ולא תתורו אחרי לבבכם - אם לא נחפש אחר האמת איך נדעה?

https://chrome.google.com/webstore/detail/adblock/gighmmpiobklfepjocnamgkkbiglidom?hl=he

מרגלא בפומיההו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתו כן אני איני מתגדר במלאכתי, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט (רש"י: הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי שאילו היה תופס אמנותי לא היה לו לב פתוח להרבות תורה כמותי והיה ממעיט ואין לו שכר), שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים (ברכות יז.)

אמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזונין בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת (ברכות יז:)

שלישי,תודה רבה

אליקים ,אין לי סבלנות לחפש צבע חדש ולכן אגיד בקצירת האומר את דעתי.

כל תינוק הוא בבחינת נשבה עד שהוא עומד על דעתו שאז הוא יוצא משביו ,פרט לאנשים בוגרים שנשארים שבויים כתינוק עד סוף ימיהם בגלל הסתגרות במערה שאינה חשופה לאור השמש.
ולגבי מקצוע -אם אברך כותב ספר והספר נמכר והוא מפרנס את משפחתו מהכסף זה מקצוע. מי שלומד הוא בבחינת תלמיד ותלמיד זה אינו מקצוע.

תוקן על ידי אפריםבן ב- 06/05/2016 11:48:53

רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אמנות נקיה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, שאין אמנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האמנות ולא עשירות מן האמנות, אלא הכל לפי זכותו. אמנות נקיה - ישרה, על כן הורו חז"ל: לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, ספר, ספן, רועה, וחנוני, שאמנותן אמנות ליסטים.

להבדיל, הסבורים שערך המקצוע כהצלחת הפרנסה - זו הדת הקפיטליסטית קלוויניסטית הדוגלת בכחו של האדם ,מגשימה את השגחתו של הא-ל, וכופרת במוסר. לפי דרכם הנלוזה, בעל קזינו או טייקון המתעשר מקומבינות או ספורטאי/דוגמן/כוכב קולנוע שההמון סוגד לו, מאחר שהצליח כלכלית ומפרנס את משפחתו ומשלם מיסים, מועיל יותר לעולם מסופר המבקר את החברה על מנת לשפרה או מאמן המבשם ביצירותיו את העולם בניחוח טוב או מאברך שתורתו אמנותו, אם אינם מצליחים להתפרנס מאמנותם. אדרבא יש ברי-סמכא הטוענים שכבר אין באמת בעולם ספרות או אמנות או פילוסופיה כי ההתמסחרות של הוצאות הספרים/גלריות האמנות/האוניברסיטות השחיתה כל חלקה טובה. גם התורה בדורות האחרונים רחוקה ממה שהיתה יכולה להיות לו רוב בני האדם היו באמת מכבדים אותה כערכה. בעולם המודרני, כל לומדי התורה לשם התורה, בין אם תורתם אמנותם בין אם מתפרנסים ממלאכות, הינם כמו דון-קישוט, ולא בכדי המלה קושט פירושה אמת.

התורה תורת חסד שואפת צדק. הן השיטה הקומוניסטית והן השיטה הקפיטליסטית אינן דרכה של תורה, אלא שני הצדדים של אותו מטבע ההופך את האזרחים לעבדים מטריאליסטים של קבוצה קטנה של אדונים רודפי ממון ושררה.
בארה"ב וכנ"ל ברוסיה, ככל שהטייקונים מתעשרים כן שיעור העוני הולך וגדל, ערכי המוסר הולכים ומיטמטמים, והרווחה איננה אלא רווחה מדומה של מסוממים אנוכיים שרובם מכורים להון ובידור זול.

ירוחם,


לא בכדי הן העוני והן העושר נסיונות קשים. אם-כי מאחר שגם לרעהו ישנא רש ואוהבי עשיר רבים, רוב האנשים מעדיפים להיות עשירים. התורה אומרת: לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול. הדרישה מכולם, בין עשירים בין עניים, הינה: מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק, והין צדק. העשירים גם נדרשים יותר מהעניים לתת צדקה. הלל תיקן פרוזבול להצדיק הן את העשירים והן את העניים. אולם דלים גאים ועשירים מכחשים, אין הדעת סובלן. פעם תלמיד של קונפוציוס שאל את רבו: מה דעתך על עני שאיננו מחניף ועשיר שאיננו גאה? אמר לו: הם בסדר, אולם  אינם שווים לעני השמח בחלקו ולעשיר האוהב דיני נזיקין. ומה היסוד של דיני נזיקין? הלל וקונפוציוס אמרו בדיוק אותו דבר: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.  


אינני יודע מה התשובה לשאלתך, אולם בטוחני שיש לך תשובה טובה לשאלה.

הכוונה למשנת איזהו מקומן?
המשנה פשוט כוללת רק את הזבחים.  היא גם לא כוללת מנחות.

תוקן על ידי יש3 ב- 07/05/2016 20:48:00

ירוחם,

לענ"ד התורה לא מעדיפה את העשיר על פני העני למרות שעושר תנאי לנבואה, ולא את העני על פני העשיר למרות שמצוות רבות נועדו לטובת העניים, אלא כולם נבראו בצלם א-להים ועל-כן הן השבת והן השמיטה משוות את כולם. בית שמאי היו מקבלים לבית המדרש רק מי שחכם, עניו, בן טובים ועשיר. בית הלל היו מקבלים לבית המדרש כל אדם שנפשו חשקה בתורה. והעיקר שכולם יהיו ישרים ומלאה את הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.