|
|
| נשלח ב-2/5/2016 19:41 |
 |
| |
יש לי הצעת יעול לרח"נ
בימי נידותה האישה תישן בחדר נפרד או על הרצפה (היו דברים מעולם). כך נחווה את המצווה הרבה יותר טוב.
וכבר אמרו "לא דייך במה שאסרה תורה" ולא דיינו במה שאסרו חכמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 20:02 |
|
| |
זכורני, שעיתונאי חד וחריף ז״ל כתב בזמנו על הנסיעה לאומן לר״ה, שהיות והיהדות (בצורתה ההלכתית) כבר לא עושה להם את זה הם הולכים לחפש ריגושים רוחניים במקומות אחרים, והיינו טעמא דהכא, והיינו טעמא של הרבה דברים המתרחשים בעולמנו.
השאלה היא, מדוע ההלכה אינה גורמת לריגושים רוחניים, והאם זה ענינה, והאם עצם החיפוש הזה אינו מורה על צורך אחר מאשר זה שהתורה רצתה לפתח באדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2016 07:31 |
|
| |
ספקן
מנין ההנחה שלצווי התורה יש קשר עם צרכי הבריות?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2016 10:04 |
|
| |
פסוק מפורש:
"לטוב לך"
וראה ספרי טעמי המצוות פרט לי"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2016 18:03 |
|
| |
בעב
א. מנין שטוב לך אינו אלא שכר ולא השפעה ישירה על צרכיו ה"רוחניים"/תרבותיים/חוויתיים של האדם?
ב. מנין שאינו לטוב לך - לעולם שכולו טוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2016 18:28 |
|
| |
תלמיד
כתבתי לשיטתם, ושאלתך היא בכלל שאלתי האם זה ענינה של ההלכה להעניק ריגושים רוחניים.
תוקן על ידי oפקן ב- 04/05/2016 18:29:24
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2016 20:02 |
|
| |
הרב נבון לא דורש מההלכה לספק את הריגושים הדתיים, הוא דורש את זה מהדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2016 20:54 |
|
| |
ת"ט:
א. "מנין ההנחה שלצווי התורה יש קשר עם צרכי הבריות?"
ב. "א. מנין שטוב לך אינו אלא שכר ולא השפעה ישירה על צרכיו ה"רוחניים"/תרבותיים/חוויתיים של האדם? ב. מנין שאינו לטוב לך - לעולם שכולו טוב?"
קשיא רישא לסיפא. האם אתה כופר בכך שלתורה יש קשר עם צרכי הבריות או לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 13:07 |
|
| |
מנהגי ם חדשים בהסבה פסח שני
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 15:52 |
|
| |
ירוחמ
אני מציע חידה. עדיין איני יודע מה יהיה הפרס. אולי - שכל ישר?
מצא בתמונה שבעה דברים יהודיים שקיימים לפחות 800 שנה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 16:18 |
|
| |
מה זה דברים יהודיים?
בכל אופן אפשר לנסות:
1. התנהגות משונה.
2. המצאת מנהגים ללא מקור וייחוס קדושה להם.
3. מצד שני, המשכיות של התנהגויות שכבר אינן הגיוניות (הסבה).
4. אני משער שגם פוזות קיימות כבר מעל 800 שנה, אבל אין לי ראיה.
5. הדלקת נרות באירועים חגיגיים.
6. אכילה טקסית.
7. זקן.
8. פיאות (מוזכרת בתשובת הרמב"ם כמנהג טעות).
תוקן על ידי יש3 ב- 25/05/2016 16:19:40
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 16:22 |
|
| |
פאות זקן -מצה- פמוט -נר- שולחן- כסא.. חסיד שוטה..
והעיקר הסמארטפון כנראה הכשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 19:08 |
|
| |
יש
אני כופר במידת מה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 19:21 |
|
| |
ת"ט
כמובן. אם לא היית כופר בכלל, לא היית כאן 
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2016 19:27 |
|
| |
תודה לכל המשתתפים.
עם זאת, חוששני לגורלו של האשכול הזה. הוא נועד לבירור המקום שהמנהגים עשויים למלא בחיינו. כוונתי למנהגים שיש להם איזו יומרה הלכתית, כגון חיפוש יתר על המידה אחרי חמץ לפני פסח. חמץ אסור מהתורה ויש מצות ביעור, אבל האופן שבו הדבר מתבצע, גם אם הוא מעניק תחושה דתית למבצעים לדברי הרב חיים נבון (וההולכים בדרכו) הוא טעות.
לעומת זאת, הכיוון החדש של האשכול הוא במנהגים (מנהגים? מעשים) שתחילתם בתופעה חדשה, הלא היא הקבלה, ואף יותר מכך, מעשיהם של יורשי האדמורים של אירופה. בעבר הרחוק (בדורות הראשונים של החסידות) היתה יומרה לעסוק בסודות אלוקיים. היום, ואולי אני שופט בחומרה בגלל שמקור הידע (מפוקפק) הוא באכסניה הסמוכה שמותר להזכיר את שמה, בחח, יש רושם שהכל משחק. אלו שלושה סוגים שונים של תוספות שצמחו מסביב להלכה, שלוש תרבויות שונות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
