תזכורת - מכתב האי פלגאה הגרש"א נגד הגרד"ל

בסיעתא דשמיא חום ראשון לסדר כי תשא את ראש בני ישראל י"ד אדר ראשון תשמ"ט

הנני בזה להצטרף לכבודה של תורה, כמבואר בשערי תשובה לרבינו יונה שער שלישי, שחובתינו לרומם החכמים לתתם עליונים ויהיו דבריהם נשמעים וילוו עליהם העם כולו, וכבר הרחיב בזה בספר כתר תורה לתלמידו של קודש הקודשים רבינו הגר"א ז"ל אשר מדרכי היצה"ר לאבד הדרת התורה ולהפחית יקר תפארתה, ודרכו לפתות לת"ח שיהיה מוכתר בכתר ענווה ולהניח כבודו לפני כל אדם וצריך להזהר ולהשמר מן הנחש הארור המסית והמדיח כי אין דעתו אלא לבזות כבוד התורה בעיני ההמון ובעיני התלמידים עיי"ש בדבריו החוצבים להבות אש.
ועלינו לשבח ולהודות להקב"ה אשר בדור אחרון זה, לאחר החורבן הנורא בעוה"ר של היכלי התורה והיראה בגולה, הרחיב ד' לנו במעט וזכינו לכבודה ולתפארתה של תורה ומתרבים בעה"י הממיתים עצמם באהלה של תורה כ"י, וזכה הדור הזה, מה שלא כל דור זכה לכך, להאיש על העדה אשר יצא לפניהם וגו', בחכמה ותושיה באהבה וחמלה, מאת ד' היתה זאת כי לא כלו רחמיו לחיותנו כהיום הזה. – ורע ומר אשר חכם אחד שליט"א, דאורייתא קא מרתחא בי', ובא לכלל כעס ובא לכלל טעות וכשלון, ונכנס בו אש זרה אשר לא ציווה ה', והטיח דברים אשר לא כדת, שלא בדעת ושלא בהשכל, נגד עיני העדה אשר בית ישראל נשען עליהם,.
והאמת כי כל בן תורה וכל אשר יש בו ריח תורה, יודע להפלות ולהבין כי כל דבריו בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש, וכל כלי יוצר להצר כבודה של תורה לא יצלח, וכל לשון מדברת גדולות על רועי ישראל ששתלן הקב"ה בכל דור לא ישמע ולא יזכר ולא יפקד, ולא נצרכא אלא שלא יבוא איזה תלמיד טועה להמשיך אחרי האי פלגאה, ושארי ליה מאריה להאי צורבא מרבנן כי שגגה היא ורוח שטות עברה בו, וכבוד יקר תפארת גדולת תורתו ויראתו במקומו עומד.
ויתן ד' ית"ש ויקויים בנו אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו ונזכה במהרה להבטחה ומלאה הארץ את ד' כמים לים מכסים אמן כי"ר.
הכותב וחותם לכבוד התורה ונושאי דגלה
שמואל אויערבאך

מכל הציטוטים שמתפרסמים בשם הגרד"ל, אני ממש לא שומע את הצלילים של "הגראיל הוא יחיד הדור ואסור לחלוק עליו " . ממש לא . הוא בסה"כ אומר את הדבר הפשוט והאלמנטרי שמה לעשות, אבל בויכוח שכביכול מתקיים , הגראיל פשוט צודק , מה לעשות . גם אם מותר לחלוק עליו , ואסור להשתיק את החולקים . אבל לומר שהוא צודק מותר . לא ?.

תוקן על ידי פצקו ב- 29/12/2015 22:30:40

אני מנסה להונות?
ברור שהגר"ש השיב על משהו, שלא התייחסתי אליו כעת. אך להונות?
אכן, הגרד"ל איים, איום לגיטימי, שהרי זכותו לנסות לארגן אופוזיציה.
אם כי, איום מגוחך, כי זה היה חסר סיכוי. הוא היה יכול לחבל, אך לא להפיל את הרב שך.
הוא היה יכול לגבש כמה, ולהיות סוג של פלג, ולהצטרף עם פלג כלשהו לציבור החסידי, ולהרוס את מה שהרב שך עמל עליו.

קיבצתי את ביטויי הלעג והבוז שהגר"ש כתב עליו. אינני מוצא שם אהבה מגולה או מוסתרת. וגם לא קרוב לזה.
אקבץ שוב לנוחות הקוראים:

ציטוטים נבחרים:

בא לכלל כעס
בא לכלל טעות וכשלון
נכנס בו אש זרה אשר לא צוה ה'
הטיח דברים אשר לא כדת
שלא בדעת ושלא בהשכל
כל בן תורה וכל שיש בו ריח תורה יודע כי כל דבריו בטלים ומבוטלים, כחרס הנשבר, כדבר שאין בו ממש
שלא יבוא תלמיד טועה להמשיך אחרי..
האי פלגאה
רוח שטות עברה בו

גם המילים היפות נכתבו בתוך המשפטים הפוגעניים.
מילא אם היה מקדים בדברים נפרדים על גדלותו וכו', ואח"כ מתחיל את דבריו, היה אפשר לחשוב כך.
אבל כאשר גם המילים היפות הם חלק מהפגיעה???
לזה לקרוא אהבה???

(התייחסות הגרד"ל לרב שך, אינו הנושא שלנו. מעבר לכך שאין שם רבע מהביטויים הללו. וכל מילה פוגענית שם, נכתבה בתוך טיעונים ענייניים - גם אם מוטעים)

>הנושא פה זה לא ר' דב . מהסיבה הפשוטה שר' דב לא רץ (וכנראה גם לא ירוץ)לשום תפקיד . ר' דב בסה"כ יושב כאן על תקן של היסטוריון ואומר מה היתה דעת החזו"א . הנושא הוא אך ורק ר' שמואל . אדם שלפני עשרים ושש שנה דיבר כאחרון הפרויליכים על דבר אחד לדור ועל כך שלת"ח אסור לבקר את הממסד .או למרוד בו . לא יכול פתאום לדבר על ליברליזם ועל זכות דיבור לכולם . הוא יכול רק לנסות לרוץ לתפקיד גדול הדור ולטעון שכולם צריכים להתכופף דווקא אליו ולא להגראי"ל . . .

תוקן על ידי פצקו ב- 29/12/2015 23:53:50

חוצמזה שה"כבוד יקר תפארת גדולתו עומד " של הגר"ש , הוא כזה "נישט דעם שבת גרט " ( בנוסח הגר"א דויטש- לא דיברתי על הרב הדורש) ... ) ואין פה מה להתווכח זה ברור לכל מי שקורא את המכתב

תוקן על ידי פצקו ב- 29/12/2015 23:55:57

כאמור, אתה מערבב בין טיעונים ענייניים של הגרד"ל, שזה לגיטימי בכל מצב. חף מפגיעה מעבר לטיעונים עצמם.
לפרסום מכתב פוגעני בעיתון, שבלתי אפשרי להרגיש כאן אהבה. ומלבד דברי פגיעה קשים, אין בו דבר וחצי דבר.

מוזר לי מאוד לחשוב שאתה היית מרגיש אהבה מאדם שהיה כותב לך מכתב כזה.
ועוד אהבה מגולה.
עובדה היא שהגרד"ל הרגיש הפוך מאהבה...

תתעלם. תתעלם. תמשיך להתעלם.
מכתב ר' דב שכלל עקיצות והתראות או איומים וחף מגינוני כבוד אל הרב שך הזקן, הוא בעיניך "מכתב עניני", ואילו התשובה של ר' שמואל שכוללת דברי שבח יוצאים מהכלל, הוא "מכתב פוגע".

לצון חמדת לך.

ותתעלם, תמשיך להתעלם, מהעובדה שהגר"ש והגרד"ל הם בערך בני אותו גיל, והיה לשניהם פחות או יותר אותה אוטוריטה, וזכותו של הגר"ש לבקר אותו ביחיד או ברבים. לעומת זאת ר' דב תקף את הרב שך הזקן המופלג שהיה גדול ממנו בכל היבט אפשרי.

הרי ר' דב הזהיר את הרב שך שהוא ייצא למאבק "ביחיד וברבים בכתב ובעל פה ובאופן שלא ינעם בלשון המעטה". אז הרב שך קדם אותו ועשה את אותו הדבר. לגיטימי, לא?! ר' שמואל היה השליח.

תוקן על ידי אור_היום ב- 29/12/2015 23:45:30