תחושה קשה

משורר,אני מסכימה איתך ברוב דבריך. כללת בדבריך המון נקודות נכונות.

שמח לשמוע על ההסכמה (ברוב הדברים, כמובן).

אך יש לי שאלה,אשכול "שיחה בפורום" לא אמור להיות אשכול על הפרחים דווקא. זהו אשכול מזווית אישית שכל אחד מחברי הפורום כותב את הגיגיו האישיים.
האם לדעתך יש פסול באשכול כזה? הוא מוריד מרמתו של הפורום?
כאשר חברים 'גולשים' מנושא האשכול לפסים אישיים,אני מבינה שזה ממש לא בסדר.אבל אם זה באשכול המיועד לכך?

ראשית: חשוב לי לציין כי אני מאד מקווה שאיני אשם בשימוש הדליל מעט באשכול "שיחה בפורום" בתקופה האחרונה. אין לי כל כוונה לשמש כמשבית השמחות.

לגוף דברייך: איני רוצה לשוב ולהאריך, אך אם תקראי שוב את דבריי בשימת לב תמצאי כי דבריי כלל לא כוונו בכדי להטיל כל פסול באשכול "שיחה בפורום". ההיפך הוא הנכון: מדובר באשכול מעניין בו משתפים החברים מהגיגיהם השונים, ופעמים רבות מאד הוא מחויב המציאות מרובת הגוונים. דברי כוונו אל תוכנם של מספר הודעות שמצאו את מקומם אליו:

ודאי שבאשכול זה לא יהיו להודעות תוכן מיאמיסטי [שכן אם הם היו נושאים בקרבם תוכן שכזה, הם ככל הנראה היו עושים את דרכם אל האשכול הייעודי]; ההודעות שימלאו אותו יעסקו בכל נושא אחר בעולם מלבד נושא הפורום. כוונתי היתה רק להפנות אלומה דקיקה של אור אל הנמנעים של אותם ההודעות. חלק גדול של ההודעות אכן ממוען אל כלל החברים, ומשכך יכול כל אחד למצא בו ענין, אלא שמפה ומשם היה נדמה כי משום מה [אולי לסוד הכוכבית הפתרונים...] מציפים אותו הודעות שונות הממוענים לחבר/ת פורום בודד/ה.

- איני סבור שיש צורך בדוגמאות, אולם בכדי לוודא שדבריי הובנו די צרכם אפרט מעט: כשמאן דהו פונה בהודעת ברכה לקראת בוקר צהריים או ערב, כמו לקראת שבת יום טוב או מועד – הוא פונה אל כלל חברי הפורום. אתמקד אף יותר, ואשתמש, ברשותך, בדוגמא מהודעה שלך [הינך רשאית, כמובן, לצנזר את דבריי אלו]: כשאת פונה בהודעה אודות מבחן כזה או אחר שעלייך לעבור או לחילופין שעברת – את פונה אל כלל חברי הפורום ומשתפת עמם את תחושת הדאגה לפניו וההקלה לאחריו. כל אחד, אם רק ירצה, יכול בקלות להזדהות עם התפילות להצלחה לפניו או עם צהלות השמחה אחריו. בשונה מההודעות הללו, ישנם הודעות המופנות אל החבר/ה הבודד/ה, כשהצופה מהצד אינו יכול למצוא בהם כל ענין. אתפלסף מעט ואחדד: הבעיה אינה נעוצה בכך שהקורא אינו יכול למצוא בהם ענין, אלא בכך ששולח ההודעה מתעלם במופגן מקיומו של הקורא. מעט חשיבה תבונן את הנקודה הזו] -

להודעות אלו, לדעתי, משקל קטן בנפח הפורום, אולם משקל מעט גדול יותר באווירת הפורום. לאווירה זו יכולה להיות תוצאות שונות, כשבדבריי נמנעתי בכוונה תחילה מלציין כמה מהם, והעליתי על נס קטן רק אחד מהם, המזוהה ישירות עם נשוא אשכול זה: אותה תחושה קשה עליה שוחחה greenie.

חשוב לי להבהיר: לא היתה לי בדבריי אלו כל כוונה להיות מוכיח בשער. פשוט שמתי ליבי שבזמן האחרון תחושות שונות עלו מכיוונם של חברי פורום שונים, אם זו greenie באשכול הנוכחי ואם זו לבבית באשכול סמוך, וכשחלקם נתקלו במעט חוסר הבנה, היתה לי בדבריי אלו כוונה להיות פותח השער, ולנסות לתרגם את התחושות לאותיות.

דומני שכל אחד או אחת שיקראו את דבריי מילה במילה, ואולי חשוב מכך: ישתמשו מעט בדמיון מודרך בכדי להפנים את הנכתב בין מילה למילה, יבינו [איני יודע אם יסכימו, אך בהחלט יבינו] בדיוק אל מה כיוון המשורר...