דמוקרטיה אינה האמונה שלי, אבל זו השיטה הנהוגה כיום וכהגדרתו של אפלטון הפחות גרועה שבכל השיטות. לכן יש לחזקה ולאמצה.
דיקטטורה אם תקום – היא גיהנום.
אני – כמוך – מתפלל כל יום לשיבת צמח דוד בנין ירושלים והמקדש, הנבואה תחזור (למרות שזה לא כתוב במפורש בתפילות הללו) וכל ערכי-החיים ישתנו מהותית.
למה אנחנו אמורים להתפלל? הדימוקרטיה נבנתה כתגובה למלוכה, כולל המלוכה התנ"כית. האם אני מסוגל להתפלל לשינוי ערכי החיים, שמשמעותו או חזרה לערכים קודמים, שלמדנו שהם בעייתים, ומאידך האם ניתן להתפלל לערכים שאיננו יודעים עדיין מה משמעותם.
ייתכנו כאן מספר אפשרויות: 1. ת"ט יטען שעל כרחך אתה נגאל. האם זו גאולה? 2. התפילה היא הלכתית ואנחנו מתפללים כפי שחז"ל חייבו אותנו, הזדהות אינה מעניינת איש. 3. עלינו לנסות לכפוף את ערכינו לערכים של התפילה. במקרה דנן, לנסות להפנים את ערך המלוכה. 4. לדרוש את התפילה, אנחנו לא מתפללים כפשוטו, אמנם הטקסט מדבר על חזרת המלוכה, אולם אנחנו מכוונים על מלוכה נאורה ספוגת ערכים מודרניים. דרשת התפילה אינה דבר חדש, כבר המקובלים אסרו להתפלל על צרכינו האישים, ככלבים המבקשים הב הב, למרות שנוסח התפילה הוא בקשה אישית, וכך משמע מהלכות תפילה של הרמב"ם.
מה דעת החברים?
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 16/12/2015 13:06:52
נשלח ב-16/12/2015 08:06
סליחה שאני מדבר בשם ת"ט. חושבני שהוא יכול להזדהות גם עם תשובה 2 וגם האחרונה.
אבל היות ומיוחסת למשיל תכונה אבסולוטית של צדק יש לצפות שהוא יהיה "בסיידר", במגבלות ההלכה (ז.א. יכפה אותה בהסדרים המקובלים בתושבע"פ, אא"כ היא תידרש אחרת, ראה לנבוכי הדור). אמנם יחוס תכונה זו פולש לממלכת הנס ולמניעת בחירה (שאלה שמקס מעלה פעמים רבות, בצדק)...
האם באמת מלך נאור שיש לנו ערובות לנאורותו גרוע מדמוקרטיה?
נשלח ב-16/12/2015 08:22
הבעיה היא שאין ערובה.
נשלח ב-16/12/2015 09:39
בעל בעמיו
העלית שאלה שנכונה לא רק לגבי בקשת מלכות בית דוד.
גם אם אנו מתמקדים בתפילת "18" לבדה, יש בה חלקים רבים שאינם רלוונטיים או שהם אינם קבילים מבחינה מסויימת על המתפלל.
הדוגמא המפורסמת ביותר היא הקרבנות.
מדוע אין אנו משנים את הנוסח? ובכן, מי אמור לשנות? כל אחד ואחד? התכנסות של רבנים? הפתרון האחרון נוסה בידי הרפורמים. הפתרון הראשון יניח לכל אחד תפילה משלו. אחד החסרונות הוא שאיך תתבצע חזרת הש"ץ על התפילה אם הנוסח שלך או שלי יהיה "פעם התפללנו לשיבת בית דוד ועכשו אנו מתפללים לדמוקרטיה"?
דומה שכל מה שנשאר הוא האפשרות האחרונה, הרביעית, שגם ת"ט כתב שהוא מוכן להסכים לה.
פרשנות.
זה בעצם מה שאני עושה מזה שנים בלי להגדיר זאת (ואולי כן).
כאשר אני מתפלל מוסף, האם אני באמת יכול להתפלל על בית מקדש שבו ישחטו בעלי חיים? מבחינה אחת דווקא כן. אם אני אוכל בשר מדוע שלא יהיו קרבנות? אבל אם אני מרגיש אחרת ביחס לשפיכת דם בעלי חיים, ולאו דווקא בגלל צער בעלי חיים אלא בגלל הרגשה שזה לא מעודן מספיק (צריך לחשוב איך לנסח זאת ביתר עדינות וביתר בהירות. לא נעים לי לכתוב שזה פרימיטיבי להקריב קרבנות, אבל כבר הנביא אמר ששמוע מזבח טוב - שמואל לשאול, וידועים דברי הרמב"ם). אז באותם זמנים שבהם קשה לי לעמוד מאחורי המילים שלי, אני נעזר, מאז שקראתי אותם, בדברי הרב קוק. הוא כתב שבמקדש העתידי יקריבו קרבנות רק מן הצומח. (נוח יותר להסתמך על הרב קוק מאשר על הרצל שהציע מקדש של שירה לה', אבל אם אנו מסדרים את האפשרויות של הפעילות המקדשית במידרג, דברי הרצל טובים עוד יותר, גם אם בעליהם לא היה שומר מצוות במובן הרגיל).
דוגמא נוספת להצעתך אמורה להיות ידועה עוד יותר. כל שבת אומרים "מי שברך" לראשי הגולה בבבל. האם יש גולה בבבל? בקושי רב. האם ראשי הגולה שם? האם יש עוד ראשי גולה? מי שאומר את הבקשה הזו נאלץ להסביר לעצמו שהכוונה במילה "בבל" היא "כלל הגלויות" (לפי חלק מהשיטות, גם יושבי ארץ ישראל הם בגלות שהרי לא נגאלנו לגמרי, לכל היותר חלקית) ואילו "ראשי הגולה" הם מרנן ורבנן (וכל זרם ורבניו).
(הערה מינהלית: אילו השאלה היתה רק על דמוקרטיה בתפילה, אזי היה מקום לתקן את כותרת האשכול. אם הנושא הוא שינויי תפיסה, ערכים ופילוסופיה והשפעתם על נוסח התפילה, אזי הכותרת יכולה להישאר. אם כי עדיף לדעתי להחליף למילים שכתבתי כאן).
מיימוני אתה צודק בהערה על הכותרת, ואכן דימוקרטיה היתה דוגמה בלבד. אם אחד המנהלים ישנה לכותרת שהצעת, יבורך.
אם אנו מעדיפים את אפשרות 4, אזי התפילה הצבורית היא לא בדיוק ציבורית. אמנם החזן אומר נוסח מסוים, אך כל אחד מפרשו כרצונו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/12/2015 10:13:13
נשלח ב-16/12/2015 10:30
בעלבעמיו כתב:
האם אני מסוגל להתפלל לשינוי ערכי החיים, שמשמעותו או חזרה לערכים קודמים, שלמדנו שהם בעייתים, ומאידך האם ניתן להתפלל לערכים שאיננו יודעים עדיין מה משמעותם.
מה דעת החברים?
דמוקרטיה ועוד מיליוני דברים קיימים בין אם אתה מתפלל או לא.
ולכן המסקנה היא שהמציאות שלך/נו איננה תלויה בתפילה.
בכל אופן לא בצורת התפילה כפי שלימדו אותנו.
אם יש לך עניין לחיות במציאות מסויימת עליך למצוא מה יוצר אותה.
נשלח ב-16/12/2015 10:51
שלישי נניח כדבריך, ולכן נרמה את עצמנו?
נשלח ב-16/12/2015 11:08
בעל אינני חושב שאתה מוכן לשלם את המחיר של "ידיעת אמת" שתעמיד אותך בדילמה מול מה שגדלת עליו.
נשלח ב-16/12/2015 11:13
שלישי תשאיר לי את התמחור.
נשלח ב-16/12/2015 11:17
שלישי אני באופן אישי, מוכן לשלם כמעט כל מחיר שבעולם עבור ידיעת אמת באשר היא. (כבר שילמתי מחירים לא פשוטים, ואני שמח על כך). לטובת החשיבות האנציקלופדיתשל הפורום- מן הראוי שתוזכר כאן גם את הגישה החרדית הקלאסית, שכפייה למען הייעוד הנכון והמתוקן היא דבר חיובי וטוב. כמובן שגישה זו מאמינה שהמלכות העתידה לא תסבול משחיתות אופיינית למשטרים מלוכניים, אלא תהיה נקייה וצחה כשלג.
תוקן על ידי כמדומני ב- 16/12/2015 11:21:04
נשלח ב-16/12/2015 11:45
וכדוגמה למלכות העתידה ניקח את חצרותיהם של מלכי רבנן.
נשלח ב-16/12/2015 12:37
כמדומני וצעג בעב ואני הזכרנו את חששכם.
בעב מי שאמר לדור א ויהיה חנון יאמר גם לדור ב
נשלח ב-16/12/2015 13:22
ת"ט
לא זכיתי לרדת לעומק דבריך.
נשלח ב-16/12/2015 13:36
בעב שאלת מי יתקע לידנו שהיורש יהיה בסדר לא שאלת על המשיח עצמו כי כתבתי שבזה אנו נזקקים למניעת הבחירה ולנבואה החוסמת בחירה (ראה שאלות מקס). ומי שגזר על האב ויצדק יגזור על הבן
נשלח ב-16/12/2015 13:40
הרמב"ם סבר שאין אדם ללא בחירה, הבחירה אינה בטלה לימות המשיח ולכן גם ימות המשיח עשויים להפסק.
הרמב"ן שרואה את ימות המשיח כקץ ההיסטוריה סבר שאין בחירה לעתיד לבוא.
אפשר להוסיף כהנה וכהנה דוגמאות שאינם "הלכתא למשיחא", מעמד האשה והגוי למשל, אפשר להתחיל מברכות "שלא עשני אשה/שעשני כרצונו", מה לעשות באם נוכל להציל גוי על ידי חילול שבת? מה לעשות כאשר יולדת גויה זקוקה לסיוע? האם במקרה סכנה נעדיף את חיי בננו על פני בתנו? ועוד ועוד.
מכל אלה עולה השאלה הגדולה, האם היהדות וההלכה מכוונים לציות עיוור לסט הוראות שניתן לנו מהקב"ה או למען שיפור מוסרי או אחר שלנו ושל העולם? במידה והתשובה השנייה היא הנכונה האם אנחנו צריכים להתאמץ ולנסות להבין ולהחליט מה נכון מוסרי ומקדם את העולם/אותנו או לסמוך על הכוונה מלמעלה?
ואחרי הכל נשארת השאלה אם הנטייה המוסרית שלנו כל כך נוטה מההלכה במקרים רבים מה משמעותה בשבילנו? האם אנו מברכים או מנאצים? האם בסופו של דבר אנחנו לא שמחים שיש חילונים רשעים שכפו עלינו זכות בחירה לנשים, ירושת נשים, דמוקרטיה ועוד ועוד?
