בזכות אשכול סמוך, נחשפתי לטור האורח שכתב רבינו המיימוני באתר בחדרי חרדים בשנת 2006 והיו לי עליו כמה הערות. ראשית אעתיק את הטור כצורתו לטובת ליבון הדברים ולטובת אוהבי תורתו וחכמתו של הרב מיימוני:
למען צאן קדשים
לא אכפת לי שיראו שאני משתמש בטלפון בלי הכשר. איני מוצא בו שמץ פסול. לא אכפת לי לומר שלא אצביע ג', כי אני סבור שזה מזיק לאינטרסים שלנו. אבל אכפת לי שילדי יחשבו שאבא עושה בניגוד להלכה
יוסף מיימוני
00:00 27/03/2006
11
אבא, מה אנחנו מצביעים בבחירות?
אמיתי הוא בן שש. עיניו נעוצות בי כדי לספק תשובה. שאלותיו רבות מני ספור. אבא, למה אסור לאכול חמץ בפסח? אבא, למה ה' ברא גויים אם הם לא שומרים תורה ומצוות? אבא, למה ה' נותן עונשים?
אבא עונה, עד כמה שאבא יכול. (חמץ – זכר ליציאת מצרים. גויים – ההורים שלהם לא רצו לקבל את התורה, אז הם הפסידו, אבל גוי שירצה תמיד יוכל להתגייר. עונשים – כדי לעורר את האדם לתשובה).
ועכשיו השאלות החדשות: אבא, אנחנו ג' או ש"ס?
איני יודע מה עונים.
אני שייך לקבוצה שהוגדרה ממש הבוקר ב'יתד נאמן' בתור אלו ש"חשים אי נוחות מסוימת מהרכב הרשימה וכו'".
אני מתנצל מכל הלב. בהסתמך על שיקול דעתי האישי, איני רוצה ואיני מתכוון להצביע ג'. אבל מה אומרים לילד? ומה הוא יאמר לחבריו?
זו לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים בקשיים שאפשר לקרוא להם "חינוכיים". לא לפני זמן רב התחילה מלחמת-עולם למען הסלולרי הכשר. הילדים לא היו מעורבים כל-כך. הם קטנים מדי (ולגדולים אפשר להסביר מדוע אנו בכל זאת לא מחליפים את זה שברשותנו). אבל אז הגיעה אלינו החוברת של הוועד למען החינוך הטהור (או משהו כזה). היו שם מאמרים מרגשים, ותמונה של יוני, שתמיד חודרת לתוך הלב. ואזהרה שאי-אפשר להתעלם ממנה: מי שאינו מציית לגדולים, איך יצאו הילדים שלו?
זו הנקודה הכואבת ביותר והמפחידה ביותר.
באמת, מה אומר לאמיתי שרוצה לדעת למה על הסלולרי של אבא לא כתוב "כשר למהדרין", כמו אצל שאר האבות של הילדים בתלמוד-תורה שלו?
ועכשיו - המודעות צועקות אלינו ללא הרף עד כמה מצווה לשמוע בקול הגדולים. שחייבים להצביע רק למפלגה הנכונה שהם דוגלים בה.
כשלעצמי, מודעות מעולם לא עשו עלי רושם. אם זה אמור להיות פסק הלכתי, יש כללים שפסק אמור לעמוד בהם. הוא ניתן ללימוד, לעיון. יש מקום להקשות. יש מקום אפילו לא להסכים, למי שיודע על מה הוא מתבסס (ולא כדי להקניט, אלא כדי לברר את האמת).
אבל מה אפשר לומר לילד? מה אפשר לומר לילד שרוצה לומר לחבריו שכן, גם אצלנו מצביעים ג', גם אצלנו מחזיקים רק סלולרי שכתוב עליו "כשר"?
יש מצוות מן התורה. יש מצוות מדרבנן. יש תקנות ומנהגים. ויש – הכרזות פוליטיות ומבצעים מסחריים בחסות ועדת כשרות שקבעה כי ס.מ.ס אינו כשר.
האם החינוך לתורה ומצוות צריך להסתמך על ציות להחלטות מהסוג האחרון? האם בזה ייבחן האדם? האם זה המסר שאנו מעבירים לילדים – ולעצמנו?
אני שואל מפני שכואב לי: האם צריך להפעיל את כל התותחים כדי לשכנע ילדים שרק כך צריך לנהוג?
האם רבנים צריכים לצאת מישיבתם כדי לכפות על הציבור לוותר על שיקול דעתם בשאלות שהן בקושי הלכתיות? (לפי דעת כותב שורות אלו).
והאם צריך לגייס את הילדים כדי ללחוץ על ההורים?
בשבוע שעבר, הביא אמיתי הביתה חוברת מצוירת, באותיות גדולות עם ניקוד, בנושאים פוליטיים. לילדים. חשבתי שזה בעד ג'. טעיתי. זו הייתה תעמולה נגד הצבעה בבחירות.
האם ילד בן שש צריך להיות מעורב במחלוקת שנחלקו בה, בין השאר, ה'חזון איש' ורבני 'העדה החרדית'?
איני בא לדון כלל בשאלה אם נכון או לא נכון להצביע בבחירות. מה שמפריע לי הוא הפניה אל הילדים כדי להשפיע עליהם ועל ההורים.
אסכם: יש כמה דברים שמפריעים לי בהתנהלות של הימים האלו ובהתנהלות שלנו בשנים האחרונות בכלל.
א. הטענה שכל דבר הוא שאלה הלכתית, ובכל דבר קיים "ועשית ככל אשר יורוך".
ב. שיעבוד חותמות של רבנים לשאלות פוליטיות ומסחריות.
ג. שיעבוד הילדים שלנו לתפיסה שמעמידה אותנו בפני דילמה בלתי אפשרית. או שתצביע ג', או שתאלץ לומר לילדיך: איני שומע בקול הרבנים. או שתקנה סלולרי עם חותמת, או שילדיך לא יבינו מדוע אבא "אינו שומע בקול הרבנים".
אני בטוח שאלו שמפרסמים את המודעות, את החוברות ואת ה"קול קורא" מכוונים לשם שמים. לפי דעתם.
אבל גם הם אמורים להבין שאין פניה אל האב כאל פניה אל הילד.
מצות חינוך, למי ששכח, מוטלת על האב, לא על מי שרוצה לכפות דעה פוליטית, ואפילו לא על גדולי הדור.
אילו הייתי רוצה להיות לא הגון, הייתי מזכיר כי גם הקומוניסטים וגם הפשיסטים ידעו תמיד לגייס את הילדים למפלגה, כדי לעצב אותם לפי הדגם של המנהיג, לא של הבית.
אבל איני רוצה להיות כזה. אז אני מבדיל ואומר כי רק מעשינו אינם רצויים, ולא הכוונות שמאחוריהם. אנו נגררים אחרי החלטות שנועדו לשם שמים. אבל אנחנו עדיין נגררים, ללא מחשבה, ללא שיקול דעת עצמאי, מתוך כפיה ולא מתוך שכנוע, הבנה ונימוקים הלכתיים כראוי.
איני יודע איך אפשר להפסיק את ההסתה, סליחה, התעמולה, למען ג' ולמען הסלולרי הכשר. לא לחינם יש חותמת על כל טלפון סלולרי, למען יראו וידעו, יראו וייראו.
וזה דבר שאיני יכול לעמוד בו. לא אכפת לי שחברי יראו שאני משתמש בטלפון בלי הכשר. איני מוצא בו שמץ פסול. לא אכפת לי לומר להם שלא אצביע ג', כי אני סבור שזה מזיק לאינטרסים שלנו, הציבור שאני נמנה עימו.
אבל אכפת לי שילדי יחשבו שאבא עושה בניגוד להלכה.
טוב שההצבעה בקלפי היא חשאית. טוב שאיני צריך לקחת את אמיתי איתי לקלפי כדי שיראה איזו אות אבא שם במעטפה.
אבל מה זה אומר? שכל מה שנשאר לי, כדי להגן עליו, הוא לשקר לבני. לומר לו שאבא עושה בדיוק לפי הרבנים. אחרת, זו תהיה פגיעה בחינוך שלו.
והחינוך הוא הדבר היקר ביותר שיש לי. לנו.
מה לעשות שאבא צריך לשקר כדי לא לפגוע בחינוך?
עד כאן דברי הרב מיימוני. בהודעה הבאה אנסה להישאב אל תוך מציאות חיינו, כמעט עשור אחרי:
נשלח ב-25/11/2015 09:07
ראשית, העובדות כפי שהן נראות היום:
כולם מכירים היום את עולם הסמרטפונים ותוצאותיו. נדמה לי שכל בעל עין בוחנת רואה את הנזק האדיר שמכשירים אלו גורמים לנוער (גם החילוני), הן ברוחניות והן ב'צורת בן אנוש' בכלל.
כמדומה שהיום, אין חולק שהמהלך של 'הטלפון הכשר' היה הצלה לדור העתיד של הנוער החרדי ברגע קריטי, כמעט מאוחר מדי, מ'גלישה' אל תוך העולם של הטלפונים החכמים.
אלא מאי? לא כל הטלפונים שאינם כשרים הם סמרטפונים. יש כאלו שיש בהם רק sms, יש עם גלישה מוגבלת ועוד אופציות שונות.
אבל, האם באמת מישהו חושב שהייתה דרך אחרת למנוע את שטיפת המחנה בסמרטפונים מלבד ה'כפיה' של הטלפון הכשר?
המשך בהודעה הבאה.
נשלח ב-25/11/2015 09:08
עוד הערה צדדית, לפני ההערה העיקרית:
באשכול הסמוך על חרדיות (חלופ"ד של ספרן עם מיימוני) הם נטו להגדיר את החרדיות כתנועה סוציולוגית ששואפת להגמוניה דתית בכל תחומי החיים. גם תחומים שאינם בהכרח דתיים עוברים 'גיור' ואינם נכנסים לחברה החרדית ללא התאמה 'דתית'.
אפשר לדון האם זו דרך התורה או לא, אבל כמדומני שזו הדרך העיקרית שהוכיחה את עצמה, לפחות בתקופתינו, כדרך שמשמרת את החיים הדתיים - למי שחפץ בהם.
יתכן בהחלט שיש פגמים בדרך בה מתבצעים הדברים, אך בכל דרך יש פגמים, ולא ניתן לשרש דרך עם קבלות בגלל פגמיה, לפני שיש אלטרנטיבה ראויה על השולחן.
המשך בהודעה הבאה.
תוקן על ידי כמדומני ב- 25/11/2015 10:06:26
נשלח ב-25/11/2015 09:11
ברשות פותח האשכול ומיימוני. את ילדי לא חינכתי לציות לגדולים, וב"ה אין לי תלונות.
נשלח ב-25/11/2015 09:12
ולהערה העיקרית:
אני תמיד "מתפוצץ" מלשמוע אנשים שמנסים להעריך רווחים כספיים של אנשים אחרים בעסקיהם, לפי מדדים של 'כמה קונים יש להם' ו'בוא נחשוב מה ההוצאות שלו', מבלי שהם מכירים את העסק שלהם לעומקו ולרוחבו, מתוך סברות כרס בעלמא.
נער הייתי וגם זקנתי, וכמעט כל סברא בעולם ששמעתי ממישהו בנושא שהוא לא מצוי בפרטיו, התבדתה כאשר הכרתי את הנושא מקרוב.
בימים אלו נחשפנו לרבנים שהביעו עמדות נחרצות מאוד (עד כדי ברכת 'דיין האמת' בשם ומלכות) נגד מהלך פוליטי-דתי שנעשה בגיבויו ואולי מיזמתו של הממסד הרבני החרדי.
איני בא להיכנס לנושא הפוליטי הזה, אלא לקחת אותו כמשל לא מחייב לרעיון שאני רוצה להביע.
כאשר שמעתי על כך, הרהרתי, שאני יכול להבין כמעט כל עמדה, אבל לעלום לא אוכל להבין עמדות כאלו אם לא נעשתה עבודת מחקר מקיפה מאחוריהם על מה היו השיקולים של מבצעי המהלך, מה בדיוק פרטי המהלך, כולל שמיעת 'צד שני' וכו'.
יש לי תחושה שרבים וטובים נופלים בהבעת עמדה בנושאים שאינם מכירים אותם כל הצורך, דווקא החכמים בעלי התפיסה המהירה נוטים להביע עמדה חדה ורהוטה בנושאים שעל הפרק, עמדה שיכולה להיות אמיתית כשלעצמה, אבל פעמים רבות הכרת הנושא לעומקו תטיל עליו אור אחר לחלוטין.
מנהיגי הציבור החרדי (בין אם הם מי שנחשבים ל'גדולי הדור' ובין אם הם אנשים ורבנים רציניים שמייעצים להם), נחשפים יותר מכל אחד אחר למורכבויות של הבעיות שעומדות לפתחו של הציבור. הנה, הם זיהו בזמן את הסכנות לנוער שטמונות בטלפונים החכמים (וגם למבוגרים...) והצליחו חלקית לחסום אותם. בדרך כלל מדובר באנשים רמי מעלה רוחנית, חכמים וחדי עיין, שיש להם את ההיקף הדרוש בשביל שאנחנו נתבטל להחלטות סוציולוגיות שלהם באופן כללי. (אני בכוונה לא נכנס לעניין של האם לפי הדת היהודית יש מחויבות לשמוע להם בנושאים שאינם הלכתיים מובהקים, או לא. זה לא הנושא שלי ואני גם לא יודע תשובה לזה כי לא חקרתי מספיק את הנושא).
אין ספק שבכל הנהגה כזו יש גם השפעות לא נכונות. בין אם על ידי אנשים אינטרסנטיים שמצליחים להיכנס למעגל ההשפעה, בין אם על ידי מנהיגים שהם -ככל בני האדם- לא מושלמים.
אבל האם יש דרך יותר טובה? האם אין זה כך בכל ממסד ניהולי של חברה עסקית או שלטון? בגלל שיש השפעות לא נכונות על דירקטוריון 'קוקה קולה' אנחנו סבורים שאנחנו יכולים לקבל עבורם החלטות עסקיות בצורה נכונה יותר וחכמה יותר?
תוקן על ידי כמדומני ב- 25/11/2015 10:05:03
נשלח ב-25/11/2015 09:33
אני מסתפק בהנחות היסוד. האם ההנהגה המתוארת ע"י כמדומני במאתים השנים האחרונות הצליחה במשימתה? רוב העם עזב את דרך התורה, וגם ההצלחה שאחרי השואה נעשתה ללא שום הפקת לקחים ממה שאירע לפני השואה. הקלקול הגדול ביותר, נבע לא מההשכלה ולא מהציונות, הוא נבע מהעוני הגדול ומחוסר התקווה. קל לתאר את היהדות ככזו שהייתה עומדת בפני עצמה, אלא שגורמים חיצוניים נלחמו והצליחו. קודם ההשכלה, אחר כך הציונות, אחריהם המדינה, המשכנו לרדיו ומשם לטלביזיה, וכיום האויב הוא האינטרנט. מי שהרהר אחרי התפיסה הזאת היה הרב קוק, כידוע למעיינים בכתביו.
אפילו ההישג הגדול ביותר, הקמת בית יעקב לבנות, לא נבע מבפנים, הוא נוסד על ידי שרה שנירר שהושפעה מבית מדרשו של הרב הירש. ללא המודרנה הזו, לא הייתה תקומה ליהדות החרדית.
אהרן רוז במאמרו על החרדים והאינטרנט ציטט את אתנחתא "באורח מוזר, הרי בגלל ה'רפורמות' הללו שנקבעו בתודעה כיום כאילו הם חלק טבעי של יהדות מאז ומעולם, הרי יש לנו שוב המותרות לשקוע בשמרנות פסיבית ולדמיין שבעצם השמרנות נֶטוֹ הצילה אותנו. ברור שהפעלתנות המודרנית היתה למען שימור הישן, אך עם זאת הרי לימוד לבנות הנו מוסד מודרני בעליל ואף נגד ההלכה הפשוטה ללא התחכמויות [...] אני כמובן חולק על כל היסוד ששמרנות הצילה את היהדות. זוהי אשליה מסוכנת לדעתי, להיפוך מי שהציל היו אלו שהעיזו למרות השמרנות הנטועה היטב במחנה החרדים, ליזום חדשות. ואכן הם נתקלו בחריקות רבות בטרוניות נוראות, בלא מעט האשמות השמצות וצעקות של רפורמות. אך הם יכלו לעשות כך שכן הנסיבות הבשילו עבורם, הרקבון והתפוררות של החרדיות היו כל כך בולט וגלוי מן העין שלכולם מלבד העקשנים הכי קיצוניים הי' ברור שאין ברירה משהו חייב לקרות".
אפשר לדון האם זו דרך התורה או לא, אבל כמדומני שזו הדרך העיקרית שהוכיחה את עצמה, לפחות בתקופתינו, כדרך שמשמרת את החיים הדתיים - למי שחפץ בהם.
משעשע. אפשר לדון אם זו דרך התורה או לא, אבל זה לא משנה. בוא נניח לרגע שזו לא דרך התורה, אלא הפך דרכה. הנה, רואים, זה לא משנה - הרי זו הדרך היחידה לשמור על התורה. נעשה הכול הפוך ורק בזה נציל את התורה. "עת לעשות לה' הפרו תורתך" - לא עוד בעניין נקודתי שבא להציל את הכול, אלא בדרך כולה. כלל לא אכפת לנו באיזו דרך אנו הולכים, כיוון שהדרך הזו משמרת את הדבר ההפוך. נעשה כל יום חטאים רבים והכול כדי לשמור את התורה והמצוות. איזו קדושה!
נשלח ב-25/11/2015 10:03
יש3 כתב:
משעשע. אפשר לדון אם זו דרך התורה או לא, אבל זה לא משנה. בוא נניח לרגע שזו לא דרך התורה, אלא הפך דרכה. הנה, רואים, זה לא משנה - הרי זו הדרך היחידה לשמור על התורה. נעשה הכול הפוך ורק בזה נציל את התורה. "עת לעשות לה' הפרו תורתך" - לא עוד בעניין נקודתי שבא להציל את הכול, אלא בדרך כולה. כלל לא אכפת לנו באיזו דרך אנו הולכים, כיוון שהדרך הזו משמרת את הדבר ההפוך. נעשה כל יום חטאים רבים והכול כדי לשמור את התורה והמצוות.איזו קדושה!
דברי לא הובנו כהלכה כלל. לא התכוונתי שאפשר לדון האם זו דרך התורה או הפך דרך התורה (הגם שגם על זה יש לדון), אלא האם דווקא זו דרך התורה, או שלאו דווקא.
נשלח ב-25/11/2015 14:51
בע"ב
זה נכון שהשמרן צריך להתייחס למה שקורה בחוץ. אבל גם איש החוץ צריך להתייחס למה שאומר השמרן. אילולא השמרנים, איך הייתה נראית, נניח החברה הדתית לאומית? ישנם רבים שמתלוננים על כך שרוב הרבנים בישיבות תיכוניות - לפחות בעבר - היו חרדים. אחת התלונות, לפחות, הייתה שהיה פחות אכפת להם מהחינוך של הציבור שאצלו הוא עובד. אבל מדוע, אם כך, לא הצמיחה החברה הדתית לאומית - מתוכה עצמה - את המחנכים המתאימים? סופר לי על מישהו שנשאל - מדוע הוא קונה לילדיו ספרי ילדים שנכתבו דווקא ע"י סופרים חרדים. ותשובתו הייתה, כצפוי - האם אתה מכיר ספרים דומים של סופרים דתיים לאומיים??? העובדה הפשוטה היא, שהשמרנות שומרת על נתח נכבד של החינוך, ומי שלא מתנגד לעודף "מדעיוּת" ע"י מדענים, ואם היא מובילה לאפיקורסות - הוא מוותר לה, לפחות חלקית - למה לא יעשה כן גם כלפי עודף "רבניוּת" של רבנים, המובילה לפעמים, כך נניח לצורך העניין, לניתוק מהסביבה? לכן, הדרך הנכונה - לטעמי - היא "טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלוקים יצא את כולם". כמובן דרך זו עדיין דורשת "יַשְׂמָנות", אבל מי יעסוק ב"יַשְׂמָנות" הזאת אם לא אותם "שמרנים", שהסתכלו וביררו יפה יפה יפה כיצד "שומרים" על כל צד בפני עצמו?
נשלח ב-25/11/2015 17:18
אני מודע היטב לבעיית הסמרטפונים אבל מדוע היה צורך לעקר את המצלמה הנגן, סמס. וכו'
אין לזה שום קשר ליהדות.
אכן היום "אנשי עסקים" יכולים לקבל את הפריוולגיה לקבל סמרטפון כשר למהדרין עם אפליקציות מצלמה וכו' מדוע רק הם ?
אליקים יפה דרשת, ועדיין איני יודע עתידות. אני מסתכל על העבר ולא בטוח שהרפלקס המותנה של הגבהה חומות אכן יחזיק מעמד.
נשלח ב-25/11/2015 18:05
כמדומני
יש הרבה לדון בדבריך, אבל כעת אעיר רק הערה אחת.
הר״י יעבץ בדברי ביקורתו על השכלת יהדות ספרד טען שבסופו של דבר אלו שמסרו נפשם על קידוש ה׳ לא היו המתפארים בחכמה אלא הנשים ועמי הארץ, כידוע הרב שך השתמש רבות בדבריו להצדקת ...
ואני שואל, האמנם אמת הדבר שהיהדות זקוקה לבערות כדי להתקיים, האם האדם צריך לוותר על השכלה ודעת שהיא ללא ספק קודמת לדת (שהרי פשוט הוא שהאמונה עצמה זקוקה לאישור הדעת כדי להיות, כטענת הר״ח קרשקש) עבור קיום הדת, איזה דת היא זו שדורשת ממאמיניה להיות נבערים כדי להתקיים, ולסיום האם הגיוני לחשוב שהאל רוצה לעשות ממאמיניו עדרי צאן ללא דעת.
אני כשלעצמי מעדיף עשרות מונים את אותם המתפארים בחכמה שנכשלו בשעת נסיון על פני אותם עמי הארץ שמסרו נפשם על אמונת הפתיים שלהם, ואני רוצה להאמין שהאל עצמו חביבה עליו אמונת דעת מאמונת פתיים.
הדברים נכונים גם לנידון דידן, ואידך זיל גמור.
אם הציבור הדל״י יותר חשוף לכשלונות הוא משום שהוא חי בעולם הריאלי של בני האדם ולא יוצר לעצמו בועה מדומיינת וסגורה שאין לה כלום עם המציאות, זה העולם היהודי כפי שהוא היה תמיד לפני לידת החרדיות, קרא בנביאים ובהיסטוריה איך הוא היה נראה בתקופת בית ראשון וכו׳, האם הפיתוי והכישלון מצדיקים יצירת בועה ויציאה מהמציאות, אינני חושב.
נשלח ב-25/11/2015 18:19
אליקים נראה שאתה מודע לכך שהמציאות השתנתה, אבל בכל זאת מדבר עליה כעל חוק קבוע. את ההערה לגבי הסופרים החרדים כלל לא הבנתי. יש מישהו שאוהב את הספרים החרדים, אז הוא קונה אותם לילדים כי אין כאלה במקום אחר. אני אישית די נגעל מהספרים הללו ומעדיף ספרים אחרים.
נשלח ב-25/11/2015 18:23
ספקן אם כבר נגעת בדבר מסירות נפש של הנשים וכו'
אני לא מבין כלל הגדולה במסירות נפש. הרי המוסלמים מתאבדים אנשים נשים וטף כן הזמן למען אללה היפנים עשו קמיקזה וכן עוד.... בשטיפת מוח שיטתית ניתן לייצר המון מתאבדים. אם הם חושבים שיקבלו 72 בתולות, או שיהפכו לכוכב או שישבו ליד אלוקים
אמנם נכון שמסירות נפש איננה בהכרח סימן לגדלות, ולפעמים היא יותר סימן לפנאטיות ונבערות כפי שהוכחת, מ״מ לגבי הנידון היכן מתקיימת היהדות בצורה הנכונה ביותר זה רלוונטי לטעון שלמעשה היא מתקיימת יותר בהעדר חשיבה ביקורתית, שהרי זה חלק מחיובי התורה יהרג ואל יעבור.
נשלח ב-25/11/2015 19:09
אני לא מדבר על בערות ולא על חסימה מהכירות עם העולם, אלא על הגבלה עצמית בעניינים שיש בהם משום "ושמרתם את משמרתי", ובעיקר בעיקר, על זה שאי אפשר לנהל כלום מעמדת כורסה רגל על רגל, ללא אחריות וללא הכרת הפרטים לעומקם, וכן על זה שלמרות שיש חסרונות בכל הנהלה, זה דרכו של עולם, שיש מעלות וחסרונות וצריך לבדוק מכלול.