צרות? אסונות? נזקים? הזמן גרמא! אנו בשנה מעוברת...

כותבים שנה מ.

זה מעורר אסוציאציות אצל קוראי המודיע.

הסתפקתי אם להגיב ד"ת במושב לצים זה, אבל אגיב בקצרה.
הרעיון  שעיבור עניינו דין מופיע רבות בכתבי המקובלים, דוגמא אחת  "כי הקטנות הוא דין, והעיבור הוא דין קשה לגמרי, חושך ממש, והיניקה - דין יותר מתוק, אך שניהם שמות דאלקים כידוע". (כללים ראשונים לרמח"ל כלל כג).
ומשום כך מזכירים בשנה מעוברת בתפלת ר"ח 'ולכפרת פשע'.
העבור מזכיר את החסרון (מיעוט הירח), אך העיבור בסופו של דבר משלים את החסר, וכן נקוה שכל הדינים הקשים שעוברים עלינו בשנה זו (מוצאי שביעית), יתהפכו לרחמים וחסדים, ויקויים בנו מאמה"כ 'אודך א-לי כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני'. בב"א.