רוצה להתחתן - אבל לא יכול טכנית

היי חברים, אני מנצל את הבמה האנונימית בכדי לשתף קצת.. די ברור לי שבכל פלטפורמה אחרת לא הייתי עושה את זה.

מסלול חיי היה נורמטיבי פלוס. כלומר, למדתי במוסדות טובים, הבאתי תמיד ציונים סבירים לבית, ובכללי, הרוויתי את הורי נחת מלוא חופניים.

אם כי, תמיד הייתי ליברל בדעותיי. בישיבה קטנה לא ראיתי כל בעיה לשוחח בטלפון בחופשיות עם גיסתי (כן, כן. בציבור החרדי האדוק זה לא מובן מאליו. במיוחד בגיל הזה, בו מתחילים קצת להבין וכל מגע עם אישה, אפילו בדיבור בעלמא, הופך למביך). וכן עם בנות הדודות וכו. בישיבה גדולה זה החריף אבל תמיד הייתי (עד עכשיו) בהשקפות חרדיות לעילא ולעילא. 

בהמשך הישיבה גדולה ישבתי וחשבתי עם עצמי מה לעשות בחיים. היה לי די ברור כבר לפני 4 שנים, שהמצב האידיאלי של ללמוד בכולל לא יימשך הרבה זמן. (פשוט מאוד. זה כמו פירמידה. ברגע שאין מודל כלכלי, זה פשוט לא ילך. ולחיות על חשבון המדינה ובצמצום, אין בזה שום מודל כלכלי. תמיכה מהמדינה יורדת עם השנים, וכן האפשרות לחיות ממשכורת אחת של האישה)

עם ההבנה הזו, חיפשתי עבודה, אבל לא סתם עבודה, אלא עבודה שאני יודע שאתפתח ממנה ואוכל לפרנס בעתיד את משפחתי. עם חוסר השכלה בסיסי, ברור שלא מצאתי כלום אבל אחרי כמה שנים מצאתי עבודה מכובדת. חשוב לציין שבכל השנים הללו, לא סטיתי מדרך הישר אפילו במילימטר. לא בנות, לא קולנוע. לא פייסבוק, ולא ישיבה בברים. שום דבר שכיום מבחינת חרדים מודרנים נחשב לשיגרה.

אחרי 4 שנים בישיבה גדולה קיבלתי הצעה מעולה של עבודה, ופשוט עזבתי. כולם היו בהלם, ההורים המשפחה, החברים, הרבנים, כווווווולם. ניסו לשכנע אותי, הבטיחו לי כסף אבל אטמתי את האזניים ופשוט לא זזתי מעמדתי. ידעתי שאם לא אעשה את זה, אעבוד כקופאי בשביל להביא פרנסה לבית. החשש של כולם היה שאפול, היום, תקופה ארוכה שעברה הוכיחה להם שלא נפלתי, אולי להפך.

אלא שאחרי זמן הבנתי שגם מהעבודה המכובדת לא יהיה לי כסף, אז התחלתי לימודים. כאן הבעיה, אני עובד, לומד, ואין לי דקה אפילו לפגישות עם בחורה. אבל זו הבעיה הקטנה. אני רוצה להתחתן, אבל גם הלימודים לא מאפשרים את זה, וגם המשכורת שלי כיום לא תאפשר לי לפרנס את עצמי ואשתי בעתיד. 

בקיצור, מה מציעים בכדי לפתור את הפלונטר?