|
|
| נשלח ב-29/12/2015 23:51 |
 |
| |
הנושא פה זה לא ר' דב
. מהסיבה הפשוטה שר' דב לא רץ (וכנראה גם לא ירוץ)לשום תפקיד
.
ר' דב בסה"כ יושב כאן על תקן של היסטוריון ואומר מה היתה דעת החזו"א
.
הנושא הוא אך ורק ר' שמואל
.
אדם שלפני עשרים ושש שנה דיבר כאחרון הפרויליכים על דבר אחד לדור
ועל כך שלת"ח אסור לבקר את הממסד
.או למרוד בו
.
לא יכול פתאום לדבר על ליברליזם ועל זכות דיבור לכולם
.
הוא יכול רק לנסות לרוץ לתפקיד גדול הדור
ולטעון שכולם צריכים להתכופף דווקא אליו ולא להגראי"ל
.
.
.
תוקן על ידי פצקו ב- 29/12/2015 23:52:07
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 00:07 |
|
| |
אכן, הגר"ש למעשה חלק על הגרד"ל במושג של כניעה למנהיג, ואיסור לחלוק על מנהיג ולארגן נגדו מרד וכו'.
בעוד הגרד"ל ביקש לדון עניינית בכל נושא, ללא מתן סמכות עודפת להנהגה או לזקנה וכדו'.
הגר"ש לא כתב אף מילה מעבר לחובת הציות למנהיג.
ומן הראוי להוסיף. כי הגר"ש כלל לא מתייחס למועצג"ת, אלא לרב שך כמנהיג יחיד.
לתשומת לב מקליטי חברי מועצג"ת...
תוקן על ידי עובדתי ב- 30/12/2015 00:19:02
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 00:44 |
|
| |
| פצקו כתב: |  | | ר' שמואל שלפני עשרים ושש שנה דיבר על דבר אחד לדור
ועל כך שלת"ח אסור לבקר את הממסד
.או למרוד בו |
|
זו דוגמא מובהקת לכשל לוגי מסוג "ייצוג שגוי".
אתה ממציא דברים, מייחס אותם להגר"ש, ואז יש לך קושיות ופלפולים.
הגר"ש לא אמר "דבר אחד לדור", הוא לא אמר "אי אפשר למרוד במנהיג הדור", הוא רק אמר "אי אפשר למרוד ברב שך".
וזה אכן ברור לכל בר דעת, שהרב שך בן ה92 לא אמור לקבל הוראות מר' דב בן ה60.
הרב שך שהוא רשכבה"ג [כמו שכתב עליו הגראי"ל], וכבר 15 שנה מוכתר כ"נשיא מועצת גדולי התורה", לא אמור לשנות את דעתו מפחד שמא ראש ישיבה שמעולם לא נשא בעול הציבור ייצא נגדו "ביחיד וברבים בכתב ובעל פה באופן שלא ינעם בלשון המעטה".
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 01:03 |
|
| |
תשמ"ט - מכתב רבי דב לנדו ראש ישיבת סלבודקא, ותגובת הגר"ש אוירבךבס"ד כ' כסלו תשמ"ט
למעכ"ת מכובדי הגאון ר' שמואל דויטש שליט"א.
שוכט"ס.
אני מצטער כי עלי להסב עגמ"נ לכבודו בדברי הבאים. אך כמדו' שבנידון זה חל הכלל הנודע "ההכרח לא יגונה", ובמלוא מובנו, ואקוה כי כב' יבין לרוחי וידונני לכ"ז.
ותוכן הדברים ושרשם הוא הבחירות המעותדות לבוא לעירי' פה בעירנו ב"ב. והנה בשוחחנו בירושלים נגעה השיחה גם בנושא זה ועל דא בלבד קאתינא השתא.
ידע כב' כי אם יוחלט כעת עוד פעם לצאת כאן בעירנו לרשימה נפרדת לעירי' אז המצב יהא כזה, ח"ו, שמערכת הבחירות האחרונה לכנסת שהיתה כאן תהא כשחוק לגבי מה שצפוי - בל אפתח פי לשטן - במערכת הבחירות המעותדת הזו.
ואומר עוד גלויות, ובאופן כללי ונחרץ. אינני מבין בכלל את כל הגישה הזו הגורסת כי על עולם התורה להיות תקיף וחזק ולוחם, היודע להגן על זכויותיו בתוקף, ויודע להשיב מלחמה השערה, ואוי לו למי שבא להצר צעדיו ולמנוע דבר - המגיע לו - בעדו.
לא! לא זו צורתו הראוי' והנכונה של עולם התורה. הוא אף פעם לא הי' כך בעבר, ואין זו הצורה שיש ל"הלבישו" בהווה ולהבא!
עולם התורה לפי מיטב הכרתי, והכרת אחי ורעי, חייב להיות רוחני, נעלה ועדין, צנוע ומצטנע, ולא המוני ותוקפני, מופיע ומתבלט, לוחם ואלים! לא!
וכל זה אף במחיר הפסדים, ויהיו אפילו מאת מונים יותר מההפסדים הצפוים לנו אם לא נהא תקיפים תוקפניים ואלימים כיריבינו ומתנגדינו.
אנחנו לא נלך להתאבד – מבחינת כל המהות הרוחנית העצמית שלנו - כדי להשיג עוד ועוד הישגים פה ושם, לתקן עוולות הנגרמות לנו, ולקבל את כל מה שמגיע באמת לנו, וכל זה במחיר התאבדות רוחנית ומהותית. לא נעשה זאת גם למען הוריד את הרב החבד"י וראש העיר הגוראי מכסאותיהם, או אפילו כדי לחזק את "שארית ישראל". כן, אפילו לשם כך לא כדאי להתאבד!
מה באמת סבורים: האם אכן, באמת, כדאי לשם כך, לשם כל זאת, להשחית את הנשמות, ולהורידינו, אותנו ואת בנינו ובנותינו, לדיוטות תחתונות כ"כ מבחינת ערכיות מוסרית ונפשית, להסתאבות חברתית ופרטית מבחינת התנהגות יהודית ותורתית.
והעיקר – הוא רק "לנצח"! רק זה העיקר, והשאר הוא חסר משמעות לגביו לגמרי, האכן כן הוא?!
האם באמת כדאי לשם כך להכניס את כולנו לקלחת גיהינומית זו של מלחמות ומריבות נוראות, ושל חרב איש ברעהו?!
האם בזה נחנך את ילדינו, ונשחית את כל עולמינו עולם התורה, על שנאה ואויבות על אלימות ותוקפנות, על אנחנו עוד "נראה להם" לכל מי שמפריע לנו, או אף, אינו צועד עמנו בדרך מלחמתינו?
הזאת תהא צורתו הרוחנית של עולם התורה בדור הבא, ובמקום ציבור תורני נעלה ומרומם, ניהפך לציבור אלים וחשוף זרוע מלחמה – כדי לטרוף זרוע אף קדקוד של כל מי שמצר צעדינו או שאינו נושא חן בעינינו?
ומה אאריך עוד בדברים והרי הכל כ"כ גלוי פשוט ומובן. ואין צריך לפנים אך צריך לבפנים. למעשים ופעולות, ובמרץ ותושי'. אחת היא המוטלת עלינו בשטח זה כיום. לפעול בהחלטיות, בחכמה ובתבונה, ובכל האמצעים הנאותים והראויים, למען הקמת רשימה משותפת אחת של כל החרדים פה ב"ב לבחירות לעירי', מתנגדים וחסידים, ליטאים וגוראים, ויז'ניצאים וכו', ויהא אפילו דבר זה כרוך בויתורים בלתי נעימים, ואף מכאיבים, כהנה וכהנה, הכל כדאי, ובלבד כדי להגיע למטרה הכרחית זו שהיא ממש בציפור נפשינו, נפש עולם התורה פה ב"ב.
אינני יודע מה ליעץ לכבודו בזה אך בודאי הוא יודע היטב את המצב מבפנים ומבחוץ, ועכ"פ יותר טוב ממני, ואת אשר ניתן לעשות למען המטרה החיונית הנ"ל, למען הקמת רשימה מאוחדת, וכאמור, אשר בזה תלוי' כל הצלתינו מרדת לשחת המחלוקת והמלחמה וכל הכרוך בהם.
ואוסיף עוד:
חש אני ומרגיש כנחוש בהחלטתי שהחלטתי, בל"נ, שאם בכ"ז תתקבל ההחלטה האומללה לצאת ברשימה נפרדת, לפעול בענין מבחינתי, וככל רק אשר יהא בידי, ועם חברים לדעה [אשר ברור לי כי רבים רבים המה, ואף אותם שעדיין לעת עתה אינם מוכנים להביע דעתם בפומבי ובברירות], והדברים כמובן ייאמרו ויעשו באופני הסברה ונימוק שיכליים ורגשיים, מאוזנים ונאותים, מהוגנים והגיוניים, ייאמרו ויושמעו בע"פ ובכתב, ביחיד וברבים, כמתאים וכנדרש.
ובודאי – אחשוב עוד – כי אזי, מצב מחודש זה, שמתוך עולם התורה, מאיזה מקום שהוא – יהא אשר יהא – ואולי מכמה מקומות, תצא קריאה המנוגדת והמתנגדת – בטיעון הגיוני ורגשי – לדרך הנקוטה כעת הסבורה שרק כך, שרק על המלחמה ואי הויתור מושתת עולמינו, מצב קיומן של דעות מוגדר וקיים זה, שלא ירתע מכל מהביע את דעתו בכל הנ"ל [אם למרות הכל תתקבל ההחלטה הבלתי מתפשרת בשום אופן על קיום רשימה נפרדת לבחירות לעירי' פה] בבהירות ובהחלטיות לא יסב כ"כ נחת – ואולי גרוע מזה – לכל הסבורים כי אין דעת ופה וכתב לאותם בעולם התורה המשוכנעים בכל ליבם ועומק הכרתם, כי הדרך הנקוטה בזה אינה הדרך הנכונה. לא. לא ולא!
יש עוד להאריך בכ"ז, אך לא זה המקום. אולם סבורני ומשוכנע אני כי עיקרי הדברים ברורים ומחוורים למעכ"ת, ואין צורך לפרט למבינים.
ואוסיף בזה עוד ב' דברים:
א. מכתב זה נכתב בלא שנתיעצתי מקודם אודות כתיבתו עם זולתי, אלא כולו מיזמתי ומחשבתי בלבד.
ב. לא איכפת לי, ואדרבה אשמח (עד כמה שניתן לשמוח בהקשר דברים עגום ומדכא זה) אם יראנו מר למכתבי לכל אשר יחשוב לנחוץ להראותו. ואקוה שישא עמו רק תוצאות חיים ופרי אמת, ואך טוב וחסד, שלום ושלות השקט יבואו לכולנו בעקבותיו ובעקבות כל פעלי העושים והמעשים למען השלום. אכי"ר.
בברכה דוש"ת דוב לנדו
הוספה:
אקוה כי בעקבות הדברים הנ"ל לא יטענו נגדם טענות ידועות ברוח המוסכמות והמפורסמות. כגון: כבר הורה זקו. או, למשל: כך דעת תורה. או, אסור להתנגד אפי' בכי הוא זה לדעת גדולי הדור. או כל מיני חידושי הלכות שנתחדשו לאחרונה, וגם לא לאחרונה, בסוגית ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין וכיוצ"ב. ואם בכ"ז יטענוך, אומר רק זאת בלבד: כל אותם דברים טובים ונחמדים מוכרים לנו היטב ומאז ומתמיד. במחילה, לא היום נולדנו, ואיננו נערים וקטנים, לא מבחינת הגיל ולא מבחינת הכרתינו את הנושאים הללו לא מהיום ולא מאתמול. ובודאי ובודאי שלא עתה יאלפונו דעת ובינה בהם [וכבוד המאלפים במקומם מונח] במה שבוננו אותנו היטב היטב רבותינו הקדושים מצוקי ארץ אשר את מימיהם הנאמנים שתינו בצמאון, וממקור תורתם הנשגבה ותבונתם העמוקה והגות ליבם הטהור זכינו לשאוב כל חד לפום שיעורא דילי'. ודמותם הקדושה ואמרותיהם הנשגבות וקדושת הנהגתם הנפלאה, עוד גם כעת וכיום עומדים וניצבים כחיים לנגד עינינו,מלהיבים את רוחינו, תוססים ושוקקים בקרבינו, ומנווטים את דרך חיינו בתורה, באמונה, בקיום מצות, ובהשקפה תורנית בריאה ומלאה בהירה ויסודית. יבינו זאת כל אלה שלא זכו לכל זאת!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 01:45 |
|
| |
| אור_היום כתב: | | ר' שמואל שלפני עשרים ושש שנה דיבר על דבר אחד לדור
ועל כך שלת"ח אסור לבקר את הממסד
.או למרוד בו
זו דוגמא מובהקת לכשל לוגי מסוג "ייצוג שגוי".
אתה ממציא דברים, מייחס אותם להגר"ש, ואז יש לך קושיות ופלפולים.
הגר"ש לא אמר "דבר אחד לדור", הוא לא אמר "אי אפשר למרוד במנהיג הדור", הוא רק אמר "אי אפשר למרוד ברב שך".
וזה אכן ברור לכל בר דעת, שהרב שך בן ה92 לא אמור לקבל הוראות מר' דב בן ה60.
הרב שך שהוא רשכבה"ג [כמו שכתב עליו הגראי"ל], וכבר 15 שנה מוכתר כ"נשיא מועצת גדולי התורה", לא אמור לשנות את דעתו מפחד שמא ראש ישיבה שמעולם לא נשא בעול הציבור ייצא נגדו "ביחיד וברבים בכתב ובעל פה באופן שלא ינעם בלשון המעטה". |
|
אם העילה היחידה שהגר"ש כתב נגדו, אינו אלא שלילת זכותו לפעול עם חברים לדעה.
אין הרבה הבדל בין הפרש של 16 שנה להפרש של 32 שנה.
התורה אינה מכירה בהפרשים אלו.
ואם הרב שך לא אמור לשנות את דעתו מפחד שהגרד"ל יפעל עם חברים לדעה, הגראי"ל לא אמור לשנות את דעתו מפחד אנשי הפלג...
תוכן מכתב הגר"ש, אינו אלא איסור להביע דעה נגד המנהיג הרב שך.
ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 02:07 |
|
| |
מצג השווא שמציג אור היום כאילו הגרד"ל רצה לצאת למאבק פומבי וחריף נגד הרב שך, משהו בסיגנון מאבקי הפלג, הוא שקר גס ובוטה.
המחלוקת עם החסידים בשביל רוווחים מסויימים היו בעיני הגרד"ל מיותרים ולא מצדיקים מלחמה.
לחשוב שהגרד"ל רצה לעשות מחלוקת עם הרב שך כדי שהרב שך לא יעשה מחלוקת עם החסידים, זו טענה מפגרת ומטומטמת.
הגרד"ל רצה רק לנסות למנוע מהרב שך לצאת למחלוקת זו, בכל אמצעי השיכנוע האפשריים.
האופציה לצאת למלחמה כדי למנוע מלחמה, היא אופציה רק במוחם הקודח של הפלג בעלי המלחמה שאצלם המלחמה זו המטרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 03:11 |
|
| |
אגב, מן הראוי לציין כי מכתב הגר"ש נכתב למעשה כשבוע לפני הבחירות לעיריית בני ברק.
אחרי שהגרד"ל לא מימש את האיומים שלו. והיה ברור שהוא כבר לא יממש אותם.
מה שמוכיח כדברי הכותב שמעלי.
סביר שבגין מכתב זה, דגה"ת הפסידה את קולות תלמידי הגרד"ל (לא ממש הרבה...) אם כי, זכו יחד עם ש"ס ל9 מנדטים. ואילו ג' זכו ב7 מנדטים.
ובזכות בחירות אלו, ירחמיאל בויאר היה ראש העיר חצי הקדנציה השני. אחריו היה עוד פעם אירנשטיין, אח"כ וועדה קרואה. ומכאן ואילך רוטציות על קדנציה שלמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 10:23 |
|
| |
בן_דעת, במקום פלפולים תן הסבר מתקבל על הדעת מה הכוונה "אפעל ביחיד וברבים בכתב ובעל פה עם חברים לדעה באופן שלא יסב לכם נחת ואולי גרוע מזה".
מה הוא תכנן? להוציא מהדורא בתרא של "בירור דברים" עם עקיצות חריפות יותר? לכנס אסיפות שבהם הוא וחבריו לדעה ישטחו את משנתם? לכתוב מאמרים "לא לפרסום" עם התקפות על הרב שך?
שים לב לסגנון החריף והאישי של ה"בירור דברים" וגם של המכתב להגר"ש דויטש. האם ר' דב תכנן להוציא עוד חוברות בסגנון החמור הזה?
הרב שך לא אמור לקבל הוראות מר' דב, וגם לא לחכות שהוא יתקוף אותו באופן "שלא יסב נחת ואולי גרוע מזה".
הוא נטרל את האיום מבעוד מועד.
מעניין האם הרב שך שם לב שהשליח הוא ר' שמואל בן הגרש"ז הזכור לנו מה"בירור דברים".
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 10:26 |
|
| |
בא תסביר אתה מה הכוונה, לאחר שעבר הזמן והתברר שלא עשה מאומה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 12:55 |
|
| |
אור היום כתב
ר' דב כתב מכתב לר' שמואל דויטש, שבו הוא תוקף בצורה חריפה מאד את הנהגת הרב שך.אם זה לא לגטימי אני לא יודע מה זה לגיטמי, הוא לא התייחס לרב שך, הרב שך לא היה האישו, היה פה מאבק רעיוני הנהגתי לגיטמי,
זו צורת הויכח הלגיטמי, לגופם של דברים ולא לגופם של אנשים!!!!!
בא הגר"ש ועשה בדיוק ההפך התייחס לגופם של אנשים,הן לגרד"ל והן לרב שך[ולא רק על הרב שך הוא כתב שאסור לחלוק אלא על כל עיני העידה, רועי ישראל שהקב"ה שתל בכל דוד ודור,,, בלה בלה,]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 13:05 |
|
| |
משום מה תמיד מתברר שאלו שנמצאים בקרבת אלו המכונים "גדוילים" הם תמיד רמאים/נוכלים/פלגנים, כך קרה עם נתי גרוסמן - וכנראה שיש כאלו שחושבים שגם עם ר' שמואל אוירבאך, כך קרה עם דרעי וישי ועוד דוגמאות רבות.
אולי אפשר לגלות מעכשיו מי הנוכלים שמקיפים את הגדוילים הנוכחיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 15:29 |
|
| |
| עובדתי כתב: | | | בא תסביר אתה מה הכוונה, לאחר שעבר הזמן והתברר שלא עשה מאומה? |
|
הוא לא עשה מאומה כי הרב שך נטרל את האיום בנאום פומבי, שבו הוא חלק כבוד לר' דב "הוא באמת תלמיד חכם", אבל גם ענה לו.
והוא לא עשה מאומה כי הוא הבין שהרעיון להאבק ברב שך שהיה אז רשכבה"ג [כלשון הגראי"ל] הוא רעיון מוזר מאד, עד שתימה מה הוא חשב מלכתחילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 17:59 |
|
| |
יפה מאוד.
אם כך, מה היה הטעם לכתוב מכתב נגדו, אחרי שהתברר שהוא כבר לא יממש את איומיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 19:07 |
|
| |
אינני יודע למה ר' דב חזר בו "מהחלטתו הנחושה" לתקוף את הרב שך בגלוי. אתה צודק שזה לא בגלל התגובה של הרב שך שהיתה באיחור.
מכתב ההתקפה של ר' דב הודלף לציבור לפני הבחירות, והוא כלל התקפה וגם עקיצות רמוזות כלפי הרב שך. הקטע האחרון ובמיוחד המשפט האחרון של המכתב, נראה כמו התנשאות ואפילו לעג, וזה חייב תגובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2015 09:41 |
|
| |
התגובה אינה עניינית כאמור, אלא התקפתית על בסיס יש לנו מנהיג, ואנו מאמינים שהוא אינו טועה.
ובנוסף, התגובה כללה ביטויים מאוד מאוד קשים נגד הגרד"ל.
כאשר מדובר היה אחרי שהתברר שאיומיו אינם ממומשים, צריך סיבה לתגובה כה חריפה, מעבר להבנה הטבעית שהיה כאן סוג של ענישה וטרור אישי נגד הכותב.
|
|
|
|
|
