|
|
| נשלח ב-7/3/2016 16:27 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | המשנה הזו כנראה לא מתאימה לו משנה מסכת אבות פרק א משנה יא
[יא] אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל: |
|
נתתי דעתי עד כמה מתאימה המשנה שהבאתי לנושא
מחבר המשנה הוא אבטליון= אב טליה. אבי התינוקות, התנא שצריך לענות לשאלת התינוקות של בית רבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2016 17:47 |
|
| |
יש
אני כנראה הייתי צריך לכתוב יותר ברור, ולתת יותר מקום לכף זכות.
כאשר כתבתי ש"שיבלים הן לשון זכר" התכוונתי שהסיומת היא של זכר, כלומר האותיות "ים", לא ששיבולת היא לשון זכר.
ומתברר שגם אותי היה קשה להבין, אז מה לי להלין על ילד של חיידר בכיתה ב' שנפל בכך, אם אכן נפל בכך.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 09:48 |
|
| |
<פרעה היה במצרים. הוא לא ידע עברית>
בתו ידעה עברית?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 08/03/2016 09:53:25
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 09:59 |
|
| |
למען כבודו של הרב קנייבסקי נקווה שבניגוד לנאמר בכותרת האשכול,התשובה השקרית והמטופשת הזאת לא מייצגת את שיטתו הכללית בתשובות.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 08/03/2016 10:01:11
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 11:04 |
|
| |
אפריים
אתה כנראה לא בקיא בתשובות שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 11:07 |
|
| |
http://www.yeshiva.org.il/midrash/3053
בקיאותו של יוסף
יוסף הצדיק שלט בשבעים לשון, ומעלתו גברה על פרעה משום שיוסף ידע גם את לשון הקודש. ובמצרים היה חוק, שמי ששולט בשפות רבות יותר, הוא הראוי לשלוט ולשבת על כסא המלכות. וכשבא יוסף ועמד לפני פרעה, הוא פנה אליו בלשון הקודש ואמר לו "שלום עליך", אך פרעה שידע לא הבין את דבריו, ושאל אותו באיזה שפה הוא מדבר? ואמר לו יוסף, אני גדול ממך שאני יודע שבעים שפות וגם את לשון הקודש. וכשראה פרעה שמקום מושבו בסכנה, השביע את יוסף שלא לגלות את העניין (עיין מסכת סוטה דף ל"ו, וברש"י בראשית פרק נ' פסוק ו').
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 13:02 |
|
| |
הגמ' שם (בסוטה) גם אומרת "אגמריה ולא גמר", כלומר יוסף ניסה ללמד את פרעה אבל פרעה לא הצליח ללמוד. כנראה שמכאן הרב קנייבסקי הסיק שפרעה היה מסוגל לדבר עברית אבל עם שגיאות...
[כמובן שזה בצחוק; כל האשכול הזה נראה לי כפלפולי הבל]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 16:42 |
|
| |
ירוחם,האם אתה יכול להביא עוד דוגמאות לתשובות של הרב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 17:05 |
|
| |
לעשות קצת סדר.
א. פשט במקרא ושאלת הילד
במקרא יש תופעה ידועה של אי התאמה בין זכר ונקבה דקדוקיים.
הילד שלח לר' חיים קנייבסקי שאלה על אי התאמה כזו, שלאחר הגהתו של מ מתקבלת על הדעת.
ב. תשובתו של ר' חיים
התשובה מתאימה אולי למדרשים, כפי שהביא כאן יש בשם מסכת סוטה.
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לו עמוד ב
א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, בשעה שאמר לו פרעה ליוסף: ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו', אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו? אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו: אמרו לו: א"כ, יהא יודע בשבעים לשון! בא גבריאל ולימדו שבעים לשון, לא הוה קגמר, הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד, שנאמר: עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (שפת לא ידעתי אשמע). ולמחר, כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה. אישתעי איהו בלשון הקדש, לא הוה קא ידע מאי הוה אמר, א"ל: אגמרי! אגמריה ולא גמר, אמר ליה: אישתבע לי דלא מגלית, אישתבע לו. כי א"ל: אבי השביעני לאמור, א"ל: זיל איתשיל אשבועתך, אמר ליה: ואיתשלי נמי אדידך! ואף על גב דלא ניחא ליה, א"ל: עלה וקבור את אביך כאשר השביעך. י
בקצרה: כאשר ביקש פרעה למנות את יוסף מחו האצטגנינים, וכדי להשתכנע היה על יוסף להיות בקיא בשבעים לשון. מלאך בא ללמדו וגם הוסיף לו אות משם ה' ואז הצליח. פרעה ביקש ללמוד עברית ולא הצליח, והשביע את יוסף שלא יגלה זאת. כאשר ביקש יוסף לצאת לקבור את אביו נימק זאת בשבועתו, ואיים על פרעה שאם יבקש ממנו להפר את שבועתו זו יפר גם את השבועה לא לגלות את חולשתו של פרעה.
הבעיה בקיצור, כפי שהובא כאן מדברי הרב מרדכי אליהו, שסיפורים כאלו נתפסים בתור תיאור היסטורי. וזה כמובן לא מתחיל מהיום ולא אצל ר' חיים קנייבסקי.
וכאן נדמה שפעורה תהום עמוקה. המאמינים במדרשים כאלו יסברו שאלו שאינם מאמינים שהם היסטוריה הינם כופרים בתורה שבעל פה. ואילו אלו שאינם יכולים לקבל שזו היסטוריה, כמוני, עלולים לבוא לידי זלזול באלו שמאמינים בהם נגד כללי יסוד של עיון, מה שנקרא לעתים "השכל הישר".
ג. התשובות של ר' חיים ומטרתו של ר' חיים
אין לי כאן תשובות מזומנות לצטט, וחיפשתי בגוגל ולא מצאתי, אבל בכל חנות ספרים בני ברקית יש מן הסתם מן הספרים שמוציאים עם "קונטרס תשובות". אלו שאלות ארוכות ותשובות של כמה מילים.
וכאן, לפי הפירסום, ר' חיים מודה שכל מטרתו היא "לחזק". לחזק. לא ללמד תורה. לא לברר אמת. לעשות טוב לשואל כדי שירצה להמשיך ללמוד וירגיש חשוב, כך אני מבין זאת!
ד. מחיר החיזוק
האם התמיכה בשאלות כאלו והאם התשובות שלעתים ניתנות אינן עולות במחיר גבוה מדי? ביזוי תורה? ביזוי הרב עצמו? הרגלת הציבור לאמונות סרק?
זו הבעיה שגררה, אני משער, את מואדיב לחרוג ולמחות נגד הגישה הזו, וגם אני איני שלם איתה. אבל לכן טרחתי ופתחתי את האשכול, כדי להראות את המניע המשובח של ר' חיים. ושמא מפני שזו גם דרכי שלי, ואמונתי שלי, שראוי לחזק כל אדם במקום בו הוא נמצא.
ה. הסתייגות לעתיד לבוא
כל מה שצריך לעשות, אני חוזר על מה שכתבתי, הוא להוסיף מילות הסתייגות מעטות. זה מה שאומר המדרש, אם אנו לומדים אותו כפשוטו. המילה "אם" מועילה מאד. או "כך זה נראה באופן הפשטני שבו אנו מעיינים בדבר כעת" וכו' וכו'.
***
יש
יש פלפולי הבל וכזו היא שאלתו של הילד ויותר מזה התשובה שמיוחסת לרח"ק. אבל העיון בפלפולי הבל, כפי שהובא כאן פעם בשם גרשם שלום על אמונות טפלות, העיון הוא חשוב ומהוה כבר מחקר שיכול לתרום הרבה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 17:06 |
|
| |
ושכחתי: איקון ירוק ליש על בירור המקור לדברי הרח"ק! לא שאני מסכים שיש בכך נסיון של הדרשן להבין היסטוריה. אני כן סבור שבמסגרת המגמה להבין כל מדרש כפשוטו, זה יכול להיות מקור.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 18:18 |
|
| |
"במקרא יש תופעה ידועה של אי התאמה בין זכר ונקבה דקדוקיים"
כפי שכבר כתבתי אין כזו תופעה. יש תופעה של התחלפות ן' בם', מה שמביא לכך שבצורות שבהן ההבדל בין זכר ונקבה הוא ההבדל בין ם' ון' (צורת רבים של הכינויים בגוף שני ושלישי וצורות פועל בעבר ברבים בגוף שני) חלק מצורות הנקבה נראות כמו צורת זכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 19:59 |
|
| |
אם הילד שאל - אחריהן, התשובה של הרב נשמעת לא לעניין. אם הילד שאל - אחריהם, למה פרעה ידע עברית בפסוק המתייחס לשבע פרות ולא ידע עברית בפסוק המתייחס לשבע שבולים? ילדים שואלים שאלות חכמות, ויש לצפות מרבנים שישיבו תשובות סבלניות ומפורטות. אזי לפחות השמועה אודות דבריהם תהיה ברורה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 20:26 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | | | ירוחם,האם אתה יכול להביא עוד דוגמאות לתשובות של הרב ? |
|
זו לא מצווה לדבר לשון הרע, היודע יודע ומי שלא יודע לא יהיה חכם יותר אם ידע.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2016 21:40 |
|
| |
התירוץ היחיד שמתקבל על הדעת לנוסח התשובה של הרב קנייבסקי הוא חוסר זמן. כי כדי להסביר לילד בכתה ב' כלל פשוט יחסית של דקדוק עברי הרב היה צריך לכתוב כמה משפטים בנוסח כזה שהיה גם מחזק את הילד וגם מלמד את הילד. הרב קנייבסקי שכידוע עסוק מעל לראש נאלץ לקצר ועל זה נאמר :החיפזון מהשטן.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2016 00:18 |
|
| |
השאלה הראשונה בחשיבותה היא למעשה, השאלה שהילד שאל את המלמד.
וזו באמת שאלה: מה אומרים לילד ששואל שאלות, שהתשובה שלהן בשבילנו,
לפחות עד היום היא/הייתה "כי ככה"?
מפריע לי שהתלמיד יצא 'טיפש' שצריך 'לחזק' אותו- הוא לא מרגיש חלש ולא טיפש. הוא מרגיש
(לפחות לדעתי) שהוא הבין משהו שהמבוגרים סביבו לא הבינו. והוא מעז לשאול את הרב של הרב שלו.
זה לא מעשה של חלשים הזקוקים לחיזוק, זה מעשה של חכמים הרוצים להבין לעומק. ומרגישים בנוח (!).
אולי הייתי עונה לתלמיד שהתורה כתובה בכוונה בשפה שירית, לכן יש תחלופה בין צלילים (או משקלים לשוניים וכו').
|
|
|
|
|
