|
|
| נשלח ב-9/3/2016 06:58 |
 |
| |
ציפור
ברוך הבא אל הפורום!
אני רואה שהציטוט הקצרצר שלי טעון הבהרה.
נראה לי שאנו מבינים את המונח "חיזוק" בשני אופנים שונים.
אתה פירשת זאת כאן כאילו השואל הוא חלש יחסית לאחרים, נניח ביכולותיו, וחש חלש, ולכן "חיזוק".
אני הבנתי זאת שהשואל רוצה שישבחו אותו על השאלה, שהרי בתרבות שלנו של לימוד התורה, שאלות הן סימן לכך שהשואל אינו רק חוזר כמדקלם על הלימוד, אלא מנסה להבין. או שהוא הצליח לגלות לא נקודת תורפה אלא מקור להיסק כלשהו שהינו גילוי נוסף בתורה האינסופית. בכל אופן, שאלה אינה סימן של חולשה וחוסר הבנה אלא של התקדמות ותגלית.
החיזוק אם כן הוא מעין המשפט הארוך הבא: שמתי לב שאתה לומד יפה ומעיין וחושב והצלחת: או למצוא דבר שצריך הסבר ולכן זה בירור נוסף במטלה האינסופית של הבנת התורה באופן טוב יותר או שמצאת שאלה מחודדת שיש בה שני צדדים של "כיצד עלי לנהוג" וגם זה חידוש, והרי מצוה להגדיל ולהרבות את התורה.
יש כמובן לדון על שתי הנחות יסוד אלו לגבי התורה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2016 07:35 |
|
| |
צא וראה עד כמה דרישת השלמות של התורה! ככל שפרעה דובר עברית שנשמעת רהוטה, אבל טועה פעם בסיומות זכר ונקבה (ברמה הפזורה בתנ"ך) הוא נחשב כמי שאינו יודע עברית!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2016 08:34 |
|
| |
| ציפורמדבר כתב: |  | השאלה הראשונה בחשיבותה היא למעשה, השאלה שהילד שאל את המלמד.
וזו באמת שאלה: מה אומרים לילד ששואל שאלות, שהתשובה שלהן בשבילנו,
לפחות עד היום היא/הייתה "כי ככה"?
מפריע לי שהתלמיד יצא 'טיפש' שצריך 'לחזק' אותו- הוא לא מרגיש חלש ולא טיפש. הוא מרגיש
(לפחות לדעתי) שהוא הבין משהו שהמבוגרים סביבו לא הבינו. והוא מעז לשאול את הרב של הרב שלו.
זה לא מעשה של חלשים הזקוקים לחיזוק, זה מעשה של חכמים הרוצים להבין לעומק. ומרגישים בנוח (!).
אולי הייתי עונה לתלמיד שהתורה כתובה בכוונה בשפה שירית, לכן יש תחלופה בין צלילים (או משקלים לשוניים וכו'). |
|
התורה כתובה בשפה שירית ולכן יש נ סופית ?
התשובה שלך הזויה עוד יותר.
האם לא יותר פשוט ויותר הגיוני לנצל את ההזדמנות שילד שואל שאלה וללמד את הילד בשפה פשוטה קצת דקדוק עברי ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2016 09:34 |
|
| |
ציפור
עונים לילד מה שמבינים או שאומרים לו לא יודע. זה נכון כמעט לכל שאלה של ילד.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2016 11:55 |
|
| |
סדר היסטורי לפי יוספוס פלאביוס אגיפטלוגים וכד' בתקופתו של יוסף פרעה לא היה מצרי- אלא היקסוס רועים שפלשו מכנען. ושלטו במצריים כ200 שנה. אפשר לקרא על כך בהרחבה אצל הרב כשר בתורה שלימה. על הפסוק ויקום מלך חדש. ממילא ברור כי הפרעה של יוסף הבין וידע עברית- הרי הוא היה מעבר לנהר. המעיין המעמיק בתורה יכול למצא גם בתורה הבדלים בין הפרעונים האחרים ובינו.
מתוך- דעת
אפשר לעיין גםהנתונים הכרונולוגים של תקופת האבות ושל ירידת בני ישראל למצרים תואמים את הידוע לנו ממקורות מצריים על אמצע המאה ה-17 לפנה"ס. בתקופה זו השתלטו גורמים מחוץ למצרים על חלקה הגדול של מצרים. לא ברור מי היו הגורמים האלו אך נראה כי הם היו גורמים שבאו מאזור כנען. הממצאים הארכאולוגים מצביעים על קשר תרבותי בין שכבות היישוב בצפון מצרים לכנען.
קבוצה זו כונתה על ידי המצרים 'היקסוסים', שפרושה במצרית 'שליטי ארצות זרות'. ההיקסוסים לא היו אומנם מצרים מקוריים אך הם אימצו את המנהגים המצריים ואת תרבותם. יוסף שלא היה מצרי יכול היה להשתלב בממשל המצרי מכיוון שגם המלך המצרי עצמו לא היה מצרי מקורי. לפרעה גם לא הייתה בעיה לשלב את אחי יוסף בממשל המצרי: "ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי" (בראשית מז, ו). בשושלות המלוכה המצריות המקוריות לא היה עולה על הדעת לשלב במעמד כה בכיר אדם שאינו מצרי מבטן ולידה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2016 20:45 |
|
| |
זה לא לגמרי מדויק, רעמסס השלישי מספר על איזה סורי ששלט במדינה לפני אביו, ראה כאן
תוקן על ידי אריאל73 ב- 12/03/2016 20:46:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2016 20:51 |
|
| |
לא לגמרי מדויק?!
הוא כתב שלפי האגיפטולוגים פרעה של יוסף לא היה מצרי!
שמא התבלבלת בסדר המילים
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2016 21:21 |
|
| |
הוא כותב 'אגיפטולוגים' בטוח אפשר למצוא שני אגיפטולוגים שחושבים כמוהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2016 09:54 |
|
| |
ת"ט לייק. יש, בהחלט יש בתנ"ך תופעה של חוסר עקביות בדקדוק זכר או נקבה. בדף היומי של אתמול כמדומה שלמדו את התוס' על המחנה האחת והכהו. אינני מאמין למספר שר' חיים הקדיש לתשובה יותר מכמה שניות, בהן הוא התעמק אם יש לו כח להסביר משהו לעניין, או עדיף תשובה בדרך צחות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2016 10:11 |
|
| |
נחמד
בהחלט אין תופעה כזו. יש תופעות אחרות. זוהי תופעה מאוחרת הרבה יותר. שמות שמשמשים בזו"נ יש (ולא רק בעברית).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 15:02 |
|
| |
בעניין חילופי ם' ון' שמעתי אמש את דברי הד"ר אבשלום קור נ"י שהאריך לבאר כי מקור שמו של קיבוץ 'נען' הוא משמו של הכפר הערבי הסמוך 'נעינה' (או משהו דומה) שהוא בתורו מבוסס על שמו של ישוב יהודי קדום (מוזכר בתנ"ך) בשם 'נעמה'.
והוסיף לבאר שהחילוף בין נעמה שהאות השלישית היא מ' לנעינה שבה האות השלישית היא נ' הוא אפשרי עקב סגנון דיבור קדום שרווח אצל אבותינו להחליף מ' בנ' וכדוגמה ציין גרסאות במשנה ובירושלמי (המוזכרות בדברי הרמב"ן) שבהם נכתב 'אדן' במקום אדם ו'כרן' במקום כרם. לדבריו גם הניסוח של 'אירוסין' ו'נישואין' נובע מכך (אני חשבתי שזה בהשפעת הארמית ואולי היא היא).
וכאן מקום למעיינים לעיין האם צורת הגייה זו במקרא מצביעה על איחור הכותב או המעתיק או שאינו מוכרח ויתכן שהגייה זו קדומה להשפעת הארמית על העיברית?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 15:21 |
|
| |
לפי מה שטוענים השפעת הארמית על העברית היא קדומה מאד וי"א שאבותינו דיברו ארמית לפני שהגיעו לכנען יש להבדיל בין השפעות קדומות כמו מ' ונ' ובין ההשפעה המקראית המאוחרת/ביניימית שיש לה סגנון משלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 15:29 |
|
| |
השפעת הארמית על העברית או השפעת האוגריתית על הארמית ו(ממנה) על העברית?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 17:08 |
|
| |
בכל הלשונות יש תופעה של חילופי אותיות הדומות בהגייתן. בלשון העברית, לדוגמא: הגדה - אגדה, מבוא - מבוי, ילד - ולד, תפל - טפל, כובע - קובע, ענבה - ענוה, לשכה - נשכה, פרבר - פרור, צבאים - צביים, ועוד. אמנם האותיות מ"ן הינן ממוצאי הגאים שונים, האות מ' מהשפתיים והאות נ' מהלשון, אולם הינן אותיות שטף, שוטפות במבטא, וחילופי אותיות בין אותיות השטף מצוי בלשונות השמיות ובפרט במקרא ובמשנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 19:07 |
|
| |
מ
חלק גדול מהדוגמאות שלך לעברית נובעות באמת מהשפעת הארמית. התחלפוה בין עיצורים מאותו מוצא אינה כל כך נפוצה.
אינני יודע למה אתה מתכוון ב'אותיות שטף', אבל העיצורים מ' ונ' הם עיצורים אפיים, ולכן הם מתחלפים.
|
|
|
|
|
