| היי כולם.. מה שלומכם? איך אתם מרגישים?
טוב.. זה מהרגעים האלו שאני מודה שיש פורום שהוא אנונימי (?) אז כן.. יש לי איזה דיבור איתכם..לשתף לפרוק לשאול..או ווטאבר..
אז ככה.. כן בתקופה האחרונה נכנסתי לכל עניין הכתיבה דיי רציני וחזק.. וככל שאתה נכנס לעובי הקורה יש לך יותר אופציות ודרכים שנפתחים להם..
חשבתי בהתחלה זה משחק! תוך שניה ימאס להם ממני... אבל עכשיו..אני קולטת כמה זה עניין רציני.. ולפתע הכל השתנה! אם זה הגישה של אנשים כלפייך.. פתאום את מעניינת אנשים.. פתאום יש הצעות ברומו של עולם..בקיצור..חרטא!
אבל.. כן..סופסוף אני מגשימה חלום.. אני עושה מה שאני אוהבת.. מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה אף אחד לא אומר לי מה לרשום.. זה לפי ההשראה והרצון שלי..
חוץ מעניין הכתיבה..יש עוד עניין שאני אוהבת.. זה סטייל..
ומה קורה כשסטייל וכתיבה נפגשים? אז זה מה שקרה..
קיבלתי הצעת עבודה של מעין "בלוגרית" לציבור הנשים החרדי דתי..
עכשיו בשבילי? זה לשלב בשני הדברים שאני אוהבת.. רק חסר שיגידו לי גם להכניס את האוכל שלי והצד הקונדיטורי ואת החלום שלי הגשמתי..
ישר כמובן רצתי עשיתי צילומים בשביל הרעיונות.. אז במשך חודש הייתי מצלמת כל לוק שלי עלי בשביל לתת לבעלת האתר רעיונות ואת הצד שלי..
לא חשבתי שיהיה בזה שימוש.. פרט להשראה ושתקח את הרעיונות שלי ותקדם אותם.. אחרי שהיא קבלה את התמונות..היא אומרת חד וחלק אני רוצה שהם יעלו ככה לאתר..איתך..וככה כל הלוקים. וועוד ביקשה שמעכשיו כל הלוקים שלי אצלם דרך צלמת מקצועית..
מזל שלי שכל הצילומים שלי עכשיו אני מסתירה פנים.. יש לי בעיה אישית שאני לא סובלת להצטלם..
וגם כשזה צילום שלי ולוק שלי..עניין הכתיבה יהיה מחובר יותר לאני עצמי שלי..ככה שהחלום הוגשם!
מה שקרה השבוע שנתקלתי בפייגי יורוביץ וקבלתי ברקס..היא הגעילה אותי.. למרות שהלוק שלי הביגוד שלי הסטייל שלי הוא שונה כשחור ולבן משלה.אבל עדיין ללא רציתי להכלל בקטגוריה שלה.
ולמרות שאני כן יכולה להישאר אנונימית בנוגע לתמונות אפאחד חוץ מכל הצוות הפנימי של האתר לא יידע שזה אני חוץ מהבלוג שכן יהיה על שמי..ועיצוב וסטייל.
אבל עכשיו הינה עכשיו שכל החלום הענק הזה ביד ילדה בת 22 שבבום אחד הכל בא לה פתאום. דווקה עכשיו אני יושבת ובא לי לזרוק הכל לפח..
אם אני נכנסת לזה זה רק לנסוק למעלה. אבל שניה.. למה זה בעצם יהפוך אותי? לא מספיק עכשיו רק עם הכתיבה. כבר אפילו ההצעות הפכו לסגנון שונה..
ונכון שנכנסתי לזה..אבל נשארת מי שאני עם הגבולות שלי השאיפות שלי ..הרצונות שלי ונפקמינה גם השטויות שלי..
לאן עוד זה יגיע? כשסופסוף אתחיל בשידוכים אחרי שכל העניין הזה יירגע ויחזור הרצון.. סוג הזה של האנשים זה סוג שאני לא מתחברת איליו! אנשים שחולים על כבוד...מחפשים רק שופוני וחיצוניות.. בתקופה הקצרה הזו שנכנסתי לעולם הזה הבנתי שאני היחידה במערכה שחושבת אחרת.. זה נכון שכזה סוג של בחורים זה חלום כמעט של כל בחורה וזה נכון שזה מושך..אבל לא נראה לי שיש אחד שיהיה עדיין תקוע באדמה כמוני..ועדיין יתחבר לעולם הזה..
פתאום אנשים שלא זרקו אלי מבט.מתחילים להתעניין לשלומי..
אז כן.. אני נקרעת לשתיים צד אחד החלום שלי פלוס תוספת מוגש על מגש של כסף עומד ומחכה לו...מה שלא חשבתי שיקרה לי בגיל 30 קרה בגיל 22..
צד שני.. מה עם השידוכים..מה עם האני עצמי שלי.. ובעצם..זה בכלל קשור אחד לשני?
בקיצור..מבולבלת.. תעזרו לי. גילי. | 
