה),
מן הראוי היה לפנות אליו לאחר המופע ולהציע לו לשקול הסבת מקצוע...
אח"כ הוא קיבל את פניו של מרק גרפינקל הקוסם,שתאמינו לי לא הבנתי למה קוראים לו קוסם..אבל היו תרועות מצד הקהל..כנראה אהבו אותו..
אם התסמינים היחידים שיכולים להצדיק את התואר 'קוסם' הם תרועות הקהל, עליו לשקול בדחיפות הסבת שם ל'בעל תוקע'... בינתיים לילדים הקטנים היו דגלים(שאין לי מושג מאיפה הם קיבלו אותם כי לא ראיתי איפה חילקו אותם..) והם נופפו בהם בזמן המוסיקה.הקוסם הזמין מתנדב לבמה שבמקרה היה אביו של יהודה בראון..(שכמדומני גם ישב ליד אלימונסי...:-) אח"כ נחת הזמין את בני והתורה קידס.היה ממש יפה! גם לא בתור ילדה-נהניתי מאוד. שרו יפה ומדוייק,והילדים ממש אהבו אותם(כך זה היה נראה) שרו את hashem is one אהבתי מאוד שיר ערש –tomorrows another day הם שרו אותו כשהם שוכבים על הבמה עם שמיכות ..מתוק. (הזכיר לי את יבוא-גם על הרצפה בהתחלה..) יש לציין שאביגדור גלוק ממש כיכב שם. אח"כ היו הכושים.שעמום טוטלי..ולאחר מכן פעלולי אופניים(שתוך כדי אסתרק קלטה כמה פרחים צופים בפעלולים מאחורי הבמה..היא הסריטה מעט מזה..:-) באותו רגע גם גיליתי שמאחורינו התיישבה משפחה של אבא וילדים.פניתי אליו בשאלה אם זה המקום שלו,וכצפוי התשובה היתה שלילית.אמרתי שזהו אזור לנשים בלבד,אך לא נעניתי..
כבר הגבתי על כך בתחילת האשכול. תוך כדי הפעלולים של האופניים במנגינת משיח.(קצת מיאמי..) ואז..אחרי שכל זה סוף כל סוף נגמר,הכריז נחת על כניסתם של הפרחים ! הייתי קצת מופתעת כי חשבתי שכל השטויות והקוסמים יהיו בחלק אחד של ההופעה,ואז תהיה הפסקה,יסדרו את הבמה להופעה( כי היא נראתה זוועה),ורק לאחר מכן יהיו מיאמי. אך זה לא קרה..
אף על נקודה זו כבר הגבתי באשכול הדיווחים והעדכונים החיים. הם נכנסו בשיר "קול קול". בני מן נכנס ראשון,הוא שכח להדליק את הרמקול אז הוא פספס את השניה הראשונה של הסולו. אחריו-אייזיק בלסיאנו ואייזיק הסון ביצעו את הסולואים שלהם בשיפור ניכר מהופעת פסח ע"ה. יהודה אופנהיימר החליף את הסולו של כתריאל יבנה שיצא.גם הוא לדעתי עם רגל אחת בחוץ כי הקול שלו השתנה מאוד. בסיום השיר,ירחמיאל נכנס ודיבר מעט.לאחר מכן מחרוזת דווי,מצווה גדולה ויבוא. ישב על הכיסא בדווי דוד אריה סטרן. אח"כ צור ישראל.איך דוד פרלמן חסר!!! את הסולו שלו בציע מיכאל ווינגרטן. אח"כ השיר שמח.חביב.על החד אופן בסיום השיר היה יונתן סרברו.חמוד. אח"כ היתה הפסקה.ניסינו לחפש בוגרים של מיאמי ואת דוד פרלמן..אבל לא היה אף אחד.לדעתי בגלל שהמופע יועד למשפחות ולילדים. נכנס הקוסם בשנית.. אח"כ בני והתורה קידס בשיר wake up. שיר מתוק! אח"כ מחרוזת שירי תורה.יפה לראות את כל האולם מנופף בדגלים.. צבי ממש חמוד וזורם. נחת נכנס בשנית .והכושים.. מיאמי-פתחו לי.אחחח...דוד,למה עזבת???!! לא היו ילדים חדשים.מקהלה מצומצמת מהרגיל אך ורק 16 ילדים.. השיר דור לדור.ירחמיאל דיבר על משמעות המילים(כמו שהוא תמיד אוהב לעשות...) ואמר שכל מי שקנה כרטיס יקבל את השיר במייל בשבועות הבאים. השיר עצמו-מאוד יפה.במהלך הימים שלאחרי ההופעה הוא כל הזמן התנגן לי בראש.במיוחד הסולו של דוד יונתן סרברו. אך הביצוע שלו במופע האפיל על השיר.הכוריאוגרפיה היתה נדושה ומועטה.חבל. ושוב-הפריע לי הפלייבק..:( אח"כ בואי כלה( נמאס.למה לא לשיר במקומו שיר ששרו רק בהופעה אחת? כמו לייבעדיק,לא בשמיים היא,"ושם"..בואי כלה הושר כבר בהרבה הופעות..) אח"כ הצגת הילדים.חמוד איך שהוא הציג את שלמה גרוס ואביגדור גלןק.. אח"כ אט אט שאת דעתי עליו אתם כבר יודעים.. ואז,מיד בסוף ההופעה רצנו לראיין פרחים שאת זה אתם כבר יודעים.. ראיון עם סולו יש עם 3 ילדים. שווה לחכות לפרסוםJ
ממתינים. כולנו תקווה שיהיה זה 'אט אט'. מלאכת העריכה, אמנם, אינה תמיד מהעבודות הקלות שבמקדש. אולם 'לא בשמים היא'. 'אתם תעשו רק את הצעד הראשון'... | 
