| נשלח ב-23/1/2016 23:16 |
 |
| |
דמות הבעל או דמות צדיק
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 00:01 |
|
| |
מוזר.
רבי יוחנן היה יפה תואר באופן חריג ומראהו הנאה מוזכר בתלמוד מספר פעמים. הוא נהג בשל כך לעמוד ליד שערי טבילה, כדי שהנשים העולות מטבילת מצווה יתבוננו בדמותו, דבר שיגרום להן ללדת בנים יפים כמותו[21].
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 00:11 |
|
| |
מדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא סימן יג
ג] אמרו רבותינו אשה שהיא מתייחדת עם בעלה, והוא משמש עמה, והיא נותנת עיניה באחר בשעת תשמיש, אין לה ניאוף גדול מזה, שנאמר האשה המנאפת תחת אישה [תקח את זרים] (יחזקאל טז לב), וכי יש אשה שמנאפת תחת בעלה, אלא זו שפגעה באיש אחד, ונותנת עיניה בו, והיא משמשת עם בעלה, ולבה עליו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 00:14 |
|
| |
כיצד אתה מסביר זאת עם סיפורו של ר' יוחנן?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 00:56 |
|
| |
מעמיק
ברוך הבא אל הפורום!
קרא בבקשה את האשכול למשתתפים חדשים, חוקת הפורום. אין די בכך שתביא דבר מעניין לפורום. עליך להגדיר את הנושא, לשאול שאלה ולפרט את צדדיה, להעלות טיעון מנומק, וכל כיו"ב.
אמנם, כיון שהנושא מעניין, ויש כבר תגובות, יישאר האשכול כפי שהוא. אולם ראשית יש להעתיק את תוכן התמונה, מפני שתמונות נעלמות במשך הזמן מן הפורום.
רואים בה מה שהוא כנראה מודעה ולפי התוכן היא נתלתה במקוה של נשים. ויש שם את ההוראה הבאה:
בהוראת הרב מ. א.
בעליה מבור הטבילה
יש לדמיין את דמות בעלך
או דמות של צדיק.
זו הוראה מוזרה, מכמה סיבות.
א. האם ניתן לצוות על אדם לדמיין מישהו ולא מישהו אחר?
השאלה הזו ראויה לדיון ארוך. נראה שלא ניתן לצוות לדמיין דווקא דבר מסויים, אבל ניתן להורות לאדם להתחיל לחשוב בנושא מסויים כך שיהיה לו אינטרס לדמיין דבר מסויים.
למשל, אם מביאים בפניו את הסיפור מן הגמרא על ר' יוחנן שנתן לנשים להסתכל בו כדי שיהיו להם ילדים יפים. זה יזכיר לאשה שעליה לרצות להיות עם בעלה (ולא חלילה לדמיין על מישהו אחר) או לדמיין לנגד עיניה אדם הידוע ביראת השמים שלו. (אם כי מוזר שמבקשים ממנה לחשוב על "צדיק", שהוא מונח חסידי, ולא על למשל "תלמיד חכם".
ב. המקור מן התלמוד כבר הובא כאן. אמנם יש לעיין אם ואיך הפטנט של מחשבה על אדם יפה או תלמיד חכם אמור לעבוד. לכאורה יש כאן השערה לגבי כוח המחשבה והשפעתו על עיצוב צורת הולד. היום אנו סבורים שצורת הולד נקבעת לפי הגנטיקה ואולי גורמים נוספים, אבל לא זוהה, עד כמה שידוע לי, קשר בין המחשבות והמראות שלפני האדם, הגבר או האשה בשעת הזיווג, לבין המראה של הולד. (וחבל שחברנו החכם המיוחד הרב ד"ר הלפרין שוב אינו עמנו, אבל אולי מואדיב ישאל את פראו דוקטור שעמו בבית).
נראה שהמודעה הזו נועדה לחזק את יראת הצדיק של הטובלות ושל הקהילה אבל קשה למצוא בסיס לכך שזה גם "עובד".
פן נוסף הוא השאלה האם יש לעורר את הנשים לנושא הזה באופן הזה. האם אין זו חדירה חטטנית לרשות הפרט של האדם. האם באמת ראוי להתערב ברגעים פרטיים של אדם ולהורות לו על מה לחשוב ומה לדמיין? יש כאן איזו הוצאה של רשות היחיד לרשות הרבים, שמאפיינת לדעתי את התרבות של הפיכת האדם שומר המצוות למין כביכול רובוט של מעשים. אבל אולי זו פרשנות יתר משלי.
כדבר אחרון אבקש להתייחס למשפט הפותח. "בהוראת הרב". האמנם הוראה היא? אם כן, יש בוודאי למצוא את המקור בתלמוד ובתורה שבעל פה לכך שרב יכול ורשאי לחלק הוראות על מה לחשוב בשעה שכזו. מנלן?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 08:22 |
|
| |
בבא מציעא פ"ד ע"א
"ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי "
הדגש הוא בעיקר על ה'גמירי אורייתא', והיופי הוא בעיקר שעל ידו אפשר לתאר אותו כדמות אידיאלית, ולאישה יש גם משיכה לזה באופן טבעי.
עיקר העניין הוא הדמות שעליו מחונך הילד מהינקות, שהוא מה שאימו רואה לנגד עיניה כשהיא מגדלת אותו. וכידוע שבו תלוי עיקר עיצוב נפש הילד גם בעתיד.
אמנם מסתבר שרבי יוחנן השתמש לזה גם עם האמונה הרווחת שיש השפעה ממשית גם לצורה הפיזית שאותה האישה מדמיינת בשעת מעשה, אלא שברור שהוא לא המטרה העיקרית ולא בשביל כך ישב שם רבי יוחנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 10:25 |
|
| |
כעת רק נשאר להסביר את הפער בין הכתוב בברכות כ' ע"א לבין האמור בבא מציעא פד' ע"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 11:02 |
|
| |
מיימוני,
בנוגע לב׳, אמנם איני מתמחה בביולוגיה וטרם הומשחתי לד״ר, אך תמהני עליך היאך הנך מתעלם מדברי תורה מפורשים עת יעקב אבינו פיצל במקלות, סידר העדרים כך שבעת יחם הצאן תראינה כמין העתיד לילד - וכך הוה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 11:11 |
|
| |
המשך המדרש
מדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא סימן יג
שאל מלך הערביים את ר' עקיבא, אני כושי ואשתי כושית, וילדה לי בן לבן, אני הורגה שזינתה תחתי, א"ל יש לך צורות בתוך ביתך, א"ל הן, א"ל צורות ביתך לבנות או שחורות, א"ל לבנות, א"ל כשהיית עסוק עמה, נתנה עיניה בצורות, וילדה כיוצא בהם, ואם תמיה אתה על הדבר, למוד מצאנו של יעקב מן המקלות היו מתייחמות, שנאמר ויחמו הצאן אל המקלות וגו' (בראשית ל לט), והודה מלך ערביים לר' עקיבא. הוי כל אשה שמתייחדת עם בעלה בקדושה, סוף מעמיד ממנה בנים צדיקים, שכן מצינו בחנה
ודבי יוחנן נשאר בשאלה. והגמרא המספרת ודאי נשארת בשאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 19:25 |
|
| |
הוגה, ירוחמ וכולם
אילו היה לנו רק המדרש, שבו רבי עקיבא משכנע את המלך שאשתו הביטה בצורות הלבנות ולכן יצא לה ילד לבן, אזי היינו יכולים לומר שרבי עקיבא סינגר על האשה בטענה שגויה או בגלל שטעה בעצמו, או בגלל שרצה להציל אותה מעונש.
אמנם קשה לנו להתרגל למחשבה שחז"ל יכלו לטעות בעניני מדע, אבל זה רק בגלל שהורגלנו להאמין שחז"ל לא יכלו לטעות במאומה. והרי התלמוד עצמו מביא לנו דוגמאות של טעות של חכמינו בעניני מדע. הרי חכמינו היו תלויים בידע של זמנם. וכבר הגיע לנו חבר חדש שהביא קונטרס שלם שחיבר בענינים אלו.
כלומר, למרות שלא נוח לגלות טעות מדעית אצל חכמינו, זה לא בלתי נמנע ואפשר לחיות עם זה.
אולם מה נעשה אם התורה עצמה לכאורה מורה לנו כלל שגוי מבחינה מדעית, כפי שציין בחכמתו חברנו הוגה- ורושם?
אם נישאר נאמנים למה שמלמד מדע התורשה, יש לנו בעיה. סתירה בין העקרון העולה לכאורה מן הפרשה על חכמת יעקב לבין מה שהמדע מורה. והרי התורה לא תבסס מעשה על אמונה שגויה?
בוודאי שמתם לב שהשתמשתי במילה "לכאורה". ה' עשה ליעקב נס למרות הטעות שלו - ודרך הטעות שלו.
אפשר לבאר את הפרשה בדרכו של פרופסור לזואולוגיה ובוטניקה, הלא הוא יהודה פליקס ע"ה. פליקס עסק בנקודות המפגש בין המדע שהתמחה בו לבין התלמוד והתנ"ך, והשאיר אחריו מחקרים רבים בצומח ובחי. בספרו "חי וצומח בתורה" הוא ניסה להסביר את הפרשה כך שהיא תהלום את ידיעותינו בגנטיקה (=מדע התורשה).
אנסה לסכם את דבריו. (אולי הם כבר פעם הובאו בפורום?).
*****
מבוא
השכל הישר והנסיון המעשי מורים שהצאצאים דומים להורים, החל מרמת הזרע והצומח ועד לבעל החיים. "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע", כל זרע מצמיח צמח דומה להוריו.
אצל בני אדם לא הכל עובר בירושה. "מפני מה אין מצויין תלמידי חכמים לצאת תלמידי חכמים מבניהם - שלא יאמרו תורה ירושה היא להם (נדרים פא א)". זו הדוגמא של פליקס לכך שלא כבר דבר עובר בתורשה.
הסביבה אינה משנה את הגנטיקה. זה הכלל המקובל במחקר מאז מנדל (1865) גם אם החוקים נתגלו ואושרו מחדש רק בראשית המאה העשרים.
האם ניתן להשתמש בחוקי התורשה שהתגלו רק לפני כמאה שנה כדי להסביר את פרשת יעקב, ואולי אף לטעון, כמו פליקס, שיעקב היה מודע להם באיזה אופן ונהג לפיהם כדי להשיג את מטרתו?
******
הסבר מקוצר
לפי פשטותם של פסוקים, יעקב ניסה להשפיע על צורת הצאן העתידי דרך מראה המקלות.
בראשית פרק ל
(לז) וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת:
(לח) וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת:
(לט) וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים:
(מ) וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן:
(מא) וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת:
(מב) וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב:
פליקס מפרש את העסקה בין לבן ליעקב כך. יש צאן "חלקות" כלומר כבשים לבנים ועזים שחורות. ויש "טלואות" מעורבות, כלומר שיש בהן צבע חום בכבשים או לבן בעזים. וקודם לכן מפנה לבן את כל הצאן הלא חלקות, כלומר הטלואות, למקום אחר. לבן מניח שצאן חלקות יולידו אחוז קטן מאד של טלואים ולכן הוא מסכים.
בראשית פרק ל
(לה) וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו:
(לו) וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת:
ההסבר לפי מדע הגנטיקה הוא שהצבע של הצאן מבחוץ נקבע לפי זו הגנים, והגנים האלו מגיעים בזוגות. הצבע החלק הוא דומיננטי. לכן כל צאן שיש לו חלק-חלק, חלק-טלוא, טלוא-חלק, יהיה חלק. רק צאן שהוא בעל הצירוף טלוא-טלוא נולד טלוא.
יעקב גם נתן ללבן את הצאן הטלואים ובכך, לפי אמונתם של בני הדור ההוא, העניק יתרון, אולי יתרון מוחץ, ללבן במניעת הופעת דור של טלואים. אבל זו היתה טעות שמובנת דווקא לפי ידיעותינו בגנטיקה.
מהיכן ידע יעקב לנהוג כך? אולי היתה לו סייעתא דשמיא וחלום נבואי, כפי שסיפר בעצמו אחר כך וכפי שנביא בקטע מסיפור זה להלן.
כלל נוסף במדע התורשה שרלוונטי כאן הוא שבעל צמד "מכלוא" (חלק-טלוא) הוא יותר פורה מן הצמד הטהור (הומוזיגוטי). גם זה מה שראה יעקב בחלומו, לפי פרשנות פליקס.
בראשית פרק לא פסוק יב
וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים
כלומר, המלאך גילה ליעקב שהצאן שיבואו על העזים והכבשים המיוחמות (הממתינות לזכר כדי להתעבר) יהיו בעלי צמדי גנים מהסוג המעורב, חלק-טלוא. מסתבר שגם הנקבות המיוחמות היו מהסוג המעורב. יעקב הכליא אם כן רק את בעלי הגנים המעורבים. בעלי הגנים ההומוזיגוטים (חלק-חלק) שהיו מולידים חלקים לא השתתפו בשלב זה בהפרית הנקבות.
כל זה עבד בלי קשר לתכסיס עם העץ. הרי באמת אין השפעה של המראה על הולדות.
הערה חשובה: פליקס טוען שיעקב אבינו כבר הבין בחוקי התורשה, הרבה לפני שנתגלו שוב במאה התשע עשרה והעשרים. אבל אין צורך להגיע לידי כך. יעקב נהג לפי הפטנטים של הרועים, ולא היה יודע להסביר מדוע זה עובד, ואם היה מנסה לספק הסבר, זה לא היה ההסבר הנכון. אבל ה' כוון את הדברים כך שהוא סייע לזיווגם של בעלי הגנים המעורבים, בזכרים ובנקבות, כיון שהללו פוריים ובעלי און יותר. יעקב עצמו, אילו היינו שואלים אותו, לא היה יודע להסביר מה שמסביר פליקס. אבל זה לא נורא. ה' כיוון אותו בדרך הנכונה, גם באמצעות עצת המלאך בחלום. לא צריך להבין את מדע התורשה כדי להשתמש במסקנות מעשיות ממנו - במיוחד אם יש חלום נבואי שמספק את המידע הדרוש!
יעקב גם בודד את הצאן שהיו לו שלא היו בעלי גנים מעורבים, אותם זיהה לפי און חלוש. אלו הם ה"עטופים" שאותם החזיר ללבן. כך יעקב לא רק סייע להולדת צאן טלואים, אלא שהוא התפטר מכל הצאן שהיו בעלי צמד הומוזיגוטי שהיו מקלקלים את הדור הבא ביצירת ולד חלק! כך אחוז הטלואים אצלו היה צפוי לילך ולגדול.
אם אני מסכם את מה שעולה מפירושו של פליקס, שלא חזרתי על כולו כעת (זה ארוך ומתמטי...), אז כך.
יעקב הציע ללבן חלוקה של הצאן בין חלקים (צבע אחיד, לבן בכבשים ושחור בעזים) לבין טלואים (חום בכבשים ולבן בעזים, מראה יוצא דופן). לבן מיהר להסכים. הוא גם קיבל את הצאן הטלוא.
מה שלבן לא ידע, ויעקב ניחש או שהיתה לו סייעתא דשמיא, הוא שגם בצאן חלק מבחוץ יש בדי.אנ.איי גנים מעורבים, כך שבדור הבא עשוי להיות מפגש של גן טלוא משני הצדדים ויוולד כבש או עז טלוא. מדובר באחוז קטן (רבע) אבל צריך לזכור שהטלואים שיתרבו עם טלואים אחרים יולידו אך ורק טלואים בדור הבא. כמו כן, בכך שיעקב מזהה תמיד את הצאן מהסוג ההומוזיגוטי - העטופים - הוא מרחיק אותו מלהתרבות עם הצאן בעל הגנים המעורבים. את הטלואים הוא מעביר לעדר פרטי משלו, וכיון ששם הצאן תמיד בעל גנים טלואים (כי זו תכונה רצסיבית), גם הולדות יהיו טלואים, ומספרם ילך ויגדל. כמו כן, בעדר המקורי של לבן, שגם הוא יגדל, יהיה תמיד אחוז של צאן עם גנים מעורבים. עכשו צאו וחשבו את מספר הטלואים שמקבל יעקב מעדריו שלו, שם הריבוי הוא רק טלואים, ואת הריבוי שהוא מקבל "מהצד" מהעדר המקורי של לבן שגם הוא הולך וגדל וגם שם יש תמיד רבע טלואים בדור הבא.
אם היו שם שבע עונות המלטה לפחות (כך מחשב פליקס) מספר הולדות הטלואים ילך ויגדל מאד עד למספרים המתוארים בתורה. אפשר לעיין במאמרו כדי לעקוב אחרי המתמטיקה.
ובזה אני חולק על פליקס: השאלה היא אם יעקב היה צריך להבין בתיאוריה של התורשה כדי לנהוג באופן יעיל כמו למנוע את הפרית המעורבים בידי בעלי הגנים החלקים, להסתייע בחולשת האון של החלקים ההומוזיגוטים, ולנצל את העובדה שטלוא ועוד טלואה יולידו תמיד כדוגמתם. לדעתי - לא. ה' כיוון אותו בדרך הנכונה, והשאר היה פיקחות של רועים וריבוי הגדל באופן אקספוננציאלי (אם לא טעיתי במתמטיקה...).
העולה מן הדברים הוא שהפרשה מתארת לנו את נצחונו של יעקב מול לבן הערמומי כאשר יעקב עצמו אפשר שלא ידע להסביר מדוע הוא כל כך מצליח, ואולי, אילו היינו שואלים אותו, היה תולה את ההצלחה בפטנט של צורת העץ החשוף, מפני שלא היה לו ידע בגנטיקה.
וכאשר חז"ל הסתמכו על הסיפור כפשוטו כדי להסיק מסקנה שגויה בגנטיקה, הטעות שלהם, בהסתמכם על האמונה הפולקלוריסטית, היתה כמעט בלתי נמנעת.
מדוע ה' לא גילה ליעקב את ההסבר האמיתי ולא הורה למשה לכתוב אותו בתורה? זו שאלה שלא קשה לענות עליה. התורה לא באה ללמד מדע. היא באה ללמד אותנו איך להיות אנשים טובים יותר. אחד הלקחים מן הפרשה הוא שגם אדם שאינו מבין יותר מדי במדע אבל הוא פיקח וישר וזוכה לסייעתא דשמיא יכול להצליח גם אם בחר מה שבחר לא מן הסיבות המדעיות הנכונות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 19:50 |
|
| |
כבר קדמני המיימוני אז מחקתי את הדברים.
עיקר העניין הוא שלא ברור לי איך אפשר לומר שהתורה טעתה בעניין יעקב כאשר ממש לא ברור מה קרה שם (מהו "מקל לבנה לח ולוז וערמון", מהן "פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות" מהם "מקושרים" ו"עטופים").
תוקן על ידי יש3 ב- 24/01/2016 19:52:20
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 19:56 |
|
| |
מיימוני
לא הבנתי לפי שיטתך המצמצמת שה' רק כיוון אותו, במה בדיוק הוא כיוון אותו. מה התגלה לו מה' ומה הוא פטנטים של רועים (ברור שמה שיעקב עשה לא היה פטנטים ידועים של רועים)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 20:48 |
|
| |
יש
אכן חשוב לשאול כי יש המון פרטים וזה מבלבל.
לפי מה שאני מציע, יעקב ניצל כללים בגנטיקה:
א. הצבע החיצוני (כמו כל תכונה של בעל חיים) נקבע על פי זוג גנים שיכולים להיות מנוגדים (חלק-טלוא) או זהים - הומו-זיגוטיים.
כאשר הגנים מנוגדים, יש גן דומיננטי ויש רצסיבי. החלק הוא דומיננטי.
לכן אם יש לפנינו צאן טלוא, זה אומר שבפנים, בדי.אנ. איי, יש צירוף זהה: טלוא-טלוא.
אם יש לפנינו חלק, יתכן שהוא חלק-חלק אבל יתכן גם שהוא חלק-טלוא או טלוא-חלק.
ב. הדור הבא לוקח גן אחד מהאבא וגן אחד מהאמא. לכן אם שני ההורים טלואים, החדש בהכרח טלוא. אם ההורים חלקים, תלוי מה יש להם "בפנים". אם אחד מהם חלק-חלק, הדור הבא יהיה בהכרח חלק. אם ההורים שניהם חלק-טלוא וחלק-טלוא, לפי ההסתברות יהיו על כל ארבעה צאצאים אחד טלוא ושלושה חלקים.
ג. אבל החלק-חלק פחות בעל און. זה מאפשר לזהותו ולמנוע ממנו להגיע לנקבות. אלו הם העטופים של הפסוק.
בכך משתפרים הסיכויים לצאצאים טלואים, כי ההורים הם אמנם לא טלואים (שלבן קיבל) אבל גם לא חלק-חלק. זה אומר שלפי הסתברות בלבד, רבע מכלל הדור החדש יהיו טלואים.
ד. יעקב לוקח את הטלואים לעדר אחר ושם הדור הבא אך ורק טלואים.
ה. חוזרים על האלגוריתם (מרחיקים את החלק-חלק, ההומו-זיגוטים ומקבלים דור של רבע טלואים.) ושוב חוזר חלילה.
כמה בתיאוריה של התורשה והסבריה על הגנים והדי.אנ.איי צריך לדעת כדי לעשות את זה? מספיק לדעת שצריך להרחיק את הצאן הפחות נלהב לרוץ לנקבות (חלק-חלק) ובעצם זהו זה. השאר מתרחש מעצמו.
לפי הסיפור שמספר יעקב לאחר מכן, יתכן שזו היתה עצתו של המלאך. שהראה לו בדרך החלום כי הזכרים הבאים על הנקבות הנלהבות (חלק-טלוא) הם טלואים. והרי היו חלקים מבחוץ, אבל סימן שהיה בהם משהו שמבטיח שהצאצאים יהיו טלואים.
אם כן, העצה של המלאך היתה לאפשר רק לצאן בעל האון להעמיד ולדות בזמן הטוב לכך, מה שהיה קורה כמעט בלאו הכי.
הנה אם כן שתי התשובות לשאלתך:
א. המינימום שיעקב היה צריך לדעת הוא להרחיק את הצאן שאינו נלהב.
ב. את העצה הזו אפשר יהיה לקבל בחלום.
זה שיעקב הוסיף את העץ בעל המראה החשוף מראה שיעקב לא הבין באמת איך זה עובד. למעשה, עד לגילוי מדע הגנטיקה ולמאמר של פליקס, גם רוב האנושות, כולל חכמינו, לא הבינו איך ולמה זה עובד. אבל העושה כמו יעקב היה יכול לשחזר את התהליך.
יש כאן שני סוגי ידע. ידע כיצד לעשות וידע של מדוע. הידע של כיצד הספיק.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 21:11 |
|
| |
מיימוני
ראשית, צריך גם לדעת שכדאי להפריד את הטלואים שכן הם הומוזיגוטיים.
שנית, מדוע אתה מעדיף לחשוב שהמלאך נתן ליעקב רק את העצה הפרקטית ולא את התיאוריה? מבחינתי הבעיה ברעיון של פליקס הוא שלא ראינו בשום מקום שה' נותן ידע מדעי או טכני. ראינו שה' אומר לשים אורב לעיר, שזו עצה, אבל זה לא במסגרת של עצה אלא במסגרת של הבטחה לניצחון. הרעיון שה' נותן ידע טכני אינו שונה בעיניי מהרעיון שהק נותן ידע מדעי. מדוע אתה רואה את זה כמשמעותי?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2016 23:27 |
|
| |
האשכול נפתח בשאלה. על מי צריכה האשה לחשוב בשעת התשמיש. על בעלה או על הצדיק.. השאלה היום כמו בעבר היא מאד מאד קונקרטית. אני מקווה שהדיון מן השאלה לא הוסט בצורה מכוונת, כי התשובה לשאלה היא ברורה אפילו לרש"י
רש"י יחזקאל פרק טז
לב) האשה המנאפ' - את האשה המנאפת:
תחת אישה וגו' - בהיות' תחת בעלה נותנת עיניה באחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2016 00:12 |
|
| |
ירוחם
בלי להביע כל הסכמה עם תוכן המודעה בראש האשכול-
במקור שהבאת מדובר באשה שנותנת עיניה במישהו אחר מתוך רצון מי*ני, במודעה הנ"ל מדובר על אשה שנותנת עיניה בהערצה בדמות של צדיק שהיא רוצה לראות את ילדיה כמוהו, ללא כל אוריינטציה מי*נית.
...וחבל שאני עוזר לך להחזיר את הנושא המקורי, דווקא הנושא השני הרבה יותר מעניין אותי.
תוקן על ידי כמדומני ב- 25/01/2016 00:14:56
|
|
|
|
|
