23 באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: 24 "רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת ילדים ולהמשיך את שם המת. 25 אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, 26 אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. 27 לבסוף מתה גם האישה. 28 אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!"
29 "טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי-הקודש ולגבורתו של אלוהים," השיב להם ישו. 30 "כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נישואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים." (מתי יב, כעי"ז מרקוס כב)
ובמרקוס נוסף גם 'פרוש אחד ראה כי טוב השיב להם'.
דברים אלו מבטאים עמדה פרושית במאה ה1, לפיה תחה"מ תהיה רוחנית. (אגב, שאלת הצדוקים שבה ונשאלה ע"י רס"ג ועוד. לכאורה מבחינה הלכתית היא לא חייבת להנשא לאף אחד מהם כי המוות הפקיע את נישואיה)
|
|
