תחושה קשה

גריני היקרה,
קודם כל,אני ממש מבינה את תחושותייך.גם אני הרגשתי כך לא פעם ולא פעמיים..
הבעיה היא,שאין חברי פורום נוספים פעילים.לא רק בקשר לאשכול שלך,אלא בכלל בשנה האחרונה.
אני בהזדמנות זאת רוצה להדגיש דבר שכנראה לא  ברור לרבים מכם,הצופים-
פורום פרחי מיאמי החדש הוא פתוח לכתיבה וכל מי שרק רוצה,יכול באותו רגע להכנס לפורום ולהגיב.(אם אין לו ניק ב'בחדרי' אפשר להרשם,בקלות,זה אנונימי כמובן,כאן למעלה יש חלונית של התחבר\הרשם,וצריך לבחור באפשרות של להרשם)
אפשר לראות לפי מספר הצפיות באשכולות רבים,שהן לא בערך למספר התגובות.יש צופים בפורום,אפילו רבים, ואנו מודעים לכך.
אבל,שימו לב,השקענו מאמץ כדי להביא לכם חומר איכותי נגיש.אין צורך באישור כתיבה וכד',אז בבקשה,צפית? נהנית? נשמח לשמוע ממך את זה. כל ההשקעה כלל לא מובנת מאליה!

ושוב,גריני,אני ממש מעריכה את ההשקעה שלך! מי כמוני יודעת כמה הקרבה זה לצלם בזמן המופע במקום להתרווח על הכיסא ולצפות בהופעה..ובנוסף,כתבת לנו סיקור מפורט.ממש הרגשתי כאילו הייתי שם!
בנימה אישית,כבר צפיתי בקליפים של 'לכל מאן דעוסקין באורייתא' לפחות 50 פעם ואני לא מגזימה. בזכותך יש לנו תיעוד של השיר החדש והמדהים הזה! וזה לא דבר של מה בכך!

מיאמוש.

קשה לי להגיב כעת("תרתי משמע"- גם מתגובתך וגם כי אני מהטלפון).
אני חייב רק לומר לך שראשית אני מאוד מעריך את מה שעשית. אני כותב את זה שוב שתדעי שאני יודע ומוקיר את השקעתך. הנני חוויתי את הרגשתך המון פעמים בהם היו תגובות שהשקעתי בהם המון זמן (שעות!) הן בסיקורים והן באינדקסים, והפידבקים היו מאכזבים.
אני רוצה לומר לך כעת ספציפי, שחלק ניכר מהצפיות באשכול הגיעו ממני כיון שישבתי וערכתי אותם שיהיה מסודר כיאה לפורום שלנו(והשקעתי בזה זמן יקר -פשוטו כמשמעו).
אני עשיתי את זה כיון שהרגשתי קשר מיוחד לפורום ולחבריו.
עם כל אכזבתי לא התייאשתי מלעשות זאת שוב ושוב מסיבה אחת: חיבתי הרבה למקהלה.
אני חושב שכדאי מאוד לעשות דברים כאלה מצד קשר מיוחד שצריך להיות לנו למקהלה. אחרת נתאכזב מאוד.
מקווה שלא תרפי יידיך מעשייתך הברוכה לאורך כל תקופת קיומו של הפורום!
נטסון.

תוקן על ידי מיאמוש ב- 20/12/2015 22:01:03

גריני, אני גם מבינה מאד את התחושה שלך. 
ואני ממש מסכימה עם זה שמצד הכרת הטוב פשוטה וסתם נימוס פשוט- אם נהניתם ממשהו- שתפו. תנו תודה. אנשים מתאמצים. בטח כשמקדישים לכך את המופע שהשתתפת ובמקום לשבת לצפות את מפעילה שרירים כדי לצלם ולהסריט, לכתוב סיקור וכל זה.
ולפעמים גם סתם בתגובה פשוטה- להתאמץ לנסח דברים ארוכים זה גם מאמץ, ומאד לא נעים לראות כאילו הכל להבל ולריק ולכאורה אין מי שקרא. 
כשיודעים שגם קראו ובכל זאת לא הגיבו, זה עוד יותר לא נעים.
לתשומת לב כולם.

גריני,
הכותרת : תחושה קשה אולי קצת קשה מידי.
היא עושה נקיפות מצפון בשעה שאנשים מתנהגים בתום לב.
מקבלים דברים טובים כמובן מאליו.
נהנים, חושבים שזה היה סבבה לשבת ולהסריט וכו וכו.
זה טוב שהעלית את הנקודה הזו, אבל חשוב שתביני:
אנשים אינם כפויי טובה, פשוט לא לקחו זאת מספיק לתשומת לב.
ו-תודה ענקית גריני. מעריכים אותך מאד.

שלום!
הייתי מגיבה וכותבת את ההנאה שלי לולא זה היה חסום לי.
ממש חסום גם הקישור שנתתם לאתרוגים. בתכלס- לא נפתח.

זה מעניין לקרוא את התגובות של כל אחד ואחת.
זה לא רק דעה של אדם אלא זה מראה גם איפה כל אחד ואחת מאיתנו "חי" ואת הדרך שבה הוא חושב ועושה.
מי שהבין אותי, הבין. ומי שלא, כנראה שלא צריך להבין

בתגובתי האחרונה התכוונתי בגישות שישנם אצל כל אחד ואחת מאיתנו כפי שהתבטאו בתגובותינו לתגובתה של גריני.(ולא כיוונתי לתגובת גריני כלל)

נטסון, אם בנושא גישות עסקינן יש לי משהו  להוסיף
שקשור בעקיפין לעניין שגריני ציינה.
גריני כתבה על חוסר תגובות  ואני אכתוב על עודף תגובות. 
בשביל לקבל פה פידבק או תגובה לצערי צריך פרוטקציה.
אתה חייב להיות בגדר חביב הקהל כדי לזכות בה.
בואו ונגיד שאני זכיתי, מה לעשות? אני ברת מזל!! לפני שאתם יורקים ואומרים:
איך היא לא מתביישת ככה לרקוד פה על הדם אז תקראו בבקשה עד הסוף.
היו ימים שראיתי שממש מת פה, לא זז ועל הדרך רציתי גם קצת צ'ומי. מה לעשות? אני בן אדם.
התקשרתי למישהי. נקרא לה: מהעללו.
הלו, בואי ניכנס ונקפיץ פה את העסק. מ'כפת לך?
נכנסו לאשכול מסויים, סטינו מהנושא, כתבנו שטויות ו..
לא עברו חלפו להם 24 שעות וכבר נקראנו אל הדגל.'חטפנו' בלע''ז.
ככה בלי לטוס עד לוס אנג'לס, ובלי לבזבז סנט אחד, בלי להשתפשף שעות על כסא
ולהסריט, ולראיין וכו וכו.. זכינו לתגובות.
איך אומרים? הכל תלוי במזל אפילו ס''ת שבהיכל.