מיימוני
שני טעמים ניתנו למשלוח מנות בפורים, האחד טעמו של ה"תרומת הדשן", שכשנשאל (שו"ת סי' קיא):
"בני אדם השולחים לחביריהם בפורים חלוקים וסדינים וכה"ג, יוצאים ידי משלוח מנות או לאו?
הוא השיב:
יראה דאין יוצאים בהן דנראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כמשמע /כדמשמע/ בגמ' פ"ק /מגילה ז ע"ב/ דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוו מחלפים סעודותייהו בהדדי, ונפקי בהכי משלוח מנות. אלמא דטעמא משום סעודה היא. ותו נראה דלא אשכחן בשום מקום דמיקרי מנות אלא מידי דמיכלי או דמשתי. וכן דקדק הרמב"ם בלשונו שכתב וחייב לשלוח שתי מנות של בשר או שתי מיני תבשיל או שתי מיני דאוכלים, ונראה דשתייה בכלל אכילה. ובמתנות לאביונים כתב מעות או מיני מאכלים. אלמא דגבי משלוח מנות סבר דווקא מידי דמיכלי".
והשני, טעמו של רבי שלמה אלקבץ בספר "מנות הלוי" (פירושו על מגילת אסתר ט, טז-יז), שכתב:
"ועוד הוסיפו הפרזים על בני שושן ומשלוח מנות וגו' כי זה רומז כי הם באגודה אחת ובאהבה ואחווה היפך מ"ש הצורר מפורד ומפוזר".
אם נאמר שטעם תקנת משלוח מנות הוא מטעמו של ה"תרומת הדשן", תתעורר ה"שאלה", האם לאדמו"ר ממוצע (או לכל אדם אחר ש)יש לו מספיק אוכל כדי לקיים את הסעודה כדינה, האם מקיימים מצוות משלוח מנות לאדמו"ר, ואם אין לו מספיק אוכל לסעודת פורים, מה זה אומר על חסידיו ועליו?
______________________
יש
<אבל אף פעם לא חשבתי שהמצב כל כך חמור עד כדי כך שהם יוצאים מגדר רעהו>
השאלה אם יוצאים במשלוח מנות לרבו, כבר נשאלה ע"י רבים, ורובם השיבו שרבו הוא בכלל רעהו לענין משלוח מנות.
ה"ילקוט יוסף" בקישורית שאליה ציינתי בהודעתי הקודמת, הוא ל"ילקוט יוסף", מועדים יג (תשמח) עמוד שלב.
_________________
<כך גם תבין את 'שור רעהו'?!
ב"כתבים" א (מוסד הרב קוק, תשכד) סי' מה, עמ' קכא, מספר הרב אהרן יצחק זסלינסקי:
"דכירנא לפני למעלה מחמישים שנה, התנצלתי פעם לפני הגאון ר' יוסף אלי' וינגורד זצ"ל שלא שלחתי לו "משלוח מנות", מפני ד"איש לרעהו" כתיב, וגברא רבה, רב מופלג, ואצ"ל תלמיד לרבו לא יאות ולא אריך לשלוח מנות, דהוי כעין "חברותא", והגאון זצ"ל הנ"ל השיב לי בחיוך: "א"כ – כי יגח שור רעהו, נמעט ג"כ של רבו", ולא אחכד כי נתביישתי מאוד".
והנה כעת מצאתי ראיתי בספר "שערי תורה" – ח, א (ח"א ?) – להגר"מ עפשטיין ז"ל מווילנא שמביא שם בדף עז, תשובה אליו מאת הגאון ר' שלמה הכהן זצ"ל מווילנא כדלהלן: "... ולענין מה שנסתפק מעכ"ת נ"י אם ישלח תלמיד לרבו מנות לפורים אם יקיים בזה משלוח מנות, איני יודע מה ספק יש בזה, דאטו מפני שהוא רבו איני בכלל רעהו, הא כל ישראל בכלל רעהו...".
______________________
הבעיה במשלוח מנות לאדמו"ר היא ההלכה הבאה:
"חייב לשלוח לחבירו וכו' - הח"א /החכמת אדם/ הוכיח מן הירושלמי דאם שולח לעשיר דבר פחות אינו יוצא בזה ידי משלוח מנות, וכן משמע בריטב"א לפי גירסא אחת שם בגמרא. אכן ש"פ לא הזכירו דבר זה ונכון ליזהר בזה לכתחלה". (ביאור הלכה סימן תרצה).
האם אדמו"ר דינו כעשיר?
היינו דאמרי אינשי: בתר עניא אזלא עניותא!
ראה "שו"ת ציץ אליעזר" חלק ח, סימן יד סעי' ב-ד, מש"כ על דברי החכמת אדם, והביאור הלכה.
_____________________
כמדומני
bull ולא bool
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/03/2016 04:07:50
