פתחתי את החלון בחדרי משב רוח צונן וטיפת גשם מסתננת התיישבה על אפי.
כוס הארל גריי היה תחוב בתוך ידיי והמבט הופנה אל האופק.
זה קורה לי בתקופה האחרונה די הרבה..ההרגשה הזו.
אבל היום היא חזקה ביותר..והעיניים כבר מתחילות להירטב.
כשאתה שומע בשורה לא נעימה.
או שאתה מתחיל להיכנס למרתון פגישות שאתה מרגיש קצת לא בטוח
אם זה האחד..
ועכשיו ששניהם דפקו יחד על הדלת..
אז בכלל!
אז זהו הם נפרדו..אין דרך חזרה.
היא שוב תהיה לידי..
השאלה אם אני באמת בעד? לא..ממש לא..
שנה וחצי של נישואים הסתיימו בשנאה גדולה אחד לשני.
אפילו לא פג התוקף של המתנה שנתתי..
וזהו! זה נגמר אין יותר..
כמה בירורים וכמה שאמרה שלא אכפת לה לצאת 12
פגישות ארוכות העיקר שלה זה לא יקרה..
וזה קרה..
באכזריות רבה..
כמה בדקה ביררה..ושום דבר לא עזר לה להבין.
שזה לא היה זה! ממש לא זה שנתן לה את האושר.
עכשיו.
אתה עומד לך לבד מול עולם גדול שמצפה ממך כלכך הרבה.
מצד אחד יאללה תתחתני למה אתה מחכה ??
מצד שני בתים מתפרקים על דברים של מה בכך!
מצד אחד אתה מרגיש כלכך בוגר וחזק ובוטח בדעה שלך.
אך מצד שני אתה רואה שנפלו גיבורים! אז מה יגידו עליך??
זה נכון שברגע זה היה חסר חיבוק של אחד אוהב שיצטרף
לכוס התה המהביל ובהייה ארוכה בנוף הקסום.
אבל צד שני אתה נמצא בעולם שכלכך קשה להגיע לדבר הזה!
לא לא חלילה !
אני מאושרת שנולדתי בעולם החרדי לא מתלוננת לדקה.
אבל זה קשה גם! קשה לך לדעת אם זה באמת מה שאתה מחפש!
שום פגישה ולא עשרים יכינו אותי לעולם האמיתי של בניית בית.
והבנה מה זה זוגיות..אתה קופץ למים הקרים ואומרים לך צא ולמד!
ורגע..
האם יש בי את היכולות? לעמוד בכל מצב? להיות האישה של חייו?
לתת הכל מתי שצריך להיות בשבילו גם כשקשה גם לי?
האם אהיה אמא טובה והאם אני יודעת לחנך?
ואם יום אחד אהיה חולה והוא ירגיש לבד?
ומה אם הוצאות? האם אוכל לפרנס?
זהו אין קניות ושופינגים רק לי וההכנסות הם קודש לביזבוז..
אלא ארנונה גז חשמל מים אוכל גנים ומי בכלל מדבר על טיסות לחול?
והאם יהיה לי תמיד זמן להקשיב ?
ואם הילד שלי יהיה פתאום לבד ולא אהיה שם בשבילו?
ובכלל איך מתחילים עם זה? איך מוצאים את האחד?
האם אני חכמה מספיק להבין מה טוב לי לנצח נצחים?
כן כן לתמיד לתמיד בלי לחשוב אפעם שאני יכולה למצוא טוב יותר
ומגיע לי משהו אחר..
שאסתפק שאדע שזה הכי הכי טוב בשבילי ואשמח על זה תמיד.
אבל אנשים משתנים ומשנים גם דעתם כמעט כל שניה!
כי עובדה זה קורה אפילו שהם היו רומיאו ויוליה.
קמתי מהמחשבות ישר לתוך המציאות.
זה כבר לא הגשם שמרטיב את פני..הן הדמעות.
של אחת סתם בתוך עולם מבלבל ומבולבל.
של אחת שמצפים לתשובתה אבל מצד שני מצפים לנחמתה
איי ריבונו של עולם אני יודעת שהכל לטובתי אבל לפעמים
אני בסך הכל ילדה!
העולם הזה גדול עלי ולא בא לי לתת לאף אחד אכזבה!
אני יודעת שרוצים כבר לראות אותי תחת חופה
אבל קריעת ים סוף זה קל לפניך! לא לפני!
ועוד שמצפים ממך יאללה גיל 20 תחליטי פן יהיה מאוחר
אחרי זה השיער כבר מתבהר והפנים מתיישנים ומתקמטים.
אפילו שטוב לך כרווק שמח אבל מזכירים לך שאסור לך להיות אחד כזה!
אבל מצד שני די לא רוצה זה כלכך כלכך קשה!
לא רוצה להתחתן בשביל שמלת כלה ומסיבת רווקות.
לא מעניין אותי אולם תקליטן וכמה מנות.
אבל היום אנשים מתחתנים רק בשביל זה לקום ולברוח!
אבל טוב לי איפה שאני שמח לי ונוח.
אבל שוב העולם מזכיר לך את המטלות שעלייך למלאות.
ומצד שני אתה בסך הכל מרגיע בכיות.
יהיה טוב ככה הגדולים אומרים.
אולי צריך לגדול עוד טיפה..בנתיים החיים הם מעט גדולים.
באמונה תמיד וסורי על הדמעות.
שאנל.
הייתי חייבת לפרוק אל תתייחסו חח
