נצנצים ונופשים זה רק לאדמורי''ם ?

אצל האדמורי"ם הנצנצים והזהב מסמל דווקא מסורת וחיבור לשורשים וכו'. אצל החסידים, בקאפטנעס המדוברים מדובר על מודרניזציה.

לא מדובר על חסידים שרוצים ללכת עם נצנצים כמו האדמורי"ם.

תוקן על ידי כברהיה ב- 01/05/2016 16:14:47

אם כולם ילבשו צבעונים - הוא יאלץ למצוא גימיק אחר (למשל לרכב על סוס לבן) וזה קשה.

אפשר להשיג פראק עם נצנצים? הרבצען אמרה לי שזה עשוי להתאים לאחד ממלבושי החג שלה.

יש גבול לצביעות ולצדקנות

כל האדמורי''ם ובניהם נופשים כמה חודשים בחו''ל ומדברים איתנו על האיסור לנפוש

ומה נעשה שאין לנו את האפשרויות שיש להם ?

הרבי דיבר על נושא הכשרות, אני מניח שהנושא הזה מוסדר על צד היותר טוב בנופש שהרבי נוסע אליו.

אני גם יכול להכיל אם הוא מדבר נגד נופש והוא עצמו נוסע לנופש, כי בנופש לצורך הינפשות אין בעיה. זה בסך הכל סוג של "תרופה" יקרה שהרב שעובד מבוקר עד ליל צריך מנוחה, בה בס"ה יש לו קצת יותר שעות מנוחה ביממה. הבעיה שהנופש נהיה סוג של תרבות והתפרקות.

תמיד סיפרו לי שהאדמו"ר עובד קשה, יש לו חסידים על הראש, קבלת קהל שעות רבות, ועוד ועוד, ולכן הוא צריך לצאת ל"נאות דשא" בשוויץ.

משום מה, כל גדולי ישראל הליטאים והספרדים, שגם להם היה לא מעט על הראש כגון הגר"ע יוסף זצ"ל או הגרי"ש זצ"ל ולהבדיל בין חיים לחיים הגראי"ל שליט"א, לא ראיתי שהם זקוקים לנאות דשא בשוויץ...

ואולי אפשר לתרץ מהגמ' תענית ז ע"א אמר רבי בנאה כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים וכו', ע"ש, וד"ל...

הרב אלישיב היה נוסע להינפש בטלזסטון, הגרמי"ל היה נוסע לירושלים, יש תמונות ידועות של גדולי ישראל לפני השואה מהדאצ'ה בחו"ל.

הרב שטינמן אכן לא נוסע.

ייתכן שמה ששונה זה המצלמות והצלמים. מה שבטוח האדמו"ר לא עושה שם סקי ולא הולך לדיסנילנד.

אבל למה לצאת לחו"ל.

אם אינני טועה הרבי מבעלזא דווקא נוהג לנפוש בארץ (מצד שני שמעתי שנזרקה במשפחה שמץ של ציונות רח"ל ואולי בגלל זה ואכמ"ל

בעיתון 'בקהילה' האחרון מסופר כי הרש"ג ע"ה נשלח על ידי הרבי הקודם לשמוע את דעתו של האדמו"ר מבעלזא על מדינת ישראל, וכך מספר שמשו של האדמו"ר:

"שמעתי את דעתו פעם אחת בשנת תש"ט בעת ביקורו של הרב שמריהו גוראריה חתנו של אדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש. האדמו"ר הכיר לו טובה על שפעל רבות למען הצלתו מגיא ההריגה וישב עמו בשיחה של שעה וחצי, זמן נדיר שלא ראיתי מעודי שהקדיש לאיש. באותה שיחה הרחיב האדמו"ר על סיפור הצלתו.

כשהרב גוראריה שאל בשם חמיו מה דעת האדמו"ר על הקמת המדינה, ואמר 'ווארט' בשם זקנו ה'שר שלום' מבעלזא על מה שאנו אומרים בזמירות ליל שבת "שתרחמנו עוד בגלותי לגואלני", והסביר שאנו מבקשים שהקב"ה ישפיע בגלות מעט מהשפעות הטובות שמצפות לנו בגאולה העתידה לבוא, שנראה ישועות גם בגלות.

ואמר האדמו"ר שאחרי שהיהודים התגלגלו במלחמה ולא מצאו מנוח לכף רגלם, נעשתה להם טובה שיש להם היכן לשכן את עצמם, זו הטובה של המדינה. ישועה בתוך הגלות. יש ליהודים היכן להיות בגלות".
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1280)