|
|
| נשלח ב-13/10/2015 13:35 |
 |
| |
שלישישי כתב "דרך אגב, אתה מכיר עוד עם-תרבות שיש שם מי שמעלה תהיות אם מותר לרופא לרפא? או שזה רק בעם של אנשים משונים כמונו? "
"ייחודה של הרפואה היהודית באותם ימים (תקופת התנ"ך - תלמוד) לא התבטא דוקא במטען ידע נוסף על שכניהם אלא בשימוש הרציונלי של הידע הקיים.
העברים הקדמונים, כמו שאר בני תקופתם, ייחסו את הבריאות והחולי לכחות עליונים, לאמור, חולי ומוות בטרם עת נחשבו לחרון אפו של האל הזועם על עוונותיהם של בני תמותה, אולם לפי ההשקפה היהודית המאוחרת, יש בכוחם של בני אנוש להביא ארוכה ומרפא לנגועים למיניהם. השקפה זו עמדה בניגוד מזדקר לעין להשקפת עולמם של הגויים שאמרה שכדי לשחרר את החולה מנגעיו יש להתגבר קודם לכן על גורם טמיר מחולל הנגע, וזאת ע"י פנייה לשדים ולרוחות ליליות ושאר מרעין בישין, באמצעות מעשי כשפים ובעזרתם של ידעונים, כלומר דרכים שמחוץ לגדר הטבע".(התרומה היהודית לרפואה, מתוך אינציקלופדיה לבריאות המשפחה, בריאות הגוף, מבוא. עמ' 30)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2015 15:11 |
|
| |
שרה
עכשיו ראיתי את דברייך.
ואענה לפי הבנתי, וכמובן לא במקום אף אחד.
ואולי עדיף שאם כבר האשכול זז אז לא נחזור לשאלות? אולי. אבל אני כותב למרות שגם לי אין תשובה מלאה, בגלל שצריך לפחות לחשוב על העניין - ויוביל לאן שיוביל. וכמו שאח שלי אומר: כאשר הולכים במבוך, יש שיטה איך לצאת ממנו - מצמידים את יד ימין לקיר, והולכים כשהיד צמודה לקיר. לא עוזבים את הקיר בשום אופן. בסופו של דבר, מוכרחים להגיע ליציאה, מכיוון שגם אם תכנס למבוי סתום, הרי בעזרת היד אתה תסתובב בחזרה ותחזור לדרך הראשית, עד שאחרי כמה מבואות סתומים אתה מגיע ליציאה. לכן, לפעמים, אם אנו נמצאים במבוך, לא תמיד אנו מספיק חכמים כדי למצוא את הדרך הנכונה ע"י השערה. ואז מה שעלינו לעשות - לא להזיז את יד ימין מהקיר. בדרך זו 99% שניכנס להרבה מבואות סתומים, אבל בסוף נגיע ליציאה.
התפילה איננה קסם. במסכת ברכות פרק תשיעי כתוב שהמתפלל לשעבר הרי זו תפילת שוא
הצועק לשעבר, הרי זו תפילת שוא. כיצד? היתה אשתו מעברת, ואמר, יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפילת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, ואמר, יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי, הרי זו תפילת שוא.
הגר"א בפירושו "שנות אליהו" מוסיף במקום - שגם מי שמתפלל על דבר שיכול לקרות רק בדרך נס - הרי זו תפילת שווא! התפילה איננה שיטה לשנות את המציאות. אם הקב"ה היה רוצה אחרת - היה עושה אחרת. גם אני אינני מבין את הקב"ה, ואף אני תמה על דברים שהוא עושה. ראוי להזכיר כאן את המעשה הידוע בר' יהושע בן לוי קישור, המלמד על המורכבות הרבה של העניין, כפי שכולנו מכירים מהעולם "הרגיל". בסופו של דבר, "עבודת ה'" איננה תחליף לחיים. למעשה, במקור, לפי התורה - החיים הם התחליף לעבודת ה'. זאת אומרת, במקור עבודת ה' כוללת את כל החיים, וכעין "ולפי שהרעותי את מעשיי - קיפחתי את פרנסתי", ועתה בשביל החטא אנו חיים חיים שמנותקים מעבודת ה', ועל כן אנו מתנהלים בשני מישורים נפרדים, אשר אחד הוא החיים הרגילים, והשני עבודת ה'.
לכן, אני מבין שאכן אברהם אבינו הצליח למצוא לא את התשובה לכל השאלות, אלא הוא מצא דרך חיים טובה, שבאמצעותה אפשר לחיות כראוי מבלי להיכשל. למעשה קדם לו אדם הראשון בבריאת העולם, וכפי שביארתי באשכול סמוך, שהבריאה ניתנת להתפרש כאילו היתה בעצם משל למה שהתחולל במוחו של אדם הראשון במשך שישה עד שבעה ימים. עכ"פ אברהם מצא דרך חיים טובה, ואותה ביקש להנחיל - לבניו ולביתו אחריו - וגם עד כמה שאפשר לשאר העולם. דא עקא, לא כולם מסכימים עם הדרך הזאת. ובכן, אברהם מצא דרך ראשית במבוך. והוא מצמיד את יד ימין לקיר. ואע"פ שהוא ילך מארצו וממולדתו ומבית אביו אל ארץ בלתי נודעת, ואף על פי שהוא כבר יודע שגר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה. הוא את הקיר הימני לא יעזוב. והוא בטוח שעם כל זה - וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ואף הנביא ישעיהו מוסיף ואומר על דרך זה - (נמצא בהפטרה של תעניות ציבור) - "כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי, ובחרו באשר חפצתי, ומחזיקים בבריתי. ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם, טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא יכרת." ואף אנו מובטחים על ידי נביאינו, שסוף דבר דרך אברהם תצלח, וההולכים ומצמידים את ידם לקיר הימני יחזרו ויעלו על דרך המלך, וכבר אנו יודעים שתורת אלוקי אברהם - התנ"ך הפך להיות ספר בסיסי בכל העולם - "רב מכר" - ושעמים גדולים ועצומים ביקשו רק להיקרא על שם אלוקי ישראל. ואנו רואים שבדורות האחרונים אף ה' מסייע בידי ישראל לבנות את ארצם "וחידשו ערי חורב שוממות דור ודור". ועוד נבואות דומות שהתקיימות כולם היא פלא גדול. פלא כ"כ גדול עד שהקב"ה אומר בידי הנביא זכריה "כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם - גם בעיני יפלא נאום ה' צבקות". האם זה עונה מה יהיה עם כל מה ומי שאבד? אינני יודע. יש אמונה של תחיית המתים. (אם כבר - הרי אם אפשר לשבט (להכפיל) בן אדם בעזרת תא אחד (כמו הכבשה דולי), למה אי אפשר להחיות אותו ממוות באותה שיטה?) - איננו יודעים מה ואיך - אבל זה דבר אחד. וזה ענף מתוך הגזע המרכזי שהוא דרך אברהם, שהוא עיקר עבודת האלוקים, והיא כאמור כוללת גם את "לסריסים אשר ישמרו את שבתותי".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2015 15:13 |
|
| |
ובסופו של דבר, דרך אברהם מבוססת על רעיון בסיסי אחד - כמו שכתוב בפרשת השבוע - "לעשות צדקה ומשפט". זה כמובן רעיון הגיוני, ורק התפרטויותיו עלולות לבלבל את מי שאינו בקי. אבל שוב, אלו רק שלבים בדרך העוברת במבוך, שבצאתו "ואוזל לו אז יתהלל".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2015 07:25 |
|
| |
מומלץ לעיין במו"נ בטעם התפילה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2015 02:32 |
|
| |
| שלישישי כתב: |  | |
דרך אגב, אתה מכיר עוד עם-תרבות שיש שם מי שמעלה תהיות אם מותר לרופא לרפא? או שזה רק בעם של אנשים משונים כמונו?
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2015 11:30 |
|
| |
ישי,
הנושא שהבאת מוכר לי מעט בגלל שהוא עוסק בנושא התפילה.
(חשבתי שמיימוני יחדש לי משהוא אבל התבדתי).
איך שאני מבין את מה שהבאת, עוסק יותר בתפילה לצורך ריפוי ולא אם מותר לרפא.
ראה להלן דעת חכמים בעבר:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/harofe-4.htm
ביימנו אתה רואה את הדיון ההלכתי בעניין "אקמול/משחה בשבת".
ואני שואל עד מתי תימשך "הטפשת הדעת"?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 19:15 |
|
| |
| שלישישי כתב: | | | רופאים היו בכל הדורות, רק היהדות המציאה את הבתי חולים (תלמד היסטורית הרפואה ולעולם על תסמוך על ויקי) וכמובן המציאה את המושג שהרופאים הם חלק מעבדי החברה כלומר מתפרנסים על ידי החברה והם לא לוקחים שכר.
כתבת "כידוע בתי החולים הומצאה באנושות בימי בית שני אצל היהודים"
אם זה היה נכון, מדוע ריב"ז ביקש רופאים מהרומאים? על זה לא ענית.
אתה מתבלבל בין רופאים לבתי חולים כנ"ל אמרתי שרופאים היו כל הזמן ובעיקר רופאי אלילים, מה שאני טוען שהמושג בתי חולם שמשם מתפתחת הרפואה, בא מהיהודים והרפואה היית מקצוע מעודפת על היהודים בכל הדורות מאותו סיבה העמוקה שאני טוען לה.
אגב: ומי סיפר לך מי היו הרופאים אצל הרומאים ? האם האימפריות היום מספרים לך כמה רופאים יהודים יש אצלם יחסית לשאר התרבויות ?
ייתכנו מספר אפשרויות:
1. לא היו לנו רופאים.
2. היו לנו רופאים והם ברחו, נהרגו במלחמה, מתו ממחלה...
3. לא היו לנו רופאים ברמה כמו של הרופאים הרומאים.
כאמור לעיל התבלבלת, ואני אוהב את הציניות שלך, אבל מה לעשות הרפואה מתפתחת אך ורק על ידי רחמים. הרחמים מביא את הבתי חולים והבתי חולים מביאים את התפתחות הרפואה.
אני אגב גם יחפש את הרופא הכי טוב בלי קשר מהו יהודי או ערבי. אבל זה לא משנה כלום ממה שאמרתי.
גם וויקי חושב שבתי חולים זה עניין דתי ביסוד.
חיפשתי מידע על HISTORY OF MEDICINE
https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_medicine#Middle_East
מצאתי מידע על הרפואה של המצרים, היוונים, ההודים, הסינים.
לא מצאתי על הרפואה היהודית (אולי זה בגלל שווקי טיפשה).
אם אכן לפי מה שאתה יודע היתה לנו רפואה כפי שהיתה לעמים אחרים, ווקי מאד תשמח אם תפתח ערך על "ההיסטוריה של הרפואה היהודית",
יש כמובן את השקפת התורה והיא למנוע את החולי שזה טומאה וטהרה כמו המושג המודרני של משרד הבריות, ויש את הרפואה שזה לתקן מה שמקולקל.
אתה שואל כאן שאלה אחרת האם היית שיטה רפואית (מהסוג לתקן את הקלקול) אצל היהודים ?! לכאורה לא כי הם לא האמינו ברופאי אלילים מכאן השאלה המתבקשת האם ניתן רשות לרופא לרפות, חז"ל שבזמנם כל רופא ריפא 50% על 50% (ככה משמע בחז"ל בכמה מקומות) ולכן זאת היית בגדר של אלילות כמו אצל הבאבאות היום ולכן האם ניתן רשות לרפות ככה כלומר זאת הרפואה המתבקשת ? אצל רופאים כאלה מותר ללכת ?
אתה שואל בציניות על שאלת הגמ' האם מותר לרופה לרפות ? תגיד יש חוק באיזה מדינה שאסור ישוב בלי רופא ? בהלכה נפסקת שאסור לגור בישוב שאין שם רופא.
אז אנא ממך !!!
מאחר ואשכול זה עוסק בתפילה. יהיה מעניין אם תכתוב בווקי על הקשר בין תפילה לרפואה.
למשל מדוע התפילה של אברהם אבינו פעלה על אבימלך וב"ב.
ומדוע התפילה של משה על אחותו הצליחה לרפא אותה.
אני לא כותב בוויקי כי יש שם צנזור ככה שזה אתר מטעם ואני לא מעוניין באתרים מטעם ולא משנה לי איזה טעם.
ראה אייך חז"ל מפרשים את התפילה של אברהם, האלוהים אומר לו שהוא נביא אז אברהם יודע שאבימלך לא חטא, אז מה פירוש שאברהם יתפלל ? פשוט יודיע לציבור שאבימלך לא חטא כלומר תפילה פירוש להודיע לציבור.
מאותו סיבה עלי הכהן חשב שחנה שיכורה כי התפללה בלחש.
תפילה לחולה היא הודעה לציבור שההוא חולה ושכל הציבור יתגייס לעזור לו בכל דרך אפשרית.
תפילה בלחש לחולה זאת עיון תפילה שאסורה. אולי זה זה גם טוב כי אם תתפלל בשבילו בלחש גם תזכור אותו אחרי התפילה לטובה ותעשה משהוא בשבילו.
דרך אגב, אתה מכיר עוד עם-תרבות שיש שם מי שמעלה תהיות אם מותר לרופא לרפא? או שזה רק בעם של אנשים משונים כמונו?
טוב, עניתי לך לעיל ואני אשאל אותך שוב האם אתה מכיר תרבות שאסור להם להתיישב בישוב שאין שם רופא ? ואנו המשונים אוסרים זאת בהלכה.
המקצוע המעודף אצל היהודי בכל הדורות היא רפואה. אפי' אצל החרדים לדבר השם הקיצוניים, עזרה ראשונה מקובלת ללמוד ורוב הציבור מכיר ועוזר בכל הזדמנות.
האם אתה מכיר עוד תרבות משונה כמונו ?
לעצם העניין אתה לא סותר את ההנחה הפשוטה שלי שהרחמים מפתחת את הרפואה.
כן יהודים לא יהודים זה בכלל לא משנה לעצם ההנחה.
|
|
תוקן על ידי maxmen ב- 10/11/2015 19:18:50
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2015 01:05 |
|
| |
| שלישישי כתב: | |
ישי,
הנושא שהבאת מוכר לי מעט בגלל שהוא עוסק בנושא התפילה.
(חשבתי שמיימוני יחדש לי משהוא אבל התבדתי).
איך שאני מבין את מה שהבאת, עוסק יותר בתפילה לצורך ריפוי ולא אם מותר לרפא.
|
|
ראה שם: Christian Scientists avoid almost all medical treatment, relying instead on Christian Science prayer. השימוש במילה avoids הוא מתחמק ומטעה - Christian Science אוסרת את רוב מיני ההתערבויות הרפואיות, כולל חיסונים. האסמכתא היא "אני ה' רופאך".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2015 13:11 |
|
| |
לרוע המזל, על רפואה אי אפשר לומר את הטענה הקבועה שחז"ל ידעו את כל המדע המודרני כי בתלמוד הבבלי יש שפע של רפואה של זמנם במקומות רבים. (כגון ריש פרק מי שאחזו בגיטין, ובפרק שמיני של יומא).
התיאור של כלב שוטה ביומא שם מדוייק, אבל הסיבות להתנהגותו הן "נשים כשפניות משחקות בו" או "רוח רעה שורה עליו". אמנם המסקנה מזה, להיזהר לא לגעת בו אלא להורגו בדבר הנזרק, מובנת גם לפי המדע היום שהיא מחלה מידבקת (אבל איני יודע אם יש אפשרות להידבק גם בנגיעה).
ויש רפואה למי שנשכו כלב: לכתוב על עור של צבוע וכו', בקיצור וודו. אבל במקום אחר אמר ר' חנינא שמעולם לא ראה אדם שנשכו כלב שוטה ונשאר בחיים.
גם שאר הרפואות שבתלמוד חלקן הגיוניות וחלקן נראות ככשפים. (המינוח של אבותינו היה "סגולות"). אמנם בלי תיאוריה מדעית כוללת קשה לסווג דברים מסויימים כלא טבעיים, וכבר כתב הרשב"א שהמגנט אינו מתאים לתפיסת העולם של אריסטו ואם היה שומע עליו וודאי היה אומר שזו אמונה תפלה.
נכון הוא שחז"ל השתדלו מאוד להפיץ ידע רפואי, וכמו הסיפור על ר' יוחנן שנשבע "לאלקי ישראל לא מגלינא" ולמחרת גילה את התרופה לעם ישראל, אבל איכות הידע הרפואי שבידם לא היתה תמיד מצרשימה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2015 00:56 |
|
| |
| ת_ח_ז_ל כתב: | | | לרוע המזל, על רפואה אי אפשר לומר את הטענה הקבועה שחז"ל ידעו את כל המדע המודרני. |
|
אין הרבה שחושבים שחז"ל ידעו את כל המדע המודרני (למה שידעו הכל? אלוקים חתם להם חוזה על זה?)
לכל היותר מקובל לומר שהיו להם במקומות מסוימים חכמות מפתיעות שהקדימו מאוד את זמנם על ידי קבלות עתיקות או ע"י עמקות שכלם בחכמת התורה וכו'. (כגון 'כי היא חכמתכם ובינתכם') כמובן שיש מה לדון על כל דבר בנפרד אבל אכה"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2015 01:13 |
|
| |
יש הרבה כאלה, רק שלא תמצא אותם כאן בפורום...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2015 01:26 |
|
| |
אני חייב לגלות שבתחילה כתבתי "אין הרבה שפויים שחושבים..." אח"כ נמלכתי שלא אני אקבע מי שפוי ומי לא, לכן מחקתי את המילה 'שפויים'...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2015 01:30 |
|
| |
אגב, התעניינתי בעבר אצל כמה אנשים (המשתייכים לאחת החסידויות היותר 'חסידיות') האם ה'רבה' יודע בכל רגע נתון כל מה שעושה איזה גוי בהונג קונג בביתו.
בגדול, התשובות היו שלכל הפחות הוא יכול לדעת - אם הוא רוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2015 01:34 |
|
| |
לפעמים אני שוקע כל כך בעולם הקיים כאן ובעוד מקומות, שאני שוכח שבמרחק מטרים ממני נמצאים אנשים שמאמינים בדברים כאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2015 10:39 |
|
| |
שאל חסיד את חברו- אם הרבי שליט'א יכול לעזור, למה הוא לא עוזר?
ענה לו חברו -זו היא גדולתו של הרבי שליט'א. הוא רוצה לעזור. הוא יכול לעזור. ובכל זאת לא עוזר. כח האיפוק.
|
|
|
|
|
