השם ייקום דמו

להיטלר בהחלט מגיע לסבול לנצח בשעול. אבל מה זה קשור אלינו. כאשר קדוש וצדיק שנרצח, ולנו יש שני דרכים לציין את זכרו. האחד לומר עליו ביראת כבוד: זכותו יגן עלינו, או לחילופין זכר צדיק וקדוש לברכה, במקום זה אנו מעדיפים לומר: אלוהים אתה נקמן תטפל ברוצחים שלו.

יש איזה סיבה לבקשה הזאת? האם זה תפילה בקשה או אולי משאלה, האם בלי זה האל לא ינקום את דמו? האם זה נכון לומר ה' ייקום דמו גם כשהרוצח מת כבר? או אולי רק כשהרוצח מסתובב עדיין בחיים.

 איך סבא הי"ד היה אומר, היטלר ימ"ש וזכרו.

אני חושב שאנחנו פשוט אומרים את מה שאנחנו מרגישים שאנחנו הכי רוצים באותו רגע.
כשמדברים על נרצח, לרוב האנשים הכי בוער נקמה, לכן זה נכנס.

בכתובים נקמה מתוארת כמעשה חיובי, כידוע. (א-ל נקמות ה', וה' עליהם יראה וגו', ועשיתי בם נקמות גדולות [יחזקאל] הא-ל הנותן נקמות לי [תהילים]) וכמו שמתפללים על כל דבר שחושבים שהוא טוב ושהוא חשוב לנו (אפילו על גשמיות) כך גם זה.

האם קללה עובדת? איך?
זו כבר נושא אחר...

המשמעות לדעתי היא קצת אחרת.

כשיהודי נרצח בגלל שהוא יהודי, זה נובע משנאה אכזרית ועיוורת של הרוצח.  הרי היהודי לא גנב אותו, לא הרביץ לו, ואפי' לא קילל אותו.  אז למה הגוי הרג את היהודי? מפני שהוא יהודי.  

נקמה על דבר שנאה שכזו, יכול לנקום רק קל נקמות. 

מפני 2 סיבות, 1. אם אנחנו ננקום, הרי שזה יגרור הסלמה כשבדרך כלל (כל עוד אנו בגלות,) ידו של הגוי על העליונה.  2. מפני שאכזריות כזו היא למעלה מהשגת בני אנוש, אם כן רק אלוקים יכול לנקום נקמה זו.

יתכן ויש בביטוי זה גם התייחסות לזה שבעצם היהודי נהרג על זהותו כיהודי כשבעצם מתכוונים לפגוע בו בתור נציג האלוקים על פני האדמה. ממילא בעצם הגוי פגע בה', ולכן הוא ינקום את דמו.

האמנם, 'עומדבפרץ', היהודי הוא נציגו של האלהים עלי אדמות? מעניין, אני יהודי ואף פעם לא זומנתי ללשכתו של הכל יכול לקבל איזה מינוי של נציג בשמו. לו כך היה הייתי מבקש לשרת בנציגות שלו בשוויץ.

ומה אומרים דבריך? גוי הרוצח יהודי מעשהו חמור כיוון שהוא רוצח את נציג האלהים, ויהודי הרוצח גוי מעשהו פחות חמור כיוון שלגוי אין המינוי הנחשק? דם אחד אדום יותר מדם אחר? ואני סברתי לתומי כי האדם, כל אדם, הוא מעשה ידי האלהים, וכל אדם נברא בצלם, ורצח הוא רצח, הוא רצח.
ובינינו, האם אנחנו היהודים נקיים משנאה? אף פעם לא רצח יהודי את האחר כיוון שהוא אחר ולכן שנוא?

רצח הוא מעשה אכזריות שלמעלה מהשגת אנוש? האם המין האנושי ראוי לכזה זלזול? הרי רצח ואכזריות הם ה-מומחיות ה-גדולה של המין הזה, ואין דבר המייחד את 'נזר הבריאה' יותר משני אלה.
עודד

אני חושב שהשימוש בביטוי "ה' יקום דמו" נעשה יותר כדי להזכיר לנו שאנו במלחמה ובעת צרה ומצוקה, מה שיעורר אותנו הן לתפילות ולחזרה בתשובה, והן לנקיטת פעולות זהירות והגנה ומניעה של אותם דברים שגרמו לבעיה הנידונה.

עודד

הריגה של אדם ע"י אדם, כלומר מאבק פוגעני בין בני המין האנושי, אין מצוי כדוגמתו אצל חיות בנות אותו מין חייתי. אבל אצל האחרונים גם לא נצפו מעולם אלטרואיזם, או חמלה כלפי בני מין אחר. גם הפעולות האלה מייחדות דווקא את בני המין האנושי.

ירוחם, מה אתה מתכוון?

ההלכה הזו שצטתתי לעיל היא לא מדאורייתא? ברור שאם יהודי הורג גוי הרי שהוא נקרא רוצח, (להבדיל אם הוא הורג חתולה כמשל,) אבל אם נניח שעונש העוון מושפע מחומרתו, הרי שמתברר לכאורה שרוצח גוי עוונו פחות מרוצח יהודי.

'עומדבפרץ', ה'בחירה' היא בחירה לעבוד את האלהים. כל פרוש המורה על איזו מעלה יתרה על פני אחרים, ויש כאלו פרושים, היא סילוף ושחצנות כלפי שמים. נגזר על אבותינו הראשונים להיות עבדים במצרים כדי שתיצרב בתועתינו ההכרה כי איננו הנישאים על פני האחרים אלא הניקלים מכולם.

בעניין ההלכות, איני רוצה להגיע למצבך, אשר בו אתה מכיר בעובדת היות התורה גזענית, ואינך רואה בעיה בדבר. זה מוסר 'הוטנטוטי'. אין הבדל בין דם לדם ואין הבדל בין רוצח לרוצח.

התורה מלמדת ערכי מוסר אבל אינה קובעת אותם, את הקביעה חייב לעשות כל אדם בעצמו מתוך שיקול דעת ומתוך חירות הבחירה. כלומר, כל אדם הוא אוטונומי ולכן גם נושא באחריות.

ה'תורה' היא מעשה תחיקה של חכמים. אלו אפשר שדעתם היתה שגויה, או חלקית ולא עלה בידם להקיף ענין מסוים במלואו. כאשר הלכה מתנגשת עם המוסר התבוני עליה להיסוג ולתקן עצמה. קורא אשר אינו מורגל בעמדה הזו מוטב שיהרהר באמונה כי האלהים דיבר גם אל אחרים, וציווה גם עליהם לשנוא את האחר לשפוך את דמו. כך נהגו הנוצרים כשהיו חזקים, וכך נוהגים מוסלמים בסמוך אלינו היום. בשעה שקורא כזה יעמוד אל מול הסכין, ודאי יעלוז בלבבו על שהוא נרצח על פי ההלכה של הרוצח שהתקבלה הישר משמים.
עודד

יש, ומה אתה אומר, צריך להיות הבדל בין גזע לגזע?