|
|
| נשלח ב-15/3/2016 14:41 |
|
| |
דבורה בריסק שתטול קורה מבין עיניה וכמה שיותר מהר,
מאחר והיא זאת שהיא זו שעיגנה את בעלה של בתה מלתת גט לבתה במשך תקופה ארוכה, (אני לא יודע מה המצב כרגע )
אתם קולטים, בתה של בריסק התחתנה עם אברך אלבוים מנדבורנא, (לשם גם משתייך בעלה של בריסק) והוא קלט עם מי יש לו עסק, והאברך סה"כ רצה לתת גט ולהתחיל חיים חדשים, והשויגער השתמשה בכל האמצעים העומדים לרשותה למנוע מתן גט לבתה, היא כנראה יודעת שלזיווג שני אין לה סיכוי,
אני המלצתי לאבא מהרגע הראשון ללכת להליך להיתר של מאה רבנים, ולהשאיר אותה לכל הרוחות,
האמת, שלדבורה בריסק עצמה אין כל עדיפות על אחרים, הצרה היא, שהיא נתמכת ע"י אירגוני נשים שונים מהשמאל, ויש אומרים אף על ידי הרפורמים,
דרך אגב, היא אחותו של "הרב הידוע" יעקב יצחק קליין מהמנדליסטים שנתן הכשר לרצועות תפילין מזוייפות,
תוקן על ידי בונדמן ב- 15/03/2016 14:46:09
תוקן על ידי בונדמן ב- 15/03/2016 14:50:56
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2016 14:50 |
|
| |
מי שקרא את פסק הדין, לא מדובר באבא שתומך בבנו אלא הוא עצמו בעל העניין, הוא הקובע, והוא המחליט (וגם המלך לדבריו), והבן הוא זה שאולי תומך באביו.
כך שהאבא הוא המעגן. כך כתוב בפסק הדין הנכתב בשפה גבוהה ומשכנעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2016 14:54 |
|
| |
מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים, כִּמְעַט כֻּלָּם, הֵם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר, יֵשׁ לוֹ שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל דַּע, כִּי הַמָּמוֹן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מְשֻׁגָּע. כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִנְּפִילַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַנְּבִיאִים, כִּי 'כָל הַנְּבִיאִים הָיוּ עֲשִׁירִים' (נְדָרִים לח), וְהַנְּבוּאָה כְּשֶׁבָּאָה עַל הַנָּבִיא, הָיָה כְּמוֹ מִשְׁתַּגֵּעַ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיִּתְנַבֵּא" 'וְאִשְׁתַּטֵּי' (שְׁמוּאֵל - א י"ח): וְאֵצֶל הַנְּגִידִים הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה עַל - יְדֵי הַמָּמוֹן שִׁגָּעוֹן גָּמוּר, וְעַל - כֵּן הֵם נַעֲשִׂים מְשֻׁגָּעִים עַל - יְדֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם: (ליקוטי מוהר"ן מהדו"ב סי' סד)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2016 16:42 |
|
| |
| תם_יושב כתב: |  | מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים, כִּמְעַט כֻּלָּם, הֵם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר, יֵשׁ לוֹ שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל דַּע, כִּי הַמָּמוֹן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מְשֻׁגָּע. כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִנְּפִילַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַנְּבִיאִים, כִּי 'כָל הַנְּבִיאִים הָיוּ עֲשִׁירִים' (נְדָרִים לח), וְהַנְּבוּאָה כְּשֶׁבָּאָה עַל הַנָּבִיא, הָיָה כְּמוֹ מִשְׁתַּגֵּעַ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיִּתְנַבֵּא" 'וְאִשְׁתַּטֵּי' (שְׁמוּאֵל - א י"ח): וְאֵצֶל הַנְּגִידִים הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה עַל - יְדֵי הַמָּמוֹן שִׁגָּעוֹן גָּמוּר, וְעַל - כֵּן הֵם נַעֲשִׂים מְשֻׁגָּעִים עַל - יְדֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם: (ליקוטי מוהר"ן מהדו"ב סי' סד) |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2016 00:00 |
|
| |
| סענדי כתב: |  | אני מכיר מקרה דומה, בו עוכב בעל תושב חו"ל -אזרח ישראל (לא עד) מיציאה מהארץ. הבעל הגיש ערעור בבית הדין הגדול, העיכוב בוטל בו ביום לאחר שהבעל הצהיר שהדיונים בנושא מתנהלים בבית דין פלוני ופלוני שבמקום מגוריו [גם צד האשה היתה חייבת להסכים לכך] ולאחר שהבעל השליש גט לבית הדין למקרה שיוכח שהוא לא ציית לדינא. לאחר שני תנאים אלו שוחרר הבעל מיד מעיכוב היציאה. לכאורה, על אחת כמה וכמה, במקרה דנן, שהבעל והאשה שניהם תושבי חו"ל, וגם ההורים שהבי"ד מנסה לכפות עליהם להיות עדים - הם תושבי חו"ל, לכל היותר ביה"ד יכול לחייב אותם לפנות לבית דין במקום מגורם, אבל איך יוכלו לכפות עליהם להעיד כאן בארץ?? [הבהרה: אינני מנסה להצדיק כלל את מעשה הנבלה של עיגון האשה. אבל ההליך שהבי"ד נקט נראה לי קצת מרחיק לכת, ויהיה מעניין לראות מה יגידו על זה בעליון...] |
|
מצחיק לראות איך אתה מביא "ראיה" ממקרה דומה שהבעל השליש גט... מה רצית, שיעכבו אותו בארץ למרות שכבר נתן גט? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2016 12:00 |
|
| |
בית הדין הרבני הגדול דחה אתמול את הערעור שהגביר הגיש. הגביר הודיע שיגיש ערעור לבג"צ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2016 12:21 |
|
| |
אם הסיפור לוקח כמעט שנה, והבעל עדיין במריו עומד, אני מתחיל להאמין כי יש דברים בגו - שמדובר בקפריזה של הבעל ולא בהוריו. האם יש בן נורמטיבי שלא היה 'גואל' את אביו בנתינת גט לאשתו הנכה? או שלא אני מבין מספיק במדת אכזריות ו(מסתמא)כבוד, או עקשנות הונגרית
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2016 12:26 |
|
| |
הבה נמתין להכרעת הבג"צ, אח"כ נוכל לדון אם יש כאן עקשנות של הבעל או של אביו. אני מניח שהכרעת הבג"צ תתקבל בסביבות חודש תשרי הקרוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2016 12:27 |
|
| |
האם אתה באמת סובר שבג"צ הוא כול יכול, ורק הוא יוכל לאבחן היכן טמון הכלב?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2016 12:34 |
|
| |
ממש לא. אבל כל עוד יש לגביר תקווה שתוך זמן קצר הוא יצא מהארץ, הגיוני שהוא יתמיד בעקשנותו, וימנע מבנו לתת גט. אם בג"צ ידחה את הערעור שלו, והוא יבין שהדרך היחידה שלו לצאת עוברת דרך מתן גט, ובנו ימשיך לעגן את האשה. נוכל להבין שהבן אשם ולא האבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2018 02:41 |
|
| |
פסק דין חריג בבית הדין הרבני: האב של הסרבן ייקנס ב-5,000 שקלים ביום עד שיינתן גט פסק הדין ניתן לאחר שהדיינים השתכנעו ששיקר כשטען שניסה לגרום לבנו לתת גט. הוצאות הושתו גם על עורכי דינו בגין התנהגות בלתי הולמת. "הוא מעגנה האמיתי של האשה ועושה כל שביכולתו להנציח את עגינותה", פסקו הדיינים 23.08.2018 אהרן רבינוביץ
בית הדין הרבני בתל אביב קנס היום (חמישי) בפסק דין חריג את אביו של סרבן גט, ופסק הוצאות משפט גם על עורכי דינו באופן אישי. הדיינים הטילו על האב קנס יומי מ-2 בספטמבר בסך 5,000 שקלים על כל יום שבו התובעת לא תקבל גט.
עוד הושתו על האב הוצאות משפט חריגות בסך 50 אלף שקל. על באי כוחו, הטוען הרבני משה מיטלמן ועו"ד יעל נגר, הוטלו הוצאות משפט אישיות בסך עשרת אלפים שקלים לכל אחד. ההחלטה צפויה לעבור לעיונה של נשיאת בית המשפט העליון. בנוסף, קבעו הדיינים כי אם הגט לא יינתן בקרוב, הם ימנו כינוס נכסים על נכס נדל"ן של האב שהוטל עליו עיקול.
הזוג, תושבי ארה"ב, ביקרו בישראל ב-2005. בעת הביקור לקתה האשה באירוע מוחי, ובזמן שהיתה במצב רפואי קשה, החליט הבעל לנטוש אותה ואת שני ילדיהם. מאז נעלמו עקבותיו, בחסות משפחתו ובחסות הקהילה החרדית אליה הוא משתייך. פסקי דין שחייבו אותו להעניק גט לאשתו לא הועילו. סיפורם של הזוג עלה לכותרות בשנים האחרונות לאחר שבית הדין החל להתמקד באב ובהשפעתו על הבן.
הוריו של הבעל מתגוררים בארה"ב. האב הוא איל הון ותורם מרכזי לחסידות ערלוי שמרכזה בירושלים, ובשל כך זכה הבעל במשך השנים להגנה של הקהילה בישראל ובארה"ב. בביקור שקיימו הורי הבעל בישראל, הם זומנו להתייצב בבית הדין בתל אביב כדי לברר עמם את סיבת היעלמותו, וכן להגיב לעדויות שנשמעו בבית הדין על חלקם המרכזי בהיעלמות ובהשתמטותו מתשלום מזונות לאשתו.
במהלך שהותם של ההורים בישראל הוצא נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ, ודרכוניהם הוחרמו כדי ללחוץ עליהם להתייצב ולהעיד בפני בית הדין. מאז התנהלו דיונים רבים בבית הדין הרבני בתל אביב, בבית הדין הרבני הגדול ובבג"ץ, כאשר בכל הזמן הזה אביו של סרבן הגט עדיין בארץ. בית הדין הגדיל לעשות ואף גזר על אביו של הסרבן מאסר בפועל של 30 יום, אך כל אלו לא עזרו - והאשה עדיין מסורבת גט.
פסק הדין שקבעו הדיינים הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף והרב עידו שחר נגד האב הוא חסר תקדים. לדבריהם, הפסיקה נקבעה כיוון שהשתכנעו שהאב תמך בעיגון. "לאחר הליך ממושך ומורכב הגענו לכלל מסקנה כי הנתבע ממשיך לעמוד מאחורי עיגון כלתו וכי אין כל ממש בטענותיו כי פעל לשכנע את בנו לתת גט", אמרו.
"נאמר בבירור: הנתבע הוא מעגנה האמתי של האשה והוא עושה כל שביכולתו להנציח את עגינותה", הדגישו בפסק הדין נגד האב. לדבריהם, "קשה לקבוע מהו המניע הרציונלי המדויק והברור של התנהלותו האכזרית של הנתבע, אך נראה כי פעולותיו נובעות מיצר נקמנות עז ההולך ומתגבר עם התמשכות ההליך ועיכוב יציאתו מן הארץ".
בנוגע להוצאות המשפט שהוטלו על עורכי הדין, כותבים הדיינים כי הם "התנהלו במהלך ההליך באופן שאינו הולם מייצגים משפטיים בפני מוסד שיפוטי. הדבר בא לידי ביטוי בהתנהלות פרועה במהלך הדיונים, בהטחת אמירות חצופות ובהשתלחות בבית הדין". מיטלמן מסר בתגובה: "איני נוהג להתייחס להליכים המתנהלים בבית הדין".
פרופ' אביעד הכהן, המייצג את האשה המסורבת עם עו"ד אסנת שרון מארגון 'יד לאשה' גם בבג"ץ, שם מתנהלים הליכים מקבילים, שיבח את החלטת בין הדין הרבני ומסר בתגובה: "הכל מודים שלאחר כל כך הרבה שנות סבל הגיע הזמן שיינתן גט לאשה והיא תצא לחופשי מ'מאסר העולם' שבו היא נתונה. פסק הדין שלפיו חמיה שותף למעשה העיגון מטילה אות קלון על כל השותפים למעשי עיגון ומתיימרים להיראות כשומרי מצוות בה בשעה ששותפים למעשי עוולה נוראיים".
ממשפחת האב נמסר בתגובה: "האב הביע שאט נפש מסרבנות בנו, ואף הציג בפני בית הדין עדויות חד משמעיות רבות, כגון עדותו של חתן פרס ישראל הרב יצחק גרוסמן, לפיהן לאב אין כל שליטה על בנו הסורר, אשר ממילא עזב את החסידות ואינו הולך בדרכיו. בית הדין בחר להתעלם משלל העדויות שהציג האב, ואף ביקש לפגוע בזכותו החוקתית הבסיסית לייצוג, כאשר הטיל הוצאות אישיות בלתי סבירות על באי כוחו". עוד נמסר מהמשפחה כי בכוונתם לערער על ההחלטה בפני בית הדין הרבני הגדול.
גורם בסביבתו של האב אמר ל"הארץ" כי "הבן לא מקשיב לבקשות האבא. מדובר בילד שכמעט ולא נמצא בקשר עם המשפחה. הוא מוכן לתת גט לאשה רק בארה"ב מאחר ומבחינתו רק כך יוכל להבטיח הסדרי ראייה עם ילדיו".
תוקן על ידי ליבי_ער ב- 24/08/2018 02:45:23
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2018 03:05 |
|
| |
מה פשר הטענה שהוא רוצה לתת את הגט בארה"ב שרק שם יובטח לו הסדרי ראיה ? ולמה מונעים ממנו לעשות זאת ??
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2018 04:26 |
|
| |
| שוקולד_תות כתב: |  | | מה פשר הטענה שהוא רוצה לתת את הגט בארה"ב שרק שם יובטח לו הסדרי ראיה ? ולמה מונעים ממנו לעשות זאת ?? |
|
ציטוט מתוך פרוטוקול בית הדין מלפני שלש שנים:
...במהלך חקירתה אישרה התובעת שקרוב לעשור לא יצרו חמיה וחמותה כל קשר עמה או עם ילדיה – נכדיהם והיא והילדים לא קיבלו מהם תמיכה כלכלית כלשהי... התובעת טענה בחקירתה שאין היא יודעת כלל מה הן הדרישות שלהן היא צריכה להיעתר כדי לזכות בגט המיוחל. בא כוח הנתבעים הציג בפניה מכתב של הבעל לבית הדין, מיום 28.4.2014, אשר צוטט בפסק הדין שחייב את הבעל בגט, ובמסגרתו דורש הבעל כי היא והילדים ישובו לארה"ב לקיים שם הליכים משפטיים. בא כוח הנתבעים שאל את התובעת אם אפשר לומר שמכתב זה פותר את החידה. התובעת ציינה שהחתימה המופיעה על מכתב זה אינה חתימת בעלה והוסיפה שלבעל דרישות משתנות ומתחלפות: לעתים הוא רוצה הליכים בארה"ב, לעתים מבקש את תכשיטיה, לעתים מבקש את הילדים, לעתים רק את הבן ולא את הבת. התובעת אף ציינה שהבעל מעולם לא התחייב לתת לה גט גם אם ימולאו כל דרישותיו אלא הצהיר כי "יחשוב על זה". התובעת סיימה בכך שאין לה כל ספק שכל הדרישות המתחלפות של בעלה אינן אלא דרישות של אביו, וכדבריה (שורה 518 לפרוטוקול הדיון מיום 29.2.16, להלן: הפרוטוקול הראשון) "מה ש[פלוני] אומר יוצא מהפה של אבא שלו."
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2018 07:23 |
|
| |
הוא עדיין תקוע כאן בארץ???
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2018 11:27 |
|
| |
|
|
|
|
|