| נשלח ב-18/11/2015 18:10 |
|
| |
בקשר לתארי האלוקים - בקבלה וברמב"ם
בקשר לתארי האלוקים - בקבלה וברמב"ם
לפי הרמב"ם אין "הגדרה" לאלוקים. אפשר לומר רק מה הוא "לא", מאחר והוא נעלה מכל "כן".
לפי הרמב"ם, כל הגדרה לאלוקים היא רק מצד האדם, שדעתו קצרה מלהבין את האלוקים, ולפיכך מתארו במונחים אנושיים. אבל המונחים האלו - התארים - נשארים אנושיים, ורק עוזרים לנו להבין מה אלוקים הוא לא.
לפי המקובלים, אלוקים הוא "אור אין סוף". אתפלפל ואומר, כי: סוף=הגדרה, באשר זה מובנה של המילה הגדרה - מלשון גדר והגבלה למוגדר (אולי זו מילה מתורגמת, אבל הרעיון נשאר).
לפי המקובלים, ישנם מציאויות המושפעות מה"אור אין סוף", והם ראויות להיקרא בכל מיני שמות כמו אלוקים ושכינה. למעשה, אינני מוצא סיבה שהרמב"ם יחלוק על זה. הרי גם הוא מודה במציאותם של שכלים נבדלים, אלא שהוא סבור שהם אינם אלוקים.
אלא מאי? לפי זה גם אי אפשר לומר שהקב"ה "שלם". כי גם "שלם היא הגדרה אנושית. לכן גם אי אפשר לומר על אלוקים שהוא "אלוקים", שהרי גם זו הגדרה במונחים המובנים ונשמעים בעלי משמעות לאוזן האנושית בלבד, אבל האלוקים עצמו אמור להיות נעלה מכל זה.
היוצא מהאמור, כי גם כל מה שאנו אומרים שאנו לומדים מ/על/בקשר לקב"ה, הן לפי הרמב"ם והן לפי המקובלים, אמור להיות בעצם "השלכה" ממושגים אנושיים אל הקב"ה, אבל אינם מתארים את המציאות. או שנאמר, כדברי המקובלים - שמדובר בשכל נבדל - אור נברא - שאותו אנו משיגים באמת כפי שהוא - ועליו אנו מדברים, אלא שאנו זוכרים שישנו מעליו "אור אין סוף" - אלוקים בלתי מוגדר, שהוא הבורא האמיתי, גם ברמה הראשונה של הבריאה הכללית, וגם ברמה השנייה של הנוצָרים ע"י איזושהיא ישות נבראת. ואינני רואה סיבה לדחות את קיומן של ישויות מופשטות מסוג זה, גם אם נאמר שקיימות ישויות מופשטות כאלה שהן כ"כ קרובות ל"אור אינסוף", קרי- לפי תורת התארים השליליים - כ"כ רחוקות מאיתנו בני האדם - עד כדי כך שאפשר לקורא להן בשמות אלוקיים ממש.
זו הסיבה, בקצרה, בגללה אני מעדיף את תיאור המקובלים. אמנם תיאור המקובלים לפעמים נשמע מסורבל לאוזן הרציונלית, אבל בצירוף עם ההסברים של הרציונליים של הרמב"ם אני חושב שזה מסביר יפה מאוד ובדרך הגיונית את נושא התארים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2015 23:35 |
|
| |
אליקיםהדברים נאיםאלא שלהבנתי הנושא הוא לא כל כך פשוטמקור עיקרי לדברי המקובלים הוא בגמרא בסנהדרין ל"ח ע"ב שאומרת וז"ל "אמר רב נחמן האי מאן דידע לאהדורי למינים כרב אידית ליהדר ואי לא לא ליהדר אמר ההוא מינא לרב אידית כתיב (שמות כד, א) ואל משה אמר עלה אל ה' עלה אלי מיבעי ליה א"ל זהו מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב (שמות כג, כא) כי שמי בקרבו אי הכי ניפלחו ליה כתיב (שמות כג, כא) אל תמר בו אל תמירני בו אם כן לא ישא לפשעכם למה לי א"ל הימנותא בידן דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה דכתיב (שמות לג, טו) ויאמר אליו אם אין פניך הולכים וגו' " ובגמרא מבואר לכאורה שמי שמנהל בפועל שהוא מי שהולך לפני ישראל הוא שליח שמצד אחד 'שם רבו בקרבו' שיש בו שם של אלוהות אלא שמצד שני עדיין הוא שליח ולא הבורא עצמו ומכאן כתב הרמד"ל בספרו שקל הקודש שמטטרון ששם רבו בקרבו הוא השם אלהים עצמו שהשם העיקרי שיש בתוכו הם האותיות י"ה שמהשם המיוחד וכתב בספר אור זרוע שגם הוא מיוחס לרמד"ל שגם מה התורה אומרת בראשית ברא אלהים עומק הכוונה הוא שבראשית האלהים נברא והוא האור הנאצל ולא האל המיוחד עצמו שבו אין תפיסה וכתב שם עוד שהוא כמו השכלים הנבדלים של הרמב"ם אלא שיש בזה קושי גדול וכמעט אין חילוק בין זה לשיטת הנוצרים
ועוד בגמרא במגילה כתוב שכשתרגמו את התורה ליוונית אחד הדברים שבהם שינו הוא במקום 'בראשית ברא אלהים' כתבו 'אלהים ברא בראשית' שלא יטעו שהאלהים הוא נברא וגם בגמרא הנ"ל נראה שהוא נאמר בעיקר לתשובת המינים שהם הנוצרים וגם בזה הגמרא אומרת שבני ישראל סירבו בו ולבסוף רק פניך של השם המיוחד הם אלו שהולכים איתם ועוד שם הגמרא נראה שיש צד מסוים כזה אלא שהגמרא דוחה אותו וז"ל "התינח כולהי עד די כרסוון רמיו מאי איכא למימר אחד לו ואחד לדוד דתניא אחד לו ואחד לדוד דברי ר"ע א"ל ר' יוסי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול אלא אחד לדין ואחד לצדקה קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ת"ש דתניא אחד לדין ואחד לצדקה דברי ר"ע א"ל ר' אלעזר בן עזריא עקיבא מה לך אצל הגדה כלך אצל נגעים ואהלות אלא אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו שרפרף להדום רגליו " ועוד שם "אמר ליה ההוא מינא לר' ישמעאל בר' יוסי כתיב (בראשית יט, כד) וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מאתו מיבעי ליה א"ל ההוא כובס שבקיה אנא מהדרנא ליה דכתיב (בראשית ד, כג) ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך נשיי מיבעי ליה אלא משתעי קרא הכי הכא נמי משתעי קרא הכי" ולפי זה המסקנה היא רק ש'מישתעי קרא הכי' אלא שמצד שני יש את רבי עקיבא שבעצמו לא חשש מלדרוש כך בהתחלה וגם עצם זה ש'שמו כשם רבו' הגמרא לא דוחה אותו אלא רק את היחס לישראל שהוא מעל שר זה ומצינו עוד בזה באלישע בן אבויה שכניסתו לפרדס הייתה בכך שראה את מטטרון ובכך שהוא ראה אותו יושב הוא קיצץ בנטיעות ומבואר שיש במקום הזה סכנה גדולה מאוד ושם כל הארבעה שנכנסו לשם היו בסכנה זו כולל רבי עקיבא הנזכר ונראה שעל זה נאמר בתורה 'והזר הקרב יומת' ולכן רק רבי עקיבא שלא היה זר רק הוא ניצול שם לבסוף
תוקן על ידי 1yakovw ב- 18/11/2015 23:38:21
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2015 22:28 |
|
| |
אליקים7241, ניסוח הדברים מעניין.
***אלוקים הוא "אור אין סוף".*** אור הוא קרינה אלקטרומגנטית, כלומר משהו גשמי. הרמב"ם היה נגד ייחוס תארים גשמיים אל הא-ל, ואתה?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2015 02:09 |
|
| |
| ינוח כתבה: |  | אליקים7241, ניסוח הדברים מעניין.
***אלוקים הוא "אור אין סוף".*** אור הוא קרינה אלקטרומגנטית, כלומר משהו גשמי. הרמב"ם היה נגד ייחוס תארים גשמיים אל הא-ל, ואתה?
_________________ לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
"אור" דהכא הוא האור הקדמון "הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא" ולא הקרינה האלקטרומגנטית שנקראת היום "אור", כמ"ש רס"ג שהשכינה נקראת אור. בנוסף, גם ע"פ הקבלה אור אינסוף הוא האור שהיה בעולם טרם נאצלו הנאצלים, כך שאינו יחסי לדבר שקיים בעולם אחר בריאתו (דוגמת קרינה) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2015 23:19 |
|
| |
| חעלמאי כתב: |  | "אור" דהכא הוא האור הקדמון "הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא" ולא הקרינה
|
|
מה הוא "אור" בשפה רציונלית (מדעית), לא חלמאית (בובה מייסעס), איך יודעים עליו (בחושים או מה)?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2015 23:53 |
|
| |
| ינוח כתבה: |  |
| חעלמאי כתב: |  | "אור" דהכא הוא האור הקדמון "הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא" ולא הקרינה
|
|
מה הוא "אור" בשפה רציונלית (מדעית), לא חלמאית (בובה מייסעס), איך יודעים עליו (בחושים או מה)?_________________ לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 00:14 |
|
| |
| חעלמאי כתב: |  |
|
| ***מושאל האור*** משל הוא האור, מליצה. מדברים על שלוש עשרה מידות, אבל להגדיר את הא-ל כ"רחום", "רחום אין סוף" זהו פשע פילוסופי, גם תאולוגי, ובאותה מידה כמו להגדיר "אור אין סוף". יפה שאור מאיר, אבל לא יפה להגדיר את הא-ל בזה שהוא רק מאיר או בתכונות האור אחרות.
הרמב"ם מסביר כי שלוש עשרה מידות ובכלל תארים מתארים לא את הא-ל אלא מעשה הא-ל, ואילו "כל הדברים הטבעיים נקראים מעשה ה'". כלומר, לפי צורת העולם הורים מרחמים על ילדיהם, וזה טבעי, והא-ל הוא צורת העולם.
_________________
תוקן על ידי ינוח ב- 24/11/2015 00:18:09
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 00:31 |
|
| |
| ינוח כתבה: |  |
| חעלמאי כתב: |  |
|
| ***מושאל האור*** משל הוא האור, מליצה. מדברים על שלוש עשרה מידות, אבל להגדיר את הא-ל כ"רחום", "רחום אין סוף" זהו פשע פילוסופי, גם תאולוגי, ובאותה מידה כמו להגדיר "אור אין סוף". יפה שאור מאיר, אבל לא יפה להגדיר את הא-ל בזה שהוא רק מאיר או בתכונות האור אחרות.
הרמב"ם מסביר כי שלוש עשרה מידות ובכלל תארים מתארים לא את הא-ל אלא מעשה הא-ל, ואילו "כל הדברים הטבעיים נקראים מעשה ה'". כלומר, לפי צורת העולם הורים מרחמים על ילדיהם, וזה טבעי, והא-ל הוא צורת העולם.
_________________
תוקן על ידי ינוח ב- 24/11/2015 00:18:09 לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
אתה מתעקש לחזור אל ההבנה הפיזית של האור. "אור אינסוף" ושאר התארים הניתנים לבורא על דרך זו באים לבטא את מה שאתה עצמך טוען - הבורא רוחני ולא ניתן להמחשה בשום דרך. "אור" - רוחניות. אור אינסוף - רוחניות אינסופית. כזו שלא ניתנת לתיאור פיזי. האור במובן הרוחני לא שאול מהאור הפיזי אלא נפרד הימנו. שני מושגים שונים. קרינה אלקטרומגנטית או רוחניות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 01:42 |
|
| |
| חעלמאי כתב: |  | | "אור" - רוחניות.
|
|
בלבול אשר במושג "רוחניות" ניסיתי ללבן באשכול, "רוחני משמעו גשמי". אם רוצים לטעון כי הא-ל הוא בלתי גשמי, אז יש לטעון את זה, והטענה הזאת כהגדרה פילוסופית ידועה מימי אריסטו. "אור" פה חוץ מבלבול לא מוסיף כלום. אבל להגדיר את הא-ל ב"בלתי גשמי" גם לא ממש תקף, הוא גם בלתי משתנה לפי טענה פילוסופית. ולגבי "אין סוף", פה "ע"פ פרויד", מגלה הטענה הזאת כי הטוען טוען "בלתי גשמי" אלא חושב על גשמי, כי דברים כאלה כמו "סוף" ובכלל מקום, לא שייכם בכלל לבלתי גשמי. כלומר, בלבול על בלבול ובסוף אבסורד.
_________________
תוקן על ידי ינוח ב- 24/11/2015 01:43:49
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 09:18 |
|
| |
| ינוח כתבה: |  |
| חעלמאי כתב: |  | | "אור" - רוחניות.
|
|
בלבול אשר במושג "רוחניות" ניסיתי ללבן באשכול, "רוחני משמעו גשמי". אם רוצים לטעון כי הא-ל הוא בלתי גשמי, אז יש לטעון את זה, והטענה הזאת כהגדרה פילוסופית ידועה מימי אריסטו. "אור" פה חוץ מבלבול לא מוסיף כלום. אבל להגדיר את הא-ל ב"בלתי גשמי" גם לא ממש תקף, הוא גם בלתי משתנה לפי טענה פילוסופית. ולגבי "אין סוף", פה "ע"פ פרויד", מגלה הטענה הזאת כי הטוען טוען "בלתי גשמי" אלא חושב על גשמי, כי דברים כאלה כמו "סוף" ובכלל מקום, לא שייכם בכלל לבלתי גשמי. כלומר, בלבול על בלבול ובסוף אבסורד. _________________
תוקן על ידי ינוח ב- 24/11/2015 01:43:49 לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
את רעיון אי ההגשמה צריך לקרב אל העם במידת האפשר. לכן צריך לעשות שימוש במובנים שאינם תקפים פילוסופית אבל תקינים לוגית (אף אחד לא עלול לחשוב שלאלוהים יש צורה לאחר שנאמר לו שהוא אור אינסופי.) בתנ"ך ההגשמה בולטת מאוד, גם אם מצאנו לה פרשנות פילוסופית עמומה. כל דור וכל תנועה מחשבתית תופסים את מהות האלוהות בצורה שונה, ולכן מסר שנכתב לדורות צריך להכתב בצורה שמצד אחד הוא יועבר בה באופן ברור ומצד שני לא יתפס לדקויות פילוסופיות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 18:08 |
|
| |
| חעלמאי כתב: |  |
אף אחד לא עלול לחשוב שלאלוהים יש צורה לאחר שנאמר לו שהוא אור אינסופי.
|
|
אלא מובן מאליו, כי תופס מקום, "שורה בכל, והוא הכל, אין בלתו ואפס זולתו". וכתוצאה מזה פנטזיה על צמצום. "הוא הכל" זה פנתאיזם בהגדרה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 18:32 |
|
| |
| ינוח כתב: |  |
|
|
מצאת כבר את אלהים?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 21:34 |
|
| |
| ינוח כתבה: |  |
| חעלמאי כתב: |  |
אף אחד לא עלול לחשוב שלאלוהים יש צורה לאחר שנאמר לו שהוא אור אינסופי.
|
|
אלא מובן מאליו, כי תופס מקום, "שורה בכל, והוא הכל, אין בלתו ואפס זולתו". וכתוצאה מזה פנטזיה על צמצום. "הוא הכל" זה פנתאיזם בהגדרה.
_________________ לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
האור הוא הדבר היחיד שאינו תופס מקום או נפח. והגרירה של הדיון אל מחוזות הצמצום מיותרת, נהרות של ביטים נשפכו על הנושא כאן בפורום. איש לא הזכיר ש"הוא - הכל", והמגשים הוא הראשון שמבין את הבעיה בהגדרה הזו נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 23:28 |
|
| |
| חעלמאי כתב: |  |
|
|
לשיטתך, חושך תופס מקום או נפח? האם ביכולת השכלית-מחשבתית שלך אתה מסוגל "לתפוס" אור במנותק מנפח?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 23:50 |
|
| |
| שלישישי כתבה: |  |
| חעלמאי כתב: |  |
|
|
לשיטתך, חושך תופס מקום או נפח? האם ביכולת השכלית-מחשבתית שלך אתה מסוגל "לתפוס" אור במנותק מנפח? |
|
חושך הוא העדר, ולא מציאות. בניגוד לאור. ולמה שלא אוכל? האם עלי לדעת את נפחה של האטמוספרה הסובבת אותי או של השמש כדי להסתנוור ממנה? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2015 00:00 |
|
| |
אם חושך זה לא מציאות, מדוע אתה מדליק את האור?
|
|
|
|
|