| נשלח ב-22/2/2016 22:47 |
|
| |
תפילה על הגשם
הגמ' ביומא מתארת את תפילתו של כהן גדול, ביום הכיפורים, בקודש הקדשים.
תלמוד בבלי מסכת יומא דף נג עמוד ב מתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. מאי מצלי? רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא, תרוייהו משמיה דרב אמרי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. - שחונה מעליותא היא? - אלא אימא: אם שחונה - תהא גשומה. רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה: לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה, ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנס זה מזה, ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים. רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא, שדא מטרא עליה. אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא. כי אתא לביתיה אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת. אתא מיטרא. אמר רבי יוסף: מאי אהניא ליה צלותיה דכהן גדול לגבי רבי חנינא בן דוסא.
התפילה של עוברי דרכים יכולה להפסיק את המטר, עד כדי כך, שבתפילתו הקצרה שכהן גדול מתפלל בקדש הקדשים הוא מבקש שלא תיכס תפילת עוברי דרכים לפני הקב"ה.
הגמ' בשבת, על הפסוק "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר +ישעיהו ה+ ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר +דברים ד+ ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.
וכתב רש"י שם:
רש"י מסכת שבת דף עה עמוד א
לעיני העמים - שחכמה הניכרת היא, שמראה להם סימן לדבריו בהילוך החמה והמזלות שמעידין כדבריו, שאומר שנה זו גשומה והיא כן, שנה זו שחונה והיא כן, שכל העיתים לפי מהלך החמה במזלותיה ומולדותיה, במזל תלוי הכל לפי השעה המתחלת לשמש בכניסת החמה למזל.
ואני לא מבין, הרי תפילת עוברי דרכים יכולה לשנות שבמקום שירד גשם, לא ירד, אז איך אפשר להוכיח מהגשמים את החשבון של המזלות? הרי יתכן שהחכם יאמר שירד גשם, וזה באמת נכון על פי המזל, ובאותה שעה יתפלל עובר דרכים שלא ירד, ואז יצא שאין פה לא חכמה, ולא בינה. איפה ההוכחה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 07:03 |
|
| |
<הגמ' ביומא מתארת את תפילתו של כהן גדול, ביום הכיפורים, בקודש הקדשים>
הגמרא ביומא אינה מתארת את תפילתו של כהן גדול ביום הכיפורים בקודש הקדשים, אלא בבית החיצון-מחוץ לקודש הקודשים
את השפעת המזלות אתה כן מבין?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 23/02/2016 07:18:15
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 07:32 |
|
| |
רש"י מדבר על תחזית כללית ולא על תחזית רגעית. אמנם ניתן להקשות מה יהיה אם כח הולכי דרכים יתפללו כל העונה. ועל זה נאמר ויש להקשות בדוחק. (וניתן גם לתרץ בדוחק)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 08:14 |
|
| |
נישט, אתה צודק, אני רק הבאתי מקור לכוחה של תפילתו של האדם על הגשם.
לגבי המזלות, אני לא מבין, והלוואי שהייתי מבין את חכמתנו ובינתנו לעיני העמים, אבל אני מוכן לקבל את דברי רש"י גם אם אינני מבין את החכמה הזו.
תלמיד,
תפוס את העיקרון. תפילה יכולה להביא גשם, או לא להביא גשם. וכשמדברים על הוכחה לחכמתנו ובינתנו אני מצפה שההוכחה תהיה אבסולוטית ולא נתונה לשינויים גם לא על ידי תפילה
נניח, אם חכם יהודי בודק במזלות, ומוציא תחזית לשנה הקרובה שתהיה שנה שחונה, אחרי חודשיים מגיע חוני המעגל, עושה עיגול ולא זז משם עד שירדו גשמי ברכה. אם כן התחזית של החכם לא עלתה בקנה אחד עם המציאות, אז איזו מן הוכחה זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 09:59 |
|
| |
לא הבנתי. אתה מקשה על כך שמקורות שונים אומרים דברים שונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 10:03 |
|
| |
אתה מצפה שהוכחה מסויימת תהיה אבסולוטית
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 10:39 |
|
| |
עומד בפרץ
השאלה ששאלת היא על כל תפילה, וכיצד היא מבטלות גזירה.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2294289&forum_id=1364
________________________ אף שבמשנה (יומא ה, א- נג, ב) נאמר במפורש, שהכה"ג היה מתפלל את תפילתו הקצרה בבית החיצון (מחוץ לקודש הקדשים), הרי שמצאנו שהיו שכתבו שתפילת הכה"ג היתה בקודש הקדשים, שהגרי"פ פערלא ("ספר המצוות לרס"ג ח"ג, עמ' רכא טור ב) ציין אליהם, ועל דבריהם הוא שאל: הרי במשנה נאמר שהתפילה היתה בבית החיצון ולא בקודש הקדשים? והשיב: "... ועכצ"ל שלכל ההיכל קראו כן, ע"ש בית קדשי הקדשים שהיה שם, וכדי להגדיל מעלת קדושת ההיכל לנגד מקומות שבחול". אלא שבדברי ה"ספר חסידים" ("מקיצי נרדמים", (ברלין תרנא) סי' תצה) שהגרי"פ ציין אליו, נאמר במפורש שתפילתו הקצרה של הכהן היתה היתה לפני ולפנים: "ביום הכיפורים נכנס [כהן גדול] לפני ולפנים, ואותו מקום שהיו מקטירים הקטורת היתה נשמעת התפילה שהרי כהן גדול היה מתפלל תפילה קצרה בבית קדשי הקדשים, ואם היתה תפילה נשמעת בחוץ כמו מבפנים, לא היה צריך להתפלל לפני ולפנים ... כי כהן גדול שנכנס לפני ולפנים יתפלל שם במקום הקטורת, לפי שכתוב בענן אראה על הכפרת".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2016 12:59 |
|
| |
יש בהגות היהודית מי שסבר שתפילה לא מבטלת גזרה ויש לה מטרות אחרות. אמנם נראה לי שלא צריך להגיע לשם. אני לא חושב שהתכוונו להגיד שכל פרט ופרט תלוי בכוכבים, אלא רק הכלל ובפרטים יש חופש שתפילה יכולה לשנות בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2016 03:16 |
|
| |
(בלי קשר לנאמר לעיל)
עומד לו יהודי לפני מאה שנה ומביט בבור המים המתרוקן, אחר כך מביט בקצה השמים הצחיחים כשדאגה עמוקה מכרסמת בלבו, איך אוכל להשקות את בניי ובנותיי אם לא יהיה גשם, על הצאן והשדות הוא כבר כמעט ולא חושב, ואז הוא פורץ בבכי ומבקש מאלוהים גשם.
//
עומד לו יהודי בשנת 2016, מוזג לעצמו מים מינרלים וקורא בעיתון שר' חיים קנייבסקי קורא לציבור להתפלל תפילת גשם עקב עצירת הגשמים, בלבו הוא אולי חושב איזה מזל שלא יורד גשם כי לא הספקתי לאטום את גג הסוכה, ואז בתפילת האוטוסטרדה הוא דוחף גם את תפילת הגשם, כן כן מאוד חשוב תפילת גשם הרי חז"ל תיקנו לנדנד לאלוהים כמה שיותר, למרות שיותר חשוב לו שהבורסה יעלה. ואני הקטנה רק שואלת האם הרבנים עצמם כן מוטרדים אם יש או אין גשם? לא עדיף להתפלל שהחילונים יחליטו להעסיק מורות חרדיות, ככה יהיה לנו יותר אפשרויות לקנות מים מינרלים ולהתפרנס בכבוד.
סתם מחשבות של אמצע הלילה, ושוב סליחה על ההתפרצות לאשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2016 16:29 |
|
| |
לכן קבע החזו''א שבימינו אין גוזרים תענית על הגשם. אם תרצו תוכלו לראות כאן את השמרנות והחידוש המעורבים זה בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2016 19:29 |
|
| |
למה לגזור תענית על הגשם?. כשאפשר להקים מתקן התפלה.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|