כחומר ביד היוצר - על השינויים בנוסח התפילה הרפורמי

חשוב לציין לפני כל התייחסות עניינית ולא עניינית שמדובר ביהודים המוצאים צרוך פנימי להתפלל לבוראם. אדם מפסיק את פעילותו, נוסע או הולך לבית הכנסת (גם אם בשבת) להתפלל בציבור. הרי לא לשם הרס היהדות הוא עושה זאת, אלא כי מצא בעצמו צורך פנימי להתפלל לה' בנוסח יהודי. הדיון אינו לגבי האם אנחנו מסכימים עם הרפורמה כפרוגרמה יהודית כללית, אלא מה דעתנו על השינויים בנוסח התפילה. מי שרוצה ללון על הרפורמים בענייני גיור והלכה ופוליטיקה שמאלנית כעיקרון דתי יכול לפתוח אשכול משלו. כאן אנו עוסקים בהערכת השינויים בתפילה היקפם ומשמעותם למושג התפילה ולתיאולוגיה שביסודם.

שינויים במילות התפילה קיימים לאורך כל ההיסטוריה היהודית. לרוב מדובר בתוספות שונות (למשל הרחמן בסוף ברכת המזון; ברכה לשלום המדינה/מלכות/הקי"ה; פורים קטן בקהילות אירופה וכו') ולא בשינויי נוסח של מה שניתן לכנותו טקסט בסיס.

בדרך כלל לפני הימים הנוראים, הפורום מעלה שאלות עד כמה אנחנו בני התרבות הדמוקראטית מסוגלים להזדהות עם מוסגים של "מלך" או "עבד" כי כיום לביטויים הללו משמעות שלילית. כלומר לחברי הפורום יש פתיחות מלאה לעקרון שהתפילה כפעילות דתית, חשובה מנוסחה. לרב מיימוני עצמו יש אמירות מרחיקות לכת הרבה יותר (שהן קטעי הגות בפני עצמן) בו הוא מקנה לפרט זכות הלכתית ללוש את נוסח התפילה הן בהיקף והן בתוכן. אם כי יש לציין שדבריו נאמרו לפרט ולא לכלל אבל אינני בטוח שהבחנה זו עקרונית.

קיימות שלוש גישות לגבי נוסח התפילה

א.      הרואה בו טקסט הנוסח ברוח הקודש (לדורותיה) וממילא לטקסט קדושה עצמית ללא קשר להתאמתו למציאות (זו אולי הגישה הנפוצה דה פקטו בציבור החרדי)

ב.      טקסט פיוטי שכמו כל טקסט פיוטי יש בו אסתטיקה (וקדושה) מעבר לכוונת הפשט וממילא היכולת של המתפלל לשנות עצמו דרך התפילה היא העיקר ולא משמעות המילים

ג.       הטקסט הוא ליטראלי – כלומר עם משמעות יחסית אחידה כפרוזה – אם רוצים חלב אומרים חלב (הרבה מהשינויים בנוסח הרפורמי נשענים על תפיסה ליטראליסטית יותר – אך כמובן לא כולם ולא רק)

ישנם מספר עקרונות על לנוסחים הרפורמיים. אציג מספר עקרונות מובהקים העומדים לדעתי מאחרורי השינויים ולאחר מכן אראה את הדברים בנוסח תפילת העמידה.

1.      שיוויון מגדרי – נוסח התפילה שונה והורחב לכלול את שני המגדרים מתוך כוונה להכיל את הנשים בכל חוויית התפילה ומשמעותה

2.      התאמה ערכית – היכן שיש התנגשות בין הנוסחים המסורתיים לבין ערכים ליברליים מודרניים – יש עידון של הנוסח, ביטולו, או החלפתו

3.      התאמה תיאולוגית – מתבטא בעיקר הנושאים כמו תחיית המתים, משיח וחידוש עבודת הקורבנות

4.      התייחסות שיוויונית יותר (אך לא באופן מלא) לדתות ולאומים אחרים – מידה לא מבוטלת של אוניברסליות

5.      ליברליזם – שפיכות דמים, נקמה, הפלייה החוצה – שיוויון, אחווה, רעות, תקווה, שלום פנימה (בעיקר באמצעות פסוקים מהמקורות (ולא חסר) המדגישים עקרונות אלה)

6.      שילוב יצירה יהודית חדשה הן בנוסח תפילות והן בקטעי שירה וקריאה – זה לאו דווקא עיקרון מהותי, אבל הוא מרחיב את חווית התפילה למקומות נוספים

כעת אציג חלק מתפילת העמידה באחד מהנוסחים הרפורמיים הנהוגים בישראל והסבר קצר על איזה עקרונות באו לדעתי לידי ביטוי. כפי שניתן לראות, השינויים הם לא דרמטיים ובחלק קטן יחסית של מרכיבי התפילה. התייחסתי רק לברכות בהן יש שינוי מהנוסחים המקובלים.

1.      ההתייחסות לה' כזכר דווקא?

2.      ומביא גואל לבני בניהם. ובנותיהן וכו'? אמנם בעברית כאשר מדובר על זכרים ונקבות אומרים לשון זכר, אבל על הא קבכינא.

3.      רחל ולאה ולא לפי הגיל ולא לפי סדר הנישואים. האם בגלל האהבה היתרה שרחש יעקב לרחל?  איך נפלנו בכשל הזה לנסח את התפילה לפי גחמות ליבו של גבר?

4.      מקיים אמונתו מורה על אמונה בהשארות הנפש ושכר ועונש. לא פרימיטיבי?

5.      משקולי תיאולוגיה ה'  רופא חולים?

6.      הכנעת זדון – יש בביטוי הכנעה צליל  כוחני. מה רע ברשעה וזדון יתבטלו (אגב, צירוף נאה של זכר ונקבה כאשר הנקבה בראש).

7.      ברכות ירושלים ישועה ורצה – היכן עקרון האוניברסליות?