| נשלח ב-11/10/2015 14:52 |
 |
| |
דיונים בהלכה שנת תשע"ו
יש הרבה להאריך ובכ"א אכתוב בינתיים בקצרה ,
א]נפסק בהלכה לילה זמן תפלין הוא אלא גזירה שמא יישן בהם ,
לכאורה בזמנינו שיש אור חשמל כאור יום למה יפטר מתפלין ב5 בערב כשזמן השינה הוא בין 11 ל12 בלילה ,
מפנקי
ב]נפסק בהלכה ,אין רוחצין כל הגוף בחמין ביום טוב דאינו שוה לכל נפש אלא למפנקי ,
בזמנינו מליארדי[אולי קצת הגזמתי] אנשים מתקלחים מידי ים כי יש מקלחת צמוד בתוך ביתם,
ג]נפסק בהלכה המלקט שערה לבנה מתוך שחורות לוקה משום לא תלבש,
בימינו גם גברים צובעים או מלקטים ,
עוד שאלה כללית באותו ענין ,האם דין זה הוא רק בתולש את כל עיקרו של שער כפי שהנשים עושות או אפילו אם גוזר אותם באופן שאף ישאר שיעור שיגיע ראשו לעיקרו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2015 15:05 |
|
| |
ג. נפסק להלכה?, היחיד שפסק זאת להלכה. יהודי הונגרי. איך לא.
הוא גם פסק להלכה שאסור ללכת בשבת ברש"ה עם משקפיים.
הוא גם פסק להלכה כי אסור לשתות ולטעום לפני התפילה בשבת.
והנה בוקר שבת אחת, ראה נכדו של אותו פוסק- כי הפוסק יושב לפני התפילה בשבת שותה קווה וטועם מזונות,
שאל הנכד את הסבא, הייתוכן? הרי פסקת בספרך, כי זה אסור.
השיב לו הסבא בחיוך ואמר- כשפסקתי הייתי צעיר יותר, היום בגילי קשה מאד לקיים את הפסק.
זה התרוץ לשאלותיך- ואידך פירושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2015 15:11 |
|
| |
המציאות משתנה, ובכל מקום יש לדון לגופו. כך למשל אם משהו הוא גזירה (לכאו' נדון א'), ייתכן ששינוי המציאות לא ישפיע עליו. אם הוא תלוי מציאות כמובן ששינוי ישפיע עליו (לכאו' נדון ב'). יש דינים שיש לדון לגביהם האם הם תלויים במציאות או מנסים לכונן אותה (נדון ג').
אם היה פה ניסיון לומר משהו עקרוני, לא כל כך הבנתי את הנקודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2015 16:35 |
|
| |
אאל"ט, בער"ה תשע"ה הרב יוסף צבי רימון פרסם שמותר להתקלח ביום טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2015 20:49 |
|
| |
נראה שיש לפתח תודעת-הלכה-עצכחית חזקה יותר בקרב חברי הפורום. לא שאני איש הלכה גדול, אבל לפני אנשי ההלכה מונחת כרגע המלאכה הזאת לעשותה. ואולי דווקא אני, שאינני איש הלכה, מרגיש יותר בחיסרון הדבר הזה. כמובן, שעצם העובדה שניחנתי ברצון עצכחי, גורם לי להרגיש יותר קושי בלימוד ההלכה ללא התבלין העצכחי. ואני מאמין שאינני היחיד. כך שהתועלת בזה תהיה לכולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 09:41 |
|
| |
יש
,הינך מתכוין לכלל בטלה טעמו לא בטלה תקנתו שגם על זה צריך לפתוח דיון אלא שאין זה הנידון ,
גזירה זו אינה מוזכרת בגמרא אלא בתוספות מנחות לו ע"א ד"ה רב יעקב בלשון חשש ,
יש מחלוקת בגמרא עד מתי מניחן אם עד שתשקע חמה ,עד שתכלה רגל מן השוק או עד זמן שינה ,
לגבי דין חליצת תפלין בלילה יש מחלוקת הפוסקים אם הלכה ואין מורין כן או מורין כן,לקצין צבא ללא יכולת להניח ביום להניח בלילה ללא ברכה ,
יתר מכן ,רע"א מסיק על תוקע בשבת דיצא על אף איסור דרבנן וחולקים עליו ,בנידון דידן יש יותר מה לדון בפסקו של רע"א,
בעל
חבל שאין דין זה רווח אצל כלל הציבור ואצל פוסקי זמנינו,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 09:43 |
|
| |
שיטת רבותינו האשכנזים, שאם ידוע טעם הגזרה, בטל הטעם בטלה הגזרה, ראו רא"ש הלכות קטנות הלכות ציצית.
מסתבר שכיום שאין חשש שינה עם השקיעה, נאמר ג"כ שבטל הטעם בטלה הגזרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 09:53 |
|
| |
בעל אין זה נכון ,והרבה דנים בזה הנה לינק לדוגמה אף בציבור הדתי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 10:37 |
|
| |
ביליצר
שמת לב לשם הכותב?
ואניניודע על רבנים אשכנזים שאכן מסתייעים בטיעון שהעלית בתור סעיף להקל על לקיחת רפואות בשבת.
אתה כמובן יכול לטעון שאנחנו לא עקביים, לדוגמא, חזרת הש"ץ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 10:53 |
|
| |
בעל
שם הכותב רק מעלה ואינו מוריד ,לגבי תרופות בשבת כל הפוסקים נשארים איתנים בדעתם ,מהמשנה ברורה ועד פוסקי זמנינו ,היחיד שהנני מכיר הוא רב שלמה קלוגר המתירולא התקבל פסקו ,
לגבי חזרת הש"ץ הרמבם כבר מתייחס דאנן בקיאים בתפילה ועדיין לא בטלה תקנה,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 11:35 |
|
| |
הרמב"ם ביטל את החזרה, או את התפילה בלחש, ותיקן שהחזן יתפלל בקול.
אני מסכים שאיני מזהה עקביות, אולם האשכנזים כידוע התירו לרקד בשבת, ולא נטלו מים אחרונים ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 12:01 |
|
| |
.
הסיפור עם התרופות בשבת הרבה, אבל הרבה פחות פשטני מהצורה בה הוצג כאן.
ראו למשל את דברי בעל הציץ אליעזר, שאע"פ שפוסק שהחשש מפני שחיקת סממנים קיים גם כיום, פוסק שאין המדובר במי שנוטל תרופה במהלך כמה ימים - שאז הוא מתיר לו לנטול גם בשבת - אלא דוקא במי שצריך לנטול באופן חד-פעמי בשבת, שאז הוא בהול לנטלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 12:03 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | אאל"ט, בער"ה תשע"ה הרב יוסף צבי רימון פרסם שמותר להתקלח ביום טוב.
|
|
לכאורה זה פשוט להיתר. הגזרה מדברת על דבר שאינו שווה לכל נפש, וברור שיש דברים שפעם נחשבו אינם שווים לכל נפש וכיום הם שווים לכל נפש, בדיוק כמו שיש טוענים לגבי סיגריות שפעם היו שווים לכל נפש והיום לא (למרות שאיני מבין את טענתם כלל, שהרי שווה לכל נפש אינו צריך להיות לכל אדם ואדם, אלא לציבור גדול מספיק (כמה גדול? איני יודע), ודבר שעשרות אחוזים מהאוכלוסיה עושים באופן תמידי אמור להיחשב שווה לכל נפש).
תמהני על הרב נויבירט (שש"כ) שהבין ג"כ שצריך להתיר, אבל בפועל פסק לאסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 12:11 |
|
| |
בעל
לשון הרמבם בתשובות פאר הדור הובא בבית יוסף סימן קכד "הואיל ותקנו חכמים שירד שליח ציבור לפני התיבה להוציא את מי שאינו בקי לא תהיה חזרת השליח ציבור ברכה לבטלה כלל מפני עיקר התקנה ואף ע"פ שלא יהיה בקהל מי שאינו בקי... וכן כל דבר הנתקן בשביל דבר אחר אין ענינו שלא נעשית התקנה ההיא עד שיהיה שם אותו הדבר שנתקנה בשביל דבר אחר,
הרמבם משום לא לזלזל בחזר הש"ץ הפך אותו לעיקר תפילה בציבור ,
המחבר הגדיר דיבור מאותו טעם לגדול עוונו מנשוא,
מואדיב
אסור לקחת תרופה אלא משום סכנת נפשות או אם נחלש כל גופו מלבד תרופות המשך,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 12:14 |
|
| |
חזק ואמץ ,עיין באגרות משה חלק ח לגבי סיגרות הטוען דכל דבר שמליוני אנשים בעולם עדיין עושים נקרא שוה לכל נפש,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 12:23 |
|
| |
שכחתי לציין על מים אחרונים חובה שהוא סימן בשולחן ערוך וכן נפסק במשנה ברורה דגם יש לחוש למלח הטבעה כמלח סדומית וחיובה כהיתה
אכן נשים לא ראיתי מקפידות על זה,
תוקן על ידי ביליצר ב- 12/10/2015 12:24:12
|
|
|
|
|
