לקריאה נוחה יותר:
http://nununews.com/box/?p=371
דורנו הוא הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה.
הרבי עונה לאלו השואלים היכן רואים את הגאולה,
ומדבר על הצדקה שעשה הקב"ה שפיזר את עם ישראל בעולם,
בכדי שמנהגי כל מקום ומקום יהפכו להיות חלק מהתורה.
היינו שמלבד העבודה הכללית בתורה ובמצוות בכל מקום ומקום,
מתווספת גם תוספת מיוחדת מכל מקום ומקום והיא – שמנהגי המקום ותכונות המקום עצמם מנוצלים לעבודתו יתברך והופכים להיות חלק ממנה ומתגלה בהם עצמם העצם.
שהתחתון עצמו נעשה ענין של תורה, ומתגלה מעלתו של התחתון עצמו.
ולכן כל ענין ההגליה למדינות העולם, היה בכדי להיות בסופו של דבר ניזונים ממנהגים וסגנונות של מקומות אחרים,
היינו לעבוד את ה' באופנים ובסגנונות מיוחדים, שאפשר לקבל אותם רק על ידי התיישבות בארצות האלו.
והוא ענין הדירה בתחתונים, שבתחתון עצמו מתגלה העצם.
על דרך מה שנאמר שלעתיד לבוא שהנשמה תהיה ניזונית מהגוף, לאחר השלב הראשון שבו הנשמה משפיעה בגוף, שמגיע השלב השני שהנשמה ניזונית מהגוף ומקבלת ממנו את העצם.
כך גם התורה והיהדות שמגיעים לכל מקום ומקום בסופו של דבר ניזונים ומקבלים צביון וסגנון של מנהגי המקום.
אמנם מההתיישבות בצרפת, נמנעו אבותינו, ורק בתקופה האחרונה התחילו להתיישב בה,
משום שמנהגי המקום והרעיון הצרפתי עדיין לא היו כלים להכיל את הרעיון האלוקי ולגלות את העצם.
הרבי מביא את חזון הגאולה כפי שנחזה על ידי הנביא עובדיה שקושר את רעיון הגאולה עם הישיבה בצרפת, וקושר את ההוכחה לגאולה בכך שהיום ניתן הכח להתיישב בצרפת ושהסגנון של צרפת והרעיון הצרפתי הפכו בימים אלו גם הם להיות "משלנו".
צרפת היא חופש.
צרפת התבררה וזה אומר שיש חופש ביטוי לעצמיות האדם.
לא אלכסנדר יגיד לך מה לעשות.
היום, כל העולם המודרני מבוסס על המהפכה הצרפתית.
המקום היחידי שלא הושפע מצרפת הוא רוסיה.
ושם נבנתה חב"ד.
שלא יכלה להיבנות על היסודות הצרפתיים של החופש.
חופש הוא כמו הזמן שבו אתה קוטף את הפרי.
הקטיפה של הפרי היא דבר מאד גורלי..
אם תקטוף אותו מוקדם – הלך הפרי אחי..
החופש הוא המכה בפטיש..
זה הדבר האחרון.
זה מה שעושה את הפרי לפרי.
הוא לא צריך שיותר את העץ.
ולכן את הפרי קוטפים רק כשהוא מוכן..
לכן כשהתחילה המהפכה הצרפתית אדמו"ר הזקן ברח ממנה כמו מאש.
צרפת גרמה למהפכה בכל העולם, ומאז כך בנוי העולם המערבי.
בדרך כלל בקרב החרדים חסידי חב"ד הם מיוחדים בהתייחסותם למקומות בהם הם נמצאים.
רוב החרדים, מעדיפים להיות מנותקים מהעולם בו הם חיים, ומשמרים את הסגנון של היהדות אותו הם מכירים, ומשמרים את אותה ההוויה בסגנונות מגורים כמו מאה שערים, היינו מקיפים את עצמם במאה חומות.
לעומתם הרעיון של חב"ד ובכלל השליחויות ששלח הרבי היא לברר את המקום עצמו.
ובלשון חז"ל – אזלת לקרתא הלך בנימוסיה.
אם הלכת לעיר – תתנהג בנימוסים שלה.
שהמברר מתלבש בלבושי המתברר וככה מעלים את ניצוצות העולם.
ועד שנפעלת ההוספה המיוחדת – שהיהדות שבסגנון הצרפתי היא שונה מהיהדות שבסגנון הרוסי לדוגמא.
שהמקום עצמו פועל הוספה – ועד שהדבר מרחיב את דעתו של האדם העליון.
והנה בנוגע לרעיון הצרפתי – יש ענין מיוחד.
צרפת הביאה את רוח החופש ואת המהפכה האידאולוגית שעליה הושתתו יסודות ההנהגה של העולם המודרני והתרבות עד היום הזה.
שבני אדם חופשיים להתנהג כרצונם.
רוח זו, שלא היתה מבוססת על יסוד האמונה והביטחון בה', הביאה איתה גישה לחופש גם ברוחניות, חופש מעניני דת, ופריקת עול והפקרות.
מה שמיוחד ברעיון החופש הזה הוא שאור ישר לא יכול להגיע אליו, משום שהוא אינו מקבל אותו.
ולכן הבירור של צרפת היה צריך לחכות לגילוי העצם.
וזה הוא הרעיון של העצם, שנמצא דווקא אצל מי שלא אומרים לו מה לעשות.
זה העצם. הוא לעצמו ומעצמו והוא אינו "עלול" של עילה קודמת.
לא באופן של אור מצומצם שמגיע עד אליו באופן של אור ישר והוראות ממקום אחר.
אלא באופן שהוא עצמו מצד עצמו תואם למקור, מבלי השפעה.
שמישהו אחר אומר לי מה לעשות זה אומר שאני צריך להיות בטל למקום אחר, וזה לא הרעיון של רוח החופש של צרפת, ולא לשם כך הגענו לשם.
ויש בזה דרגות וסדר.
בהתחלה מאירים ממקום אחר.. כמו שקודם מאירים את הנשמה בגוף, ואז מתגלה העצם בגוף בשלב ב'.
כמו בשיחת שבת בהעלותך את הנרות ששלב הראשון היה אתכפיא, עד שהטבע נעשה הרגל, ואז מגיע השלב שבו מגלים את העצמות בגוף.
קודם מגלים את הנשמה – שזה התניא, מלשון איתן, שזו העבודה של אתכפיא, של להיות בינוני, להבין את הרע ולהגביר את הטוב על הרע, ומבלי העבודה שנעשתה בזה לא מאיר העצם פתאום וממילא.
ואחרי זה, אחרי שכבר נפעלה פעולת העידון – מתגלה העצם שבנברא.
וזה הרעיון של צרפת התבררה, שהוא ענין של "פרצת" – שלא רק שהוא כבר לא מקבל ממקום אחר, או נהיה קדוש כמו מקום אחר, אלא הוא הופך להיות המקור של הקדושה.
הסדר היה שהרבי היה 8 שנים בצרפת ומשם עבר לארצות הברית.
הרבי הלך מצרפת לארצות הברית שהוא המקום הכי נמוך ממש.
אמריקה היא לא רק שהיא הרעיון של צרפת אלא אפילו יותר מכך, היא החצי כדור התחתון מצד מתן תורה.
ולמרות שצרפת היא זו שגרמה למהפכה, היא לא זו שנהפכה להיות המעוז. דווקא אמריקה.
לא שאמריקה היא יותר חופשית מצרפת, אבל היא זו שמשליטה היום בעולם את הרעיון.
ארצות הברית היא המקור שמשפיע על העולם להיות חופשי.
בכל אופן כל הרעיון הוא לעשות דירה בתחתונים ולקבל את מנהגי המקום וסגנון המקום.
[שזה גם משהו שבתי חב"ד צריכים לשים את ליבם לרעיון הזה. במיוחד לרעיון החופש של צרפת.. ולא להיגרר לקטע של שליטה.]
זהו גם הרעיון של דירה בתחתונים לשון רבים – שכל תחתון הוא לפי עניינו.
ודווקא כשזה באופן של רבים – אז זה באופן של "היו עמדי" ["כי ברבים היו עימדי".. ולא מצד הביטול].
ושוב להזכיר שיש כאן שני שלבים:
שלב א – הפעולה הפנימית עם התחתון.. שמחדירים קדושה אפילו לתחתון. לפי גדרי התחתון. לאט לאט תיק תיק פרה פרה. אבל בשלב הזה התחתון נשאר תחתון, והוא רק מקבל מהעליון ומזה שמשפיע עליו.
בכלל הרעיון הוא שכל אחד הוא שליח בדור שלנו, ובכלל המפגשים שלנו עם בני אדם באופן יומיומי ובמהלך החיים היומיומי של האנשים איתם אנחנו נפגשים, שם עיקר החיים שלהם.
שם הם נתקלים בדברים שמשנים את החיים שלהם.
הם מקבלים את הדברים הכי גדולים בהשגחה פרטית כשאתה נמצא איתם בסיטואציות יומיומיות.
תוך כדי עבודה, תוך כדי מפגש ברחוב, אתה יכול לזרוק לו מילה וכך הוא מקבל את האור.
זו היא הכוונה האמיתית בשלב הראשון שבו אתה יורד עד למטה ומתלבש בלבושי המתברר.
ובמיוחד כשאתה מדבר איתו בשפה שלו.
אבל אחר כך, מגיע השלב השני.
שאחרי הברור והזיכוך הראשון – המקום עצמו נעשה מקום של תורה ומצוות.
שהמקום עצמו מגלה את העצמיות שבו, שבה אין הוא זקוק להשפעה ממקום אחר, עליון יותר.
כאן כבר מתגלה המעלה שבתחתון עצמו.
כאן כבר הכל מיוזמתו העצמית, בהתאם למנהגיו ודרכיו המיוחדים, שבהם הוא מתייחד ממקומות ומדרכים אחרים.
עד כאן הרעיון באופן פרטי.
ובאופן כללי הרעיון הגלובלי הוא בירור צרפת.
שכל רעיון הגאולה מבוסס על בירור צרפת.
שביטוי הגאולה מתבטא בפרטות במדינת צרפת.
וזה הוא החידוש של דורנו ביחס לדורו של אדמו"ר הזקן.
הרעיון הוא שבתקופתו של אדמו"ר הזקן השכינה היתה נמצאת ברעיון רוחני בלבד ולא היתה יכולה לקבל ציור גשמי, וברגע שיש חופש לגשם, ברגע שיש חופש למציאות כאן למטה, המציאות היתה לא יכולה להכיל את הרעיון האלוקי.
מציאות כזו של חופש לא תבוא לידי ביטוי באופן אלוקי, אלא באופן של פריקת עול.
החופש הזה יוביל אותם להתנהגות שאיננה רצויה.
מהחופש הזה יצאו כל מינ י חולאים רעים.
כמו כל המחלות של צרפת ואמריקה.
אנורקסיה.. אנשים כבולים בראש.. חתונה מאוחרת.. גירושין..
בן אדם הולך לפגישת שידוכין – ולא רואה את האשה שמולו.. הוא רוצה לראות שחקנית קולנוע.
הוא מוכן גם להסתפק במרילין מונרו.
כי הצרפתים ובעיקר האמריקאים אזקו לו את הראש.
החופש הזה הוא עבדות. הוא עבד.
הוא העבד הכי קשה שיכול להיות.
לא תפסו אותו בידים. תפסו אותו בראש.
הוא רוצה אשה כמו שרואים בסרטים.
הרף של החיים שלו מושפע מהמחלה האמריקאית.
זה מחלות של חופש.
זה שיא השיעבוד.
אמריקה רוצה את האנשים קטנים וקונים.
לא גדולים וחושבים.
מי שילחם באמריקה יחטוף.
גם אמריקה וישראל רוצות שליטה.
בקיצור גם החופש הזה הצרפתי והאמריקאי לא מושתת על רעיון אלוקי.
ולכן העבדות עדיין קיימת גם כשקוראים לזה חופש, ורק שזה בלבושים שקשה יותר לראות אותם.
כי זו עבדות בלבושים של חופש.
גם בחופש אתה משועבד. משועבד לדעות.
אבל הרעיון הוא שהקליפה מגיעה לפני הפרי.
ועכשיו הגיע הזמן של הפרי של החופש. ולא הקליפה של החופש.
כי הרעיון והכלים של החופש, הם בכללותם הכלים האמיתיים שאיתם אפשר גם ליהודי להתחבר לעצמותו.
והקב"ה היום נותן לך חופש ומאמין בך.
ומחכה לך.
באיגרת התשובה של אדמו"ר הזקן מסופר שבעבר קיבלו היהודים את החיות הגשמית שלהם מהנפש האלוקית.. ואם היו עוברים עבירה של כרת היו מתים בגיל 50..
ואחר כך השכינה גלתה לאדום והיהודי מקבל את החיות האלוקית שלו מהנפש הבהמית שרואה את הנפש האלוקית רק כסעיף..
הנפש הבהמית בתחילתה כשהיא רואה מישהו נותן צדקה היא לא אומרת איזה גבר אלא איזה פראייר..
בתחילתה הנפש הבהמית לא קוראת את הצדקה באופן גבוה אלא באופן נמוך..
ככה זה בהתחלה.
רק מצד הנפש האלוקית היה ניכר שמי שעבר על כרת מגיע לו מיתה.
אבל היום מקבלים את החיות דרך נפש הבהמית..
אמנם הקילקול הזה הוא גם תקנה – שגם אם הוא עשה כרת הוא לא נכרת..
כי הוא יכול לעשות תשובה והקב"ה יכול שוב להאיר בו..
גם במי שעבר על כרת לא פעם ולא פעמיים.
גם במי שנסע בשבת..
אבל כל הירידה וכל הרעיון הזה היה בסיבה אחת – מצד הרעיון של דירה בתחתונים.
בכדי שהרעיון הגשמי מעצמו ישקף בסופו של דבר את הרעיון האלוקי.
כי על פי האמת העצמית – אין שום הוויה שהיא מחוצה לו יתברך.
ובזמן הגאולה כבר לא תהיה אפשרות לירידה נוספת.
כי רוח הטומאה תעבור מן הארץ.
לא תהיה יותר אפשרות לחטוא. גם לא מצד הארץ.
רק בזמן הגלות כשהרע מחופש ולא ברור והחיישנים האלוקיים לא עובדים אפשר לטעום ממנו ולעבור על הוראות היצרן..
בזוהר כתוב בתמיהה שלא מובן איך יכול להיות כזה דבר שיהודי עובר עבירה..
וגם בזמן הגאולה החיישנים הפרטיים של כל אחד ואחת פועלים בצורה כזו שלא תיתכן עבירה..
וכל הרעיון של צרפת התבררה הוא שהיום הרעיון האלוקי כבר יכול להתחיל להיות משתקף גם מצד הגשם.
אם היום אדם יתן לעצמו חופש אמיתי.. חופש נכון.. לא חופש מלחצים.. לא חופש מתוך התנגדות למישהו אחר..
היום חופש אמיתי יכול לתת לאדם למצוא את הרעיון האלוקי שבתוכו..
הוא יבחר לו לגורלו רעיונות אלוקיים.
היום החופש האמיתי שייך רק לנו.
יתירה מזה – העצם חייב חופש.
גילוי העצם לא יכול להיות בלי חופש.
אם יש הכרח – זה לא עצם. זה גילויים.
אם יש הכרח זה אומר שיש מקור אחר.
עצם זה שאתה מעצמך.
יש האמיתי ביש הנברא.
אין עילה ועלול.
אתה מכיל את העצמות שממנו נמצאו כל הנמצאים.
החופש שלך הוא הרעיון האלוקי.
ותכלס, ממתן תורה זו היא ההוויה האמיתית שלך..
ורק השקר הוא זה שכיסה עליך..
כמו בהילכות גירושין, כשהדין נטוה לכך שאדם צריך לגרש את אשתו, והוא אומר "לא!".. נותנים לו מכות.. עד שלפני שבירת העצם האחרונה הוא אומר אוקי אוקי אני מסכים לגרש את אשתי..
לכאורה, אם מתחשבים בדעה של האדם, מדוע נותנים לו מכות?
ואם לא מתחשבים בדעתו, מדוע הוא צריך לומר "רוצה אני"..?
אז הרבי עומד הרבה על הנקודה הזו שההסברה שבה היא שהרצון הפנימי של היהודי הוא רצון הקב"ה.. וזה הרצון החופשי האמיתי שלו.. וכל זמן שהוא רוצה אחרת זה בגלל יצרו שתקפו..
אבל על ידי שהוא חוטף סטירה או מכה שמשברת את הקליפה – הוא מתחיל לדבר אלוקות..
וכשהוא אומר "רוצה אני לגרש אותה" – הוא אומר את זה באמת לאמיתו..
ורק שבגאולה זה יתגלה גם מתוך החופש ולא מתוך המכה..
זו היא גם הנקודה בתניא בפרק כ"ט.. שיש שם חידוש מדהים.. שכל הרהורי הכפירה של כל הכופרים, הם לא באמת הרהורים שמביעים את העובדה שהם נכרתו מעם ישראל.. זה לא באמת אנשים שלא נמצא בהם יותר הרעיון האלוקי.. אלא שרק הקליפה התגברה עליהם.. וברגע שתתיש את הקליפה – מיד האמונה שלהם חוזרת.. כי גם בזמן שהם לא מרגישים את האמונה האמונה שבהם קיימת.. וכבר בתורה המעפילים אמרו שלא נוכל לעלות לארץ ישראל כי אם הקב"ה ילחם עם הענקים הוא יפסיד.. ואחרי שמשה הפחיד אותם, מבלי לתת להם שום הוכחות.. [מבלי להוכיח להם שהתורה אמת ושיבואו לסמינר]..רק אמר להם שהפגרים שלהם יפלו כאן במדבר והבנים שלהם יקברו אותם וכולי.. יום אחר כך הם כבר בעצמם רצו לעלות ולהילחם בענקים..
וכל הרעיון של היום הוא שללא מכה, אלא מתוך החופש, יהודי יכול לגלות את הרעיון האלוקי שנמצא בו..
צרפת ואמריקה מצד עצמם הם לא הגאולה בעצמה – הם רק הקליפה של הגאולה.. הקליפה שהקדימה לפרי.. אבל הסגנון הזה של החופש מגיע היום גם לפרי.. שהוא החופש של היהודי.
לא מחאת הקוטג' מול העשירים היא הגאולה האמיתית..
חופש אמיתי זה רק יהדות.
זה אלוקות בגשם.
חופש זה להיות אתה.
להיות מישהו אחר זה בית סוהר.
אתה כבר אלוקי.
אתה רק צריך לגלות את זה.
אפילו בשביל להגיע את הזיו וההארה שבגן עדן צריך לעבור דרך גיהנום..
אז לא יקרה לך כלום אם תתייגע עוד קצת בלגלות את העצם שבך שהוא באין ערוך לכל הזיוים וההארות.
ואתה ננס על גבי ענקים שעברו תקופות ארוכות וקשות בכדי שאתה תעמוד היכן שאתה עומד עכשיו.
זה הרעיון של החופש.
שאפשר לגלות את העצם שבך.
לקינוח:
שמואל מונקעס נראה לי סיפר סיפור על הרמ"מ מוויטבסק
שהיה נוהג ברבנות עוד בזמן הרב המגיד אבל כל פסח היה נוסע לרב המגיד במעזריטש..
והיה לו בעל עגלה שכל שנה היה לוקח אותו למעזריטש..
שנה אחת העגלון אמר שאין לו מספיק כסף להשאיר למשפחה ואין מצב לנסוע..
הר' אמר לו שימכור את אחד הסוסים..
מכר את אחד הסוסים והשאיר כסף למשפחה ונסעו..
נסיעה קשה רק עם סוס אחד.. העגלון עוזר לסוס בעליות..
מגיעים לירידה וכאן כבר יש בעיה.. סוס אחד לא יכול לשלוט ולהאט את הקצב.. העגלון מנסה לאט לאט והר' אומר לו לעלות לעגלה ולהאיץ קצב..
במהירות המסחררת איבדו שליטה ונכנסו בביתו של הפריץ שיוצא אליהם עם רובה ומכוין לעגלון.
העגלון מסמן שצריך לכוין לאדמו"ר שהוא האשם.
הפריץ מכוין לאדמו"ר וקופאת ידו וכולי וכולי.
הפריץ מבין שיש כאן יהודי קדוש וכולי וכולי ונותן להם עוד סוס וכסף וכולי..
בדרך הרבי אומר לעגלון איך אמרת לפריץ שירה בי?
העגלון אומר לו, אני התבטלתי אליך אפילו בענייני העבודה שלי.. מכרתי סוס ונסעתי כמו שאתה אומר..
וכשהפריץ כיוון עלי את הרובה אמרתי לעצמי שאם אתה צדיק אז הכדור לא יזיק לך, ואם לא אז מגיע לך..
בקיצור דווקא ברעיון הזה באה לידי ביטוי ההתקשרות הכי גדולה של העגלון.. והיא באה מעצמו..
אחרי כל הביטול, הגיעה גם המחשבה העצמית של העגלון..
לקריאה נוחה יותר:
http://nununews.com/box/?p=371
