|
|
| נשלח ב-26/2/2016 11:32 |
 |
| |
ההלכה צמחה גם מלמטה וגם מלמעלה. זה לא שיש כאן איזו חקירה שחייבים לבחור בה צד אחד.
אמירות שבני אדם אומרים באופן פרטי בדרך כלל צומחות מלמטה גם אם הן מקבלות הכוונה מלמעלה. דומני שכל מי שחי יותר מ-20 שנה בעולמנו כבר ראה שינויים של כל מיני אמירות שצמחו להן בעיקר מלמטה. צריך לזכור גם שהחינוך פעם היה מאוד מוגבל כך של'למעלה' לא היו יותר מדי כלים להעביר למטה דברים שקורים בחיים הפרטיים. הילד לא למד בחדר שעל קרמבו יש ספק מה מברכים ולכן אפשר לאכול אותו רק בתוך פיתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2016 08:22 |
|
| |
יש
אחדד
יש 2 אפשרויות, או שהמשנה הלכה כעז עיוורת והיכן שהיה נהוג ע"י העם לומר התייחסה והיכן שלא - לא ולא עניין אותה מדוע כאן כן וכאן לא, או שהיתה מודעת לכך שפעמים כן ופעמים לא ואז תיתכנה 2 אפשרויות, או שקידשה את המנהג ללא טעם או שהנוהג נזכר רק לפעמים ובאגב, כמו הרבה דינים. בחר מה נראה לך
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2016 09:54 |
|
| |
גם כשאתה מתווכח עם מישהו בלומדש אתה עושה את זה? כלומר אומר שאו שמה שמוצא חן בעיניך הוא נכון או שכולם מטומטמים? זה לא מועיל לדיון בכלל. המשנה לא צריכה להיות עז עיוורת בשביל לקבל את מה שנהוג בלי דיון. כולנו חיים ככה ובהרבה דברים אנחנו עושים את מה שמקובל בלי לשאול. שים לב שדיונים מקיפים על השאלה מתי מברכים ברכת המצוות הם מאוד מאוד מאוחרים. אני לא חושב שאנחנו צריכים לומר שכולם לפני כן היו עיזים עיוורות. בכל אופן, כפי שכבר כתבתי, על פי דברי בעל (או מי שהוא מצטט) במשנה אין כלל ברכת המצוות אלא רק ברכה על אכילת הפסח. אם באמת ברכת המצוות הופיעה לראשונה בברכה על הפסח, הרי שלדבר על ברכת המצוות במשנה זה אנכרוניסטי. הייתה ברכה על הפסח, ואפשר היה להרחיב אותה. זה שיש ברכה באירוע מסוים (ולא באחרים) לא הופך את כולם לעזים עיוורות. אנחנו מברכים ברכה על אירוע אסטרונומי פעם ב-28 שנה, ולא על כל מיני אירועים אחרים, אז אנחנו עזים עיוורות?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2016 11:21 |
|
| |
סטיה למחצה.
המשנה לא הזכירה את דיני ציצית ותפילין אלא רק בדרך אגב.
הרמב"ם הסביר שכולם ידעו את הדינים האלו ולכן המשנה לא הזכירה אותם.
היה ניתן אולי לומר שה"ה בברכת המצוות, אבל תירוצו של הרמב"ם קשה, שהרי בהלכות ציצית מצאנו מחלוקות של תנאים ראשונים בהלכות הבסיסיות ביותר, וכיצד ניתן לטעון שהדינים היו ידועים ונפוצים?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 28/02/2016 11:26:18
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2016 11:31 |
|
| |
יש הבדל בין נושא שלא הוזכר במשנה שמעלה שאלה אבל לא מהווה הוכחה לאי היכרות ובין עניין שאמור להיות מוזכר במשנה כי היא מדברת עליו ולכאורה מהווה ראיה לאי היכרות. בעניין תפילין וציצית, ברור שהנושא היה מוכר ויש לתהות באמת מדוע אין עליו שום דיון. בעניין ברכת המצוות, הרי שהיה צריך להזכיר ברכות שונות בהקשרים שונים שהמשנה מדברת עליהם כמו שופר מגילה ולולב.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2016 11:46 |
|
| |
יש
ייש"כ על התנא דמסייעא.
אכן היה מתבקש שכחלק מסדר ליל פסח תוזכר ברכה על אכילת מצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2016 19:58 |
|
| |
ברכת התורה והמצוות מוזכרת בתוספתא (ברכות ו, א): מנין על התורה ועל המצוות, ת"ל אשר נתן לך, ואו' ואתנה לך את לוחות האבן. אמנם הרב שאול ליברמן פירש שהתוספתא מתייחסת להכללת תורה ומצוות בברכת המזון, אולם לפי הירושלמי (ברכות ו, א) משמע שמדובר בברכת התורה ובברכת המצוות ממש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/2/2016 07:34 |
|
| |
יש
1. שים את המילה עז עיוורת ( מעזבונו של הרב ע"י) בסוגרים ובבקשה הגב עניינית.
2. מדוע ברכת הזבח בפסח אינה ברכת המצוות רגילה? וה"ה לברכת המגילה. אזכרת שתי אלו אינה תומכת בעמדתך. ההבדל היחיד הוא שהן אינה ברכה רוטיניות הנאמרות תמיד. אכן יש במחקר הטוענים כי הרכות רוטיניוות לא הוזכרו (עדיין קשה מברכת שופר, לולב ועוד רבות), אבל הפתרון שהמשנה סתם קבלה את המנהג תמוהה. וכי המשנה לא נתנה דעתה מדוע כאן כן וכאן לא? ועוד - מדוע המנהג עצמו התקבע דווקא באלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/2/2016 08:31 |
|
| |
מ80
תודה. נקודה למחשבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/2/2016 08:39 |
|
| |
ת"ט
תודה גם לך. לפני זמן מה התלונן בפני אחד מוותיקי הפורום שכבר אין נושאים חדשים. נראה שהוא צדק :)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/2/2016 09:45 |
|
| |
ת"ט
הגבתי לך עניינית. אז לומר לי "הגב עניינית" זה לא לעניין.
ברכת המגילה לא מוזכרת (שוב לפי הדברים שהובאו; לא בדקתי וכל הדיון מבחינתי הוא באוויר), אלא ברכה לאחר הקריאה. יוצא שיש רק ברכת המצוות אחת במשנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2016 01:55 |
|
| |
במשנה בתרומות א,ו מופיע חיוב ברכת המצוות:
א,ו חמישה לא יתרומו; ואם תרמו, תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרילא יתרומו; ואם תרמו, תרומתן תרומה.
ובתוספתא ג, א:
מפני מה אמרו אלם לא יתרום, מפני שאין יכול לברך... מפני מה אמרו בעל קרי לא יתרום - מפני שאינו יכול לברך. מפני מה אמרו ערום לא יתרום - מפני שאינו יכול לברך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2016 02:01 |
|
| |
יפה!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2016 06:46 |
|
| |
ואם נתיר לנו ראיות ממקור שאינו מפורש - כיעבץ - הרי שגם במסכת חלה - האשה קוצה חלתה כשהיא ערומה, וההסבר (הלא כתוב במשנה) נסוב על עניני הברכה
אבל מדוע ש- מקורות ישפיעו על מי שלא הושפע מ ?
|
|
|
|
|
