'קנאות' - הפנים האמיתיות!

נשוא מרתק...וראוי לדיון.
באופן כללי, יש הבדל בין קנאה לקנאות.
האם בדוגמא שהבאת על האישה הסוטה זה לא מעשה קנאות- בירור לה'..האם האישה חטאה או לא..?

קינאה זה רגש שלילי,
אבל כמו כל דבר,יש לאן לנתב אותו.
וקינאה בנישואין , לעניות דעתי המאד דלה.
זה המקום הטוב  שאפשר לנתב אותה.
איש/ה שבן/ת זוג לא מקנאים לו/ה.
בעיני היא אומלל/ה, שכן היא לא נחשב/ ת/נאהב/ת /רצוי/ה, ולא מחפשים את יחודו/ה...
עד כאן  חלק ממה שכתבת. ובשכלי הדל הבנתי:)

אתייחס למגדר השני, כי אותו אני מעט מכירה:)
צריך להיות מספיק כנות וגלויות,
כי אישה אוהבת לפלרטט ולהרגיש מחוזרת.
זה טבע העולם, וזה חלק ממהותה הנשית וטוב שכך.
אין חולק שזה אמור לבוא לידי ביטוי בעיקר בפני בעלה.

אבל, בחיים המודרניים, נשים כ"כ התרגלו להחפצה,
שהן משתמשות  לפעמים (גם בלי לשים לב)בנשיות שלהן ע"מ לקדם אינטרסים שלהן.
ברגע שזה קורה, זה מידרון חלק. ומסוכן.
ובחורות צעירות נופלות בו ,
כי אין להן מושג מה פלירטוט גורם לצד השני,
וכמה דק החבל בין פלירטוט לחטא,
ולא חייב ממש מעשה. מספיקה מחשבה וחיבת הלב.
אין אהבה אפלוטונית בין ידידים,
זה לא קורה.
תמיד זה נשען על הערכה, אינטרסים, נחמדות, חוויות משותפות,ורצון לבילוי משותף
ומשם ההתגלשות רק אורבת בפינה..
אין דבר כזה ידידים, (במיוחד לא במגזר, שדגל בהתבדלות מלאה)
צריך להיות מספיק כנים, שכל ידידות מבוססת על רגשות.
ושמשחקים ברגשות, לא להתפלאות שלפעמים נכווים....

מחכים מדהים!
עניתם כבר על הכל..=)

קודם כל אני לא מבין מה אתה עושה כאן. אתה צריך לשבת בבית המדרש וללמוד. בנית כאן 'חבורה' שלא הייתה מביישת 'שפיץ' מישיבה כלשהי. 

ולענייננו, הדברים רק מחזקים את ההרגשה שהקנאות זו תכונה חיובית סך הכל, אבל צריך לשים לב שלא להגזים. לפעמים אחד הצדדים (בדרך כלל האישה, אל תקחו אישי) מקנא בצורה אובססיבית שמביאה לחיכוכים ומעמידה בספק את יעילותה של הקנאות. אבל אם זה נעשה במידה מדודה, אזי אין בזה שום בעיה, ואדרבה, כמו שציינת, שני הצדדים צריכים לקנאות זה לזה בשביל להוכיח את אהבתם.
תודה על המקורות..