ולא תתורו אחרי לבבכם - אם לא נחפש אחר האמת איך נדעה?

אל תיגע להעשיר מבינתך חדל. פירש המלבי"ם: צוה לבל ימשך אחר קיבוץ העושר, שעי"כ יעזוב מלהתבונן בתורה, וזה שכתב "אל תיגע להעשיר" שעי"כ "תחדל מבינתך", כי לא כל המרבה בסחורה מחכים, ולא מעבר לים היא כמ"ש חז"ל.

יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך.

אל תבטחו בנדיבים, על מה תבטחו, על מעשיכם, שנאמר אם חכמת חכמת לך, וכה"א נפש עמל עמלה לו, אין אדם אוכל ממעשה אבותיו לעתיד, אלא כל אחד ואחד אוכל משלו, שנאמר כל עמל האדם לפיהו, וכתיב וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו, אין אדם חלק אלא בעמלו, וכה"א יגיע כפיך כי תאכל (מדרש תהלים קמו). בין אם העמל בתלמוד תורה, בין אם במלאכה, בין אם במעשים טובים, אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו.

יגיע כפיך זה לימוד תורה? לומדים תורה בכפיים? האם אין גבול לדרשנות? ואולי הכוונה בכפיים היא לשפת הסימנים לחרשים?

 ברכות דף ח .

אפרים
האם הכהנים היו מנועים מטובה?

1מיעוט כוהני ללעומת הוראה מכלילה לכולם. 

2. עבודת כפיים מול לימוד.

3.הוראות הכתובות בתורה בפירוש ולא דרשנות מפוקפקת.

4.דחיית מסורת של עבודת כפיים המכבדת את בעליה כפי שהיה מקובל עד לפני פרוץ העידן הרפורמי החרדי.

אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא שנאמר כי אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא, ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא (סנהדרין צט:).

יגיע כפיך כי תאכל. פירש המלבי"ם: אם יגיע כפיך יהיה רק בשיעור שתאכל, שלא תיגע להעשיר ולהרבות הון, רק בשיעור ההכרחי להעמדת החי למצוא אוכל, ולא יותר, אז אשריך וטוב לך.

בע"ב,הנה בסיעתא דשמיא מם 80 סייע בידי לתת לך דוגמה לדרשנות מפוקפקת (אמר רבי אלעזר וכו' ) לעומת הוראות מפורשות בתורה לכהנים.

אפרים בן כתב:

 האם גדולי הפילוסופים וההוגים של הנאורות היו מכנים את "החילוניים" כיום חילוניים או אנשים הבאמת חופשיים לחשוב?

גדולי הפילוסופים של אז לא היו בקיאים בתכנות מחשבים אפילו ברמה של ילד בן עשר של היום. דור דור והכישורים הנחוצים לו.

אם זה היחס שלך לפילוסופיה והגות, שהן כישור שהיה נחוץ בעבר לשם פרנסה ואין בו צורך היום, מה אתה עושה כאן? עדיף שתצפה באיזו תוכנית ריאליטי.

אפרים

א. ראוי להבהיר מה משמעות המושג "תינוק שנשבה". לא מדובר על תינוק "שבוי" אלא "שנשבה". לא מדובר על חוסר יכולת להגיע ליהדות, אלא על גדילה בתרבות לא יהודית, באופן כזה שכשהתינוק גדל הוא לא חושב שהוא צריך לחיות כיהודי מאמין. לא משנה בכלל המצב העכשווי שלו.

חוץ מזה, כתבתי בפירוש - אני מדגיש את המשפט הרלוונטי: "לכן באמת מי שגדל על אמונות שאינם ע"פ תורה, והוא בגדר "תינוק שנשבה" - אם אין מי שילמד ויוכיח לו את טעותו"

ב. לא דיברתי בכלל על האפשרות להיפתח לעולם. אמנם, מנסיון אני יכול לומר לך - שלחילוניים - וכנראה גם לדתיים לאומיים - אין שום מושג אמיתי לגבי התרבות החרדית, שהיא תרבות בפני עצמה. גם אם יש לך שכן חרדי - רוב הסיכויים שאתה לא מבין אותו אם גדלת אך ורק בעולם לא חרדי. וזה בדיוק כמו שלחרדי אן מושגים חילוניים. למיטב דיעתי לחילוני ממוצע כמעט אין שום מושגים של גמרא והלכה, ובקושי תנ"ך "טהור". כשאני אומר תנ"ך "טהור" אני מתכוון לתנ"ך כפי שהוא כתוב - ללא התערבות של ביקורת המקרא וכד'. בדיוק כמו שאתה חושב שחרדי שלמד תנ"ך עם פרשנים מסורתיים, עלול להימשך יותר מדי אחרי דעותיהם, ובמקרים של דרשות - גם אחרי דרשות. 

אבל באמת בוא ונראה - אתה חושב שחרדי שלא שמע הרצאה אקדמית ולא ראה סרט בקולנוע - איננו יכול להכיר את התרבות החילונית. ואני אומר לך - שגם חילוני שלא שמע מעולם שיעור גמרא מסורתי, ולא השתתף בסעודת שבת וחג מסורתית - גם הוא לא יכול להכיר את התרבות החרדית. אינני אומר שאחד מהצדדים צודק. אני פשוט חושב שיש לנו בעיה בעצם העובדה שאין תקשורת. כלומר, יש "תקשורת" שמופצת בתוך כל מגזר, אבל אין שום "תקשורת" בין מגזר למגזר, על כל פנים לא תקשורת שיכולה להניב שיתוף פעולה ושיתוף מחשבתי.

ג. כתבת: "יגיע כפיך זה לימוד תורה? לומדים תורה בכפיים? האם אין גבול לדרשנות?"
ואני שואל: האם לומדים תכנות מחשבים בכפיים? כי אתה כותב שזו ה"מלאכה" הנדרשת בימינו.

אם בחוקותי תלכו יכול אלו המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו להיות עמלים בתורה. וכן הוא אומר אם לא תשמעו לי יכול אלו המצות וכשהוא אומר ולא תעשו את כל המצות האלה הרי מצות אמורות. א"כ למה נאמר אם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה (ספרא בחוקותי פרשה א).
וכן פירש רש"י בפירושו לתורה שנועד לכלל ישראל לדורי דורות. כי לא דבר ריק הוא מכם, וכו'.