בקשר לתארי האלוקים - בקבלה וברמב"ם

"ואילו כל מי שמגיע אל סף תהום, מבין כי החוק קיים ולא חוצה את הסף. מי שלא מבין וחוצה, נופל על פי החוק.
כלומר, ציור מוחי תואם את המציאות. "
האם הנפילה היא דבר רוחני? האם ידיעתך את העובדה שהאדם הנ"ל נפל - האם ידיעה זו היא דבר רוחני, או שאינה אלא "ציור מוחי גשמי"? הוי אומר: הציור המוחי של החוק תואם את הציור המוחי של המציאות. כמה נפלא.

נא הסבר את תשובתך

"גשמי הוא אשר נתפס בחמשת החושים.
את הנפילה רואים, הידיעה היא גם כן ראיה פנימית (התוצאה לתהליכים פיסיולוגיים, עצביים)."
על נפילה יש לדון האם רואים את הנפילה או שרואים את האדם הנופל. לא ברור לי איך בדיוק אתה רואה את הנפילה. לצורך העניין, באיזה צבע היא?
לגבי ידיעה, דבריך כבר לגמרי אינם ברורים. תחילה אתה אומר שהיא 'ראיה פנימית', דבר שכלל לא ברור מה פשרו, אך נראה שכוונתך היא שמדובר על משהו שקשור לחושים (ולכן כתבת 'גם כן'), אבל שני הדברים בכלל לא קשורים - גם אם נפילה היא דבר גשמי כי היא נראית, זה ממש לא אומר שראייה היא דבר גשמי, ובטח שלא 'ראיה פנימית'. בסוגריים אתה כותב שהידיעה היא תוצאה של תהליכים פיזיולוגיים, וכאן נראה שאתה מנסה לומר שידיעה היא גשמית בגלל שהיא תוצאה של דברים גשמיים אחרים (אם כי מעולם לא ראיתי או שמעתי תהליך פיזיולוגי, כך שקשה לראות מדוע הוא גשמי לשיטתך, וגרע אפי' מנפילה). בעיה אחת בזה היא ההנחה שידיעה היא תוצאה של תהליכים פיזיולוגיים, דבר שקשה מאוד להוכיח, וכמובן שאפשר גם לטעון שתהליכים פיזיולוגיים הם תוצאה של ידיעה או שהם מקבילים. הבעיה הגדולה יותר היא שזה שמשהו הוא תוצאה של דבר גשמי לא חייב להפוך אותו לדבר גשמי. הגדרתך אתה לדבר גשמי הייתה שהוא נתפס בחמשת החושים, כך שכדי להראות שידיעה היא דבר גשמי, אתה צריך להראות שהיא נתפסת בחמשת החושים.

תוקן על ידי יש3 ב- 11/12/2015 12:20:21

לא הבנתי כלום. אבל אם לך הכול ברור מאליו, תוכל להמשיך בדיון (שמא שיח חרשים) עם אליקים.

לקח לך זמן לתפוס את זה.

אני רק מנסה - מדי פעם אני מוצא משפט שאני מבין, ואז אני מנסה לדון בו בתקווה...