| נשלח ב-21/3/2016 14:36 |
|
| |
ועל זה נאמר- מפי עוללים ויונקים יסדתי עוז.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2016 15:10 |
|
| |
אפרים צריך את הילד שאין לו שיקולי פאסט נישט
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2016 15:37 |
|
| |
לגבי תגובת הילדה אתה צודק.. אני התכוונתי לשאול אם מצאת בכל המאמר רעיון כלשהו שיש בו חידוש או שכל המאמר הוא טחינת מים של המובן מאליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2016 15:52 |
|
| |
כבר המס"י כתב שלא בא לחדש. בתוך עמי אני יושבת ואני שומע את הדיונים כיצד להחזיר את התפילה למקומה ולגרום שהצבור לא יזלזל בה וכו'. ניתן לשמוע אינסוף רעיונות, בעיקר בקרב החוגים הד"לים, שיתוף ילדים, שבתות קרליבך וכו'. המאמר מחזיר דברים למקומם, אם כי מעורר את השאלה החשובה הזו שרבים פשוט מעדיפים להדחיק. וראה גם
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 21/03/2016 15:52:26
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2016 23:45 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | יש ייש"כ !
כתב המשנה ברורה בסק"ט: כמשא - פי' אף על פי שאומרה בלשון תחנונים אם אינו מחשב כמו שצריך דבר ובא לבקש מלפני המלך אלא שמתפלל מפני החיוב לצאת ידי חובתו אינו נכון ומאוד צריך ליזהר בזה ומ"מ בדיעבד אפילו אם לא אמרה בלשון תחנונים לא יחזור ויתפלל ועיין בבה"ל:
וכן מובא בשם החזון איש:
התפילה אם היא מצווה מעשית אצלנו, אחרי שערכו לנו אנשי כנסת הגדולה נוסח ערוך ומסודר בלתי משתנה, הינה אמנם מצווה עיונית בעיקרה וחובת הלב, וכל שלא יצא חובתה מצד הלב לא עשה גם במעשה מאומה, שאין תפילה אלא עבודה בלבו של אדם, כמו שאמרו: לעבדו בכל לבבכם - איזוהי עבודה שבלב? - זו 'תפילה'
|
|
יישר כח על השאלה ועל התשובה.
עם זאת, אני חושב שזו בדיוק ההגדרה של כל מצוות הלב.
כלומר, אני מחלק בין 2 סוגי מצוות, א: מצוות שהציווי הוא על מעשה פיזי, ב: מצוות שהציווי הוא על הכרה, הבנה, וכדו'.
למשל, ואהבת את ה' אלוקיך. אין פה מעשה פיזי, יש פה הכרה בלב, הבנה עמוקה בגדלותו של הבורא, ועל ידי כך מתמלא הלב באהבת הבורא. וזה לשון הרמב"ם, והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד "צמאה נפשי לאלהים לאל חי".
כמו כן מצוות אהבת הגר, ואהבת לרעך כמוך, וכו', מצוות אלו גם אם הם מתבטאים במעשים פיזיים, הרי שאין המעשים הללו הסיבה לקיום המצוה, אלא הסימן לקיום המצווה. שהרי יכול אדם לאהוב את הגר ורק הוא ואלוקיו יודעים מזה.
מצוות התפילה שהיא מוגדרת כמצוות הלב (על כל פנים לפי חידושו של המשנ"ב בענין זה) אם כן המצווה היא לעורר את הלב להכיר בצרכים שלי, בקשיים שלי, ומצד שני להכיר בגדלות הבורא, ובכוחו, וממילא התפילה משתפכת ויוצאת. וכמו שאמר דוד המלך: ואני תפילה.
כלומר, אני מסכים עם החידוש, אבל אני מרחיב אותו לכל מצוות שבלב.
|
|
|
|
|