|
|
| נשלח ב-7/10/2015 06:05 |
 |
| |
אוהה. הצלחת להציף במוחי מאמרים ארוכים היישר מתהום הצללים, מתובלים באותיות היוצאות במחול לקול צלילים, מלאים בתובנות מגוונות והגיגי טללים, כולם אודות דרכו של ירחמיאל והנהגתו בפיסולים, כיצד סלל דרכו במעלה ההר וכיצד ראוי שינווט דרכו בעתיד אל מול הנחשולים, מאמרים שצפו כבר בתקופת האשכול 'דעה! פרחי מיאמי לאן?' שפתח netson כמעט לפני יובלים, אולם כאז כן היום אל הים הולכים הנחלים, מתנה אחת חסרה לי בבית גנזיי ושעה פנויה שמה במילים, ומשום כך איאלץ להסתפק בשרבוט משפטים ספורים כוללים, ואת שאר המשפטים שעל קצה הלשון להשאיר לדמיון שישלימם באגרטלים. מחד גיסא, אין ספק כלל כי בתחום מקהלות הילדים היהודיות (הנוכחיות והמוכרות), מקהלת הילדים פרחי מיאמי רכשה לה מקום בזכות בכותל המזרח, כשלמען האמת איני רואה כל מקהלה נוספת (מאלו המנגנות לחנים יהודיים מקוריים) הראויה להסב שם לצידה ואף לא להתארח. כאן נחוצה הבהרה כי דבריי נאמרים כשהם מכוונים אך ורק אל הפן המוסיקלי בלבד, מבלי להתייחס כלל אל הסגנון היהודי ועד כמה קרובים הלחנים אל בית המדרש היהודי. מנקודת הראות של איכות מוסיקלית טהורה, תוך סינון כל פרמטר של סממני ההתחדשות או היצמדות אל דרך התורה, אני יכול להבחין לאור הצלילים רק במקהלת הילדים הזו. הן מבחינת הופעה אלבומית [כאן חשובה הברה הנושאת בקרבה הבהרה, לפיה את חוות הדעת הזו אני מציין ביחס לפן הווקאלי שבאלבומי הפרחים. ביחס לפן האינסטרומנטלי, לעומתו, יש מקום רב לשיפור] והן מבחינת הופעה בימתית, הם משאירים הרחק הרחק את שאר מקהלות הילדים, את זו המסורתית, את זו שאינה אומנותית, את זו המלאכותית, גם את זו היצירתית. אכן, מאידך גיסא, ובאותה הנחרצות עלינו להודות, כי אין ספק כלל שאם נפנה לרגע את אור הזרקורים מהפן המוסיקלי ונכוון את דברינו אל הפן העסקי-משהו העומד מאחורי הצלילים, הרי שלמקהלת הילדים הזו (קרי: לירחמיאל) יש עוד כברת דרך ללמוד. בעצם, בהתחשב בכך שדבריי מכוונים בעיקר אל ירחמיאל של השנים האחרות, כשירחמיאל של העשור הקודם היה דווקא זה שלימד את כולם פרק בניהול נכון, הרי שיהיה יותר נכון לתקן קלות את מילותיי האחרונות ולאבחן כי למקהלת הילדים הזו אין עוד כברת דרך ללמוד כמו שיש לה כברת דרך לעשות. כברת דרך אחורנית, יש לומר, וזאת תהיה ההכוונה הנכונה, לאור התנהלות המקהלה בעבר הלא רחוק. 'הפן העסקי-משהו', למרות הרושם המטעה של פן חיצוני-שולי שהוא משרה בסביבתו, אל לנו לטעות ולהקל ראש כלל בנחיצותו. הוא נשמע אמנם תחום זוטר בעולם המוסיקלי, והוא בהחלט תחום טפל אל העולם המוסיקלי, אולם דקדוק מעבדתי נכון יוביל אל המסקנה כי בכל זאת מדובר בעולם מלא, המכיל אף השפעה לא קלה על עולם-האם שלו, העולם המוסיקלי. התנהלות נכונה של המקהלה תיתן את אותותיה בכל התחומים, בתחום הייצוגי (הפקת קליפים מוסיקליים הם רק טיפה מנחל יחסי הציבור הזורם לו בחוצות), בתחום האלבומי (החל מן הסוף בשיווקו, עבור עם דגש רב על ה'booklet', אותה החוברת המצורפת לו, וכלה אפילו בנגני התזמורת שינגנו את פס הקול שלו ובטכנאי האולפן שיעצבו את המאסטרינג שלו, הם אלו שבמלאכתם קורמים פסי ההקלטה עור וגידים והופכים לפסים מוסיקליים עשירים), ובתחום הבימתי (כאן הוא מקיף את כל שעות הקונצרט, מסידור הבמה עוד קודם לתחילתו ועד לסיומו עם הצליל האחרון וירידת המסך על גדולתו). בכל הנוגע לתחום זה, אחטא לאמת ולצלילים המוסיקליים בקול הצהלה, אם לא אסכים כי ירחמיאל בהחלט זקוק לכח נוסף שיטול על עצמו את מעמסת התחום העסקי של ניהול המקהלה. אם הייתם נחשפים לנתח (אם ניתן בכלל לכנות זאת כנתח) הניהול המונח על כתפי ירחמיאל בכל קונצרט, הייתם עומדים משתוממים ולא ממש מאמינים. [לדעתי, הדבר נובע מנקודה עמוקה יותר, אך לא אגע בה במסגרת הזו]. לא אוכל לחתום מבלי להתייחס לנקודת הדימוי וההערכה העצמית שהעלה ניורק בדבריו מספר פעמים: הסכמתי עם דבריו לפיהם בכל הנוגע לתחום הניהול העסקי ירחמיאל זקוק לכוחות נוספים, אולם, האמינו לי, אין לכך כל השפעה מאיזו הערכה עצמית נמוכה. ירחמיאל עודנו מאמין בעצמו ובדמויותיו המוסיקליות הרבגוניות, כמו גם במוסיקה האיכותית היוצאת מבית מדרשו כימי עולם וכשנים קדמוניות. אם כבר יש לאיזו הערכה השפעה כלשהי על התנהלות השנים האחרונות, תהיה זו דווקא הערכה כלל סביבתית והכרה נכונה במציאות המשתנה. אחתום בעדות של אחד מהמוסיקאים שתקופה ארוכה מאד מלווים את ירחמיאל והפרחים [אם אקבל את אישורו, אשמח לצטט זאת משמו]. ולא, לא מדובר באחד מאנשיו של ירחמיאל המשוחדים מן המוסיקה בעולמה הם חיים; מדובר במוסיקאי שפעמים רבות מלווה הפקות רבות אחרות, ובכללם הפקות וקונצרטים של מקהלות ילדים נוספות, וד"ל. בשיחה שערכתי עמו פעם הוא גילה את דעתו האישית והתבטא: "אני יכול לומר, כי מבין מקהלות הילדים, פרחי מיאמי היא הטובה ביותר".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 06:09 |
|
| |
| elmonsey כתב: |  | אני יגיד רק דבר אחד
אני בזבזתי פעם אחד $50 ללכת להופעה של ישיבה בויז הלכתי רק בקלל שאהבתי הDVD שלהם ומיד נרגשתי שהילדים לא שרים "לייו (live) (דבר שירחמיאל מאוד מקפיד אפילו שאין תזמורת רק פלייבק הם עדיים שרים live) וגם שאלתי את יוסי ניומן אם הם שרים בלייו והוא ענה לי שהסולואים כן אבל המקהלה לא
{אני חושב שגם הקינדרלך בארץ לא שרים בחלייו} |
|
לפחות היתה לו את ההגינות להודות בכך. ייאמר אכן לזכותם שהם כלל לא מנסים יותר מדי להסתיר זאת בקונצרט [ראו את המיקרופונים הבודדים העומדים במרחק רב מהילדים]. ישנם עדיין מנהלי מקהלות שלצערנו מנסים להוליך שולל את הקהל. ציינתי זאת בעבר, ואזכיר זאת שוב: פרחי מיאמי הינה מקהלת הילדים היחידה בעולם המקהלות היהודיות-אורתודוקסיות המופיעה בקונצרטים עם שירה ווקאלית חיה. לדעתי, שירת פלייבאק פוגעת בעצב הרגיש ביותר המרכיב את גוף הקונצרט. ייתכן שתהיה זו הגזמה לומר כי במצב שכזה ניתן כבר לוותר על הקונצרט, כשבמקום זאת יהיה עדיף פשוט להתרווח על הכורסא הביתית ולהאזין למוסיקה באזניות איכותיות הרבה יותר (ואם ממש רוצים: ניתן אף להעביר תמונות של הילדים...), אולם לעניות דעתי האבחנה לא כה רחוקה מן האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 06:12 |
|
| |
| netson כתב: | | במודעה של YBC להופעה סוכות נכתב שזה יהיה בלייב.
אין לכך כל קשר לשירת הפלייבאק של המקהלה. ראיתי אתמול סרטונים מההופעה שלהם. היתה תזמורת עם כמה נגנים, הכוריאוגרפיה היתה מצויינת(והרבה יותר תזוזתית) והמון רעש ועידוד מהקהל.
נתקלתי בדבר חדש בהופעה הזאת: שזורקים כדורים מהבמה לקהל והקהל מנסה לתפוס. בקיצר מכניסים כך את הקהל לתוך הענינים. כנסו לסרטונים הכדורים (הקישור לשאר סרטונים הועלה בפורום גרסטנר...)
ה'מנהג' הזה נוהג כבר שנים בהופעות שונות של המקהלה, ואינו חדש תחת השמש הדלילה. התופעה הזו מפחיתה רבות מהאווירה המכובדת שאמורה לשרור, לדעתי, בקונצרט, והופכת כל הופעה ל'Cirque'... צאו וראו עד כמה נהנו קהל הבוגרים בהופעה האחרונה של פרחי מיאמי שהתנהלה בסגנון 'קרקסי' משהו. אם תרצו, ניתן לכנותם ככדורים פורחים. הם אלו שמפריחים אל מחוץ לאודיטוריום כל סממן קונצרטי, ובאבחת חרב [אבחת כדור, יש לומר] הופכים כל הקונצרט למופע קרקס. לסיכום יש מה ללמוד מהם.
הרשה לי לחלוק על דבריך. מלבד התנהלות נכונה יותר בחלקים שונים של תחום הניהול העסקי, איני רואה כל מישורים בהם יכול ירחמיאל ללמוד מאלי גרסטנר. אדרבא, אשמח לשמוע על כמה מהם. ההיסטוריה עד עתה הוכיחה כי כמעט בכל התחומים עקבה מקהלת 'Yeshiva Boys Choir' אחר התנהלותה של אחותה הגדולה ממיאמי [טורונטו לפני, ברוקלין והסביבה אחרי], ושאבה ממנה רעיונות רבים [יהיה זה נכון להוסיף: את הרעיונות הבסיסיים] בתחום הקונספטים כמו גם בתחום הקונצרטים. דבר אחד אני יודע בוודאות. ע"פ האתר ג'ואיש טיקט המחירים שם היו יקרים מאוד(!) בשביל הופעה כזאת(אפשר לחשוב שזה פריד שוואקי וכדו'...)
תנוח דעתך. אף אדם מן השורה, שרק חפץ להאזין למוסיקה טהורה, אינו משלם סכום של מאות דולרים לקונצרט. המחירים הללו יופיעו בדרך כלל אך ורק בהופעות שהכנסותיהם מוקדשות [אם כולם, כבקונצרטי HASC, ואם חלקם, כבקונצרטים רבים אחרים] לארגוני צדקה וסיוע שונים. לשם הדוגמא, קח את הקונצרטים שנערכו זה עתה בחול המועד בארץ הקודש, אם זה קונצרט האיחוד של מרדכי ורדיגר עם איצ'ע מאיר הלפגוט במלון 'וולדורף אסטוריה' שם כרטיס בודד עמד על מחיר של 500 דולרים, ואם זה קונצרט האיחוד של אברהם פריד ויעקב שוואקי במרכז הקונגרסים 'בניני האומה' שם כרטיס בודד נע בטווח המחירים שבין 100 דולרים ל-1,000 דולרים. אף אדם לא היה מוציא מכיסו את הסכומים הללו אם לא היתה מעורבת בהם מצוות הצדקה לארגון 'אורות' בזה הראשון או לארגון 'איחוד הצלה' בזה האחרון. בהופעה זו של 'Yeshiva Boys Choir', לצורך הענין, היו חלק מההכנסות קודש להכנסת האורחים של עיר הקודש חברון. ואגלה לך סוד קטן: ברובם ככולם של הקונצרטים, מושבי השורות הראשונות המחזיקים בתווי רכישה נוצצים של מאות דולרים, מיועדים למספר בודדים היכולים לאפשר לעצמם את התרומה הזו לארגון, כשכל שאר המושבים פשוט מחולקים אחר כבוד לתורמים קבועים של הארגון, למשפחות כל המי ומי (אם זה משפחות תורמי הארגון, אם זה משפחות מנהלי הארגון, אם זה משפחות מנהלי הקונצרט, ועוד) ולעיתונאים ואישי ציבור בשלל גוונים. לתשומת לב. |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 06:16 |
|
| |
| מיאמוש כתב: | |
זה העניין, מבחינתו הוא עושה הכי טוב.הוא לא מוכל קבל ביקורת!הוא מאמין בעצמו שזה הכי טוב.הוא לא מוכן להשתפר. זאת מנין לך? אני יכול לומר לך מידיעה ברורה, שהוא בהחלט קשוב למשובי הקהל המאזינים בחבורה, ומאד רוצה פעמים רבות לשפר קצוות בזמורה. אלא שכאן נכנסת למסגרת התמונה שאלת הסיכון מול תשואה האלמותית, המציבה בדרכה סימן שאלה על הקהל שיהיה מוכן (כמוך...) להשקיע יותר בכדי להשתתף בקונצרט מושקע יותר. אגב, חשוב לזכור, כי הקונצרטים הגדולים המכילים מוטיבים רבים של 'Show' בהפקת האמנים עצמם [להבדיל ממופעי HASC לדוגמא בהם מתארחים האמנים בקונצרט שאינו בהפקתם. גם בהם, אגב, יידע כל צופה להבחין כי ישנה ירידה בהשקעה בשנים האחרונות הכרוכה יד ביד עם פרישתו של המפיק המיתולוגי שייע מנדלוביץ', תוך שאנו עדים לפרדוקס הביצה והתרנגולת, כשקשה להצביע אם הפרישה היא שהביאה לירידה או שמא הירידה היא זו שהביאה לפרישה. האמת? שתי האבחנות נכונות] המוכרים לכולנו מן השנים האחרונות, הם קונצרטים שנערכו בארץ הקודש, ואילו אותם האמנים עצמם, כשהם מופיעים במגרש הביתי בניו יורק, ההשקעה בקונצרט יורדת בצורה דרסטית. כך שלרבים מאיתנו יש בדמיון תמונת קונצרט עם תאורת במה ואפקטים ויזואליים עוצרי נשימה בליווי תזמורת פילהרמונית בעלת כעשרים כלים [על הבדיחה של עשרות כלים שרווחה במוסיקה היהודית לא ארחיב כעת. התייחסתי לכך בעבר, וניתן, אגב, להבחין כי אף אותו האמן שעשה בהם שימוש בעבר, כבר אינו עושה בהם שימוש מאז שעבר אל ניהול מוסיקלי חדש], אולם חלק מאיתנו אינם מודעים לעובדה שמדובר בקונצרט שנערך דווקא בארץ הקודש [ופעמים רבות מדובר אף בקונצרט חד פעמי שמוקדש להפקת אלבום DVD בלבד], כשאותו האמן עצמו יופיע בניו יורק בצניעות יתרה. מעניין יהיה פעם להרחיב בהסבר תופעה מעניינת זו. התמיהה שאמורה להתעורר על התנהלותו של ירחמיאל, היא דווקא בקונצרטי ה'חוץ' שהוא עורך עם הפרחים: כשהוא יוצא למסע עולמי, מגיע ונוגע במחוזות בהם אינו מופיע מדי שנה, וההשקעה ברוב הקונצרטים אשר שם נערכים פחותה אף מזו שבקונצרטים ה'ביתיים', זו כבר נקודה שאומרת, כמעט זועקת, 'דרשני'.
בהופעה, אמא של יהןדה בראון דיברה עם אחיות שלנו איזה חצי שעה.בין השאר למה הם אוהבות מיאמי.הם אמרו לה שזה מקהלה איכותית שהיא הרבה שנים ואין הרבה מקהלות כאלה..קיצר-זה נכון.אבל אי אפשר לסמוך רק על הוותק. זה הבעיה..
נכון בהחלט. לכן לאחר ציון הוותק היא הוסיפה 'ואין הרבה מקהלות כאלו', בהווה... |
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 06:18 |
|
| |
| בתשכה כתב: | | אם מדברים על פעם והיום אצל מיאמי אז אני בהחלט חושבת שיש ירידה מסויימת
פעם היתה יותר אחידות בכריאוגרפיות הילדים היו הרבה יותר חייכניים ומלאי אנרגיה |
|
לדעתי, עם כל הנוחות שיש בתליית התופעה ב'ירידת הדורות' עליה הצביעו חכמינו, לא יהיה זה מדויק לחלק זאת בצורה שרירותית של 'פעם' ו'היום'. גם בשנים האחרונות ישנם קונצרטים מדהימים (עם כוריאוגרפיה אחידה ואנרגיה מדביקה), ותתפלאו לשמוע, גם לפני שני עשורים לא כל קונצרט היה נכנס לסדרת ה'Experience'...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 08:52 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | |
זה העניין, מבחינתו הוא עושה הכי טוב.הוא לא מוכל קבל ביקורת!הוא מאמין בעצמו שזה הכי טוב.הוא לא מוכן להשתפר. זאת מנין לך? אני יכול לומר לך מידיעה ברורה, שהוא בהחלט קשוב למשובי הקהל המאזינים בחבורה, ומאד רוצה פעמים רבות לשפר קצוות בזמורה. אלא שכאן נכנסת למסגרת התמונה שאלת הסיכון מול תשואה האלמותית, המציבה בדרכה סימן שאלה על הקהל שיהיה מוכן (כמוך...) להשקיע יותר בכדי להשתתף בקונצרט מושקע יותר. |
|
כשהוא הוציא הDVD של יבא כתבתי לו אימייל ארוך כמה אני אוהב פרחי מיאמי ושאני כבר בא כמה שנים לכל הופעה וכו' אבל הפריע לי מאוד דבר אחד במקום להשתמש עם הסאונד של ההופעה למשל התזמורת וכמובן המקהלה ולשים את זה גם בDVD כמו כל DVD של הופעה חיה (קח דוגמה האסק או אוהל) הDVD כולו פלייבק של הדיסק רק לצפייה והתשובה שהוא כתב לי בחזרה אני קצת מתבייש לכתוב את זה כאן בא נגיד שזה היה פנים אל פנים זה היה very nasty
גם אנשים שהופיע איתו בהופעות גם אמרו שקצת קשה לעבוד איתו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 09:32 |
|
| |
משורר מדהים, כושר הניתוח שלך בכלל, ובפרט על התגובות שלך כאן, תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 12:20 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | | אוהה. הצלחת להציף במוחי מאמרים ארוכים היישר מתהום הצללים, מתובלים באותיות היוצאות במחול לקול צלילים, מלאים בתובנות מגוונות והגיגי טללים, כולם אודות דרכו של ירחמיאל והנהגתו בפיסולים, כיצד סלל דרכו במעלה ההר וכיצד ראוי שינווט דרכו בעתיד אל מול הנחשולים, מאמרים שצפו כבר בתקופת האשכול 'דעה! פרחי מיאמי לאן?' שפתח netson כמעט לפני יובלים, אולם כאז כן היום אל הים הולכים הנחלים, מתנה אחת חסרה לי בבית גנזיי ושעה פנויה שמה במילים, ומשום כך איאלץ להסתפק בשרבוט משפטים ספורים כוללים, ואת שאר המשפטים שעל קצה הלשון להשאיר לדמיון שישלימם באגרטלים. מקווה שתמצא להגיב שם כמו אותו זמן שאתה צריך להקדיש באשכול "דעה: הצלחתו של ירחמיאל"בקישור כאן מחד גיסא, אין ספק כלל כי בתחום מקהלות הילדים היהודיות (הנוכחיות והמוכרות), מקהלת הילדים פרחי מיאמי רכשה לה מקום בזכות בכותל המזרח, כשלמען האמת איני רואה כל מקהלה נוספת (מאלו המנגנות לחנים יהודיים מקוריים) הראויה להסב שם לצידה ואף לא להתארח. כאן נחוצה הבהרה כי דבריי נאמרים כשהם מכוונים אך ורק אל הפן המוסיקלי בלבד, מבלי להתייחס כלל אל הסגנון היהודי ועד כמה קרובים הלחנים אל בית המדרש היהודי. מנקודת הראות של איכות מוסיקלית טהורה, תוך סינון כל פרמטר של סממני ההתחדשות או היצמדות אל דרך התורה, אני יכול להבחין לאור הצלילים רק במקהלת הילדים הזו. הן מבחינת הופעה אלבומית [כאן חשובה הברה הנושאת בקרבה הבהרה, לפיה את חוות הדעת הזו אני מציין ביחס לפן הווקאלי שבאלבומי הפרחים. ביחס לפן האינסטרומנטלי, לעומתו, יש מקום רב לשיפור] והן מבחינת הופעה בימתית, הם משאירים הרחק הרחק את שאר מקהלות הילדים, את זו המסורתית, את זו שאינה אומנותית, את זו המלאכותית, גם את זו היצירתית. אכן, מאידך גיסא, ובאותה הנחרצות עלינו להודות, כי אין ספק כלל שאם נפנה לרגע את אור הזרקורים מהפן המוסיקלי ונכוון את דברינו אל הפן העסקי-משהו העומד מאחורי הצלילים, הרי שלמקהלת הילדים הזו (קרי: לירחמיאל) יש עוד כברת דרך ללמוד. בעצם, בהתחשב בכך שדבריי מכוונים בעיקר אל ירחמיאל של השנים האחרות, כשירחמיאל של העשור הקודם היה דווקא זה שלימד את כולם פרק בניהול נכון, הרי שיהיה יותר נכון לתקן קלות את מילותיי האחרונות ולאבחן כי למקהלת הילדים הזו אין עוד כברת דרך ללמוד כמו שיש לה כברת דרך לעשות. כברת דרך אחורנית, יש לומר, וזאת תהיה ההכוונה הנכונה, לאור התנהלות המקהלה בעבר הלא רחוק. 'הפן העסקי-משהו', למרות הרושם המטעה של פן חיצוני-שולי שהוא משרה בסביבתו, אל לנו לטעות ולהקל ראש כלל בנחיצותו. הוא נשמע אמנם תחום זוטר בעולם המוסיקלי, והוא בהחלט תחום טפל אל העולם המוסיקלי, אולם דקדוק מעבדתי נכון יוביל אל המסקנה כי בכל זאת מדובר בעולם מלא, המכיל אף השפעה לא קלה על עולם-האם שלו, העולם המוסיקלי. התנהלות נכונה של המקהלה תיתן את אותותיה בכל התחומים, בתחום הייצוגי (הפקת קליפים מוסיקליים הם רק טיפה מנחל יחסי הציבור הזורם לו בחוצות), בתחום האלבומי (החל מן הסוף בשיווקו, עבור עם דגש רב על ה'booklet', אותה החוברת המצורפת לו, וכלה אפילו בנגני התזמורת שינגנו את פס הקול שלו ובטכנאי האולפן שיעצבו את המאסטרינג שלו, הם אלו שבמלאכתם קורמים פסי ההקלטה עור וגידים והופכים לפסים מוסיקליים עשירים), ובתחום הבימתי (כאן הוא מקיף את כל שעות הקונצרט, מסידור הבמה עוד קודם לתחילתו ועד לסיומו עם הצליל האחרון וירידת המסך על גדולתו). בכל הנוגע לתחום זה, אחטא לאמת ולצלילים המוסיקליים בקול הצהלה, אם לא אסכים כי ירחמיאל בהחלט זקוק לכח נוסף שיטול על עצמו את מעמסת התחום העסקי של ניהול המקהלה. אם הייתם נחשפים לנתח (אם ניתן בכלל לכנות זאת כנתח) הניהול המונח על כתפי ירחמיאל בכל קונצרט, הייתם עומדים משתוממים ולא ממש מאמינים. [לדעתי, הדבר נובע מנקודה עמוקה יותר, אך לא אגע בה במסגרת הזו]. לא אוכל לחתום מבלי להתייחס לנקודת הדימוי וההערכה העצמית שהעלה ניורק בדבריו מספר פעמים: הסכמתי עם דבריו לפיהם בכל הנוגע לתחום הניהול העסקי ירחמיאל זקוק לכוחות נוספים, אולם, האמינו לי, אין לכך כל השפעה מאיזו הערכה עצמית נמוכה. ירחמיאל עודנו מאמין בעצמו ובדמויותיו המוסיקליות הרבגוניות, כמו גם במוסיקה האיכותית היוצאת מבית מדרשו כימי עולם וכשנים קדמוניות. אם כבר יש לאיזו הערכה השפעה כלשהי על התנהלות השנים האחרונות, תהיה זו דווקא הערכה כלל סביבתית והכרה נכונה במציאות המשתנה. אחתום בעדות של אחד מהמוסיקאים שתקופה ארוכה מאד מלווים את ירחמיאל והפרחים [אם אקבל את אישורו, אשמח לצטט זאת משמו]. ולא, לא מדובר באחד מאנשיו של ירחמיאל המשוחדים מן המוסיקה בעולמה הם חיים; מדובר במוסיקאי שפעמים רבות מלווה הפקות רבות אחרות, ובכללם הפקות וקונצרטים של מקהלות ילדים נוספות, וד"ל. בשיחה שערכתי עמו פעם הוא גילה את דעתו האישית והתבטא: "אני יכול לומר, כי מבין מקהלות הילדים, פרחי מיאמי היא הטובה ביותר".
איפה חנניה ביגן בכל הסיפור הזה? אפשר להכניס אותו יותר, לא? |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2015 12:23 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | |
| netson כתב: |  | במודעה של YBC להופעה סוכות נכתב שזה יהיה בלייב.
אין לכך כל קשר לשירת הפלייבאק של המקהלה. ראיתי אתמול סרטונים מההופעה שלהם. היתה תזמורת עם כמה נגנים, הכוריאוגרפיה היתה מצויינת(והרבה יותר תזוזתית) והמון רעש ועידוד מהקהל.
נתקלתי בדבר חדש בהופעה הזאת: שזורקים כדורים מהבמה לקהל והקהל מנסה לתפוס. בקיצר מכניסים כך את הקהל לתוך הענינים. כנסו לסרטונים הכדורים (הקישור לשאר סרטונים הועלה בפורום גרסטנר...)
ה'מנהג' הזה נוהג כבר שנים בהופעות שונות של המקהלה, ואינו חדש תחת השמש הדלילה. התופעה הזו מפחיתה רבות מהאווירה המכובדת שאמורה לשרור, לדעתי, בקונצרט, והופכת כל הופעה ל'Cirque'... צאו וראו עד כמה נהנו קהל הבוגרים בהופעה האחרונה של פרחי מיאמי שהתנהלה בסגנון 'קרקסי' משהו. אם תרצו, ניתן לכנותם ככדורים פורחים. הם אלו שמפריחים אל מחוץ לאודיטוריום כל סממן קונצרטי, ובאבחת חרב [אבחת כדור, יש לומר] הופכים כל הקונצרט למופע קרקס. לסיכום יש מה ללמוד מהם.
הרשה לי לחלוק על דבריך. מלבד התנהלות נכונה יותר בחלקים שונים של תחום הניהול העסקי, איני רואה כל מישורים בהם יכול ירחמיאל ללמוד מאלי גרסטנר. אדרבא, אשמח לשמוע על כמה מהם. ההיסטוריה עד עתה הוכיחה כי כמעט בכל התחומים עקבה מקהלת 'Yeshiva Boys Choir' אחר התנהלותה של אחותה הגדולה ממיאמי [טורונטו לפני, ברוקלין והסביבה אחרי], ושאבה ממנה רעיונות רבים [יהיה זה נכון להוסיף: את הרעיונות הבסיסיים] בתחום הקונספטים כמו גם בתחום הקונצרטים.
האירועים אצל גרסטנר חיים יותר. יש אווירה מחשמלת. הקהל מריע הרבה יותר. אולי זה בבחינת 'הדשא של השכן ירוק יותר' ובכל זאת... דבר אחד אני יודע בוודאות. ע"פ האתר ג'ואיש טיקט המחירים שם היו יקרים מאוד(!) בשביל הופעה כזאת(אפשר לחשוב שזה פריד שוואקי וכדו'...)
תנוח דעתך. אף אדם מן השורה, שרק חפץ להאזין למוסיקה טהורה, אינו משלם סכום של מאות דולרים לקונצרט. המחירים הללו יופיעו בדרך כלל אך ורק בהופעות שהכנסותיהם מוקדשות [אם כולם, כבקונצרטי HASC, ואם חלקם, כבקונצרטים רבים אחרים] לארגוני צדקה וסיוע שונים. לשם הדוגמא, קח את הקונצרטים שנערכו זה עתה בחול המועד בארץ הקודש, אם זה קונצרט האיחוד של מרדכי ורדיגר עם איצ'ע מאיר הלפגוט במלון 'וולדורף אסטוריה' שם כרטיס בודד עמד על מחיר של 500 דולרים, ואם זה קונצרט האיחוד של אברהם פריד ויעקב שוואקי במרכז הקונגרסים 'בניני האומה' שם כרטיס בודד נע בטווח המחירים שבין 100 דולרים ל-1,000 דולרים. אף אדם לא היה מוציא מכיסו את הסכומים הללו אם לא היתה מעורבת בהם מצוות הצדקה לארגון 'אורות' בזה הראשון או לארגון 'איחוד הצלה' בזה האחרון. בהופעה זו של 'Yeshiva Boys Choir', לצורך הענין, היו חלק מההכנסות קודש להכנסת האורחים של עיר הקודש חברון. ואגלה לך סוד קטן: ברובם ככולם של הקונצרטים, מושבי השורות הראשונות המחזיקים בתווי רכישה נוצצים של מאות דולרים, מיועדים למספר בודדים היכולים לאפשר לעצמם את התרומה הזו לארגון, כשכל שאר המושבים פשוט מחולקים אחר כבוד לתורמים קבועים של הארגון, למשפחות כל המי ומי (אם זה משפחות תורמי הארגון, אם זה משפחות מנהלי הארגון, אם זה משפחות מנהלי הקונצרט, ועוד) ולעיתונאים ואישי ציבור בשלל גוונים. לתשומת לב.
חוזר בי. אם הכל תרומות, שיעשה ויצליח(ויגבה:-) )!
|
|
|
|
תוקן על ידי netson ב- 07/10/2015 12:28:31
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2015 09:46 |
|
| |
| elmonsey כתבה: | |
| משוררששיער כתב: | |
זה העניין, מבחינתו הוא עושה הכי טוב.הוא לא מוכל קבל ביקורת!הוא מאמין בעצמו שזה הכי טוב.הוא לא מוכן להשתפר. זאת מנין לך? אני יכול לומר לך מידיעה ברורה, שהוא בהחלט קשוב למשובי הקהל המאזינים בחבורה, ומאד רוצה פעמים רבות לשפר קצוות בזמורה. אלא שכאן נכנסת למסגרת התמונה שאלת הסיכון מול תשואה האלמותית, המציבה בדרכה סימן שאלה על הקהל שיהיה מוכן (כמוך...) להשקיע יותר בכדי להשתתף בקונצרט מושקע יותר. |
|
כשהוא הוציא הDVD של יבא כתבתי לו אימייל ארוך כמה אני אוהב פרחי מיאמי ושאני כבר בא כמה שנים לכל הופעה וכו' אבל הפריע לי מאוד דבר אחד במקום להשתמש עם הסאונד של ההופעה למשל התזמורת וכמובן המקהלה ולשים את זה גם בDVD כמו כל DVD של הופעה חיה (קח דוגמה האסק או אוהל) הDVD כולו פלייבק של הדיסק רק לצפייה והתשובה שהוא כתב לי בחזרה אני קצת מתבייש לכתוב את זה כאן בא נגיד שזה היה פנים אל פנים זה היה very nasty
גם אנשים שהופיע איתו בהופעות גם אמרו שקצת קשה לעבוד איתו
|
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 07:38 |
|
| |
| elmonsey כתב: | |
| משוררששיער כתב: | |
זה העניין, מבחינתו הוא עושה הכי טוב.הוא לא מוכל קבל ביקורת!הוא מאמין בעצמו שזה הכי טוב.הוא לא מוכן להשתפר. זאת מנין לך? אני יכול לומר לך מידיעה ברורה, שהוא בהחלט קשוב למשובי הקהל המאזינים בחבורה, ומאד רוצה פעמים רבות לשפר קצוות בזמורה. אלא שכאן נכנסת למסגרת התמונה שאלת הסיכון מול תשואה האלמותית, המציבה בדרכה סימן שאלה על הקהל שיהיה מוכן (כמוך...) להשקיע יותר בכדי להשתתף בקונצרט מושקע יותר. |
|
כשהוא הוציא הDVD של יבא כתבתי לו אימייל ארוך כמה אני אוהב פרחי מיאמי ושאני כבר בא כמה שנים לכל הופעה וכו' אבל הפריע לי מאוד דבר אחד במקום להשתמש עם הסאונד של ההופעה למשל התזמורת וכמובן המקהלה ולשים את זה גם בDVD כמו כל DVD של הופעה חיה (קח דוגמה האסק או אוהל) הDVD כולו פלייבק של הדיסק רק לצפייה והתשובה שהוא כתב לי בחזרה אני קצת מתבייש לכתוב את זה כאן בא נגיד שזה היה פנים אל פנים זה היה very nasty
גם אנשים שהופיע איתו בהופעות גם אמרו שקצת קשה לעבוד איתו
|
|
אני רואה שהנקודה שלמעלה הועלתה, גדלה והפכה לדיון ולבדיקת מעבדה בהתגלמותה. אי לכך מצאתי לנכון להוסיף מספר מילים שיביעו את השקפתי, כפי שאני צופה אותה מזווית מבטי. חשוב לי להבהיר כי אין לי כוונה להתעמת עם הנתון שהוצג כאן בידי ידידנו elmonsey, זאת משום שעל שמועות קשה לחלוק ועל תחושות סובייקטיביות לא ניתן לחלוק, ורק רציתי להציג את הדברים כפי שהם נראים מבעד לחלוני. אגב, חשוב לי להבהיר נקודה נוספת, חשובה לא פחות לכלל המעטפת, ולדעתי כדאי שתבא לידיעת חברי הפורום ותיזכר בראש המצנפת, כל אימת שאציג נתונים ומידעים המתגלים לי מבעד למשקפת: ההגדרה האחרונה הזו מיטיבה להגדיר את מעמדי אל מול ירחמיאל וילדי הפרחים; אני נמצא בעמדה המאפשרת לי לכשארצה להביט בהם מבעד למשקפת - טוב, אם להיות מדויק יותר, עמדתי ממוקמת במקום סמוך מאד להם, כך שאיני זקוק בדיוק למשקפת - וכך ביכולתי 'בעת רצון' להסתובב בינותם ולהביט מקרוב בפריחת הרקפת, כמו להיות אוזן קשבת לנתונים שונים מתוך הכספת, אף להושיט יד סיוע וכתף תומכת במקרים בהם נתפס שריר הסרעפת [מובן שלא אחשוף פרטים נוספים לעם סגולה]. אולם מלבד גישה פתוחה בה אני עושה שימוש בעיתות אבטלה, איני מחזיק כלל בזיקה רשמית לעולם המקהלה, ואיני מתוגמל בשום צורה בידי ירחמיאל או אי מי מהאסכולה, לא על נתונים שאני משתף אף לא על כל פעולה, כך שאל לכם לראות את דבריי כחשודים בסלילת מסילה, בזמן שאינם יותר מאשר חרך הצצה אל מאחורי הקלעים ומתן גישה תוך זחילה במחילה. ניתן לסכם זאת כך: דבריי מהווים ביטוי אותיותי לתובנות שונות המתרוצצות במוחי, בדומה בדיוק לכלל הדברים המוצאים בין דפי הפורום משכן נצחי [ובשום אופן לא אכתוב דבר שאיני מאמין בו במלא כוחי], כשההבדל היחיד הוא שפעמים רבות ישנם כתיבות המתאפיינות ברוח השערות, הטובות מאד לפתיחת סיעור מוחות בחבורות, ובדבריי - מטבע הדברים - ביכלתי לשתף מתוך ידיעה ולהציג את העובדות שמעבר לנהרות. כעת, אתייחס כאמור במילים ספורות למיני-דיון שהתפתח לו בין כותלי האשכול: תוך כדי הרהור עלתה במוחי אותה מעשייה מפורסמת אודות רב העיירה שהתייצבו לפניו להתדיין שני יהודים אשר התגלע ביניהם ויכוח. שטח הראשון את טענותיו באזני הרב, ובסיימו את דבריו, הפטיר ואמר לו הרב: "אתה צודק". קפץ השני ושטח אף הוא טענותיו באזני הרב. הוא כילה לדבר, ומיד פונה אליו הרב ואומר: "אתה צודק". קופצת מעם המטבח אשת הרב שהאזינה לדין התורה ממקום עומדה בעת הבישול ופונה אל הרב בתמהון לבב: "כיצד זה ייתכן שגם הראשון צודק בדבריו וגם השני צודק בטענותיו"? פונה אליה הרב כשחיוך רגוע על שפתיו ומשיב לה בניחותא: "גם את צודקת"... לדעתי יש להבחין בין דרכי התנהגות אקטיביים ובין דפוסי טבע פסיביים. אם נרצה להעניק לירחמיאל מבחן אישיות ולנתח את תכונותיו הנפשיות – יש קורטוב אמת בדבריך. אכן, קשה לפעמים לעבוד עמו, ויעידו על-כך אף הפרחים עצמם. דבריי, לעומת זאת, כוונו אל מול ההתנהגות המודעת שלו: כאן טענתי, ואני שב וטוען, כי אמנם הוא בהחלט לא משתייך למשפחת האנשים הקמים בבוקר, מוצאים את אצבעם מבעד לחלון החדר, בודקים לאן נושבת הרוח, ולפיה מכוונים את סדר יומם; בשונה מאמנים אחרים בתעשיית המוסיקה [אכן, לצערינו, פעמים רבות נדמה כי המוסיקה עזבה מכבר את עולם האמנות ועברה אל עולם ה'תעשייה'] שבכל בוקר מכוונים את מיתריהם מחדש על-פי כיוון הרוח של הקהל [כאן, כמובן, נשאלת השאלה: מיהו בדיוק הקהל?. אך נניח לה לעת עתה], ירחמיאל רואה בעיני רוחו בכל קליד וקליד, אם זה הלבן ואם זה שכנו השחור, את נקודת המטרה עטורת השבחים - כפי שהיא מצטיירת לו בראשו בתווים כמו בקווים - ועל כנפי התווים המוסיקליים וקולם השמיימי של הפרחים, הוא אט אט מנווט את דרכנו אל ארץ מבטחים. אולם מנגד, הוא אף אינו משתייך למשפחת האנשים הבוטחים בדרכם בכל אשר יפנו, ואינם עוצרים לרגע לשאול את עצמם - וחשוב מכך, את הציבור החוסה בצילם - האם הם אכן צועדים בדרך העולה בית אל. הוא בהחלט קשוב לרחשי הקהל [כל אדם המעוניין להשמיע את קולו בפני ציבור אנשים שיטריחו את עצמו ויבאו לשמעו בביבר, ולא לעמוד בדד ולהשמיע את קולו כקורא במדבר, מוכרח להיות קשוב לתגובות מהקהל שבקונצרט שהוא ערך עבר], מעוניין לשמוע את המחשבות השונות שעברו בראש הצופים, את התובנות השונות שהועלו על המדפים [אם-כי איני מתחייב שהוא יקדיש לכך זמן ארוך מדי], אלא שבסוף היום הוא משאיר לעצמו את הזכות להיות זה שמחליט אילו מהביקורות יזכו לעלות על בימת מלכים ואילו מהם יזכו למצא עצמם מתעופפים. איך מתנגן לו השיר [שהוא, אגב, לא פחות ממדהים בעיניי]? 'At the of the day .. we stand alone'...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 07:40 |
|
| |
אגב, elmonsey, התייחסות קצרה לתוכן דבריך באשר לאלבום ה-DVD 'יבא'. ציינת כי אלבום הצפייה מלווה כולו בפלייבאק של אלבום השמע. ולא כך; האמת ההיסטורית כמו זו המוסיקלית שונה. חלקים נרחבים ממנו לקוחים אמנם מתוך אלבום השמע, אולם חלקים נוספים לקוחים מתוך הקונצרט עצמו וחלקים רבים אחרים לקוחים מהקלטות אולפן מיוחדות ל-DVD. מי שניחן באוזן מוסיקלית יוכל להבחין בכך מיד כשישים לב כי [מלבד העובדה שמקטעי סולו מסוימים בוצעו בקונצרט בפיהם של פרחים אחרים מאלו שביצעו אותם באלבום השמע, הרי ש] חלק מהשירים עברו לקראת ה-DVD תזמור מחודש, והעיבוד המוסיקלי לו הם זכו באלבום הצפייה שונה מהעיבוד שעיצב אותם באלבום השמע. אם להתייחס למידת ההשקעה באלבום צפייה שכזה, הרי שכפי שכבר ציינתי בעבר מידת ההשקעה באלבום שכזה גדולה עשרת מונים מהשקעה באלבום צפייה 'סטנדרטי' המכיל את פס הקול המקורי מתוך הקונצרט. בעוד שבזה האחרון מלאכת העריכה מסתכמת בבחירת מקטעי הוידאו מתוך המצלמות השונות והפיכתם לרצף ויזואלי אחד ארוך [מלאכה לא פשוטה כל-כך בהתחשב בעובדה שפעמים רבות מדובר במספר קונצרטים, כשבכל אחד מהם מתעדים מספר רב של מצלמות את הזוויות השונות. רק בכדי לשבר את האוזן: תיעוד הוידאו באלבום ה-DVD 'יבא' לקוח מתוך קונצרט שהועלה שלושה (!) פעמים. בחול המועד סוכות תשס"ט הוא הועלה פעם אחת ב'State Theatere' בניו ג'רסי, ובחול המועד פסח תשס"ט הוא עלה שוב (עם שינויים מתבקשים) פעמיים ב'Brooklyn College'. אולם סוף סוף מלאכת העריכה מסתכמת בבחירת מקטעי הוידאו, כשברגע שאתה אוחז את מקטע הוידאו הנביר, הוא כבר מכיל בקרבו את האודיו המלווה את הוידאו, וכל שנותר הוא רק לצרפו לאחיו 'וייעשו כולם אגודה אחת'], הרי שבאלבום מן הסוג הראשון אל מלאכת העריכה מתווספת גם הטרחא הרבה שיש בבחירת מקטעי האודיו המדויקים ממקורות מגוונים וצירופם אל משפחת מקטעי הוידאו השונים. [אולי משום כך קפץ עליך רוגזו של ירחמיאל... מדי דברי בו, elmonsey, אשמח לשמוע באישי את התגובה המדויקת לה זכית במקלחת הצוננים הזו].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 07:41 |
|
| |
| ניורק כתב: | | | משורר מדהים, כושר הניתוח שלך בכלל, ובפרט על התגובות שלך כאן, תודה |
|
תודה תודה. חבל רק שפעמים רבות הזמן הוא שאינו מאפשר להגיב כראוי. פעמים ותגובות העומדות על קצה הלשון נאלצות להיבלע, ופעמים רבות אחרות תגובות שכבר מצאו את מקומן עלי גליון נאלצות להישאר שם במקום להיבלע. על תגובות מן הסוג האחרון כבר התבטא אחד מן הפילוסופים: "לא היה לי די זמן לכתוב לך מכתב קצר יותר". בעצם, מה לנו לרעות בשדות זרים, ולדלות את רעיונותינו מבורות נשברים, בזמן שהמה קיימים בתורתנו בדברי ראשונים אבירים. במסגרת מכתב תשובה בפלפולה של תורה, מסייג את דבריו אחד מן הראשונים ומוסיף בנימת התנצלות: "ומפני קוצר הזמן הארכתי".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 07:48 |
|
| |
| netson כתב: | |
| משוררששיער כתב: | | אוהה. הצלחת להציף במוחי מאמרים ארוכים היישר מתהום הצללים, מתובלים באותיות היוצאות במחול לקול צלילים, מלאים בתובנות מגוונות והגיגי טללים, כולם אודות דרכו של ירחמיאל והנהגתו בפיסולים, כיצד סלל דרכו במעלה ההר וכיצד ראוי שינווט דרכו בעתיד אל מול הנחשולים, מאמרים שצפו כבר בתקופת האשכול 'דעה! פרחי מיאמי לאן?' שפתח netsonכמעט לפני יובלים, אולם כאז כן היום אל הים הולכים הנחלים, מתנה אחת חסרה לי בבית גנזיי ושעה פנויה שמה במילים, ומשום כך איאלץ להסתפק בשרבוט משפטים ספורים כוללים, ואת שאר המשפטים שעל קצה הלשון להשאיר לדמיון שישלימם באגרטלים. מקווה שתמצא להגיב שם כמו אותו זמן שאתה צריך להקדיש באשכול "דעה: הצלחתו של ירחמיאל"בקישור כאן
איך אמר המשורר? "מה שהלב חושק – הפנאי עושק"... מחד גיסא, אין ספק כלל כי בתחום מקהלות הילדים היהודיות (הנוכחיות והמוכרות), מקהלת הילדים פרחי מיאמי רכשה לה מקום בזכות בכותל המזרח, כשלמען האמת איני רואה כל מקהלה נוספת (מאלו המנגנות לחנים יהודיים מקוריים) הראויה להסב שם לצידה ואף לא להתארח. כאן נחוצה הבהרה כי דבריי נאמרים כשהם מכוונים אך ורק אל הפן המוסיקלי בלבד, מבלי להתייחס כלל אל הסגנון היהודי ועד כמה קרובים הלחנים אל בית המדרש היהודי. מנקודת הראות של איכות מוסיקלית טהורה, תוך סינון כל פרמטר של סממני ההתחדשות או היצמדות אל דרך התורה, אני יכול להבחין לאור הצלילים רק במקהלת הילדים הזו. הן מבחינת הופעה אלבומית [כאן חשובה הברה הנושאת בקרבה הבהרה, לפיה את חוות הדעת הזו אני מציין ביחס לפן הווקאלי שבאלבומי הפרחים. ביחס לפן האינסטרומנטלי, לעומתו, יש מקום רב לשיפור] והן מבחינת הופעה בימתית, הם משאירים הרחק הרחק את שאר מקהלות הילדים, את זו המסורתית, את זו שאינה אומנותית, את זו המלאכותית, גם את זו היצירתית. אכן, מאידך גיסא, ובאותה הנחרצות עלינו להודות, כי אין ספק כלל שאם נפנה לרגע את אור הזרקורים מהפן המוסיקלי ונכוון את דברינו אל הפן העסקי-משהו העומד מאחורי הצלילים, הרי שלמקהלת הילדים הזו (קרי: לירחמיאל) יש עוד כברת דרך ללמוד. בעצם, בהתחשב בכך שדבריי מכוונים בעיקר אל ירחמיאל של השנים האחרות, כשירחמיאל של העשור הקודם היה דווקא זה שלימד את כולם פרק בניהול נכון, הרי שיהיה יותר נכון לתקן קלות את מילותיי האחרונות ולאבחן כי למקהלת הילדים הזו אין עוד כברת דרך ללמוד כמו שיש לה כברת דרך לעשות. כברת דרך אחורנית, יש לומר, וזאת תהיה ההכוונה הנכונה, לאור התנהלות המקהלה בעבר הלא רחוק. 'הפן העסקי-משהו', למרות הרושם המטעה של פן חיצוני-שולי שהוא משרה בסביבתו, אל לנו לטעות ולהקל ראש כלל בנחיצותו. הוא נשמע אמנם תחום זוטר בעולם המוסיקלי, והוא בהחלט תחום טפל אל העולם המוסיקלי, אולם דקדוק מעבדתי נכון יוביל אל המסקנה כי בכל זאת מדובר בעולם מלא, המכיל אף השפעה לא קלה על עולם-האם שלו, העולם המוסיקלי. התנהלות נכונה של המקהלה תיתן את אותותיה בכל התחומים, בתחום הייצוגי (הפקת קליפים מוסיקליים הם רק טיפה מנחל יחסי הציבור הזורם לו בחוצות), בתחום האלבומי (החל מן הסוף בשיווקו, עבור עם דגש רב על ה'booklet', אותה החוברת המצורפת לו, וכלה אפילו בנגני התזמורת שינגנו את פס הקול שלו ובטכנאי האולפן שיעצבו את המאסטרינג שלו, הם אלו שבמלאכתם קורמים פסי ההקלטה עור וגידים והופכים לפסים מוסיקליים עשירים), ובתחום הבימתי (כאן הוא מקיף את כל שעות הקונצרט, מסידור הבמה עוד קודם לתחילתו ועד לסיומו עם הצליל האחרון וירידת המסך על גדולתו). בכל הנוגע לתחום זה, אחטא לאמת ולצלילים המוסיקליים בקול הצהלה, אם לא אסכים כי ירחמיאל בהחלט זקוק לכח נוסף שיטול על עצמו את מעמסת התחום העסקי של ניהול המקהלה. אם הייתם נחשפים לנתח (אם ניתן בכלל לכנות זאת כנתח) הניהול המונח על כתפי ירחמיאל בכל קונצרט, הייתם עומדים משתוממים ולא ממש מאמינים. [לדעתי, הדבר נובע מנקודה עמוקה יותר, אך לא אגע בה במסגרת הזו]. לא אוכל לחתום מבלי להתייחס לנקודת הדימוי וההערכה העצמית שהעלה ניורק בדבריו מספר פעמים: הסכמתי עם דבריו לפיהם בכל הנוגע לתחום הניהול העסקי ירחמיאל זקוק לכוחות נוספים, אולם, האמינו לי, אין לכך כל השפעה מאיזו הערכה עצמית נמוכה. ירחמיאל עודנו מאמין בעצמו ובדמויותיו המוסיקליות הרבגוניות, כמו גם במוסיקה האיכותית היוצאת מבית מדרשו כימי עולם וכשנים קדמוניות. אם כבר יש לאיזו הערכה השפעה כלשהי על התנהלות השנים האחרונות, תהיה זו דווקא הערכה כלל סביבתית והכרה נכונה במציאות המשתנה. אחתום בעדות של אחד מהמוסיקאים שתקופה ארוכה מאד מלווים את ירחמיאל והפרחים [אם אקבל את אישורו, אשמח לצטט זאת משמו]. ולא, לא מדובר באחד מאנשיו של ירחמיאל המשוחדים מן המוסיקה בעולמה הם חיים; מדובר במוסיקאי שפעמים רבות מלווה הפקות רבות אחרות, ובכללם הפקות וקונצרטים של מקהלות ילדים נוספות, וד"ל. בשיחה שערכתי עמו פעם הוא גילה את דעתו האישית והתבטא: "אני יכול לומר, כי מבין מקהלות הילדים, פרחי מיאמי היא הטובה ביותר".
איפה חנניה ביגן בכל הסיפור הזה? אפשר להכניס אותו יותר, לא?
הוא בהחלט נוטל חלק לא מבוטל בניהול המקהלה, כשבשנים האחרונות הוא אף זוכה לשמש כאיש הסאונד בקונצרטים [תפקיד לו החשיבות, ניתן לומר, הגדולה ביותר בקונצרט]. במקביל, הוא עוסק רבות בפרויקטים מוסיקליים עצמאיים. אולם, חשוב לזכור, כי בסוף היום פטיש השופטים נותר בידו של ירחמיאל, והוא זה שברצותו מרחיב וברצותו מקצר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 07:51 |
|
| |
| מיאמוש כתב: | |
| elmonsey כתבה: | |
| משוררששיער כתב: | |
זה העניין, מבחינתו הוא עושה הכי טוב.הוא לא מוכל קבל ביקורת!הוא מאמין בעצמו שזה הכי טוב.הוא לא מוכן להשתפר. זאת מנין לך? אני יכול לומר לך מידיעה ברורה, שהוא בהחלט קשוב למשובי הקהל המאזינים בחבורה, ומאד רוצה פעמים רבות לשפר קצוות בזמורה. אלא שכאן נכנסת למסגרת התמונה שאלת הסיכון מול תשואה האלמותית, המציבה בדרכה סימן שאלה על הקהל שיהיה מוכן (כמוך...) להשקיע יותר בכדי להשתתף בקונצרט מושקע יותר. |
|
כשהוא הוציא הDVD של יבא כתבתי לו אימייל ארוך כמה אני אוהב פרחי מיאמי ושאני כבר בא כמה שנים לכל הופעה וכו' אבל הפריע לי מאוד דבר אחד במקום להשתמש עם הסאונד של ההופעה למשל התזמורת וכמובן המקהלה ולשים את זה גם בDVD כמו כל DVD של הופעה חיה (קח דוגמה האסק או אוהל) הDVD כולו פלייבק של הדיסק רק לצפייה והתשובה שהוא כתב לי בחזרה אני קצת מתבייש לכתוב את זה כאן בא נגיד שזה היה פנים אל פנים זה היה very nasty
גם אנשים שהופיע איתו בהופעות גם אמרו שקצת קשה לעבוד איתו
|
|
לזה התכוונתי.
תודה אלימונסי על השיתוף:-)
|
|
תודה על ההבהרה. ראי את דבריי לעיל באבחנת ההבדל שבין התנהגות אקטיבית שאינה חפצה בביקורת ובין טבע פסיבי שלא תמיד מהלך כנגד רוח כל אדם עם מסורת.
|
|
|
|
|
