ה"סקופ" שבכותרת האשכול לקוח מהמבוא לספרו של הרב מיכאל אברהם "אמת ולא יציב" שיצא לאחרונה. כדי להבין את משמעות האמירה, אכתוב כאן תמצות של המבוא.
בספר "אמת ולא יציב" מציג הרב מיכי אלטרנטיבה לשתי השיטות שנטלו שליטה בעידן הפוסט מודרני. בקצה האחד עומד הפונדמנטליזם הקיצוני שכולנו (?) נחרדים לתוצאותיו, (=אמת ויציב), בקצה השני נמצאים הספקנות והרלטיביזם האין-סופיים שמסרבים להכיר באפשרות של אמת כל שהיא באשר היא, וכדי לאפשר חיים תקינים קובע ש"כל אחד חי כמו שהוא חי" (=יציב ולא אמת).
הרב מיכי מנתח את הפרדוקסים שנוצרים עם העימות בין שתי השיטות הנ"ל ומעמיד שיטה אלטרטיבית שהוא מכנה אותה "אמת וולא יציב". = עמדה פילוסופית הדוגלת בכך שניתן להעמיד אמת כל שהיא על רגלי העובדות המציאותיות, גם אם אנחנו יודעים בחשיבה פילוסופית שלעולם לא נוכל להגיע ליציבות מוחלטת.
העמדה אמורה להוות אלטרנטיבה גם לפונדמנטליזם - "ניתן להיות מאמין/דתי בלי להיות פונדמנטליסט", וגם לרלטיביזם - "ניתן להיות ביקורתי וספקן ועם זאת לחיות את העובדות והאמיתות כאמת אמיתית, גם אם לא יציבה".
בסוף המבוא כותב הרב מיכי:
"השלב הבא בתוכנית הוא יצירת תיאולוגיה יהודית עדכנית, המבוססת על חשיבה רציונלית וביקורתית ודוחה את הפונדמנטליזם. בימים אלו אני כבר בעיצומו של תהליך כתיבת הספר."
נשלח ב-13/2/2016 20:04
כשלעצמי אני חושב שספר כזה יכול להיות מכונן בשדה היהדות, אולי להוות סוג של גשר / פישור בין החזון איש לישעיהו ליבוביץ'.
יש לי רק שאלה אחת לרב מיכי, בתקווה שהוא ישמע על האשכול הזה ויחזור לפחות בחטף לעצכ"ח:
האם לדעתך הגישה שלך תקפה גם ליהודי של "דור המדבר" אם נקבל את ההנחה שהוא שמע את קולו של א-להים?
במילים אחרות: האם הגישה שלך היא גישה של "לכתחילה" = כך ברא א-להים את עולמו וכך הוא נתן את תורתו? או לחילופין גישה של "בדיעבד" = כך אנחנו נאלצים לחיות בעקבות המרחק ההיסטורי שלנו ממעמד הר סיני ויציאת מצרים?
חשוב להדגיש שהשאלה נכתבת לרב מיכי, בעקבות ההנחה שהוא מאמין (אמת ולא יציב) בתורה משמים ובניסי יציאת מצרים. השאלה אינה רלוונטית למי שסבור שמעמד הר סיני אינו לא אמת ולא יציב. לכן אין טעם לערב בדיון את הצד הזה.
נשלח ב-13/2/2016 21:31
"במילים אחרות: האם הגישה שלך היא גישה של "לכתחילה" = כך ברא א-להים את עולמו וכך הוא נתן את תורתו? או לחילופין גישה של "בדיעבד" = כך אנחנו נאלצים לחיות בעקבות המרחק ההיסטורי שלנו ממעמד הר סיני ויציאת מצרים?" לא הבנתי את השאלה - האם המרחק ההיסטורי שלנו הוא לא חלק מ"כך ברא א-להים את עולמו וכך הוא נתן את תורתו"?
נשלח ב-14/2/2016 00:26
מה כל כך גרוע בלהיות פונדמנטליסט?
נשלח ב-14/2/2016 00:30
יש3 כתב:
לא הבנתי את השאלה - האם המרחק ההיסטורי שלנו הוא לא חלק מ"כך ברא א-להים את עולמו וכך הוא נתן את תורתו"?
כך ברא את עולמו - כן. כך נתן את תורתו - לא בטוח.
נשלח ב-14/2/2016 00:37
אריאל73 כתב:
מה כל כך גרוע בלהיות פונדמנטליסט?
בין 99% ל- 100% מהפונדמנטליסטיים טועים, וממילא רוצחים לחינם. כי או שכולם טועים או כולם חוץ מאחד.
אלא שכל פונמנטליסט אכן אומר שהוא האחד הצודק וכולם טועים, לכך בדיוק באה שאלת הבירור שלי: האם הרב מיכי סבור שאין לפונדמנטליזם מקום כלל בעולם הזה, או שבמקרה בתקופה זו אין לנו אפשרות לדעתו להיות בטוחים כל כך בדרכנו.
לפי הצד השני יכול אכן אריאל לבוא ולומר שלדעתו יש גם בדורנו אפשרות להיות ברמת וודאות שמצדיקה פונדמנטליזם, הצד הראשון יצריך כמובן נימוק משכנע.
נשלח ב-14/2/2016 09:51
כשהוא נתן את התורה, הוא לא ידע שיווצר מרחק היסטורי?!
נשלח ב-14/2/2016 09:56
ידע ונתן על דעת שבתחילה יהיו פונדמנטליסטיים ואחר כך לא.
כמובן הכל אולי, אני רק מסביר את הצד הזה.
נשלח ב-14/2/2016 10:02
אם על דעת זה נתן, אז זה לכתחילה.
נשלח ב-14/2/2016 12:16
ההוראה הראשונה של אנשי כנסת הגדולה: הוו מתונים בדין. פירש רבי יונה מגירונדי: למורים הוראות ולפוסקין הוראות ולפוסקין את הדין אמרו לבל יסמכו במחשבה ראשונה אך בהמתנה גדולה ובעיון דק לבל יטעו בשיקול הדעת. והספורנו פירש: על היפך גויי הארץ ששופטים בגאוה ובזרוע.
האם תולדות ישראל מבית שני ואילך אינם התעלות רוחנית כאשר רוב ישראל מחזקים חכמים במתינותם וונשמעים להוראותיהם ותקנותיהם ולהבדיל ירידה רוחנית כאשר פונדמנטליסטים מתנשאים על חכמי ישראל וגוררים המונים אחריהם?
נשלח ב-14/2/2016 14:18
יש3 כתב:
אם על דעת זה נתן, אז זה לכתחילה.
אולי לא הסברתי את עצמי מספיק.
ברור שאתה צודק לגבי זמנינו, ועדיין יש הבדל גדול אם זו הייתה כוונתו שתהיה ההשקפה גם בדור המדבר, או שהכוונה הייתה שאז התורה כן תהיה פונדמנטליסטית במובן של וודאות מוחלטת.
נשלח ב-14/2/2016 14:38
התורה שניתנה למשה רבינו היתה בודאות מוחלטת, כי אם היה ספק, משה יכל לשאול את הקב"ה ולפסוק הלכה בנבואה. מיהושע ואילך לא בשמים היא, אלא ניתנה לבני אדם. כלומר, ספיקות אמורים להיות מבורריםבסנהדרין ע"י חכמי כל דור.
נשלח ב-14/2/2016 14:43
אמר רבי ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה (בפסק הלכה בלא נטיית דעת לכאן ולכאן) לא היתה לרגל עמידה. פירש הרב מנחם כשר: זו בחינת התורה, שלא הכריעה בספיקות מסוימים, רק נתנה לנו את עצם הדברים והיסודות ועל פיהם צריך האדם לברר לו את ההלכה הפסוקה.
נשלח ב-15/2/2016 03:57
מה כל כך גרוע בלהיות פונדמנטליסט
הבעיה היא בתוצאות: הגדישואת הסאה או הקדישו את הסאה, וד"ל.
נשלח ב-15/2/2016 07:38
נישט לדעתם זו המידה. מי מפיס?
נשלח ב-15/2/2016 08:34
התכתבות שלי עם הרב מיכי בעקבות האשכול
הרב מיכי: שלום רב.
אני כבר לא מחובר לעצכ"ח ולכן איני יכול לכתוב שם.
הגדרתי בהקדמה את הפונדמנטליזם, להוציא מטעויות רווחות. רגילים להתייחס לפונדמנטליזם כקיצוניות, ורואים את הבעיה בקיצוניות שלו. אבל הפירוש המילולי והאמיתי הוא אחר: העמדת האידיאולוגיה מעל לחשיבה הביקורתית. הקיצוניות היא תוצאה (לא הכרחית). גם הבעיה בפונדמנטליזם לדעתי אינה הקיצוניות אלא עצם זה שלא מעבירים את הרעיונות בשבט הביקורת. מבחינתי גם פונדמנטליזם שדוגל באידיאולוגיה של לעזור לזולת בלי להעביר אותה בשבט הביקורת סובל מאותה בעיה.
לגבי השאלה (שלא עד הסוף ברורה לי) על דור המדבר, מעולם לא הייתי בדור המדבר ולכן לדעתי זו שאלה היפותטית שאיני יכול לענות עליה. זה דומה עליי כאותה שאלה מה הרמב"ם היה סובר אם היה חי בזמננו. שאלה חסרת פשר כמובן, כי אם הוא היה חי בימינו הוא לא היה הרמב"ם אלא מישהו אחר.
תיאולוגיה עדכנית פירושה תיאולוגיה לדורנו (זה מה שקרוי אצלי עדכני).
כל טוב,
מיכי
אני: ...לגבי דור המדבר, השאלה היא עקרונית ולא היסטורית. זאת אומרת, האם אתה סבור בתפיסת העולם הדתית שלך שיתכן מצב של וודאות דתית מוחלטת מעל ומעבר לכל ספק? כמובן שאני מדבר לאחר הביקורת הצולבת הנדרשת.
הרב מיכי: ברור שלא. אין וודאות בכלום וזו בדיוק טעותו של הפונדמנטליזם. מאידך, אין לזהות אמת (או אמונה) עם וודאות. אלו שמסיקים מחוסר הוודאות חוסר אמונה טועים באותה טעות עצמה. כמובן שמי שנמצא במצב אנושי אחר, כמו נבואה, אין לי דרך לשפוט אותו (אף פעם לא הייתי נביא). אני מדבר על המצב האנושי הרגיל.
