כיצד מתפללים לאחר שינויי תפיסה, ערכים ופילוסופיה?

שלישישי

אם הבנתי את רמיזתך, אתה בא לומר שלפני שדנים מה לכלול בתפילה, מה להשמיט, מה להוסיף ומה לפרש מחדש, צריך לבדוק שיש מי שישמע את התפילה. כלומר, האם האמונה שיש אלוקים שומע ומקשיב היא אמיתית?

אם כן, סבורני שלא זה הנושא לאשכול הזה. אפשר לדון בכך באשכול חדש שתפתח. אמנם היו כאלו, אבל מדוע שלא יהיה חדש, רענן, מעשה ידיך להתפאר, ובו תציג לא רק ביקורת על המאמינים אלא גם הוכחות, אם יש או יכולות להיות כאלו, שאין?

כל הדברים שכתבתי כאן נשמעים כמו ביקורת, ואיני בטוח שהבנתי אותך אז אם טעיתי, סליחה מראש.

***
סמיתי

ברוך הבא אל הפורום!

הגדלת את השאלה, שהתייחסה לתפילה בלבד, והרחבת אותה לגבי כל ההלכות שקשה לנו לקבל משיקולים מוסריים.

שתי נקודות.

ראשית: סבורני שראוי להפוך את השאלה שלך לאשכול. ושוב, היו כאלו, אבל אדרבה, שיהיה חדש ונדון בו שוב.

הסיבה, כמו בהמלצה לעיל לשלישישי, היא שהנושא של בעל בעמיו חשוב דיו לקבל אשכול בלי להסב את הדיון למחוזות רחבים יותר. ללא מיקוד, הולכים לאיבוד.

שנית, הרשה לי לחלוק על הנחת יסוד שהנחת אפילו בלי לציין שזו הנחת יסוד.

שלישי
אז אתה מציע לחזור למערה?

התפילה היא אמצעי לתשומת לב, והתמדת התפילה (כחוב הלכתית) ממשיכה לגרום תשומת לב תמידית.
צריכים את התשומת לב כי האדם נמשך אחרי הלב, ואז הוא יפעל בדרך הזו.
אילו לא היינו מתפללים כחובה, היינו מתרגלים לשלטון הרשע ומצדיקים את כל רשעותיהם כפי שאנו רואים במציאות שאלה שלא מתפללים באמת מתרגלים לכל עוול ומצדיקים כל עוול ומגינים בכל כוחם על משטר הרשע.
דווקא אלה שמתפללים בכל יום שיעביר מלכות הרשע מהעולם, הם הם ממשיכים לזעוק ולפעול נגדם.

המציאות מוכיחה שרק על ידי תפילה תמידית לבסוף נזכה לביטול משטר הרשע. זאת המחאה השקיטה של היהודי בכל משך הגלות וזאת הסגולה בגלותינו האחרונה והכי קשה שהיהדות ידע מעולם. יהודים שישללו מיהודי אחר את ארץ ירושתו ואוסר לו אפי' לאגור מים, יהודי שגוזל את צאצאי זולתו בכפיה למען המולך, יהודי שגוזל את משאבי הארץ ומוכר אותם לזרים, יהודי שמגרש את אחיו מביתיהם. כל זה לא היה בהיסטוריה.
ולכן הגלות הכי קשה היא הגלות המודרנית שנעשה על ידי יהודים פנאטים, אז מה נשאר לנו לעשות ? רק להמשיך להתפלל !!

מקסי
הייתי מציע לך לחיות תקופה מסוימת תחת השלטון הנאצי, במסע הצלב וכו' ואז לקשקש את השטויות שלך על הגלות המודרנית.

מותר לדעת מיהו רבך שהעמיד תלמידי חכמים בסדר גודל שלך?

["למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו עטרה ליושנה. אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא. אתא ירמיה ואמר: נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו?! לא אמר נורא. אתא דניאל אמר: נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו?! לא אמר גבור. אתו אינהו ואמרו: אדרבה - זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות! ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה? אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו" (יומא סט עב)]

ממיימוני:

אולי אני קצת לא הוגן, אבל דברי הרב דסלר מזכירים לי את דבריו על אמונת חכמים.

ומאידך, אולי אני דימוקרט יתר, אם התורה מפה מאיתנו, הן כמצווה והן כרשות להתפלל, אזי המתפלל אמור לבקש את צרכי עצמו ועל דעת עצמו, כמבואר ברמב"ם תחילת הלכות תפילה. אם בקוצר דעתו הוא מבקש בקשה לא הוגנת, כגון הפסקת גשם כשהוא הולך דרכים, כבר קדמו כהן גדול.

אמשלום

הציטוט החשוב שלך עורר אותי למשהו שלא חשבתי עליו בעבר. פעם התמקדתי בכל הסוגיה הזו כמשקפת את מידת האמת וכן פרשנות שהיא הבנה נוספת, אולי מעמיקה יותר, בטיבה של "נוראות". זה שיש סבלנות שהיא נוראות זה חידוש!

אבל אם משלבים את הסוגיה הזו בנידון של בעל בעמיו, כפי שצריך להיות, עולות השאלות:

א. האם הבעיה של תארי האלוקים העסיקה את החכמים או גם את ההדיוטות?

ב. האם ההמון, כלומר מי שאינם חכמים ולא השתתפו בדיון הפרשני של חכמים שאישרו את התארים, האם הם ידעו על הפתרונות האלו? או שהם רק סמכו על כך שאם חכמים אמרו שאלו התארים הנכונים, אז זה בסדר?

נראה שהציבור המתפלל מתחלק לכמה סוגים או רמות.

1. אלו שזה לא מפריע להם. מה שקבעו לומר - נאמר. זהו.

2. אלו שמוטרדים מן התארים ואין להם תשובה.

3. אלו שמצאו תשובה בפרשנות של חכמים.

יש לשים לב לנקודה נוספת, שהרב דסלר, שעשה שימוש מעניין בסוגיה הזו, היה שמח עליה. מי הם אלו שהורידו את התארים הבעיתיים, לפני הפרשנות? זה מיוחס לנביאים. (לא אגע בשאלה אם באמת זה היה היסטורית, התהליך שמתואר כאן. אדון בו כמשקף שאלה תאולוגית וההתייחסות אליה). השאלה התאולוגית, אם אפשר לומר שבח שמופרך נגד עינינו, העסיקה את הנביאים או לא רק אותם, אבל אלו שעשו את השינוי היו ה"גדולים", כנראה בעלי הסמכות.

מה עשו בינתים שאר ההמון? האם השאלה לא הטרידה אותם? האם הם גם שינו בתפילה מעצמם? אין לנו תשובה בסוגיה לשאלות אלו, ומסתבר שהיות שמדובר בסוגיה אגדית, שבאה לומר רעיון, אין לנו לצפות לתשובה.

אבל לדברי בעל בעמיו, יש לנו שאלה דומה לגבי תכני תפילה. לא בתאולוגיה, אלא בחזון המשיחי שלקראתו אנו שואפים. זה מעורר שתי נקודות:

א. מי יכול לומר: השאלה שלי היא חשובה ואמיתית. לפי הרב דסלר (אבל לא בהכרח לדעת בעלי הסוגיה), רק חכמים גדולים. כמו הנביאים או מתקני "18" בחז"ל. אבל אנו יודעים שבהבנה ובחכמה, כאשר מבינים ויודעים דבר על אמיתתו, אין הבדל בין גדול לקטן. מי שיש לו שאלה אז יש לו שאלה גם אם הוא לכאורה אדם פשוט, או מומחה בתחומים אחרים.

כלומר: אנו תופסים את השאלות ואת הזכות לשאול אותן ולממש את חובותינו בעקבות ההבנה המשתנה באופן אחר מהעבר. זה שינוי תרבותי, שמתווסף על השינוי שמביא לשאלות עצמן.

ב. מי יכול להציע שינוי. האם יש מקום לשינוי פרטי בתפילה, על סמך הבנתי שלי? האם זו רשות, איסור, חובה אולי בגלל שהעיקר זה האמת?

דומה שאחד המסרים היותר גלויים בסוגיה שציטטת הוא שמידת האמת עיקר. מי שאינו יכול לומר בתפילה את הנוסח שתוקן במקור בגלל שהוא חש שזה לא אמיתי, צריך לדלג עליו!

איך עושים זאת בפועל? אולי על ידי כך שבקטע הרלוונטי, למשל ב"את צמח דוד עבדך תצמיח" אפשר להגיע אליו ולא לומר אותו אלא לומר משהו כזה:

ריבונו של עולם. אתה  בחרת באדם להתפלל  לפניך ולשמוע תפילה, ואתה מינית את חכמינו לנסח תפילה לכל, אבל מה שהבינו פעם אינו מה שאנו מבינים היום, כי בחסדך נתת לאדם להתקדם, ומעתה איך נתפלל על מה שאינו מגלם את האידיאלים הראויים? לכן אני מבקש ממך שתשיב לנו את השלטון הראוי שהוא גם הטוב ביותר לאדם, ולפי הבנתנו היום, זו דמוקרטיה (וכמובן דמוקרטיה חכמה וזהירה ולא פוסט מודרנית...).

זה כמובן אפשר וכנראה לפי הסוגיה ראוי לעשות בתפילה פרטית. מה יקרה אם מבקשים ממני לגשת לעמוד, כלומר להיות שליח ציבור? איך אתפלל אז? דומה שעלי לסרב...

או....

בעל בעמיו כבר מילא את בקשתי ששלחתי אליו.

אבל לא נורא. הוספתי כאן כמה מילים שעשויות לתקן אי הבנה. כתבתי לעיל ש"בחכמה והבנה הכל שוים" והתכוונתי למי שמבין, כי לא בכל דבר צריך את "כל החכמות כולן". ומי שיודע יודע גם אם זה הדבר היחיד שהוא יודע.

תודה לבעל!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

"ריבונו של עולם. אתה בחרת באדם להתפלל לפניך ולשמוע תפילה, ואתה מינית את חכמינו לנסח תפילה לכל, אבל מה שהבינו פעם אינו מה שאנו מבינים היום, כי בחסדך נתת לאדם להתקדם, ומעתה איך נתפלל על מה שאינו מגלם את האידיאלים הראויים? לכן אני מבקש ממך שתשיב לנו את השלטון הראוי שהוא גם הטוב ביותר לאדם, ולפי הבנתנו היום, זו דמוקרטיה (וכמובן דמוקרטיה חכמה וזהירה ולא פוסט מודרנית...)."


"אתה מינית חכמים"? איפה ראית את טקס המינוי החתום על ידי ריבונו של עולם?

במקום הנוסח שהצעת עדיף: לומר:
ריבונו של עולם ,הרי רק אתה יודע מה טוב. עבורינו. אנא ה',על סמך הידע שלך תעשה מה שבאמת באמת טוב עבורינו בכל מה שאנו זקוקים כולל צורת המשטר הטובה לנו. 

ואז לסגור את הסידור וללכת הביתה .והקב"ה יעשה את הטוב ביותר עבורינו....


כמובן הכל נאמר בציניות,למי שלא הבין.

נושא האשכול עוסק רק בתפילה כאילו כל הבעיה היא רק במילמול מילים חסרות שחר. 

האם זאת הבעיה העיקרית לאחר  שינויי תפיסה ,ערכים ופילוסופיה?

 בתוך כל זה נוסח התפילה הוא רק יתוש קטן.

משנה מסכת ברכות פרק ד משנה ד